קמ
א
תקונא קדמאה מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא כל אלין נימין דבדיקנא תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין) והני לאו אריכין ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אפין כתיב חכמות בחוץ תרנה. מאי בחוץ. בהאי זעיר אפין. דמתחכרן תרימוחי. תרי מוחי ס"ד אלא אימא ארבע מוחי. תלת מוחי דהוו בזעיר אפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא. וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי. דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן. בשערי חוורי. להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא. דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם יי' נקרא עליך ויראו ממך. שם יי'. שם יי' ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובג"כ חכמות בחוץ תרנה. דהכא משתכחין. דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין. אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו ובג"כ אינון ארבע. ותאנא האי חכמתא דאתכלילא בארבע אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא הה"ד קווצותיו תלתלים. תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא כהאי חלמיש תקיף. וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות. ותנא הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין אי תימא משום דכלהו דינא לאו הכי דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא) ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין מ"ט כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא. הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא דינא תקיף ונצח על רחמי ובג"כ בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין.. דכד בעו רחמי. שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא אתחזייא דיקנא באינון שערי. וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא. כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה. ואתקיימו כלהו ברחמי ולית דינא אשתכח וכל הני תשעה כד נהרין כחדא כלהו אסתחיין ברחמי. ובג"כ אמר משה זמנא אחרא יי' ארך אפים ורב חסד. ואלו אמת לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה זמנא תניינא. תשעה תקונין אמר. אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין
ב
ביה. ובג"כ אמת תלייא בעתיקא והשתא לא אמר משה ואמת. תנא שערי דרישא דזעיר אפין כלהו קשישי תלין על תלין. ולא שעיעין דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובג"כ כתיב ראשה כעמר נקא והאי דזעיר אפין קשישין ולא קשישין. דהא כלהו תליין ולא מתקמטי ובג"כ חכמתא נגיד ונפיק. אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו והאי דכתיב אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה בזעיר אפין אתמר. אמר רבי שמעון בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. תקונא תניינא נפיק שערא וסליק מרישא דפמא עד רישא אחרא דפתחא דפומא ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא נימין על נימין בתקונא שפיר. קום רבי אבא קם ר' אבא פתח ואמר כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף שפיר למחזי רב ושליט הה"ד גדול אדונינו ורב כח. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה אל רחום וגו' והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי רב חסד וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא ואמת. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין) ותאנא נושא עון אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק. בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא. לא אתקרון הכא נושא עון ועובר על פשע ואתקיימו באתר אחרא. ותניא תלת מאה ושבעין וחמש חסדים כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי. דכתיב איה חסדיך הראשונים. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי חסד עולם. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין רב חסד. ובזעיר אפין חסד סתם. ובג"כ כתיב הכא ורב חסד וכתיב (שם) נוצר חסד לאלפים סתם. ואוקימנא האי רב חסד מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא לא אקרי ההוא ארחא עובר עלפשע דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני חד משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. וע"ד כתיב שפתותיו שושנים סומקין כורדא נוטפות מור עובר סומקא תקיף והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. תקונא רביעאה נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר. תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא דכתיב הוד והדר לבשת תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין ותאנא