אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / קלג
רבי שמעון בר יוחאי

קלג

א

דבור בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין. דכתיב וידבר את כל הדברים האלה לאמר. ותאנא כל עלמא שמעו ההוא דבור וכלע למא אזדעזעו. ובגין כך כתיב וידבר ולא כתיב ויאמר אוף הכא כתיב הנ הלא ידעתי דבר לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא אי הכי הא כתיב וידבר יי' אל משה לאמר. אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה ב"נ כוותיה. דהוא שמע דבור בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע ושאר נביאים אזדעזעו אפי' באמירה ודחלין בדחילו. ותאנא תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא (ס"א לאקפא) (נ"א לאייתאה) לתליתאה דכתיב הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. (תרי נוסחי) ות"ח דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. ושערא אפסיק (ס"א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק משום (דכתיב ועובר על פשע) דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ"א כובש עונות וכתיב) דכתיב ועובר על פשע למיהב אעברא עד (ס"א על) פומא קדישא דיימא סלחתי. תאנא כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו. דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולאידיע. תאנא בצניעותא דספרא מהו דכתיב פשע. זכו עובר לא זכו פשע. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי"ן לפ"א לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין. מאי בין האי להאי בזעיר אפין. כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב ויחר אף יי' בם וילך מאי וילך דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח הה"ד כי רוח יי' נשבה בו ואיננו (ס"א כי רוח עברה בו ואיננו). באריך אפין כתיב ועובד על פשע. וכתיב ורוח עברה ותטהרם. ותאנא הכא כתיב עובר על פשע בההוא ארחא. התם ועבר יי' לנגוף את מצרים. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. אמר ר"ש ודאי קב"ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. ותאנא מאי דכתיב שוש אשיש ביי' בעתיק יומין אתמר. דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין. כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא סתימין ושתיקין ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי. מאן דאחיד (נ"א דאחית) ואזהר (ס"א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה. להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. תקונא רביעאה מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא מרישא חדא לרישא חדא. הה"ד לשארית נחלתו. כד"א ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה הנמצאה ממש. שארית דכתיב שארית ישראל לא יעשו עולה. תקונא חמישאה נפיק אורחא אחרא מתחות פומא הה"ד לא החזיק לעד אפו. קום ר' יוסי. קם ר' יוסי פתח ואמר אשרי העם שככה לו אשרי העם שיי' אלקיו. אשרי העם שככה לו. מהו שככה לו. כד"א וחמת המלך שככה שכיך מרוגזיה. ד"א שכיך ברוגזיה הה"ד ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג דא הוא דינא דדייני. אשרי העם שיי' אלקיו. רחמי דרחמי. ד"א שככה שמא דכליל כל שמהן וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביד על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא. שקילן אינון בכלא. דא

 

ב

לעילא ודא לתתא. לעילא עובר על פשע לתתא לא החזיק לעד אפו. ותנינן לא החזיק דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארא לאתעברא כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא טב לכלהו דלתתא דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי. כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי ועל האי כתיב מה גדלו מעשיך יי' מאד עמקו מחשבותיך. אר"ש יתתקנון עובדך לעלמא דאתי. מעם עתיקא דעתיקין. תקונא שתיתאה מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא. קם ר' ייסא פתח ואמר וחסדי מאתך לא ימוש וכתיב (שם) ובחסד עולם רחמתיך, הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד. אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו הא דאמרן דעתיקא דעתיקין והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי פאת הזקן. ולא בעי ב"נ לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין ובג"כ בכהן דלתתא כתיב ביה לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו. מ"ט בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא דכהן מסטרא דא קא אתי. ותאנא בצניעותא דספרא בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב וחסדי מאתך לא ימוש. חסד דעתיק יומין. ובחסד עולם. חסד דאקרי חסד עולם והאי הוא אחרא דז"א דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובג"כ כתיב כי חפץ חסד הוא. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. תקונא שביעאה פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא. שפירן ויאן למיחזי. פתח ר"ש ואמר כתפוח בעצי היער וגו'. מה תפוח זה כליל בתלת גווני. כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני ותרין תפוחין אלין דאינון תקונא ז' אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא. ובגיניהון אתקיים באור פני מלך חיים. ותאנא מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. כתיב יאר יי' פניו אליך. וכתיב באור פני מלך חיים. באור פני מלך אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. יאר יי' פניו אליך פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין. כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך. תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא עאכ"ו. תניא. כד אתגליין תרין תפוחין אלין אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת"ח פנים דלבר אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין ובג"כ כתיב יאר יי' פניו אליך. יאר פניו אתנו סלה. מכלל דלא הוי תדירא אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא אלין תפוחין דסתימין נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין לתלת מאה ושבעין עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא ביה כלילן. הדא הוא דכתיב ישוב ירחמנו. ישוב מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין הכא הוא ישוב ירחמנו, ובהאי דלתתא הוא ואמת. דא הוא תקונא

חזרה לראש הדף
Site location tree