קיג
א
דא ויבא אלקים אל לבן הארמי ההוא דשכיח גביה ויבא אלקים אל אבימלך כלהו כגוונא דא בכל אתר אקרון ליה באינון חרשין. וע"ד הוה שכיח בליליא יתיר מביממא והא אוקמוה. וכל הני חרשין וחכימין הוו לאבימלך דכתיב וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון. כתיב הכא בעד החלון וכתיב בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא. לבן הא אוקמוה. בלעם כדין. ועל דא בכלהו כתיב אלקים ויבא אלקים אל בלעם ויבא אלקים אל לבן ויבא אלקים אל אבימלך הו אתא לגבייהו ולאו אינון לגביה דהא לית להו אתר זמין. ואי תימא הא כתיב אלקים. אלא שמא דא אשתתף בכלא ואפי' ע"ז נמי אלקים אקרי אלקים אחרים ובכללא דאלקים אחרים אלין ממנן ובכללא דא הוו ובג"כ אקרי הכי. וההוא רשע הוה אמר בחרשוי וקרי ליה ואתי לגביה. ובגין כך כתיב לינו פה הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר יי' אלי. ההוא רשע קא משבח גרמיה דהא לא כתיב ביה אלא ויבא אלקים. ד"א כאשר ידבר יי' אלי ע"י דההוא שליחא דסטרא אחרא ואי תימא הא ביממא אשתכח לגביה (ס"א כד הוה לגבי בלק אלא) אלא ודאי בנחש אסתכלותא הוה ביה ובההוא זמנא הוה מסתכל לכוונא שעתא הה"ד ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים. וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל. אלא דההוא יומא אסתכל לכוונא שעתא ולא אשתכח כשאר יומי וכדין חמא דהא רוגזא רבא לא אשתכח בעלמא כדין ידע כי טוב בעיני יי' לברך את ישראל. בההוא זמנא שביק גרמיה מכל נחשים דעלמא ולא אסתכל בהו. הה"ד ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים. ת"ח בההיא שעתא דרתחא אשתכח כדין שמאלא אתער והוה ידע ההוא רשע אתר לאחדא בסטרא שמאלא למילט ואסתכל בההוא זמנא ולא אשתכח כדין מה כתיב מה אקוב לא קבה קל ומה אזעום לא זעם יי'. ובג"כ עמי זכר נא מה יעץ בלק וגו'. ומה ענה אותו בלעם בן בעור (בגין כך) זכאין אינון ישראל אינון ישראל זכאה חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי (דמאריהון אוכח לון הכי):
אם בחקתי תלכו. אם בחקותי דא אתר דגזירין דאורייתא תליין בההוא אתר כד"א את חקותי תשמורו חוק הוא דאקרי הכי וגזירין דאורייתא בה אתכלילן. ואת משפטי תשמורו. משפטי דא הוא אתר אחרא עלאה דההיא חקה אחידת ביה ומתחבראן דא בדא דעילאי ותתאי. וכל פקודי אורייתא וכל גזרי אורייתא וכל קדושי אורייתא בהני אחידן בגין דהאי תורה שבכתב והאי תורה שבע"פ ועל דא אם בחוקותי כל אינון גזירין ודינין ועונשין ופקודין דאינון בההוא אתר דאקרי תורה שבע"פ חקה. ואת משפטי תשמורו בההוא אתר דאקרי תורה שבכתב כד"א משפט לאלקי יעקב. ודא אחיד בדא ודא בדא וכלא חד ודא הוא כללא דשמא קדישא. ומאן דאעבר על פתגמי אורייתא כאלו פגים שמא קדישא בגין דחק ומשפט שמא דקב"ה הוי ועל דא אם בחקותי תלכו דא תורה שבעל פה ואת משפטי תשמרו דא תורה שבכתב. ודא הוא כללא דשמא קדישא. ועשיתם אותם. מאי ועשיתם אותם. כיון דאמר תלכו ותשמרו אמאי ועשיתם אלא מאן דעביד פקודי אורייתא ואזיל באורחוי כביכול כאלו עביד ליה לעילא אמר קב"ה כאלו עשאני ואוקמוה וע"ד ועשיתם אותם. ועשיתם אתם כתיב ודא והואיל ומתערי עלייכו לאתחברא דא בדא לאשתכחא שמא קדישא כדקא יאות ועשיתם אתם ודאי. כגוונא דא אר"ש ויעש דוד שם וכי דוד עביד ליה אלא בגין דאזיל בארחי דאורייתא ועביד פקודי אורייתא ואנהיג מלכותא כדקא יאות כביכול עשה שם לעילא ולא הוה מלכא בעלמא דזכה
ב
להאי כדוד דהוה קם בפלגות ליליא והוה משבח ליה לקב"ה עד דסליק שמא קדישא בכורסייה בשעתא דסליק נהורא דיממא כביכול הוא עבד שם ממש כד"א ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ובג"כ ויעש דוד שם ועל דא ועשיתם אותם כתיב ואי אתון תשתדלון למעבד לון לאתתקנא שמא קדישא כדקא יאות כל אינון ברכאן דלעילא ישתכחון גבייכו בתקוניהון כדקא יאות:
ונתתי גשמיכם בעתם וגו'. כל חד וחד יתן חילא דיליה עלייכו מאן אינון ההוא תקונא דעבדתון דההוא שמא קדישא כגוונא דא כתיב ושמרו דרך יי' לעשות צדקה ומשפטוכי כיון דכתיב ושמרו דרך יי' אמאי לעשות צדקה ומשפט. אלא מאן דנטיר אורחוי דאורייתא כביכול הוא עושה צדקה ומשפט ומאי צדקה ומשפט דא קב"ה. בכה ר"ש ואמר ווי לון לבני נשא דלא ידעין ולא משגיחין ביקרא דמאריהון מאן עביד שמא קדישא בכל יומא הוי אימא מאן דיהיב צדקה למסכני. ת"ח הא אוקמוה הכי הוא דמסכנא אחיד ביה בדינא וכל מיכלייהו בדינא הוא אתר דאקרי צדק כד"א תפלה לעני כי יעטוף תפלה דא תפלה ש"י ואוקימנא ומאן דיהיב ליה צדקה למסבנא הוא עביד לעילא שמא קדישא שלים כדקא יאות בגין דצדקה דא אילנא דחיי וצדקה יהיב לצדק וכד יהיב לצדק כדין אתחבר דא בדא ושמא קדישא אשתכח שלים מאן עביד דא אתערותא (ד"א דעביד אתערותא דא) דלתתא ודאי כאלו עביד שמא קדישא בשלימו. כגוונא דאיהו עביד לתתא הכי אתער לעילא ועל דא כתיב אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת. עושה צדקה דא קבה כביכול הוא עביד ליה. ת"ח מסכנא הא אתמר מאן הוא אתריה. מ"ט. בגין דמסכנא לא אית ליה מדיליה כלום אלא מה דיהבין ליה וסיהרא לא אית לה נהורא מדילה אלא מה דיהיב לה שמשא. ת"ח אמאי עני חשוב כמת מ"ט בגין דההוא אתר גרים ליה דהא באתר דמותא הוא שכיח ובג"כ אקרי מת, ההוא דחייס עליה הוא יהיב ליה צדקה אילנא דחיי שריא עלוי כד"א וצדקה תציל ממות. וכגוונא דעביד ב"נ לתתא הכי נמי עביד לעילא ממש זכאה חולקיה דזכי למעבד שמא קדישא לעילא בג"כ צדקה סליק על כלא, והני מלי צדקה לשמה דהא אתער צדקה לצדק לחברא לון כחדא ולמהוי כלא שמא קדישא כדקא יאות דהא צדק לא אתתקן ולא אשתלים אלא בצדקה דכתיב בצדקה תכונני ולכנסת ישראל אתמר בג"כ ועשיתם אותם וגו':
ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד וגו. רבי יוסי פתח רגזו ואל תחטאו וגו'. רגזו ואל תחטאו האי קרא אוקמוה דבעי בר נש לארגזא יצר טוב על יצר הרע ושפיר אבל בשעתא דרמש ליליא וב"נ שכיב על ערסיה כמה גרדיני נמוסין מתערין בעלמא ואזלין ושאטין ובני נשא בעאן לאתרגזא מקמיה קב"ה ולדחלא מניה בגין דלא ישתכח נפשיה בגווייהו וישתזיב מנייהו. ויבעי ליה לכ"נ דלא יפיק מנייהו מלה בפומיה בגין דלא יתער להו לגביה ולא ישתכחון בהדיה הה"ד אמרו בלבבכם על מכבכם ודמו סלה. דלא יפיק מנייהו מלה מפומיה. ת"ח בשעתא דאתשכחון ישראל זכאין קמיה קב"ה מה כתיב ונתתי שלום בארץ. האי לעילא. דאתי קב"ה לאתחברא בכנסת ישראל. כדין ושכבתם ואין מחריד. מ"ט בגין והשבתי חיה רעה מן הארץ