אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / קכט
רבי שמעון בר יוחאי

קכט

א

להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לשבע (ס"א לארבע) מאה ועשרין עובד ובכל נימא ונימא אית מבוע דנפק ממוחא סתימאה (דבתר כותלא) ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן (ס"א מתזן) מוחיה. וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. וכל קוצא וקוצא מתלהטן. ותליין. מתתקנן בתקונא יאה בתקונא שפירא. מהפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטא עד גולגלתא. ותאנא כל נימא ונימא אקרי (ס"א איהי) משיכא דמבועא (ס"א ממבועין) (ס"א ואינון מבזעין) סתימין דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא משערוי דב"נ אשתמודע מאי הוא אי דינא אי בדיוקניה) (ס"א בדיקניה) ובגביני עינוי. קוצין דשערי תליין בתקוני נקיי כעמר נקא עד כתפוי. עד כתפוי ס"ד אלא עד רישי דכתפי. דלא אתחזי קודלא משום דכתיב כי פנו אלי עורף ולא פנים. ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי דכתיב להיות אזניך פקוחות. שערא דנפיק מבתר אודנוי כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי. דעתיקא סתימאה דכלא י"ג נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה כלא ימינא. אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה כ"ש ביה. ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב היש יי' בקרבנו אם אין. בין זעיר אנפין דאקרי יי' ובין אריך אנפין דאקרי אי"ן. אמאי אתענשו. משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא דכתיב (שם) ועל נסותם את יי' לאמר היש יי' בקרבנו אם אין. בפלגותא דשערי אזיל חד ארחא דנהיר למאתן ושבעין עלמין. ומניה נהיר ארחא דז"א דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי הה"ד ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום ומן ההוא ארחא אתפרשא לשית מאה ותליסר אורחין דאורייתא דפליג בזעיר אפין דכתיב ביה תהלים כל ארחות יי' חסד ואמת וגו'. מצחא דגולגלתא ר עוא דרעוין רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. (נ"א מצחא דגולגלתא רצון אקרי) דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא לקבל דא לתתא. כתיב דכתיב והיה על צחו תמיד לרצון וגו'. וההוא מצחא דאקרי רצון, הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא. דמתכסייא בארבע מאה ועשרין (נ"א ועשר) עלמין. וכד אתגליא אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא. שתיק ר"ש. שאל תניינות אימתי. אר"ש לר' אלעזר בריה אימתי איתגליא. א"ל בשעתא דצלותא דמנחה שבתא. א"ל מ"ט. א"ל משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין. ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי רצון. בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא הה"ד ואני תפלתי לך יי' עת רצון. ועת רצון מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובג"כ אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אר"ש לר' אלעזר בריה בריך ברי לעתיק יומין רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה. ת"ח בשאר (ס"א בשעתא) דלתתא כד אתגלי מצחא אשתכח חוצפא (ס"א ת"ח בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כד"א) הח"ד ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם. והכא כד אתגלי מצחא תיאובתא (ס"א חביבותא) ורעוא שלים אשתכח וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא (ס"א דלתתא) נהרין ארבע מאה בתי דינין כד אתגלייא האי עת רצון כלהו משתככין קמיה הדא הוא דכתיב דינא יתיב (כלומר יתיב באתריה

 

ב

ודינא לא אתעביד) ותאנא שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן ושבעין אלפין נהירין דבוצינין (ס"א דנהרין). מעדן עלאה. דתניא אית עדן דנהיר לעדן. עדן עלאה לא אתגלייא והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין מדקאמרן. והאי עדן דלתתא מתפרש בשבילוי לתלתין ותרין (עיבר) שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ועדן דלעילא לית דידע ליה ולא שבילוי בר ההוא אריך אנפין. הה"ד אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה. אלקים הבין דרכה דא עדן דלתתא דידע זעיר אפין. והוא ידע את מקומה. דא עדן דלעילא דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. עינוי דרישא חוורא משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא. ולית גבינין על עינא. מ"ט. דכתיב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ישראל דלעילא. וכתיב אשר עיניך פקוחות. ותאנא כל מה דאתי ברחמי לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כ"ש רישא חוורא דלא בעא מידי (ס"א נטירו). אמר ר' שמעון לר' אבא למאי היא רמיזא. א"ל לנוני ימא. דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כ"ש עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא. וכ"ש דאיהו משגח לכלא וכלא מתזן ביה ולא נאים הה"ד הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ישראל דלעילא. כתיב הנה עין יי' אל יראיו. וכתיב עיני יי' המה משוטטים בכל הארץ. לא קשיא הא בזעיר אפין הא באריך אנפין. ועכ"ד תרי עיינין אינון. ואתחוורו (ס"א ואתחזרו) לחד. עינא דאיהי חוור בגו חוור וחוור דכליל כל חוור. חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לאסכלא (ס"א לאתכללא) רצריר בצרורא. תאנא בטש האי חיורא ואדליק ג' בוציני דאקרין הוד והדר וחדוה ולהטין בחדוותא בשלימותא. חוורא תניינא נהיר וסליק ונחית ובטש ואפיק (ס"א ואדליק ג' בוצינין אחרנין דאקרון נצח וחסד ותפארת ולהטין בשלימותא בחדוותא. חוורא תליתאה להיט ונהיר ונחית וסליק ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה (נ"א ואפיק אורחא ללכא תתאה). ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר"ש יאות הוא ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה. תאנא חוור בגו חוור. וחוור דכליל כל חוור. חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לתתא (ס"א לתלת) בוציני דלסטר שמאלא ולהטין ואסחן בהאי חוורא כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. חוורא תניינא נחית וסליקו נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. חוורא תליתאה נהירו סליק ונחית וניק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא. ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה. אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא לא סתים האי עינא. ואינון תרין ומתחוורן (ס"א ואתחזרו) לחד. כלא הוא ימינא. לא הוה (ס"א לית ביה) שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא אי עינא דא אסתים רגעא חדא לא יכלין לקיימא כלהו בג"כ אקרי עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא

חזרה לראש הדף
Site location tree