אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / פח
רבי שמעון בר יוחאי

פח

א

אשתמודע ליה לההוא ארחא דלהון ולא אזיל בהדייהו. כתיב דרך וכתיב ארח מה בין האי להאי. אלא דרך דשאר קרסולי בני נשא אזלו בה. ארח דאיהו אתפתח מן זמנא זעירא (דא ארח כד"א וארח לחברה עם פועלי און) ועל ארחא דא כתיב וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום אכי"ר. בילא"ו יילא"ו:

ויאמר יי' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו. א"ר יוסי מ"ט דא לקבל דא דכתיב לעילא ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו וסמיך ליה אמור אל הכהנים. אלא (משמע) כיון דאזהר להו לישראל לקדשא להו בכלא אזהר להו לכהני לקדשא לון וכן ללוים. לכהני מניין דכתיב אמור אל הכהנים. ללואי מנין דכתיב ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם. בגין דישתכחון כלהו זכאין קדישין דכיין. אמור אל הכהנים בני אהרן מ"ט הכא בני אהרן וכי לא ידענא דבני אהרן נינהו. אלא בני אהרן ולא בני לוי. דאהרן דהוא שירותא דכל כהני דעלמא דביה אתרעי קב"ה מכלא בגין למעבד שלמא בעלמא ובגין דאהרן ארחוי סליקו ליה להאי. דכל יומוי דאהרן הוה משתדל לאסגאה שלמא בעלמא. ובגין דארחוי כך סליק ליה קב"ה להאי למיעל שלא בפמליא דלעילא. ובגין כך אמור אל הכהנים בני אהרן. אמור אל הכהנים ואמרת אליהם. רבי יהודה פתח מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. מה רב טובך כמה עלאה ויקירא ההוא נהורא עלאה דאקרי טוב דכתיב וירא אלקים את האור כי טוב ודא הוא אור הגנוז דביה עביד קב"ה טב בעלמא ולא מנע ליה בכל יומא בגין דביה מתקיים עלמא וקאים עליה. אשר צפנת ליראיך דתנן נהורא עלאה עבד קב"ה כד ברא עלמא וגניז ליה לצדיקיא לזמנא דאתי. הה"ד אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך. פעלת בזמנא דאתברי עלמא ההוא נהורא הוה קאים ונהיר מרישא דעלמא לסייפי דעלמא. כד אסתכל קב"ה לאינון חייבין דזמינין לקיימא בעלמא גניז ליה לההוא נהורא דכתיב וימנע מרשעים אורם. וזמין לאנהרא לצדיקיא לעלמא דאתי ודא הוא צפנת ליראיך וכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה. ת"ח בשעתא דבר נש קאים למיהך לההוא עלמא והוא בבי מרעיה אתיין עליה ג' שלוחין וחמי תמן מה דלא יכיל בר נש למחמי כד איהו בהאי עלמא. וההוא יומא יומא דדינא עלאה הוא דמלכא בעי פקדונא דיליה. זכאה ההוא בר נש דפקודא אתיב למלכא כמה דאתיהיב ליה בגויה. אי ההוא פקדונא אתטנף בטנופי גופא מה יימא למארי פקדונא. זקף עינוי וחמי למלאך המות קאים קמיה וסייפיה שליפא בידיה קסטר בקטרין בקוטמא דההוא בר נש ולית לה לנפשא קשיו בכלא כפרישו דילה מן גופא ובר נש לא מית עד דחמי לשכינתא ומגו סגיאות תיאובתא דשכינתא נפשא נפקת

 

ב

לקבלא לשכינתא. בתר דנפק' מאן איהי נפשא דאתדבק בה (ס"א ותתקבל) ויקבל בגופא (ס"א בגווה) והא אוקמוה להני מילי. בתר דנפקא נפשא מן גופא ואשתאר גופא בלא רוחא אסור למשבק ליה בלא קבורתא דכתיב לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא. בגין דמיתא דישתהי כ"ד שעות דאינון יומם ולילה בלא קבורתא יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא ומעכב עבידתא דקב"ה מלמעבד. דאפשר דקב"ה גזר עליה בגין למיתי בגלגולא אחרא מיד בההוא יומא דאתפטר לאוטבא ליה. וכל זמנא דלא אתקבר גופא נשמתא לאו עאלת קמי קב"ה ולא יכלא למהוי בגופא אחרא בגלגולא תניינא דלא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה. ודא דמי לב"נ דמיתת אתתיה לא אתחזי ליה למיסב אתתא אחרא עד דקביר לקדמיתא ובגין דא אמרה אורייתא לא תלין נבלתו על העץ. דבר אחר כד אתפרשא נשמתא מן גופא ובעיא למיזל לההוא עלמא לא תיעול לההוא עלמא עד דיהבין לה גופא אחרא מנהורא ולבתר יכלא למיעל ומאליהו תנדע דהוו ליה תרין גופין חד דביה אתחזי לתתא לבני נשא וחד דביה אתחזי לעילא בין מלאכין עלאין קדישין. וכל כמה דגופא לא אתקבר צערא הוא לנשמתא ורוח מסאבא אזדמן לשרייא עלוי ולסאבא לההוא גופא. ובגין דההוא רוח מסאבא אזדמן לא מבעי ליה לאינש למיבת ההוא גופא ליליא חד בגין דרוח מסאבא אשתכח בליליא ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאב יתיר וע"ד אזהר לכהני ואמר לנפש לא יטמא בעמיו. בגין דאינון קדישין ולא ישרי עלייהו רוח מסאבא ולא יסתאבון:

אמור אל הכהנים ר' יצחק אמר אמור אל הכהנים בלחישו כמה דכל עובדיהון דכהני בלחישו כך אמירה דלהון בלחישו. אמור ואמרת זמנא חד ותרין זמנין לאזהרא להו על קדושייהו בגין דלא יסתאבון. דמאן דמשמש באתר קדישא בעיא דישתכח קדישא בכלא. לנפש לא יטמא כמה דאוקימנא דגופא בלא רוח מסאבא הוא ושארי עליה רוח מסאבא. דהא תיאובתא דרוחי מסאבא לגבי גופיהון דישראל איהו בגין דאתרק מנייהו רוחא קדישא ובמנא דקודשא אתיין לאתחברא וכהני דאינון קדישין קדושתא על קדושתא לא בעיין לאסתאבא כלל בגין דכתיב כי נזר אלקיו על ראשו. וכתיב כי שמן משחת אלקיו עליו אני יי' והוא כגוונא דלעילא קאים לתתא. דכתיב כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו האי קרא אוקמוה אבל כשמן הטוב על הראש. דא משח רבות קדישא עלאה דנגיד ונפיק מאתר דנהרא עמיקא דכלא. ד"א דנגיד ונפיק מרישא דכל רישין סתימא דכל סתימין. על הראש. על הראש ודאי רישא דאדם קדמאה. יורד על הזקן דא דיקנא יקירא כמה דאוקמוה. זקן אהרן. דא כהן גדול דלעילא והא אוקמוה וההוא שמן

חזרה לראש הדף
Site location tree