קצב
א
זכאה חולקיה. זמאין אתון צדיקייא דכתיב בכו ויספה פליטת בית יהודה הנשארת שרש למטה ועשה פרי למעלה. שרש למטה כגון אבוי דאסתלק מעלמא ואיהו שרש למטה במתיבתא דרקיעא. ועשה פרי למעלה במתיבתא עלאה כמה טבא שרשא ואיבא. ואי לאו דלא אהא מקטרנא לקב"ה הואיל ותיאובתיה בארחא ביה לא הוה מאן דייכול לשלטאה ביה. אבל יהא רעוא דאמיה לא תחמי צערא עליה וכן הוה:
וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור וגו'. (הנה עם יצא ממצרים וגו'). הכא אית עשרין ותמניא תיבין לקבל כ"ה דרגין דחרשי קוסמין דצפור. ואית לאסתכלא מאן דבעא למללא ביה בבלעם ולאתחברא בהדיה אמאי שדר ליה מיד עד לא ייתי לגבי המלין בפירושא דקאמר הנה עם יצא ממצרים ועתה לכה ארה לי. הוה ליה לאתחברא בהדיה בקדמיתא ולפייסא ולשוחרא ליה ולבתר לאודעא ליה מלוי. אלא אמר רבי יוסי מהכא אשתמודע דהא ידע בלק רעותיה דההוא רשע דבעא לאתיקרא תדיר במלין רברבין ולית ליה תיאובתא אלא כד עביד בישין. בלק קסם קסמין ועביד חרשין ואתקין צפרא. וידע דדרגין דמשה עלאין ויקרין וחרש בחרשוי וקסם בקסמוי וידע דדרגין דבלעם הוו לקבלייהו מיד וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור. פתורה שמא דאתרא הוה כד"א מפתור ארם נהרים לקללך. אמאי אקרי הכי בגין דכתיב העורכים לגד שלחן. ופתורא הוה מסדר תמן כל יומא דהכי הוא תקונא דסטרין בישין מסדרין קמייהו פתורא במיכלא ובמשתייא ועבדין חרשין ומקטרין לקמי פתורא ומתכנשין תמן כל רוחין מסאבין ואודעין לון מה דאינון בעאן וכל חרשין וקוסמין דעלמא על ההוא פתורא הוו. ובג"כ אקרי שמא דאתרא ההוא פתורא. דהכי קורין בארם נהרים לשלחן פתורא:
פתח ואמר ועשית שלחן עצי שטים וגו'. וכתיב (שם) ונתת על השלחן לחם פנים וגו'. כל אינון מאני קודשא בעא קב"ה למעבד קמיה לאמשכא רוחא קדישא מעילא לתתא. ההוא רשע דבלעם הוה מסדר הכי לסטרא אחרא. והוה מסדר שלחן ונהמא דאקרי לחם מגואל כמה דאתמר דהכי אזיל סטר אחרא בתר קדושה כקוף בתר בני נשא. ושלמה מלכא צווח ואמר כי מה האדם שיבא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו. והא אתמר קרא דא. ת"ח כתיב יי' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה וגו'. בשעתא דבעא קב"ה למיהב אורייתא לישראל אזל וזמין להו לבני עשו ולא קבלוה כד"א יי' מסיני בא וזרח משעיר למו. ולא בעו לקבלה. אזל לבני ישמעאל ולא בעו לקבלה. דכתיב הופיע מהר פארן כיון דלא בעו אהדר לון לישראל הכי תנינן השתא אית לשאלא והא תנינן דלית חטאה כד בר נש מדקדק דיוקין דאורייתא וישאל שאלתוי לאנהרא מלוי. האי קרא לא אתיישבא ואית לשאלא קב"ה כד אזל לשעיר למאן נביאה דלהון אתגלי. וכד אזל לפארן למאן נביאה דלהון אתגלי. אי תימא דאתגלי לכלהו לא אשכחן דא לעלמין בר לישראל בלחודייהו וע"י דמשה. והא אתמר דהכי מבעי קרא למימר יי' לסיני בא וזרח לשעיר למו הופיע להר פארן מהו משעיר למו ומהו מהר פארן. כלא אית למנדע ולאסתכלא. והא שאילנא ולא שמענא ולא ידענא כד אתא רבי שמעון אתא ושאיל מלה כמלקדמין א"ל הא שאלתא דא אתאמרת יי' מסיני בא כד"א הנה אנכי בא אליך בעב הענן. ומסיני בא ואתגלי עלייהו. וזרח
ב
משעיר למו ממה דאמרו בני שעיר דלא בעאן לקבלא מהאי אנהר לון לישראל ואוסיף עלייהו נהורא וחביבו סגיא. אוף הכי הופיע ואנהר לישראל מהר פארן ממה דאמרו בני פארן דלא בעו לקבלא. מהאי אוסיפו ישראל חביבו ונהירו יתיר כדקא יאות. ומה דשאלת על ידא דמאן אתגלי עלייהו (ת"ח) רזא עלאה איהו ואתגלי מלה על ידך. אורייתא נפקת מרזא עלאה דרישא (ס"א קדישא) דמלכא סתימא כד מטא לגבי דרועא שמאלא (ס"א ימינא) חמא קב"ה בההוא דרועא דמא בישא דהוו מתרבי מתמן. אמר אצטריך לי לבררא וללבנא דרועא דא. ואי לא ימאיך ההוא דמא בישא יפגים כלא אבל אצטריך לבררא מהכא כל פגימו. מה עבד קרא לסמאל ואתא קמיה ואמר ליה תבעי אורייתא דילי. אמר מה כתיב בה. אמר ליה לא תרצח. דליג קב"ה לאתר דאצטריך. אמר ח"ו אורייתא דא דילך היא ודילך יהא לא בעינא אורייתא דא. אתיב ואתחנן קמיה אמר מאריה דעלמא אי את יהבה לי כל שלטנו דילי אתעבר דהא שלטנו דילי על קטולא איהו וקרבין לא יהון ושלטנו דילי על ככבא דמאדים. א"ה כלא אתבטל מעלמא. מאריה דעלמא טול אורייתך ולא יהא חולקא ואחסנא ליה בה. אבל אי ניחא קמך הא עמא בנוי דיעקב לון אתחזי. ואיהו השיב דהא דלטורא אמר עלייהו ודא הוא וזרח משעיר למו משעיר ממש נפק נהורא לון לישראל. אמר סמא"ל ודאי אי בנוי דיעקב יקבלון דא יתעברון מעלמא ולא ישלטון לעלמין. אתיב ליה כמה זמנין ואמר דא ואמר ליה אנת בוכרא ולך אתחזי. אמר ליה הא ליה בכירותא דילי והא אזדבן ליה ואנא אודיתי. אמר ליה הואיל ולא בעית למהוי לך בה חולקא אתעבר מנה בכלא. אמר יאות. אמר ליה הואיל וכך הב לי עיטא איך אעביד דיקבלון לה בנוי דיעקב דאת אמר. אמר ליה מאריה דעלמא אצטריך לשחדא לון טול נהורא מנהירו דחילי שמיא והב עלייהו ובדא יקבלון לה והא דילי יהא בקדמיתא. אפשיט מניה נהירו דחפיא עליה ויהב ליה למיהב לון לישראל הה"ד וזרח משעיר למו. משעיר ממש. דא סמא"ל דכתיב ונשא השעיר עליו. למו לישראל. כיון דביער דא ואעבר דמא בישא מדרועא שמאלא אהדר לדרועא ימינא (ס"א שמאלא) חמא ביה אוף הכי אמר הכי נמי אצטריך לנקייא מדמא בישא דרועא דא. קרא לרה"ב אמר ליה תבעי את אורייתא דילי. אמר ליה מה כתיב בה דליג ליה ואמר לא תנאף אמר ווי אי ירותא דא יחסין לי קב"ה ירותא בישא דיתעבר בה כל שלטני דהא ברכתא דמיא נטילנא ברכתא דנוני ימא דכתיב פרו ורבו וגו'. וכתיב והפריתי אותו והרביתי אותו וגו' וכתיב והוא יהיה פרא אדם. שארי לאתחננא קמי מאריה אמר ליה מארי דעלמא תרין בנין נפקנא מאברהם הא בנוי דיצחק הב לון ולון אתחזי. אמר ליה לא יכילנא דאנת בוכרא ולך אתחזי שארי לאתחננא קמיה ואמר מאריה דעלמא בכירותא דילי יהא דיליה והאי נהורא דאנא יריתנא על דא טול והב לון וכך עבד. הדא הוא דכתיב הופיע מהר פארן. מאי שנא בסמא"ל כתיב וזרח וברה"ב כתיב הופיע. אלא נטל בההוא נהירו דאפשיט מניה סמא"ל חרב וקטולא לקטלא בדינא ולקטלא כדקא יאות. הדא הוא דכתיב (שם) ואשא חרב גאותך אע"ג דלא הוה דילך ונטל בההוא ברכתא דאפשיט מניה רה"ב זעיר כמאן דאופע זעיר מברכתא דלהון למעבד פריה ורביה. בגין כך הופיע מהר פארן ולא כתיב וזרח. כיון דנטל מתנן אלין לישראל מאינון רברבנין שלטנין. אתא וקרא להו לכל