פה
א
דמטו יומוי לאסתלקא מעלמא קב"ה אשלים לנפשיה ויהיב ליה חיין יתיר. לא תלין פעולת שכיר. ת"ח מאן דנטיל אגרא דמסכנא כאילו נטיל נפשיה ודאנשי ביתיה הוא אזער נפשייהו קב"ה אזער יומוי ואזער נפשיה מההוא עלמא. דהא כל אינון הבלים דנפקי מפומיה כל ההוא יומא כלהו סלקין קמיה דקב"ה וקיימין קמיה לבתר סלקא נפשיה ונפשייהו דאנשי ביתיה וקיימין באינון הבלים דפומיה. וכדין אפילו אתגזר על ההוא ב"נ כמה יומין וכמה טבאן כלהו מתעקראן מיניה ומסתלקי מניה. ולא עוד אלא דנפשא דיליה לא סלקא לעילא והיינו דאמר רבי אבא רחמנא לשזבינן מנייהו ומעלבונייהו ואוקמוה אפילו עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא אפילו מכל ב"נ נמי וכ"ש מסכנא. והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתיה הוה יהיב ליה אגריה וא"ל טול נפשך דאפקידת בידאי טול פקדונך ואפילו אמר יהא בידך דאנא בעינא לסלקא אגרי. לא הוה בעי. אמר פרד נא דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי. כל שכן פקדונא דנפשא. דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקב"ה דכתיב בידך אפקיד רוחי. אמר רבי חייא ובידא דאחרא שארי. אמר ליה אפילו בידיה בתר דיהיב. כתיב לא תלין פעולת שכיר. וכתיב ולא תבא עליו השמש אלא הא אוקמוה. אבל ת"ח לית לך יומא ויומא דלא שלטא ביה יומא עלאה אחרא ואי איהו לא יהיב ליה נפשא דיליה בההוא יומא כמאן דפגים לההוא יומא עלאה. ובג"כ ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש. והא דאתמר לא תלין בגין דנפשיה לא סליק וסליק ההוא נפשא דמסכנא ולאנשי ביתיה כמה דאתמר. ר' חייא פתח ואמר קרא אבתריה. לא תקלל חרש ולפני עור וגו'. האי קרא כמשמעו. אבל פרשתא דא כלא אוליפנא מנה מלין אחרנין. וכלהו תליין דא בדא. ת"ח מאן דלייט לחבריה ואיהו קמיה ואכסיף ליה כאילו אושיד דמיה והא אוקימנא. והאי קרא דלאו חבריה עמיה והוא לייט ליה ההיא מלה סלקא. דלית לך מלה ומלה דנפק מפומיה דלא אית ליה קלא ההוא קלא סליק לעילא וכמה קסטרין מתחבראן עמיה דההוא קלא עד דסלקא ואתער אתר דתהומא רבא. כמה דאוקמוה וכמה מתערין עליה דההוא ב"נ ווי למאן דאפיק מלה בישא מפומיה. והא אוקמוה. ולפני עור לא תתן מכשול כמשמעו ואוקמוה במאן דגרים לאחרא למחטי. וכן מאן דמחי לבריה רבא ולפני עור לא תתן וגו'. במאן דלא מטא להוראה ואורי (קאמר. כמה דתנינן) דכתיב כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה והאי אעבר משום ולפני עור לא תתן מכשול. בגין דאכשיל ליה לחבריה לעלמא דאתי. דתנינן מאן דאזיל בארח מישר באורייתא ומאן דאשתדל באורייתא כדקא יאות אית ליה חולקא טבא תדיר לעלמא דאתי. דההיא מלה דאורייתא דאפיק מפומיה אזלא ושאטא בעלמא וסלקא לעילא. וכמה עלאין קדישין מתחבראן בההיא מלה וסלקא בארח מישר ואתעטר בעטרא קדישא ואסתחי בנהרא דעלמא דאתי דנגיד ונפק מעדן ואתקבל ביה ואשתאב בגויה ואתענג (ס"א ואתנטע) סוחרניה דההוא נהרא אילנא עלאה וכדין נגיד ונפיק נהורא עלאה ואתעטר ביה בההוא ב"נ כל יומא כמה דאתמר ומאן דלעי (נ"א דיליף) באורייתא ולא משתדל בה בארח קשוט
ב
ובארח מישר ההוא מלה סלקא וסטי אורחין ולית מאן דיתחבר בה וכלא דחיין לה לבר ואזיל ושאט בעלמא ולא ישכח אתר. מאן גרים ליה האי. ההוא דסאטי ליה מארח מישר הה"ד ולפני עור לא תתן מכשול. ובגין כך כתיב ויראת מאלקיך אני יי'. ומאן דתיאובתיה למלעי באורייתא ולא אשכח מאן דיוליף ליה והוא ברחימותא דאורייתא לעי בה ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע. כל מלה ומלה סלקא וקב"ה חדי בההיא מלה וקביל לה ונטע לה סחרניה דההוא נחלא ואתעבידו מאלין מלין אילנין רברבין ואקרון ערבי נחל הה"ד באהבתה תשגה תמיד. ודוד מלכא אמר הורני יי' דרכך אהלך באמתך וכתיב ונחני בארח מישור למען שוררי. זכאין אינון דידעין ארחוי דאורייתא ומשתדלי בה בארח מישר דאינון נטעין אילנין דחיין לעילא דלכהו אסוותא. ובגיני כך כתיב תורת אמת היתה בפיהו. וכי אית תורה דלאו איהי אמת. אין. כגוונא דאמרן דאורי מאן דלא ידע ולאו איהו קשוט. וההוא דאוליף מלה מיניה אוליף מלה דלאו איהו אמת. ובגיני כך כתיב תורת אמת היתה בפיהו. ועם כל דא מבעי ליה לב"נ למילף מלי דאורייתא מכל בר נש אפילו ממאן דלא ידע בגין דעל דא יתער באורייתא וייתי למילף ממאן דידע ולבתר אשתכח דאזיל בה באורייתא בארח קשוט. ת"ח ישתדל ב"נ בעלמא באורייתא ופקודוי אפילו דלא עביד לשמה דמתוך שלא לשמה בא לשמה. רבי יוסי פתח קרא אבתריה ואמר. לא תעשו עול במשפט וגו'. לא תעשו עול במשפט כמשמעו אבל הא אתמר דפרשתא דא מלין עלאין ויקירין אית בה בפקודי אורייתא. האי קרא מסופיה קא משמע דכתיב בצדק תשפוט עמיתך. ת"ח תרי דרגין אינון הכא משפט וצדק. מה בין האי להאי. אלא חד רחמי וחד דינא ודא אתבסם בדא. כד אתער צדק דאין דינא לכלא כחדא דלית ביה רחמי ולאו וותרנותא. כד אתער משפט אית ביה רחמי. יכול יהא כלא במשפט. אתא קרא ואמר בצדק תשפוט עמיתך. מ"ט בגין דצדק לאו דאין לדא ושביק לדא אלא כלהו כחדא בשקולא חדא. כגוונא דא לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול אלא בשקולא חדא בצדק יכול יהא כלא דינא בצדק בלחודוי אתא קרא ואמר תשפוט דבעי לחברא להו כחדא דלא ישתכח דא בלא דא והאי שלימו דדינא. וכ"כ למה. בגין דקב"ה שכיח תמן ובגיני כך בעי לאשלמא דינא. כגוונא דאיהו עביד לתתא כגוונא דיליה ממש עביד לעילא. ות"ח קב"ה שוי כורסייא דדינא בשעתא דדייני יתבין. הה"ד כונן למשפט כסאו. ומתמן אתתקן כורסיה דקב"ה. ומאן איהו כורסיה. אלין אינון צדק ומשפט. הה"ד צדק ומשפט מכון כסאך. ומאן דדאין דינא בעי למידן (ס"א למיתב) בכורסיה דמלכא. ואי פגים חד מנייהו כאלו פגים לכורסיה דמלכא וכדין קב"ה אסתלק מבינייהו דדייני ולא קאים בדינייהו ומאי אמר עתה אקום יאמר יי' וגו'. ורוחא דקודשא אמר רומה על השמים אלקים: