אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / קלט
רבי שמעון בר יוחאי

קלט

א

דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא הה"ד ואתם הדבקים ביי' ולא כתיב הדבקים ליי' אלא ביי' ממש. תאנא כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא. לדיקנא דזעיר אפין. אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אפין נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי. משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הה"ד ואתם הדבקים בה' בה' ממש עלייכו כתיב אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' וכתיב מי כמוכה באלים ה' השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין ודא איהו דיקנא דז"א וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא) וא"ת דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא לחייו (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא. ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא גנזיה קרא ולא אתגלייא ותאנא האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אפין נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא, מאי תקרובא דבוסמא. כד"א לחייו כערוגת הבושם (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין. בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב (שם) בחור כארזים. תקונא קדמאה. מתתקן שערא מלעילא ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. תקונא תניינא. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פמא עד רישא אחרא נימין על נימין בתקונא שפירא. תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. תקונא רביעאה נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. תקונא חמשאה פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן סומקן כהאי ורדא סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). תקונא שתיתאה נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תקונא שביעאה. דלא תליין שערי על פומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. תקונא תמינאה. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. תקונא תשיעאה (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה תלייא ביה גבורה תקיפא. עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אפין. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה קום ברי (קדישא) סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין.

 

ב

קם ר' אלעזר פתח ואמר מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'. עד מבטוח בנדיבים. תנא הכא ט' תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. ת"ח כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר כל גוים סבבוני בשם יי' כי אמילם. אמר. הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא. משום דכל גוים סבבוני ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין. דאינון שם יי'. אשצינון מן עלמא הה"ד בשם יי' כי אמילם. ותנא בצניעותא דספרא תשעה תקונין אמר דוד הכא שיתא אינון בשמא קדישא. דשית שמהן הוו ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון תלתא הוו. דהא נדיבים בכלל אדם הוו. תנא שיתא שמהן דכתיב מן המצר קראתי יה חד. ענני במרחב יה תרין. יי' לי לא אירא תלת. יי' לי בעוזרי ארבע. טוב לחסות ביי' חמשה. טוב לחסות ביי' שיתא. אדם תלת. דכתיב יי' לי לא אירא מה יעשה לי אדם חד. טוב לחסות ביי' מבטוח באדם תרי. טוב לחסות ביי' מבטוח בנדיבים תלת. ות"ח רזא דמלה דבכל אתר דאדכר אדם הכא. לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) אדם אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה. שמא קדישא. דכתיב וייצר יי' אלקים את האדם בשם מלא דהוא יי' אלקים כמה דאתחזי ליה ובג"כ הכא לא אדכר אדם אלא בשמא קדישא. ותנא כתיב מן הצר קראתי יה ענני במרחב יה תרי זמני י"ה י"ה לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר יי' לי לא אירא. יי' לי בעוזרי. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר אדם. ומה דאמר מה יעשה לי אדם הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי. אתקרון אדם. דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי ידו"ד ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא לאכנעא שנאוי בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה כל מה דבעי מן מלכא. מלכא עביד בגיניה. מ"ט דיקנא ולא גופא אלא גופא אזיל בתר דיקנא ודיקנא לא אזיל בתר גופא (ס"א דדיקנא איהו עיקרא דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא חד כדקאמרן. תרין מן המצר קראתי יה חד ענני במרחב יה תרי. ה' לי לא אירא תלת. מה יעשה לי אדם ארבע. ה' לי בעוזרי חמש. ואני אראה בשונאי שיתא. טוב לחסות בה' שבעה. מבטוח באדם תמנייא. טוב לחסות ביי' מבטוח בנדיבים תשעה (ס"א טוב לחסות בה' מבטוח באדם ז'. טוב לחסות בה' ה'. מבטוח בנדיבים מן המצר קראתי י"ה מאי קא מיירי אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) מן המצר קראתי יה מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא ובג"כ אמר י"ה י"ה תרי זמני ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר יי' לי לא אירא דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה. ינדע דשלים הוא עם עלאי וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן:

חזרה לראש הדף
Site location tree