צה
א
להיות בשבת אתדחייא סעודתא דמלכא מקמי סעודתא דפסחא שאני פסח דסעודתא דשבת אתדחייא בכמה גוונין. חד בגין מצות ומרורים דבעי ב"נ דישתכח תאיבא וחד בגין פסח והא נהמא לא אשתכח מו' שעות ולמעלה דסדורא דפתורא בלא נהמא לאו הוא סדורא ואי תימא בחמרא. חמרא שארי בגין דתאיב (ס"א דגביר ס"א דגריר) לבא. אבל מיומי אשתדלנא דלא בטילנא סעודתא דשבת אפילו אינון יומי דאשתכח ביה. בהאי יומא חקל דתפוחין קדישא אתברך ומתברכן עלאין ותתאין והאי יומא קשורא הוא דאורייתא א"ר אבא הכי הוה עביד ר"ש בזמנא דאסתלק סעודתא דשבתא מסדר פתוריה ואשתדל במעשה מרכבה והוה אמר הא סעודתא דמלכא דייתי למיכל גבאי. בגיני כך שבת אשתכח בכלא עדיף מכל זמנין וחגין ואקרי קדש ולא מקרא קדש. א"ר יהודה כלהו מועדין מקראי קדש קרינן בהו. אבל נפקי ר"ה ויומא דכפורא דלא אשתכח בהו חדוותא דהא אינון דינא הוו אבל אלין תלתא זמנין מקדש לחדווא לכלא לאשתעשעא בהו בקב"ה הה"ד ושמחתם לפני יי' אלקיכם וכתיב ושמחת לפני יי' אלקיך. בהאי יומא דשבתא אתנשי כל צערא וכל רוגזא וכל דוחקא מכל עלמא בגין דאיהו יומא דהילולא דמלכא דנשמתין אתוספן כגוונא דעלמא דאתי. א"ר יצחק לרבי יהודה כתיב זכור את יום השבת לקדשו ותנינן. זכרהו על היין אמאי על היין. א"ל בגין דיין חדוותא דאורייתא. ויינא דאורייתא חדוותא הוא דכלא. והאי יין חדי למלכא והאי יין מעטרא למלכא בעיטרוי הה"ד צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו. ותנינן בכלא בעייא לאחזאה ב"נ עובדא. דלא אשתכח קדושה אלא ביין כד"א כי טובים דודיך מיין מיין אינון טבאן. נזכירה דודיך מיין. וע"ד קדושה דשבת ביין והא אוקמוה והא אתמר:
ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש וגו'. ר' חייא פתח אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק וגו'. אמרה כנסת ישראל. אני ישנה בגלותא דמצרים דהוו בני שעבודא דקשיו ולבי ער לנטרא להו דלא ישתיצון בגלותא. קול דודי דופק דא קב"ה דאמר ואזכור את בריתי. פתחי לי פתחא כחדודא דמחטא ואנא אפתח לך תרעין עלאין. פתחי לי אחותי דהא פתחא לאעלא לי בך הוא. דלא ייעלון לגבאי בני אלא בך. אנת הוא פתחא לאעלאה לי (בך) אי אנת לא תפתח פתחך הא אנא סגיר דלא ישכחון לי בג"כ פתחי לי פתחי לי ודאי. וע"ד אמר דוד כד בעי לאעלא למלכא אמר פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה. זה השער ליי' דא הוא פתחא ודאי לאעלא למלכא. זה השער ליי' לאשכחא ליה ולאתדבקא ביה. וע"ד פתחי לי אחותי רעיתי שראשי וגו'. בגין לאזדווגא עמך ולמהוי עמך בשלם דעלמין. ת"ח בשעתא דקב"ה הוה קטי לבוכרי דמצראי כל אינון דקטל בפלגות ליליא ואחית דרגין מעילא לתתא. ביה שעתא עאלו ישראל בקיומא דאת קדישא אתגזרו ואשתתפו בכנסת ישראל ואתאחדו בה. כדין ההוא דמא אחזיאו ליה על פתחא. ותרין דמי הוו חד דפסחא וחד דמא דאתגזרו. והוה רשים על פתחא רשימא דמהימנותא חד הכא וחד הכא וחד בינייהו והא אתמר ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף בגין לאחזאה מהימנותא:
ובארבעה (נ"א ובחמשה) עשר. הא אתמר. דהא כדין מבטלין חמץ ושאור ואסתלקו ישראל מרשותא אחרא ואתעקרו מניה ואתאחדו במצה
ב
קשורא קדישא. בתר דאתגזרו עאלו בה עד דאתפרעו ואתגלייא רשימא דלהון וכדין יהב להון קשורא באתר עלאה בקשורא דמהימנותא באתר דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים מן השמים דייקא והא אוקמוה. ת"ח בארביסר (נ"א בחמיסר) ובשעתא דזווגא דסיהרא אשתכח בשלימו עם שמשא וכתרין תתאין לא משתכחין כל כך בעלמא דהא בחדתותי דסיהרא זינין בישין משתכחין ומתערי לאתפשטא בעלמא ובשעתא דזווגא דסיהרא אשתכח בנהירו דשמשא בשלימו מתכנשי כלהו לאתר חד וקדושי מלכא אתערו כדין כתיב ליל שמורים הוא ליי' דהא זווגא קדישא אשתכח והוא שמורים בכלא. ר' אחא אמר בגין כך תקונא דכלא (נ"א דכלה) בההוא יומא ובליליא אשתכח ישובא דביתא ווי לאינון דלאו מבני ביתא נינהו כד אתאן לאזדווגא אורייתא (ס"א אריוותא) כחדא ווי לאינון דלא אשתמודען גבייהו. בגין כך ישראל קדישין מתקנין לון ביתא כל ההוא יומא ועל ידייהו עיילי מאן דעיילי ואינון חדאן וזמרן חדווייהו זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי א"ר יוסי למה לן לאטרחא כולי האי קרא שלים הוא דהא בהאי ליליא זווגא עלאה קדישא אתער ואשתכח הה"ד הוא הלילה הזה ליי' שמורים מאי שמורים תרי זווגא דסיהרא בשמשא. לכל בני ישראל לדורתם דהא מכאן ולהלאה אתאחדו ואתקשרו בקשורא דשמא קדישא ונפקו מרשותא אחרא בגיני כך בארבעה עשר מתקני גרמייהו ומבערי חמץ מבינייהו ועיילי ברשותא קדישא וכדין מתעטרי חתן וכלה בעטרוי דאימא עלאה ובעי ב"נ לאחזאה גרמיה דאיהו בר חורין. א"ר יוסי הני ארבע כסי דההוא ליליא אמאי א"ר אבא הא אוקמוה חברייא לקביל ד' גאולות אבל שפיר הוא בספרא דרב ייסא סבא דקאמר הואיל וזווגא קדישא אשתכח בהאי ליליא בכל סטרין וזווגא הוא בארבע קשרין דאינון ד' דרגין ולא מתפרשי דא מן דא כד זווגא דא אשתכח ואנן בחדוותא דלהון אתערנא בגין דהא זכינא בהו דמאן דאחיד בדא זכי בכלא. וע"ד אשתני ליליא דא מכל שאר לילוון ובעינן למעבד שמא בכלא ולמחדי בהאי ליליא בגין דחדוותא הוא לעילא ותתא. ועוד אמר דארבא אלין ארבע גאולות קרינן להו. מ"ט. בגין דהאי דרגא בתראה גואל אתקרי המלאך הגואל. ולא אקרי גואל אלא על ידא דדרגא אחרא עלאה דקיימא עלה ונהיר לה. ודא לא אפיק לה נהורא אלא באלין תרין דרגין (ס"א באינון דרגין) דעליה אשתכח דארבע אלין ארבע גאולות נינהו. ר' יהודה שאל לר' אבא הא כתיב (ס"א האי דכתיב) שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם וחדוותא הוא כל שבעה אמאי לא אשתלים הלל כל ז' יומין כמו בסכות דאשתכח ח' יומין הלילא בשלימו דחדוותא כל יומא ויומא. א"ל שפיר קאמרת אבל ידיעא הוא דהא הכא לא אתקשרו ישראל כל כך בכלא כמה דאתקשרו לבתר. בגין כך בהאי ליליא דזווגא אשתכח (בכל אינון דרגין עלאין) וחדוותא דכלא אשתכח וישראל אתקשרו בההוא חדוותא עבידנא שלימו והלילא אשתלים. (אבל באינון דרגין עלאין) לבתר אע"ג דכלהו משתכחי עד כען ישראל לא אתקשרו בהו ולא אתפרעו לאתגלייא רשימא קדישא ולא קבילו אורייתא ולא עאלו כמב דעאלו לבתר. בגין כך בסכות שלימו דכלא אשתכח ביה וחדוותא דכלא יתיר אבל הכא עד כען לא זכו ולא אשתכח שלימו ביה כ"כ אע"ג דאשתכחו כל ז' לאו הוא באתגלייא וישראל עד לא אתקשרו בהו כדקא חזי. וע"ד חדוותא דכלא ושלימו דהלילא בהאי ליליא בגין ההוא חולקא דאתקשרו ביה. מ"ט דכיון דבההוא ליליא זווגא אשתכח כל קשורא דכלא אשתכח בסטרא דזווגא ולא בסטרא דישראל דכד זווגא אשתכח בה משתכחי אלין תרין