קלו | חלק ג | ספר הזוהר בארמית | רבי שמעון בר יוחאי | כתבי מקובלים נוספים | ספריית כתבי מקובלים -
אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / קלו
רבי שמעון בר יוחאי

קלו

א

תחות שרביטא. ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין:

בהלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין. הה"ד ונהר יוצא מעדן. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא מחללא חד מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא:

מחללא תניינא מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא ן' שנין דיובלא. ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. מחללא תליתאה. נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא ואתמליין מתרין סטרין. כל אינון אדרין. הה"ד ובדעת חדרים ימלאו. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה. דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הה"ד בחור כארזים. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הה"ד (שם) קווצותיו תלתלים ותאנא יתבין תלי תלין. משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. ממבועא לחללא חד דגולגלתא אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. מחללא תניינא נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. מחללא תליתאה נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובג"כ אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא וכל אינון נימין וכל אינון קוצי. תליין וחפיין לסטרא דאודנין. ובג"כ כתיב הטה אלקי אזנך ושמע. ובהאי תלין. תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא נהורא והשוכא רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא. דכתיב כל ארחות יי' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא. אשגחותא דאשגחותא. ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא אתערו כל מאריהון דדינא. וכל עלמא בדינא אתמסר.

 

ב

בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בגוי גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון הה"ד ומצח אשה זונה חיה לך מאנת הכלם. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה ונהיר להאי מצחא וכדין אתקרי עת רצון. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא וכלהו אקרון נצח (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח) ובאתוון רצופין (דאפין) הוא מצח. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן נצח נצחים ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם. האי רזא אוקימנא כל ההוא נצח דאתפשט בגופא זמנין דתלי על עלמא למידן ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין מ"ט משום דקאי בדוכתא דאקרי אדם ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי ראש (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מ"ט משום דלא הוה מאתר דאקרי אדם דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובג"כ לא אדם הוא להנחם כנצח דבשאר תקוני גופא:

עינוי דרישא משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא הה"ד רוחצות בחלב. מאי בחלב. בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובג"כ צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) וע"ד צלי דוד עורה למה תישן יי' הקיצה. דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הה"ד העירה והקיצה העירה לאתסחאה בההיא חוורא. הקיצה למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא. דנפקי מאוכמא

חזרה לראש הדף
Site location tree