אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / קנ
רבי שמעון בר יוחאי

קנ

א

מתעטרא וכלהו בוצינין מינה נהרין בה תרין טופסירין דקיקין פרחין שושבינין (ס"א שבשבין) כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא. שמע ר' יוסי וחדי אתא לגבי ר' אלעזר א"ל ר' אלעזר ניעול דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין. עאלו כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. א"ר אלעזר מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. קמו אלין ויתכי כלהו וחדו כלהו אמר רבי אלעזר מה יקר חסדך אלקים דאשכחנא לכו. חסד עבד לן קב"ה באתר דא השתא אדליקו בוצינין. פתח רבי יוסי ואמר:

בהעלותך את הנרות. בהעלותך ממש באדלקותך דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא ומאן אינון שמן וקטרת כדכתיב שמן וקטרת ישמח לב. דכתיב והקטיר עליו אהרן וגו'. וכתיב ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה מאי שנא הכא בהטיבו ומאי שנא התם ובהעלות אמר ר' יהודה כלא חד מלה. רבי יוסי אמר בהטיבו כד"א כי טובים דודיך מיין. טובים רווי חמרא כד"א ונשבע לחם ונהיה טובים. ר' יהודה אמר הטבה ממשו כד"א וטוב לב משתה תמיד. ובהעלות דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיין דנחלא כדין עלאין עלויא וברכן (ס"א עלאין ותתאין) אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. וע"ד ובהעלות. רבי אחא אמר בעתא דעמיקא דכלא נהיר (ס"א דסתימא דכלא נהיר) נהיר בנחלא ונחלא נגיד (ס"א נהיר) בארח מישר לאשקאה כלא כדין כתיב בהעלות (נ"א בהטיבו) בגין דהא מעומקא דכלא נפקי בהעלות דאתי מסטרא עלאה דעמיקא (ס"א דסתימא) דכלא דאקרי מחשבה וכלא חד מלה וכדין כנ"י אתברכא וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין:

רבי יצחק פתח כתיב בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים. בית זבול בית זבול ודאי כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו. כדין אקרי בית זבול ורקיע חד אית דאקרי זבול דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא והאי אקרי בית זבול ת"ח כתיב ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך מלמד דאשתתפו כחדא דא נפיק ואגח קרבא ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא. ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא וכ"י אקרי ים כנרת והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה דהא לתתא כגוונא דלעילא ים כנרת לעילא ים כנרת לתתא. תכלת לעילא תכלת לתתא וכלא באתר חד. וע"ד ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא ומנלן דהכי הוא דכתיב (שם) עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק. זבחיצדק ודאי מ"ט כי שפע ימים יינקו. ויששכר חולקיה באורייתא ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי וע"ד אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר (חד שתיתאה יהיב אגר) אורייתא ואחסין לה לכ"י אחסין חוורא לתכלתא וע"ד תנינן משיכיר בין תכלת ללבן דישתמודען גווני דהא כדין אקרי בק"ר וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. וע"ד כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן והא אוקימנא (חסר תחלת המ' וע' פרשה וילך רפו א) באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם. באר דא כנסת ישראל הפרוה שרים דא אבא ואמא דאולידו לה. כרוה נדיבי העם אלין אבהן דכתיב נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם וגו'. בגין

 

ב

לאתברכא מנהון ע"י דדרגא חד ומנו צדיק דקאים עלה וע"ד אמרינן כד האי באר נטלא בסיועא דאבהן נטלא. ואקרי באר ואקרי ים. אקרי באר. בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא ומלי לה כדין אקרי באר דיצחק. באר דמרים והא אוקמוה ים כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא כדין אקרי ים דנחלין אזלן לגווה כד"א כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב אזלו מים מני ים דא כנ"י. ונהר יחרב ויבש דא צדיק. וע"ד כתיב הצדיק אבד וגו' דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין דנגיד ונפיק מעדן עלאה והוא עייל בגווה ומלי אגמהא ומתמן ירתין עלמין כלהו (אתזנו וירתין) ברכן בכלא. ת"ח בשעתא דאתברכא כנסת ישראל עלמין כלהו אתברכן וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה והא אוקימנא דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב ויסע מלאך האלקים ההולך וגו'. מלאך האלקים דא כנסת ישראל והא אוקימנא דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא. וכד אינון משתכחין לגבה כלא משתכחי ובג"כ אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא חד קרא כסדרא. וחד למפרע. וחד כסדרא. ויסע מלאך האלקים ההולך וגו'. דא כסדרא בנין דאברהם אשתכח הכא וכל אינון דאתו מסטריה ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:

אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות וא ות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני:

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב יומם יצוה יי' חסדו ובלילה שירה עמי. וע"ד כתיב ויסע אימתי נטלין במטלנייהו הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי ולגבי ישראל ברחמי וע"ד כתיב ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל לקביל אלין ולקביל אלין. ויהי הענן והחשך דהכי הוא יומא דיצחק דעיבא הוי עננא וחשוכא מניה הוא ובגין כך סדורא דאתוון למפרע (בארח עקימא) ולא בארח מישר כגוונא דא:

כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון:

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב ויהי הענן והחשך דכיון דעאל יצחק בדינו לא קרב זה אל זה. כתיב זה אל זה אינון דאתו מסטרא דאברתם לא קריבו דא בדא דהא לא יכלין בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כד"א ויאר את הלילה דכד אתמלייא לאתחברא (ס"א לאתקפא) ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי שאר צדיקייא משתכחי גבייהו וע"ד שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד כד נהרא האי בא"ר מסטרא דיצחק ואתקשר ביה אתעביד ימא רבא תקיפא וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו נטיל לעילא

חזרה לראש הדף
Site location tree