אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / קסה
רבי שמעון בר יוחאי

קסה

א

ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב ואני כזית רענן בבית וגו'. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב והנה עלה זית טרף בפיה. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב טרף ולא טרפה (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב כסאו כשמש נגדי. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב ויאמר אלקים יהי אור וגו' וירא אלקים את האור וגו'. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב ויאמר אלקים יהי רקיע וגו'. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא וע"ד ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. ת"ח ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יי' בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יי' ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון

 

ב

גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. וע"ד מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל ב"נ לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא וע"ד יראה כל זכורך אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא זכורך ולא זכרך דהא זכר כתיב ולא זכור מאי זכורך אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. וע"ד זכורך ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא וע"ד בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובג"כ תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו וע"ד כתיב ביה ויעקב איש תם שלים מכלא. אברהם תמים אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל תם שלים מכלא. מה כתיב בנח איש צדיק תמים היה בדורותיו דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב תמים דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין

חזרה לראש הדף
Site location tree