אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / קיד
רבי שמעון בר יוחאי

קיד

א

דא חיה דזינא בישא לתתא ומאי איהי אגרת בת מחלת היא וכל סייעתא דילה. האי בליליא. ביממא בני נשא דאתו מסטרהא דא הה"ד וחרב לא תעבור בארצכם. רבי אבא אמר הא אוקמוה דאפילו חרב של שלום כגון פרעה נכה. אבל וחרב לא תעבור דא סייעתא דילה והשבתי חיה רעה דלא תשלוט בארעא ואפילו העברה בעלמא לא תעבור עלייכו ואפילו חרב דשאר עמין ואפילו בר נש מזיינא לא יעבור עלייכו ודא דריש יאשיהו מלכא ואוקמוה דהוא אתפס בחובייהו דישראל כמה דכתיב רוח אפינו משיח יי' נלכד בשחיתותם וגו'. הכא אית לאסתכלא דהא תנינן אי רישא דעלמא הוא טב כל עלמא משתזבן בגיניה ואי רישא דעמא לא אתכשר כל עמא אתפסן בחוביה והא יאשיהו רישא דכשרא הוה ועובדוי מתכשרן. אמאי אתפס בחוביהון דישראל אלא על דלא הימין ביה בירמיהו ולא כפית להו לישראל דחשיב דכלהו זכאי כותיה. והוה אמר ליה ירמיה ולא הימין ביה ובגין כך אתפס בחוביהון. ועוד דסיהרא הוה מאיך נהורא ובעיא לאסתמא. ונתתי משכני בתוככם וגו'. ונתתי משכני דא שכינתא. משכני משכונא דילי דהיא אתמשכנא בחובייהו דישראל. ונתתי משכני. משכוני ודאי מתל לב"נ דהוה רחימא לאחרא א"ל ודאי ברחימותא עלאה דאית לי גבך בעינא לדיירא עמך. אמר היך אנדע דתידור גבאי נטל כל כסופא דביתיה ואייתי לגביה. אמר הא משכונא לגבך דלא אתפרש מנך לעלמין. כך קב"ה בעא לדיירא בהו בישראל מה עבד נטל כסופא דיליה ונחית להו לישראל אמר לון ישראל הא משכונא דילי גבייכו בגין דלא אתפרש מנייכו לעלמין. ואע"ג דקב"ה אתרחיק מנן משכונא שביק בידן ואנן נטרין ההוא כסופא דיליה מאן דיבעי משכוניה ייתי לדיירא גבן. בגין כך ונתתי משכני בתוככם משכונא אתן בידייכו בגין דאדור עמכון ואע"ג דישראל השתא בגלותא משכונא דקב"ה הוא גבייהו ולא שבקו ליה לעלמין. ולא תגעל נפשי אתכם. לב"נ דרחים לחבריה ובעא לדיירא עמיה מה עבד נטל ערסא דיליה ואייתי לביתיה אמר דא ערסא דילי בביתיך בגין דלא ארחיק מנך ערסך ומאנך, כך קב"ה אמר ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם הא ערסא דילי בביתייכו כיון דערסא דילי עמכון תנדעון דלא אתפרש מנייכו ובגין כך ולא תגעל נפשי אתכם:

והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים. כיון דמשכנא דילי גבייכו בודאי תנדעון דאנא אזיל עמכון כד"א כי יי' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש. ר' יצחק ור' יהודה הוו שכיחי ליליא חד בכפר קריב לימא דטבריא קמו בפלגות ליליא א"ר יצחק לר' יהודה נימא במלי דאורייתא דאע"ג דאנן באתר דא לא בעינא לאתפרשא מאילנא דחיי. פתח ר' יהודה ואמר ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה וגו'. ומשה יקח את האהל. אמאי. אלא אמר משה הואיל וישראל קא משקרו ביה בקב"ה. ואחליפו יקרא דיליה. הא משכונא דיליה יהא בידא דמהימנא עד דנחמי במאן ישתאר א"ל ליהושע אנת תהא מהימנא בין קב"ה ובין ישראל וישתאר משכונא בידך במהימנותא ונחמי

 

ב

במאן ישתאר. מה כתיב ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל. מ"ט ליהושע בגין דאיהו כסיהרא לגבי שמשא ואיהו אתחזי לנטרא משכונא וע"ד לא ימיש מתוך האהל. א"ל קב"ה למשה משה לא אתחזי הכי דהא משכונא דילי יהבית בידייהו אע"ג דאינון חאבו לגבאי משכונא יהא לגבייהו דלא יתפרשון מניה (ס"א דלא אתפרש מנייהו) תבעי דאתפרש מנייהו דישראל ולא איתוב לגבייהו לעלמין. אלא אתיב משכונא דילי לגבייהו ובגיניה לא אשבוק להון בכל אתר אע"ג דישראל חבו לגביה דקב"ה האי משכונא דיליה לא שבקו וקב"ה לא נטיל לה מבינייהו וע"ד בכל אתר דגלי ישראל שכינא עמהון וע"ד כתיב ונתתי משכני בתוככם והא אוקמוה. פתח ר' יצחק ואמר דומה דודי לצבי או לעופר האילים הנה זה וגו'. זכאין אינון ישראל קזכו דמשכונא דא למהוי גבייהו מן מלכא עלאה דאע"ג דאינון בגלותא קב"ה אתי בכל ריש ירחי ושבתי וזמנא לאשגחה עלייהו ולאסתכלא בההוא משכונא דאית ליה גבייהו דאיהו כסופא דיליה למלכא דסרחא מטרוניתא אפקה מהיכליה מה עבדת נטלת ברה דיליה כסופא דמלכא רחימא דיליה ובגין דדעתא דמלכא עלה שבקיה בידהא. בשעתא דסליק רעותא דמלכא על מטרוניתא ועל ברה הוה סליק אגרין ונחית דרגין וסליק כתלין לאסתכלא ולאשגחא כין נוקבי כותלי עלייהו כיון דחמי לון שארי בכי מאחורי קוסטי כותלא ולבתר אזיל ליה. כך ישראל אע"ג דאינון נפקו מהיכליה דמלכא ההוא משכונא לא שבקו ובגין דרעותא דמלכא עלייהו שבקיה עמהון. בשעתא דסליק רעותא דמלכא קדישא על מטרוניתא ועל ישראל סליק אגרין (מקפץ על הגבעות) נחית דרגין וסליק כתלין לאסתכלא ולאשגחא בין קוסטי כותלא עלייהו כיון דחמי לון שארי ובכי הה"ד דומה דודי לצבי או לעופר האילים לדדגא מכתלא לאיגרא ומאיגרא לכתלא הנה זה עומד אחר כתלינו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. משגיח מן החלונות (דודאי בי כנישתא בעייא חלונות מציץ מן החרכים לאסתכלא ולאשגחא עלייהו. ובגין כך ישראל בעי למחדי בההוא יומא דאנהו ידעי דא ואמרי זה היום עשה יי' נגילה ונשמחה בו:

ואם בחקתי תמאסו וגו' רבי יוסי פתח מוסר יי' בני אל תמאס ואל תטוץ בתוכחתו כמה חביבין ישראל קמי קב"ה. דקב"ה בעי לאוכחא להו ולדברא להו בארח מישר כאבא דרחים לבריה ומגו רחימו דיליה לגבי שרביטא בידיה תדיר לדברא ליה בארח מישר דלא יסטי לימינא ולשמאלא הה"ד כי את אשר יאהב יי' יוכיח וכאב את בן ירצה. ומאן דלא רחים ליה קב"ה וסאני ליה סליק מניה תוכחה סליק מניה שרביטא. כתיב אהבתי אתכם אמר יי' וגו' מגו רחימותא דיליה שרביטא בידיה תדיר לדברא. ליה. ואת עשו שנאתי. בגין כך סליקית מניה שרביטא סליקת מניה תוכחתא בגין דלא אתן ליה בי חולקא רחיקא דנפשאי הוא אבל אתון אהבתי אתכם ודאי. ובגין כך מוסר יי' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו. מאי ואל תקוץ לא תקוצון ביה. כמאן דערק מגו גובין דאינון מלכין כגובין לגביה בגרמיה. תא חזי בשעתא דאתער צדק בדינוי. כמה סטרי טהירין מתערין מימינא ומשמאלא כמה שרביטין נפקין מנהון שרביטי אשא שרביטי גומרין שרביטי שלהובא כלהו נפקין ומתערין בעלמא ולקאן לבני נשא. תחותייה ממנן אחרנין מארי טפסין ממנן דארבעין חסר חד שאטין ונחתין לקאן וסלקין ונטלין רשותא עיילין

חזרה לראש הדף
Site location tree