אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / צ
רבי שמעון בר יוחאי

צ

א

בתולת ישראל הכא. הה"ד שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך. אוף הכא כהנא דקאים כגוונא דלעילא כתיב והוא אשה בבתוליה יקח הכי נמי בבתוליה דלא תפוק מבבא דחצרה מזמנא לבר והוא אתמר. רבי שמעון הוה אזיל בארחא והוו עמיה רבי יהודה ור' יוסי ור' חזקיה. פתח ר"ש ואמר טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו. טרף נתן ליראיו אלין אינון זכאין אינון דחלי דקב"ה דכל מאן דדחיל ליה אתקרי מאינשי דביתא דמלכא ועליה כתיב אשר איש ירא את ה'. מהו טרף נתן ליראיו אלא כמה דכתיב ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה. מהכא אוליפנא דכל בר נש דלעי באורייתא בליליא וקם בפלגות ליליא בשעתא דכנסת ישראל אתערת לאתקנא ביתא למלכא האי אשתתף בהדה והאי אקרי מבי מלכא ויהבין ליה כל יומא מאינון תיקוני ביתא הה"ד ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה. מאן ביתה כל אינון דמשתתפי בהדה בליליא אקרון ביתה בני ביתה. ובג"כ טרף נתן ליראיו מהו טרף טרף ממש דאיהי נטלא מאתר רחיקא עלאה דכתיב ממרחק תביא לחמה. ומאן זכי להאי טרף סופיה דקרא אוכח דכתיב יזכור לעולם בריתו מאן דאסתכל (ס"א דאשתדל) באורייתא לאשתתפא בהדה בליליא. ולא עוד אלא דצדיק חד עלאה אית ליה לקב"ה והוא אשתתף בהדיה וירתין תרווייהו לכנישתא דישראל דכתיב צדיקים לעולם יירשו ארץ. תו פתח ואמר ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יי' מקדשו. ת"ח כל מאן דאפיק זרע לבטלה לא זכי למחמי אפי שכינתא ואקרי רע דכתיב כי לא קל חפץ רשע אתה לא יגורך רע האי מאן דאפיק ליה בידיה או אנתו אחרא דלא כשרא ואי תימא דאפיק ליה באנתו דלא מתעברא הכי נמי. לא אלא כמה דאמרן ועל דא יבעי ב"נ מקב"ה דיזמין ליה מאנא דכשרא דלא יפגים זרעיה. מאן דאפיק זרעא במאנא דלא כשרא פגים ליה לזרעיה ווי למאן דפגים זרעיה. ומה בשאר בני נשא כך בכהנא דקאים לתתא כגוונא דלעילא בקדושה עלאה עאכ"ו. בעמיו מהו בעמיו דהא כתיב לעילא אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח וכתיב ולא יחלל זרעו בעמיו. בהם מבעי ליה מהו בעמיו אלא מלה דא קלנא בעמיו פגימו בעמיו ועל דא כתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה מעמיו ודאי כלא כגוונא דלעילא כי אני יי' מקדשו מהו מקדשו אלא אנא הוא ההוא דאיהו מקדש ליה בכל יומא ובג"כ לא יפגים זרעיה ולא ישתכח ביה פגימו. (ס"א ובגין דא) דהא אני יי' מקדשו דאנא בעינא לקדשא ליה וישתכח קדישא בכלא. דקדישא ישתמש על ידא דקדישא. ת"ח קב"ה

 

ב

ישתמש ע"י דכהנא וישתכח קדישא כד אתי לשמשא ובגין דקב"ה ישתמש על ידא דכהנא דאיהו קדישא כהנא ישתמש ע"י דרכיא דאתקדש בדכיותיה ומאי איהו ליואי בר נש (ס"א כהנא) אחרא ישתמש ע"י דקדישא אחרא בגין דישתכחון כלא בקדושה לשמשא לקב"ה זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי דעלייהו כתיב ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. כמה פרישן ישראל מכלא בקדושה לשמשא לקב"ה הה"ד והתקדשתם והייתם קדושים כי אני יי' וגו'. תו פתח ואמר ליי' הישועה על עמך ברכתך סלה ליי' הישועה הכי תנינן זכאין אינון ישראל דבכל אתר דאתגלו שכינתא אתגלייא בהדייהו. כד יפקון ישראל מגלותא פורקנא למאן. לישראל או לקב"ה אלא הא אוקמוה בכמה קראי והכא ליי' הישועה ודאי אימתי על עמך ברכתך סלה. בשעתא דקב"ה ישגח בברכאן עלייהו דישראל לאפקא לון מן גלותא ולאוטבא להו כדין ליי' הישועה ודאי. ועל דא תנינן דקב"ה ייתוב עמהון דישראל מן גלותא הה"ד ושב יי' אלקיך את שבותך ורחמך:

איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום. ר' יצחק אמר בגין דאיהו פגים ומאן דאיהו פגים לא אתחזו לשמשא בקודשא והוא אוקמוה דב"נ דאשתכח פגים לית ביה מהימנותא וההוא פגימו אסהיד עליה כ"ש כהנא דבעייא לאשתכחא שלים מאריה דמהימנותא יתיר מכלא והא אוקמוה. ר' אלעזר הוה יתיב בקסטרא דבי חמוי והוא הוה אמר זילגא דבקסטירא בעינא שכיח. אדהכי אעבר חד ב"נ פגים מעיניה חד אמר חמוי נשאל להאי. אמר פגים הוא ולאו מהימנא. אמר נשאל בהדיה אתו שאילו ליה א"ל טופקא מאן הוא בעלמא. אמר עתירא אבל דישליף בהדיה אנא מכלהו. (ס"א עתירא אבל דישליף ווי על דא בהדיה אנא מכלהו) א"ר אלעזר במלוי אשתמע דלאו מהימנותא גביה ולאו בר מהימנא הוא. ת"ח קב"ה אמר כל איש אשר בו מום לא יקרב דהא קדוש' דלעילא לא שריא באתר פגים פתח ואמר לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה. לתורה ולתעודה מאן הוא תורה ומאן הוא תעודה אלא תורה דא תורה שבכתב. תעודה דא תורה שבע"פ תורה שבע"פ לא שריא באתר פגים. דהא מתורה שבכתב אתבני. כתיב צור תעודה חתום תורה בלמודי צור תעודה דא תורה שבע"פ בגין דתמן אתצר צרורא דחיי ובתעודה אתקשר קשרא דחיי (נ"א קשרא דמהימנותא) דלעילא למהוי כלא חד. ומתמן לתתא אתפרשן אורחים ושבילים ומתמן מתפרשין אורחין בעלמין כלהו הה"ד ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים חתום חתמה תורה חתימה דאורייתא דאיהי תורה שבכתב. באן אתר. בלמודי אלין נביאי כד"א ויקם את העמוד הימני ויקרא שמו יכין ויקם את העמוד השמאלי ויקרא שמו בועז ומתמן אתפרשן אורחין לנביאי מהימני וקיימי אלין בקיומא לגופא לשית טהירין הה"ד שוקיו עמודי שש. וכלא לא קיימא אלא בשלימו ולא שרייא קדוש' דכלא אלא בשלימו כד מתחבראן דא בדא כלא הוא שלים כלא הוא חד לא אתפגי' אתר. וע"ד אקרי כ"י שלם כד"א ומלכי צדק מלך שלם ויהי בשלם סכו. ובג"כ לא שרייא כלא אלא באתר שלים ועל דא כל איש אשר בו מום לא יקרב כגוונא דא קרבנא דביה מומא לא יתקריב מאי טעמא דכתיב כי לא לרצון יהיה לכם. ואי תימא הא קודשא בריך הוא לא שארי אלא באתר תבירא במאנא תבירא דכתיב ואת דכא ושפל רוח. האי אתר שלים יתיר הוא מכלא (דכתיב ואת דכא ושפל רוח) בגין דמאיך גרמיה למשרי עליה גאותא דכלא גאותא עלאה ודא הוא שלים. אבל לא כתיב ואת

חזרה לראש הדף
Site location tree