אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / עט
רבי שמעון בר יוחאי

עט

א

שאני במדת הרחמים הרשעים הופכים אותי למדת הדין. דתניא שם מלא יי' אלקים זכו יי' ואי לאו אלקים. אר"ש חייבין עבדי פגימותא לעילא. מאי פגימותא כמה דאוקימנא. פגימותא ממש. והא אתמר:

תאנא כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה. תני רבי יהודה דרא דרשב"י שארי בגויה כלהו זכאין חסידין כלהו דחלי חטאה נינהו. שכינתא שרייא בינייהו. מה דלית כן בדרין אחרנין. בגיני כך מלין אינון מתפרשאן ולא אתטמראן. בדרין אחרנין לאו הכי ומלין דרזי עלאה לא יכלין לגלאה ואינון דידעי מסתפו. דרבי שמעון כד הוה אמר רזא דהאי קרא חברייא כלהו עינוי נבעין דמעין וכלהו מלין דאמר הוו בעינייהו גליין כמה דכתיב פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות. דיומא חד שאיל ר' ייסא אמר ביעא דקושטא (ס"א דקוסטא) דנפקא מעופא דשריא (ס"א ושדי) בנורא ואתבקע לארבע סטרין. תרין סלקין מנייהו וחד מאיך וחד רביע ברביעא (ס"א נביע נביעא) דימא רבא. א"ר אבא עבדת קמיה דר"ש קדש חול דהא כתיב פה אל פה אדבר בו. א"ל ר"ש עד לא יתבקע ביעא תסתלק מעלמא וכך הוה באדרא דר"ש. תאנא ביומוי דר"ש הוה אמר בר נש לחבריה פתח פיך ויאירו דבריך בתר דשכיב ר"ש הוו אמרי אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. תניא אר"ש אי בני עלמא מסתכלן במה דכתיב באורייתא לא ייתון לארגזא קמי מאריהון. תאנא כד מתערין דינין קשין לאחתא בעלמא. ואל אשה בנדת טומאתה וגו'. הכא כתיב סוד יי' ליראיו ובאדרא (ס"א ובהאי דרא) קדישא אתמר הכא אצטריכנא לגלאה דהא לאתר דא אסתלק. דתנינן בשעתא דחויא תקיפא דלעילא אתער בגין חובי עלמא שארי ואתחבר עם נוקבא ואטיל בה זוהמא אתפרש דכורא מנה בגין דהא אסתאבת ואתקריאת מסאבא ולא אתחזי לדכורא למקרב בהדה דרווי אי אסתאב הוא בהדה בזמנא דאיהי אסתאבת. ותאנא מאה ועשרין וחמש זיני מסאבותא נחתו לעלמא דמתאחדן מסטרא דחויא תקיפא ושבע' ועשרין רברבין מנייהו מתאחדן בנוקבי ואתדבקן בהו. ווי למאן דיקרב בהדה בההוא זמנא דמאן דיקרב בהדה אחזי פגימותא לעילא דהא בחובא דא אתער חויא תקיפא לעילא ואשדי זוהמא באתר דלא אצטריך ואתחבר בנוקבא ואתרבי שעריה לדכורא ונוקבא אסתאבת ושערהא רבא וטופרהא סגיאו וכדין דינין שריין לאתערא בעלמא ויסתאבון כלא הה"ד כי את מקדש יי' טמא. מקדש יי' אסתאב בחובייהו דבני נשא. תאנא מאי דכתיב ואיבה אשית בינך ובין האשה. ארבעה ועשרין זיני מסאבותא אטיל חוייא בנוקבא כד אתחבר עמה כחושבן ואיבה. ועשרין וארבע זינין (ס"א דינין) מתערין לעילא ועשרין וארבע לתתא. ושערא רבא וטופרין סגיאו וכדין דינין מתערין בכלא. ותאנא כד בעת אתתא לאתדכאה בעייא לספרא ההוא שערא דרבי ביומא דאיהי מסאבא ולספרא טופרהא וכל ההוא זוהמא די בהון. דתאנא ברזי דמסאבותא זוהמא דטופרין יתער זוהמא אחרא. ובגיני כך בעיין גניזא. ומאן דאעבר לון לגמרי כאלו אתער חסד בעלמא. דתניא לא לבעי ליה לאיניש למיהב דוכרנא לזינין בישין דתנינן אלף וארבע מאה וחמש זינין בישין מתאחדן בההוא זוהמא דאטיל חויא תקיפא וכלהו מתערין בההוא זוהמא דטופרין ואפילו מאן דבעי יעביד בהו חרשין לבני נשא משום אינון דתליין בהו. ומאן דאעבר

 

ב

לון כאילו אסגי חסד בעלמא ודינין בישין לא משתכחין. ויעבר ההוא זוהמא וטופרהא דרשים ביה. דתניא מאן דדריך ברגליה או במסאניה עלייהו יכיל לאתזקא. ומה בהאי שיורי דשיורי דזוהמא דלעילא כך. אתתא דמקבלא ואתחברת בחויא ואטיל בה זוהמא עאכ"ו. ווי לעלמא דמקבלא מנה מההוא זוהמא. בגיני כך ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. אמר ר' שמעון אמר קב"ה הביאו עלי כפרה בר"ח. עלי ודאי בגין דיתעבר ההוא חויא ויתבסם מאן דבעיא. עלי כמה דכתיב שרפים עומדים ממעל לו. וע"ד כתיב בקרח הנועדים על יי' דבגיניהון אתער מאן דאתער דאתי מסטרייהו. אוף הכא הביאו עלי כפרה. עלי ממש בגין דיתבסם ויתעבר ולא אשתכח חויא באתר דשארי. וכ"כ למה. על שמעטתי את הירח ושלטא בה מאן דלא אצטריך ובגיני כך כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. זכאה דרא דר"ש בן יוחאי שארי בגויה זכאה עדביה בין עלאין ותתאין. עליה כתיב אשריך ארץ שמלכך בן חורין מהו בן חורין דזקיף רישא לגלאה ולפרשא מלין ולא דחיל. כהאי דאיהו בן חורין ויימא מאי דבעיא ולא דחיל. מהו מלכך דא הוא רשב"י מאריה דאורייתא מאריה דחכמתא. דכד הוה רבי אבא וחברייא חמאן לרבי שמעון הוו רהטי אבתריה ואמרי אחרי יי' ילכו כאריה ישאג. אמר רבי שמעון כתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו אמאי שקיל דא בדא. אלא כלא בחד דרגא סליקו דא אזדווג בדא. וחדוותא דדא בדא לא אשתכח אלא כד אתגלי עתיקא קדישא וכדין חדוותא דכלא. ותנינן כתיב מזמור שיר ליום השבת. ליום השבת ממש. שבחא דקא משבח קב"ה. כדין חדוותא אשתכח ונשמתא אתוספת. דהא עתיקא אתגלי וזווגא יזדמן. אוף הכי בחדתותי סיהרא דהא נהיר לה שמשא בחדוותא דנהירו דעתיקא לעילא. בגיני כך האי קרבנא הוא לעילא בגין דיתבסם כלא וישתכח חדוותא בעלמא. וע"ד הביאו עלי כפרה דייקא מלה. תאנא כתיב עולת שבת בשבתו על עולת התמיד דבעי לכוונא לבא לעילא לעילא יתיר משאר יומין. וע"ד על עולת התמיד דייקא. תניא כתיב בחנה ותתפלל על יי'. על דייקא בגין דבנין במזלא קדישא תליין כמה דאוקימנא ולית לך מלה באורייתא או את זעירא באורייתא. דלא רמיזא בחכמתא עלאה ותליין מניה תלי תלין רזין דחכמתא עלאה הה"ד קווצותיו תלתלים והא אתמר. רבי יוסי אשכחיה לרבי אבא דהוה יתיב וקארי האי קרא דכתיב השלך על יי' יהבך על דייקא דהא מזוני במזלא תליין. ר' יהודה הוה קארי על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא. על זאת ודאי. לעת מצא הא אוקימנא. אבל לעת מצא כמה דכתיב דרשו יי' בהמצאו וקראוהו בהיותו קרוב. ד"א לעת מצא בשעתא דנהרין נגדין ואתמשכאן ומסתפקי אבהן ומתברכאן כלא. רק לשטף מים רבים. מאן שטף מים רבים. דא עמיקא דמבועין ונהרין דמאן יזכה ליה ומאן יזכה לקרבא ולסלקא תמן הה"ד ביה רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו דהא לא זכאין ולא יכלין. רבי יצחק אמר כתיב אחת שאלתי מאת יי' אותה אבקש וגו'. זכאין אינון צדיקייא דכמה גניזין עלאין טמירין להו בההוא עלמא דקב"ה משתעשע בהו באינון עלמין כמה דאוקימנא בנעם יי' והא אתמר. רבי חזקיה אמר מהכא עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. יעשה. תעשה מבעי ליה. אלא יעשה ודאי היינו יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה והיינו השלך על יי' יחהבך וכתיב ותתפלל על יי' וכלא חד. זכאה חולקהין דצדיקייא בעלמא דין ובעלמא

חזרה לראש הדף
Site location tree