אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / צד
רבי שמעון בר יוחאי

צד

א

זמינין בכל סטרין דקדש לעילא ותתא. ד"א אלה מועדי יי' מהו מועדי יי' ר' שמעון אמר מיי' אינון דביה אתקשרו מתתא לעילא ומעילא לתתא כלהו ביה מתקשרן ותמעטרן (ס"א ומתעתדן) (נ"א ומתאחדן) כלהו לאתקשרא קשרא חד בקשרא דמלכא מאי טעמא כמה דמלכא ירית לאבא ולאמא ואחיד בההוא קדש ואתעטר בהו (בגין) כך כל אינון דאחידן ביה במלכא בעיין לאזדמנא בההוא אתר עלאה דאקרי קדש בגין דיתאחדו כלהו כחדא (למלכא) וע"ד מועדי יי' אקרי ולבתר מקראי קדש דהא בהו אתעטר במלכא אשר תקראו אותם במועדם. תרין חולקין אית לישראל בהו אי מסטרא דמלכא חולקא עלאה אית לישראל ביה דכתיב ואתם הדבקים ביי' אלקיכם וגו' כי חלק יי' עמו. ואי מסטרא עלאה דקדש חולקא עלאה אית לישראל ביה דכתיב ואנשי קדש תהיון לי וכתיב קדש ישראל ליי' וע"ד לכו אתחזו לזמנא להו ולתקנא קמייהו חדוותא וסעודתא ולמחדי בהו. ומאן דמזמן לאחרא (ס"א לאורחא) בעי לאחזאה ליה חידו ואנפין נהירין לעטרא (נ"א לנטרא) אורחיה דההוא אושפיזא. למלכא דזמין אושפיזא יקירא אמר לבני היכליה כל שאר יומין הויתון כל חד וחד בביתיה דא עביד עבידתיה ודא אזיל בסחורתיה ודא אזיל בחקליה. בר ההוא יומא דילי דכלכון מתערין (ס"א מתעתדי) בחדוותא דילי השתא זמינית אושפיזא עלאה ויקירא לא בעינא דתשתדלון בעבידתא ולא בסחורתא ולא במדברי אלא כלהו אזדמנו כגוונא דההוא יומא דילי ואתקינו גרמייכו לקבלא לההוא אושפיזא באנפין נהירין בחדוותא בתושבחתא. אתקינו ליה סעודתא יקירא בגין דיהא זמיני דילי בכל סטרין. כך אמר קב"ה לישראל בני כל שאר יומין אתון משתדלי בעבידתא בסחורתא בר ההוא יומא דילי. השתא אושפיזא עלאה ויקירא זמינית אתון קבילו ליה באנפין נהירין זמינו ליה אתקינו ליה סעודתי עלאי פתורי מסדרן כגוונא דההוא יומא דילי. בג"כ תקראו אותם במועדם. ת"ח בשעתא דישראל לתתא חדאן בהני מועדיא ומשבחין שבחא לקב"ה מסדרין פתורי מתקני גרמייהו במאני יקר מלאכי עלאי אמרין מה טיבן דישראל בכך קב"ה אמר אושפיזא עלאה אית לון יומא דא. אמרי ולאו דילך הוא מההוא אתר דאקרי קדש. אמר לון וכי ישראל לאו קדש נינהו ואקרון קדש לון אתחזי לזמנא אושפיזא דילי. חד מסטרא דילי דהא אינון דבקים בי וחד מסטרא דקדש דכתיב קדש ישראל ליי' הואיל וישראל אקרון קדש אושפיזא דלהון הוא ודאי. בגין דזמינו דהאי אושפיזא מקדש הוא דכתיב מקראי קדש. פתחו כלהו ואמרו אשרי העם שככה לו. תלתא אינון זמינין מקדש ולא יותר. חג המצות. וחג השבועות. וחג הסוכות. אמר ליה רבי אבא וכי שבת לאו מקדש הוא זמין. אמר ליה לאו בתרי סטרין. חד דהוא ודאי קדש אקרי דכתיב ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם וחד דשבת לאו זמין הוא דהא ירותא דיליה הוא ודאי. ירותא דקדש הוא ירית ולאו זמיני וע"ד כלהון זמינין בקדש ומתקשרן בשבת ומתעטרן ביה. בהאי יומא שביעאה אתעטר ביה. וע"ד שבת לאו זמין הוא. לברא דעאל לביתא דאבו ואימיה ואכל ושתי בשעתא דהוא בעי. למלכא דהוה ליה ברא יחידאי חביבא דנפשיה יהב ליה שושבינא לנטרא ליה ולאתחברא בהו אמר מלכא יאות הוא לזמנא לאלין שושבינין דברי ולאחזאה יקרא וחביבותא דילי בהו. זמין לון להני שושבינין. ברא לא אתחזי לזמנא אלא למיעל ולמיכל ולמשתי בביתא דאבוי בשעתא דאיהו בעי. הה"ד מי כמוכה באלים יי' מי כמוכה נאדר בקדש.

ב

נאדר בקדש ודאי כבר דאתתקן (ס"א דאתתקף) באבוי נאדר בקדש ולאו זמין מקדש. ששת ימים תעשה מלאכה. ששת ימים מאי עבידתייהו. אמר ר' יוסי כתיב כי ששת ימים עשה יי' את השמים ואת הארץ ולא כתיב בששת והוא אוקמוה וכל יומא יומא עביד עבידתיה ואקרון יומי מלאכה. א"ר יצחק אי הכי אמאי אקרון ששת ימי חול אמאי חול. א"ר יוסי השתא אתנהיג עלמא ע"י דשלוחייהו בג"כ יומי חול אקרון. ר' חייא אמר בגין דשרי למעבד בהון עבידתא ובגין דא לא אקרון קדש. ומאן דלאו אקרון קדש חול אקרון. וע"ד אתקינו חברייא בהבדלה בין קדש לחול. מאי הבדלה הכא אלא קדש מלה בגרמיה הוא ושארא מניה אתיין. וע"ד אלין לעובדא ואלין לנטרא. ואימתי אשתכח נטירו בהו. כד זמינין מקדש. א"ר יהודה חדוותא ונטירותא דיומא דשבתא על כלא הוא ובגין דהאי יומא אתעטר באבא ואמא ואתוסף קדושה על קדושתיה מה דלא אשתכח הכי בשאר יומי דהא הוא קדש ואתעטר בקדש ואוסיף קדושה על קדושתיה. בגין כך האי יומא חדוותא דעלאי ותתאי כלא חדאן ביה. מלי ברכאן בכלהו עלמין. כלהון מניה אתקנו (נ"א אתזנו). בהאי יומא נייחא דעלאי ותתאי. בהאי יומא נייחא דחייביא דגיהנם. למלכא דעבד הלולא לבריה יחידאי אעטר ליה בעטרא עלאה מני ליה מלכא על כלא. בהאי יומא חדוותא לכלא. חד סנטירא דאתפקד על דינא דבני נשא הוו בידיה גוברין דבעיין קטולא גוברין דבעיין לאלקאה בגין יקרא דהאי יומא דחדוותא דמלכא שביק דינוי ונטר לחדוותא דמלכא. כך ההוא יומא הלולא דמלכא במטרוניתא חדוותא דאבא ואמא עליה חדוותא דעלאין ותתאין. בחדוותא דמלכא כלהו חדאן ולא יצטערון ביה. ע"ד כתיב וקראת לשבת ענג מאי ענג לא אשתכח אלא לעילא באתר דקדש עלאה שארי כד"א אז תתענג על יי' דהאי ענג על יי' הוא והאי יומא דהוא חלולא דמלכא אתעטר בההוא עטרא דענג הה"ד וקראת לשבת ענג. מה דלא אשתכח הכי בשאר יומין. בהאי יומא תלת סעודתאן בעיין בני מלכא לזמנא ולסדרא פתורא בגין יקרא דמלכא כמה דאוקימנא. וכד אזדמן ביה חגא או זמנא לא יסדר ב"נ תרי פתורי בכל סעודתא חד לשבת וחד לאושפיזא בגין דכתיב על שלחן המלך תמיד הוא אוכל ספוקא הוא בפתורא דמלכא לההוא אושפיזא דאתייא ליה. וע"ד בעי ב"נ לסדורי פתורא שלימא למלכא והוא יהיב מניה לאושפיזא. א"ר אלעזר סעודתא תליתאה דשבת כד אערע ביה אושפיזא שבקין ליה או לא שבקין ליה. אי לא שבקין ליה אשתכח אושפיזא דחייא מפתורא דמלכא. אי שבקין ליה אשתכח פגימו בסעודתא דמלכא. א"ל ר"ש אבוי למלכא דאיערע ביה אושפיזא ונטל מיכלא מקמיה וסלקא לאושפיזיה אשתכח אע"ג דמלכא לא אכל עמיה ממיכלא דמלכא קא אכיל ומלכא יהיב ליה למיכל וכל דא בגין דהוא אושפיזיה דמלכא ובבי רב המנונא סבא לא חיישו לאושפיזא בשעתא דא ולבתר מסדרי פתורא לאושפיזא. בהאי יומא מלולא אסיר הה"ד ממצוא חפצך ודבר דבר ותנן חפצך כתיב בגין דהאי יומא כל מהימנותא אתקשר ביה. אמר ר"א והיך עבידנא דלא לסדרא (ס"א לסלקא) סעודתא דמלכא לאושפיזא דהא ארביסר דחל להיות בשבת סלקא סעודתא דמלכא לפסחא אע"ג דלאו אושפיזיה. א"ל הכי אמינא דאי הוא אושפיזיה (כל ההוא יומא) יכלא לסלקא ליה ואי לאו לא סלקא ליה. ואי נימא די"ד דחל

חזרה לראש הדף
Site location tree