קמד
א
דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא דצדק ילין בה (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב צדק ילין בה) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא. ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הה"ד נמשל כבהמות (ע"כ) נדמו). תאנא ויראו בני האלקים את בנות האדם. (ס"א בני האלקים) אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. את בנות האדם. (האדם הידוע). וכתיב וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'. מההוא דאקרי עולם. כדתנינן ימי עולם. אנשי השם מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. הנפילים היו בארץ לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. הנפילים. עז"א ועזא"ל הוו בארץ. בני האלקים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב (שם) וינחם יי' כי עשה את האדם בארץ לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. וינחם יי' האי בזעיר אפין אתמר ויתעצב אל לבו. ויעצב לא נאמר. אלא ויתעצב איהו אתעצב. דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. אל לבו. בלבו לא כתיב אלא אל לבו. כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. ויאמר יי' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'. לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הה"ד אני חכמה שכנתי ערמה אל תקרי שכנתי אלא שכינתי (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. ה"ה דכתיב (שם ג) יי' בחכמה יסד ארץ וכתיב ונח מצא חן בעיני יי'. ותאנא כלהון מוחין תליין בהאי מוחא. והחכמה הוא כללא דכלא הוא ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה כל חד באתריה הה"ד החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא (הה"ד כי האדם יראה לעינים ויי' יראה ללבב דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה. וכתיב וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי. עד כאן סתימאן מלין. וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון. ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב כי ישרים דרכי יי' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. תאנא בכה ר"ש וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא יאות ושפיר הוה בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא הדר ואמר הדרי בי דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא מיתו ר' יוסי בר' יעקב ור' חזקיה ור' ייסא וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואר"ש מלה ואשתככו צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב ויהי שם עם יי' ארבעים יום וארבעים לילה וגו'. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר"ש זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא
ב
אבל ת"ח דהא כתיב בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה. וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו). תאנא בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין. משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אר"ש כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר ואתם הדבקים ביי' אלקיכם חיים כלכם היום. קמו ואזלו בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אר"ש שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא עשרה עאלו ושבע נפקו והוה חדי ר"ש. ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר"ש ורבי אבא עמיה אר"ש מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר"ש. וכד הוה ר"ש מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר"ש שבת ליי' קדש. אר"ש תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר"ש מ"ט לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר"ש וחברוי. זכאה אנת ר"ש וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ות"ח יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין