אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / קפא
רבי שמעון בר יוחאי

קפא

א

ארז וגו'. כדין אתחלש חילא דלהון ובכל אתר דשראן אתברו ואתחלשו וערקין מניה דהאי חילא דלהון אתחזי כגוונא דא לגבייהו כדין לא שראן בבר נש ואתדכי. וע"ד אתקרי מי נדה מייא לדכאה כד עלמא שארי בדינא וסטרא מסאבא אתפשט בעלמא הכא אתכלילן כל זינין מסאבי וכל זיני דכיו ובגין כך טומאה וטהרה כללא עלאה דאורייתא. ואוקמוה חברייא אר"ש אלעזר עבדת דלא יימרון חברייא מלה אבתרך:

פתח ר"ש ואמר המשלח מעינים בנחלים וגו'. ישקו כל חיתו שדי וגו'. הני קראי דוד מלכא ברוחא קדישא אמרן ואית לאסתכלא בהו. ת"ח בשעתא דחכמתא עלאה בטש בגליפוי אע"ג דהיא טמירא בכל סטרין פתח ואתנגיד מניה חד נהרא מליא בתרעין (נ"א ומליא לתרעין) עלאין כמבועא ומקורא דמיא דמלי קוזפא רבא מניה ומתמן אתמשכן מבועין דנחלין ונהרין בכל סטר כך האי בחד שביל דקיק דלא אתיידע משיך ונגיד ההוא נהר דנגיד ונפיק וממלי לההוא נחלא עמיקא ומתמן אתמשכאן מבועין ונחלין ואתמליין מניה הה"ד המשלח מעינים בנחלים וגו'. אלין נהרי עלאי קדישא דאפרסמונא דכייא וכלהו אתשקיין כחד מההוא נביעא דנחלא עלאה קדישא דנפיק ונגיד. לבתר ישקו כל חיתו שדי היינו דכתיב ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. הני ד' ראשין אלין אינון חיתו שדי כללא דכל אינון משריין וכל אינון חיילין דאחידן בהו שדי אל תקרי שדי אלא שדי דהוא נטיל ואשלים שמא מיסודא דעלמא. ישברו פראים לצמאם אלין אינון דכתיב בהו והאופנים ינשאו לעומתם כי רוח החיה באופנים. מאן היה אלא אלין חיתו שדי ארבע אינון וכל חד וחד לחד סטרא דעלמא וההוא אקרי חיה ואופנים לקביל כל חד וחד ולא אזלין אלא מרוח דההיא חיה דאזיל עלייהו וכד אלין מתשקיין מההוא שקיו עלאה כל שאר חיילין אחרנין אשתקיין ואתרוון ומשתרשן בשרשייהו ואתאחדן אלין באלין בדרגין ידיען הה"ד עליהם עוף השמים ישכון וגו'. משקה הרים מעליותיו וגו'. אלין שאר דרגין עלאין לבתר כל דא מפרי מעשיך תשבע הארץ (ס"א לתתא וכל עלמין וכו') ארעא עלאה קדישא וכד איהי מתברכאן משתכחי משקיו דנחלא עמיקא דכלא. ובשעתא דעלמא יתיב בדינא ברכאן לא משתכחן לנחתא בעלמא וכדין אסתאב מקדש (ס"א ובשעתא דברכאן לא משתכחי לנחתא בעלמא כדין עלמא יתיב בדינא ומסטרא דשמאלא רוחא אתער ואתפשט בעלמא) וכמה חבילי טריקין משתכחי בעלמא ושראן (בכמה אתרי) על בני נשא ומסאב ההוא רוחא להו כבר נש דגוע (ס"א כבר האי רוח) ורוח מסאבא שריא עליה הכי נמי שריא למאן דיקרב בהדיה הה"ד הסתיר פניך יבהלון וגו'. האי קרא מאי קא מיירי אלא תסתיר פניך יבהלון דהא לא אתשקיין לאשתכחא ברכאן לעלמין. תוסף רוחם יגועון (נ"א לאתערא) ואתער רוחא אחרא מסטרא שמאלא ורוח מסאבא שריא על בני נשא על אינון דמיתין ומאן דקאים בהדייהו ועל שאר בני נשא מאי אסוותא דלהון הא דכתיב ואל עפרם ישובון דא עפר שריפת החטאת (ס"א דא עפר מקדשא דלעילא) בגין (לאתדכאה ביה והיינו רזא הכל היה מן העפר ואפי' גלגל חמה. לבתר דמהדרן להאי עפר בגין לאתדכאה ביה מתעבר רוחא מסאבא ואתער רוחא אחרא קדישא ושארי בעלמא. הה"ד תשלח רוחך יבראון. ויתסון באסוותא עלאה דרוחא אחרא. ותחדש פני אדמה דהא אתדכיאת (אתתא לבעלה) וחדתותי דסיהרא אשתכח ועלמין כלהו מתברכאן. זכאה חולקהון דישראל דקב"ה יהיב לון עיטא דכלא אסוותא בגין דיזכון לחיי עלמא דאתי וישתכחו דכיין בהאי עלמא קדישין לעלמא דאתי עלייהו כתיב וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם:

 

ב

ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צין וגו'. ר' יהודה אמר אמאי פרשתא דפרח סמיכה למיתתא מרים הא אוקמוה אלא כיון (ס"א כמה) דאתעביד דינא בהאי פרה לדכאה למסאבי אתעביד דינא במרים לדכאה עלמא ואסתלקת מן עלמא. כיון דאסתלקת מרים אסתלק ההוא באר דהוה אזיל עמהון דישראל במדברא ואסתלק בירא בכלא א"ר אבא כתיב ואתה בן אדם שא קינא על בתולת ישראל וכי עלה בלחודהא. לא אלא בגין דכלא אתבר בגינה. בגינה אתבר ימינא אבתרה דהוה מקרב לה גבי גופא וגופא דאיהו שמשא אתחשך בגינה ודא הוא רזא דכתיב הושיעה ימינך וענני. גופא (ס"א בגינה דכתיב חשך השמש בצאתו וכתיב) דכתיב אלביש שמים קדרות דהא שמשא אתחשך בגינה כגוונא דא ותמת שם מרים וגו':

ולא היה מים לעדה דהא אסתלק בירא דעילא ותתא לבתר אתבר ימינא דכתיב יאסף אהרן אל עמיו ולבתר אתחשך שמשא דכתיב ומות בהר וגו'. והאסף אל עמך וגו'. הא דרועא ימינא אתבר וגופא דאיהו שמשא אתחשך. ות"ח לא אשתכח דרא בעלמא כדרא דמשה קיימא בעלמא ואהרן ומרים. ואי תימא ביומוי דשלמה הכי נמי. לאו דהא ביומוי דשלמה שליט סיהרא ושמשא אתכניש וביומוי דמשה אתכניש סיהרא ושמשא שלטא. תלת אחין הוו משה אהרן ומרים כד"א ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים. מרים סיהרא. משה שמשא אהרן דרועא ימינא. חור דרועא שמאלא ואמרי לה נחשון בן עמינדב. בקדמיתא מיתת מרים. אסתלקת סיהרא. אסתלק באר. לבתר אתבר דרועא ימינא דמקרב תדיר בסיהדא באחוה בחידו וע"ד כתיב ותקח מרים הנביאה אחות אהרן. אחות אהרן ודאי. דאיהו דרועא דמקרב לה באחדותא באחוה עם גופא. לבתר אתכניש שמשא ואתחשך כמה דאוקימנא דכתיב והאסף אל עמך גם אתה וגו'. זכאה חולקהון דמשה אהרן ומרים דאשתכחו בעלמא. ביומוי דשלמה שלטא סיהרא בתקונהא ואתחזי בעלמא ואתקיים שלמה בחכמתא דנהירו דילה ושליט בעלמא. כיון דסיהרא נחתא בחובוי. אתפגים יומא בתר יומא עד דאשתכח בקרן מערבית ולא יתיר ואתיהיב שבטא חד לבריה. זכאה חולקא דמשה נביאה מהימנא. כתיב וזרח השמש ובא השמש וגו'. האי קרא אוקימנא. אבל וזרח השמש כד נפקו ישראל ממצרים דנהיר שמשא ולא סיהרא ואל מקומו שואף וגו' הא כתיב ובא השמש במדברא עם שאר מתי מדברא כיון דאעל שמשא לאן אתר אתכניש אל מקומו בגין לאנהרא לסיהרא הה"ד שואף זורח הוא שם דאע"ג דאתכניש זורח הוא שם ודאי דהא לא אנהיר סיהרא אלא מנהורא דשמשא ודא הוא רזא דכתיב הנך שוכב עם אבותיך וקם אע"ג דתתכנש הנך קיים לאנהרא לסיהרא. כך הוא משה ועליה כתיב האי קרא מה יתרון לאדם בכל עמלו וגו' מה יתרון לאדם בכל עמלו. דא יהושע דאשתדל לאחסנא ארעא דישראל ולא זכה לאשלמא לסיהרא כדקא יאות דהא איהו אעמל בהו בישראל תחת השמש תחותיה דמשה ת"ח ווי לההוא כסופא ווי לההוא כלימה בגין דפלח ולא נטל אתריה ממש אלא תחות שמשא ולא הוה ליה נהירו מדיליה אלא נהירו דנהיר ליה. ואי הכי מאי תושבחתא הוה ליה הואיל ולא אשלים להכא ולהכא. ובכל אתר דאמר שלמה תחת השמש על דרגא דיליה קאמר. ראיתי תחת השמש. ועוד ראיתי תחת השמש שבתי וראה דרך אמת לאותה בשה וכלימה

חזרה לראש הדף
Site location tree