קנא
א
סליק ונחית לתתא אברהם אתי לקבלא (ס"א לקבליה) ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו זה אל זה לא הוו מתקרבין עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא הה"ד ויט משה את ידו על הים ויולך יי' את הים ברוח קדים עזה וגו'. מאי ברוח קדים עזה דא רוח יעקב עזה תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. וישם את הים לחרבה ויבקעו המים (נ"א הוא) אריק ימא מימי רוגזין ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב הה"ד ויבקעו המים לסטרא דא ולסטרא דא ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות:
כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במר ובע עם זה הלשון:
אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב וכל אינון דאתו מסטריה וכד אתא יעקב אתחבר באברהם ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ועל דא עובדא בתקונא בשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד קשורא מחימנא למהוי רתיכא שלימתא ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי לסיוע לחסד לדחילו לאורייתא לחיי למותא לטב לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי:
וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרוב ע כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד ישר הפוך ישר וסימניך יהי אור ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו:
הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא לית מאן דיקום קמייהו. ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו שאר צדיקייא משתכחי גבייהו ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד (כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח') שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו ג' אבהן וד' אחרנין רישא ואמצעיתא בקשורא חדא ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. תליתאה שלימו דכל מהימנותא. רביעאה תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. חמישאה טב וביש נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא שתיתאה דינא ברחמי שביעאה בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי אני קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס"א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה וכן מדרגא לדרגא וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. ת"ח בשעתא דאלין דרגין משתכחי כל מהימנותא אשתכח ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל בג"כ כד נטלא שכינתא באבהתא נטלא וכד אלין נטלין כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו וכדין אתעטרת כ"י כדקא יאות. ת"ח זבולן דקאמרן ירית ים כנרת ים כנרת סתם והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר האי פרשתא הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה. אמאי הכא זמנא אחרא אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא עלידא דאהרן דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס"א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. ת"ח מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה והא אוקמוה תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא
ב
אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא וכלא כגוונא דלעילא ומנרתא על את קיימא ובניסא אתעבידת והא אוקמוה. בעובדא דמנרתא ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב שמן וקטרת ישמח לב ואוקימנא דתרי מדבחן הוו, חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא. וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה רזא דמלה אדני ידוד ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער כל דינא אסתלק מהאי ולא יכיל למעבד דינא ובג"כ קטרת קיימא לבטלא מותנא ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו':
קח את הלוים וגו'. הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס"א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא ועל דא אתתא כדאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא ואוקימנא והא אתמר וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'. ואתמר ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר"ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו בתרין פרים מ"ט פרים אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להא פרה ב - דאקרי פרה אדומה. כהנא כל חילא וכל תקונא ביה תלייא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא (ס"א מ"ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. ת"ח כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא וגופא עקרא הוא דכלא:
:
זאת אשר ללוים וגו'. ת"ח ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשירן יפלח דהא ב"נ (ס"א ת"ח ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה נחית מן תוקפא דאשא דביה וכיון דאשא וחמימותא אתקרר הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובג"כ בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא ב"נ דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב כי ישרים דרכי יי':
וידבר יי' אל משה במדבר סיני וגו'. א"ר אבא מ"ט אזהר להון הכא על פסחא והא אתמר לחד במצרים אלא בשנה השנית הוה דישראל השיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך בגין