אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / קפב
רבי שמעון בר יוחאי

קפב

א

תחת השמש וכן כלהו ובגין דרגא דיליה קאמר ודא הוא דזא רמלה ודאי רש"א ודאי מאן דנטיל סמא דמותא בלחודוי עליה כתיב בכל עמלו שיעמול תחת השמש ודאי ומאן הוא תחת השמש הוי אימא דא סיהרא ומאן דאחיד סיהרא בלא שמשא עמלו תחת השמש ודאי ודא הוא חובא קדמאה דעלמא ועל דא מה יתרון לאדם בכל עמלו לאדם קדמאה וכן לכלהו דאתיין בתריה דחבו באתר דא. הולך אל דרום וסובב אל צפון היינו דכתיב מימינו אש דת למו ימינו זה דרום. אש דת דא צפון ודא כליל בדא. סובב סובב הולך הרוח. האי קרא קשיא סובב סובב הולך השמש מבעי ליה מאי הולך הרוח. מאן רוחא דא דא הוא תחת השמש דאקרי רוח הקדש ודא (הוא) רוח הולך וסבב לאלין תרין סטרין לאתחברא בגופא וע"ד כתיב הרוח ההיא דאשתמודע. השמש סתם דאשתמודע (ס"א לאתחברא בגופא דאיהו שמשא ההוא דאשתמודע) חולקא דישראל. ועל סביבותיו שב הרוח מאן סביבותיו אלין אבהן דאינון רתיכא קדישא ואינון תלת ודוד וד' רוחי דאתחברן בהו (ס"א ודא רוחא דאתחברא בהו) (ס"א ודוד דא הוא רוחא רביעאה דאתחבר בהו) הא אינון רתיכא קדישא שלימתא ועל דא כתיב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה בגין דכל מלוי דשלמה מלכא סתימין כלהו בחכמתא וכלהו לגו בגו דהיכלא קדישא ובני נשא לא מסתכלי בהו וחמאן מלוי כמלין דב"נ אחרא אי הכי מה שבחא הוא לשלמה מלכא בחכמתיה משאר בני נשא אלא ודאי כל מלה ומלה דשלמה מלכא סתים בחכמתא:

פתח ואמר טובה חכמה עם נחלה ויותר לרואי השמש אי לאו דהא אתגלייא מלה דא לא (שמענא ולא) ידענא מאי קאמר טובה חכמה דא היא חכמה דהיא תחת השמש (ס"א לכורסייא) כורסייא מתתקנא ליה טובה חכמה עם נחלה יאה ושפירא כד איהי שרייא עמהון דישראל דאינון נחלה ועדבא דילה לאתקשרא בה אבל תושבחתא יתיר לרואי השמש לאינון דזכו לאתחברא בשמשא ולאתקשרא ביה דהא אחיד באילנא דחיי ומאן דאחיד ביה בכלא אחיד בחיין דהאי עלמא ובחיי דעלמא דאתי ודא הוא דכתיב (שם) ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה מאי ויתרון דעת דא אילנא דחיי יתרון דיליה מהו החכמה ודאי דהא תורה מחכמה עלאה נפקא. תו טובה חכמה עם נחלה טובה חכמה ודאי עם נחלה דא צדיקא דעלמא דאיהו נהורא דשמשא דהא תרין דרגין אלין כחדא יתבי ודא הוא שפירו דלהון אבל ויותר לרואי השמש לאינון דמתאחדין (לה) בשמשא תוקפא דכלא שבחא דכלא ודא הוא דעת אילנא דחייא והא אוקמוה. גם בלא דעת נפש לא טוב מאן נפש דא נפש טוב דדוד מלכא ודא חכמה דקאמרן. ובגיני כך יתרון דעת החכמה דמתמן אשתרשא אילנא ואתנטע לכל סטרין וכן לכל אינון דאחידן ביה בהאי אילנא ועל דא שלמה מלכא לא אשתכח אלא בההוא דרגא דיליה ומתמן ידע כלא והוה אמר עוד ראיתי תחת השמש. ושבתי וראיתי וגו'. וכן כלהו. זכאין אינון צדיקייא דמשתדלי באורייתא וידעין אורחוי דמלכא קדישא וסתימין עלאין דגניזין באורייתא דכתיב כי ישרים דרכי יי' וגו':

יאסף אהרן אל עמיו וגו'. רבי חייא פתח ושבח אני את המתים שכבר מתו וגו'. האי קרא אתמר ואוקמוה ת"ח כל עובדוי דקב"ה בדינא וקשוט ולית מאן דאקשי לקבליה וימחי בידיה ויימר ליה מה עבדת וכרעותיה עבד בכלא. ושבח אני

 

ב

את המתים. וכי שלמה מלכא משבח למתייא יתיר מן חייא והא לא אקרי חי אלא מאן דאיהו בארח קשוט בהאי עלמא כמה דאת אמר ובניהו בן יהוידע בן איש חי והא אוקמוה חברייא ורשע דלא אזיל בארח קשוט אקרי מת ואיהו משבח למתים מן החיים אלא ודאי כל מלוי דשלמה מלכא בחכמתא אתאמרו והא אתמר. ושבח אני את המתים אילו לא כתיב יתיר הוה אמינא הכי אבל כיון דכתיב שכבר מתו אשתכח מלה אחרא בחכמתא. שכבר מתו זמנא אחרא אסתלקו מן עלמא ואתתקן בעפרא (דאזדמנא די ממנא עליה ומית בחיי עלמא דבגין דאתתקן (ס"א דאזדמנא עליה ותב בהאי עלמא בגין דיתתקן) בתר דאשתלים זמניה מית ודאי הוא שבחא משאר מתי עלמא אי תימא לא אתדן זמנא אחרא בההוא עלמא דכתיב לא תקום פעמים צרה) כ"ש דהא קבילע ונשא זמנא ותרין ודא ודאי אתריה אתתקן בשבחא יתיר מאינון חיי דעד לא קבילו עונשא וע"ד כתיב ושבח אני את המתים שכבר מתו דייקא אלין אינון חיין ואקרו מתים מ"ט אקרון מתים בגין דהא טעמו טעמא דמותא ואע"ג דקיימי בהאי עלמא מתים אינון ומבין מתייא אהדרו. ועוד על עובדין קדמאין קיימין לאתקנא ואקרון מתים. מן החיים אשר המה חיים. דעד לא טעמו טעמא דמותא ולא קבילו עונשייהו ולא ידעי אי זכאן בההוא עלמא ואי לאו. ת"ח זכאין דזכאן לאתקשרא בצרורא דחיי אינון זכאין למחמי ביקרא דמלכא עלאה קדישא כמה דאת אמר לחזות בנעם יי' ולבקר בהיכלו ואינון מדורהון יתיר ועלאה מכל אינון מלאכין קדישין וכל דרגין דלהון דהא ההוא אתרא (ס"א חדוה) עלאה לא זכאן עלאין ותתאין למחמי ליה הה"ד עין לא ראתה אלקים זולתך וגו'. ואינון דלא זכאן לסלקא כ"כ כאינון (ס"א דוכת' אית וכו') דכייתא אית לון לתתא כפום אורחייהו ואלין לא זכאן לההוא אתר ולמחמי כמה דחמאן אינון דלעילא ואלין קיימי בקיומא דעדן תתאה ולא יתיר. ואי תימא מאן עדן תתאה אלא דא עדן דאקרי חכמה תתאה ודא קיימא על גן דבארעא ואשגחותא דהאי עדן עליה (ולא יתיר) ואלין קיימי בהאי גן. ואתחנון מעדן דא. מאי בין עדן תתאה לעלאה כיתרון האור מן החשך עדן תתאה אקרי עדנא נוקבא. עדן עלאה אקרי עדן דכר עליה כתיב עין לא ראתה אלקים זולתך. האי עדן תתאה אקרי גן לעדן דלעילא והאי גן אקרי עדן לגן דלתתא ואלין דמשתכחי בגן תתאה אתחנון מהאי עדן דעלייהו בכל שבת ושבת ובכל ירחא וירחא הה"ד והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו. ועל אלין אמר שלמה מן החיים אשר המה חיים עדנה דהא אלין בדרגא עלאה יתיר מנייהו מאן אינון אינון שכבר מתו וקבילו עונשא תרי זמני ואלין אקרון כסף מזוקק דעאל לנורא זמנין ותרין ונפיק מניה זוהמא ואתברר ואתנקי. וטוב משניהם את אשר עדן לא היה ההוא רוחא דקאים לעילא ואתעכב לנחתא לתתא דהאי קאים בקיומיה ולית ליה לקבלא עונשא ואית ליה מזונא מההוא מזונא

חזרה לראש הדף
Site location tree