אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / עח
רבי שמעון בר יוחאי

עח

א

לעלמין. ואימא תתאה כלה אקרי ואקרי אחות. כמה דאוקימנא אחות לנו קטנה והיינו סתם מתניתא דילן דכתיב הכא ערות אחותך בת אביך או בת אמך כיון דאמר בת אביך מאי או בת אמך. אלא אי מסטרא דאבא אשתכחת חכמה אתקרי. ואי מסטרא דאימא בינה אתקרי. ועכ"פ בין האי ובין האי מאימא ואבא אשתכחת. דהא יו"ד לא אתעדי מן ה' לעלמין ודא הוא רזא דמלה מולדת בית מסטרא דאבא או מולדת חוץ מסטרא דאימא, ר' אבא אמר בחכמה יבנה בית מאן הוא בית דאתבני בחכמה הוי אימא דא נהר דנפיק מעדן. בגיני כך מולדת בית או מולדת חוץ כד נפקת מן ו' כמה דכתיב עצם מעצמי ובשר מבשרי. וכתיב ויקח אחת מצלעותיו ודא הוא מולדת חוץ מאתר דזעיר אפין אשתכח כמה דאתמר. וע"ד א"ר יהודה ישראל אחין אקרון לקב"ה דלא אעדי רחימותא דילהון לעלמין. ירושלם דלתתא אחות אמך אתקרי. כמה דכתיב ירושלם הבנויה עיר שחוברה לה יחדו וגו'. מאי שחוברה לה יחדו בגין דאזדווג בה מלכא משית סטרין בכל סטרי מלכא בדרגא דצדיק וכל כתרי מלכא כלילן ביה והיינו שחוברה לה יחדו. ר' יצחק אמר ששם עלו שבטים שבטי יה. מאן שבטים אלין תריסר תחומין דמתפרשן מההוא אילנא רבא ותקיף דאחסין לון מסטרא דאבא ואימא, הה"ד שבטי יה משפר סהדותא דאסהיד ברא קדישא (נ"א (רצה) דאסהיד או"א בברא קדישא) דכתיב שבטי יה עדות לישראל. ואינון נהרין עמיקין דנגדין ואתמשכן מן יה. וכלא (ס"א וכ"כ למה) להודות לשם יי'. (ס"א (ובג"כ) כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד לאחסנא מלכותא קדישא הוא ובנוי לדרי דרין ודא היא שירתא דאמר דוד על מלכו עלאה קדישא. ר' חזקיה אמר כלא ברזא עלאה הוא לאחזאה דמאן דפגים לתתא פגים לעילא. ערות כלתך לא תגלה דתנינן עונתן של ת"ח משבת לשבת. בגין דידעין רזא דמלה ויכוונון לא וישתכח רעותהון שלים ובנין דאולידו אקרון בגין דמלכא. ואי אילין פגימו מלה לתתא כביכול פגמין אינון בכלה דלעילא כדין כתיב ערות כלתך לא תגלה. דא בגין אינון דידעין אורחין דאורייתא. שאר עמא ההוא דאתגליא כלתך ממש. ובחובא דא שכינתא אסתלקת מבינייהו:

תאנא אתגליף שמא קדישא בסטרין ידיען באתוון רשימין דעשרין ותרין י' בא' א' בי' י' בב' ב' בי' י' בא' ה' בג' יו"ד בה"א יו"ד בגימ"ל ה"א ביו"ד גימ"ל בה"א ה"א בדל"ת כלהו מתגלפי ביו"ד יו"ד סליק לון ה"א כליל ביו"ד. מניה נפקת כדין מעטרין לאבהן. אתפתחת ה"א בנחלוי ואעטר לרישא דו' דתמן שריין אבהן ו' כליל שית אתוון וכלהו כליל יו"ד. י' אתגליף בגלופוי וסליק לאתעטרא בתריסר אתוון אחרנין מניה נפקו עשר אמירן בגלופוי. וכלהו שבילין דאורחא עלאה (ס"א דאורחין דאורייתא) יקירא דכלא כדין ה"א אחרא אתכלילת מן כלהו גליפא מסטרא מתיחא (ס"א מתייחדא) טמירא לאולדא לתתא אתגליפו (ס"א אתפליגו) כלהו בארבעין ותרין אתוון וכלהו פרישנא במתניתא דידן וכלהו סלקן ברישא דמלכא. שבע שבתין שלימין מתפרשן בשבעין אתוון ישבעין ותרין אסתלקו ואסתלקו באות ו'. (ס"א יו"ד) רשימן בפרשת ויהי בשלח פרעה בקרא ויסע ויבא ויט כד נטלת שכינתא ושבעה רשימין אתרשימו ביה שבעה אסתלקו

 

ב

מניה בעובדין רשימין. תאנא אסתלקו אתוון ברשימין ידיען וארחין סתימין בר לזכאי קשוט סמכי עלמא. אר"ש לר' אלעזר ת"ח הני עשרין ותרין אתוון דגליפין באורייתא כלהו מתפרשי בהני (נ"א מאלין) י' אמירן כל אמירה ואמירה מאלין עשר דאינון כתרי מלכא כלהו גליפין באתוון ידיען (ד"א אחרנין), בגיני כך שמא קדישא אתכסייא באתוון אחרנין וכל אמירה אוזיף לאמירה עלאה מנה אתווי בגין דאתכליל האי בהאי. וע"ד שמא קדישא נליפנא ליה באתוון אחרנין בגין דאתכסיין דא בדא ודא בדא עד דמתקשרין כלהו כחדא. ומאן דבעי למנדע צרופי שמהן קדישין לנדע אינון אתוון דרשימין בכל כתרא וכתרא וכדין לנדע ויתקיים בכלא והא גליפנא לון בכל אינון אתוון דרשימין וידיעין בכל כתרא וכתרא מספרא עלאה דשלמה. והכי סליק בידן וחברייא גליפין לון (ס"א ולחברייא גלינא לון) ושפיר הוא דהא כל כתרא וכתרא אוזיף לחבריה אתוי כמה דאוקימנא. ולזמנין דלא אצטריך אלא באתווי אינון דרשימין ביה. וכלהו ידיען לגבי חברייא והא אוקימנא לון. זכאין אינון צדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי דקב"ה בעי ביקריהון ומגלי להון רזין עלאין דשמיה קדישא דלא גלי לעלאין קדישין. וע"ד יכיל משה לאתעטרא ביני קדישין וכלהו לא יכלי למקרב בהדיה כנורא יקידתא וגומרי דאשא. דאי לאו הכי מאן הוה ליה למשה למיקם בינייהו. אלא זכאה חולקא דמשה דהא כד שארי למללא עמיה קב"ה בעא למנדע שמיה קדישא (ס"א שמוי קדישין) סתים וגלייא בכל חד וחד כדקא חזי וכדין אדבק וידע יתיר מכל בני עלמא. ת"ח בשעתא דסליק משה גו עננא יקירא עאל ביני קדישין, פגע ביה חד מלאכא בשלהובי נורא בעיינין מלהטן ונדפוי מוקדן בעא לשאפא ליה בגוויה וההוא מלאכא גבריאל (ס"א גזריאל) (ס"א גזרנאל) שמיה. כדין אדכר משה חד שמא קדישא דהוה גליף בתריסר אתוון ואזדעזע ואתרגש. עד דסליק משה בינייהו וכן לכל חד וחד. זכאה חולקיה והא אוקימנא מלי. ערות אשה ובתה לא תגלה. תאנא בתקוני מטרוניתא אוקימנא אלין עריין אע"ג דאינון (נ"א עריין אינון) באתגלייא ובסתימא ותמן בת בנה בת בתה דהא עלמא אצטריך לון ואינון ישובא דעלמא כמה דאוקימנא. ומאן דגלי חד ערייתא ווי ליה ווי לנפשיה דהא גלי בגין דא עריין אחרנין ותניא מלה בתראה דעשר אמירן דאורייתא לא תחמוד אשת רעך בגין דהאי כללא דכלהו. ומאן דחמיד אתתא אחרא כאלו אעבר על אורייתא כלא. ברם לא אית מלה דקיימא קמי תשובה וכ"ש אי קביל עונשיה כדוד מלכא. א"ר יוסי תנינן כל מאן דחב ואתפרש מההוא חובא תשובה קא מעלייא ליה טפי. ואי לאו לא סליק בידיה תשובה ולא מעלייא ליה. אי הכי דוד היאך לא אתפרש מבת שבע לבתר. א"ל בת שבע דידיה הות ודידיה נטיל דהא מית בעלה. דתניא אזדמנת הות בת שבע לדוד מיומא דאתברי עלמא ומה עכבא ליה דנטל ברתיה דשאול מלכא. וההוא יומא נטל לה אוריה ברחמי אע"ג דלא הות דיליה. לבתר אתא דוד ונטיל דיליה ועל דדוד דחיק שעתא קמי קב"ה לקטלא לאוריה ולמעבד הכי. אבאיש קמיה ואענש ליה לדוד. דהא קב"ה בעא לאתבא ליה לדוד לקיימא ליה מלכותא קדישא עלאה. וכד תאב לדידיה תאב. תאנא א"ר יוסי מאי דכתיב אני יי'. אני יי' עתיד ליתן שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא אני יי' עתיד להפרע מן הרשעים לעתיד לבא. אינון דכתיב בהו הפושעים בי. כתיב אני יי' וכתיב אני אמית ואחיה אע"פ

חזרה לראש הדף
Site location tree