קלה | חלק ג | ספר הזוהר בארמית | רבי שמעון בר יוחאי | כתבי מקובלים נוספים | ספריית כתבי מקובלים -
אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / קלה
רבי שמעון בר יוחאי

קלה

א

סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה והוו מחכאן מלי דפומנא לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא. ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו. וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קייין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין מלין כשרן דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין. עלייכו כתיב וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים. מאי דובב שפתי ישנים דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה תקוני דזעיר אפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. כמראה אדם דכליל כל דיוקנין. כמראה אדם דכליל כל שמהן כמראה אדם דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. כמראה אדם דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא. עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי. באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא הה"ד ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום. בארץ אדום באתר דכל דינין מתקיימין תמן וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן תקין כל תקונין דלתתא תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא. לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן. מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא יכלהו עלמין אתחרבו הה"ד (שם) וימלוך באדום בלע בן בעור. וימלוך באדום רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. בלע בן בעור תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. (שם) ושם עירו דנהבה מאי דנהבה כלומר דין הבה כד"א לעלוקה שתי בנות הב הב. כיון דסליק לאתישבא ביה לא קאים ולא הוה יכיל למיקם וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל

 

ב

כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו ס"ד. והא כלהו באדם אתכלילן. אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא מנהון אתבסמו (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו) ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב וימת. וימת. דאתבטלו לגמרי. לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה. קארי ביה מיתה כד"א וימת מלך מצרים דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין בר ההוא דכתיב ביה ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב. מ"ט. משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין. משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכד ונוקבא. ובג"כ השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו מיתה כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו:

תאנא כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט לתלת מאה ושבעין עיבר וניצוצא קאים ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה ס"ד. אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר למאתן ושבעין עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובג"ד האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם. לחיי עולם בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. לחרפות לדראון עולם בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. וכלא כליל בההוא טלא הה"ד כי טל אורות טלך. אורות תרין. וההוא טלא דנטיף. נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי ק"נ רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי זעיר אפין. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא

חזרה לראש הדף
Site location tree