אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / פירושים / שיחות על חוכמת הקבלה / שיחות על חכמת הקבלה

שיחות על חכמת הקבלה

 

אחת השאלות הראשונות העולות בנוגע לחכמת הקבלה היא: "לשם מה אנו זקוקים לחכמה זו?" בעולם שלנו רבים הם האנשים החוקרים את הטבע, יהיו אלו פיזיקאים, ביולוגים, זואולוגים בוטניקאים או יתר המומחים. בני האדם רוצים להכיר את הטבע - הם חוקרים אותו, מתחקים אחר חוקיו, ובעשותם כן לומדים כיצד להשתמש בה לטובת האדם.    

חוקרי הטבע עורכים ניסיונות, בונים מכשירים ומלמדים את הציבור כיצד להשתמש כראוי בתגליותיהם. כך מתפתחת האנושות - מתוך לימוד הטבע וקניית מיומנות להשתמש בו לטובתה. האדם הפשוט לא צריך לחקור את האטומים ולבנות תחנות כוח גרעיניות. האדם הפשוט לא נדרש לבקיאות בחוקי הביולוגיה והגנטיקה כדי לשפר את איכות היבול. אין צורך ללמוד רפואה כדי להתרפא. לכל תחום יש מומחה. בני האדם משלמים למומחה, והוא בתמורה מגיש להם את השכלתו ופיתוחיו פרי חכמתו. כך מתקיימת האנושות.  

בימינו, בביתו של כל פועל פשוט יש טרנזיסטור, טלוויזיה, מחשב וטלפון אל-חוטי. הרפואה המודרנית וכל יתר פיתוחי המדע עומדים לשירותו של כל אדם. לאדם אין קשר לתהליך הפיתוח עצמו, מישהו פיתח את המכשירים וכל אחד יכול להשתמש בהם. המפתחים לאו דווקא זקוקים לפיתוחיהם, הם מוסרים את תוצאות מחקרם לאנושות והאנושות עושה בהם שימוש. שורה קטנה מאד של אנשי מדע צועדים בחזית האנושות לנוכח פני הטבע - חוקרים אותו ולומדים איך להשתמש בו לטובת האדם.    

בנוסף לאותה חזית מדעית, יש בינינו כמה אנשים יוצאי דופן המונעים על ידי דחף לחקור את הטבע העליון, את המציאות שמאחורי החומר. המדע חוקר את החומר, האנשים המונעים לחקירת הטבע העליון מרגישים כי אין בכך די, הם אינם מוצאים סיפוק בחקירת החומר. גם אם ידעו באיזה אופן מורכב החומר לא יהיה בכך כדי להניח את דעתם, לא את תכונות החומר הם רוצים לדעת אלא את אופני הפעלתו.

אנשים אלו מתחקים אחר התוכנה המפעילה את המציאות כולה. הם שואלים על מהותה של המציאות, על תכלית האדם. הם רוצים לדעת מהי הסיבה לתהליך ההתפתחות המתגלה לנגד עיננו, מהי נקודת הפתיחה שלו ולאן הוא חותר.

גם ידיעת הטבע העליון היא חכמה, אלא שחכמה זו נסתרת מאיתנו. האדם אינו מרגיש את הכוחות המפעילים את טבע, אין מדע שמגלה את הכוחות האלו. נשאלת אפוא השאלה, האם האדם יכול לגשת לחקירה כגון זו בצורה פשוטה, בדומה לכל מדע אחר?

גם אם התשובה שלילית, אין שום אפשרות אחרת. מיליוני האנשים שחקרו את הטבע העליון במהלך ההיסטוריה הגיעו לחקירתם בצורה פשוטה. דרכם החלה בחקירת הטבע של העולם הזה, ומבעד לו חדרו למציאות שמאחורי החומר. את ידיעותיהם גיבו גיבשו על סמך הכוחות שנגלו להם, ואת הידע סידרו יחד תחת השם "חכמת הקבלה".   

לכוחות הנמצאים מחוץ לחומר קוראים המקובלים "כוחות עליונים". הכוחות האלו פועלים על החומר ומקנים לו צורות שונות, הם מפתחים את החומר ממצב למצב. המקובלים מבחינים כמה שלבים בהתפתחות החומר. השלב הראשון נקרא "אין סוף". "אין סוף" הוא המצב ההתחלתי של ההתפתחות. השלב הבא לאחר אין סוף הוא הירידה מאין סוף או הקלקול. שלב נוסף נקרא העולם הזה והשלב האחרון הוא העלייה חזרה לאין סוף.  

בסופו של דבר, כל הפעולות הללו הן פעולות של הכוח על החומר. החומר מונע על ידי הכוח לתהליך מוגדר ומחושב של התפתחות בסדר של סיבה ומסובב. לכל אורכו של תהליך התפתחות החומר, דבר לא מתרחש במקרה ובהפתעה, כל שלבי ההתפתחות מוגדרים מראש. 

את תהליך ההתפתחות ניתן לתאר כתנועה מעגלית שראשיתה באין סוף. "אין סוף" הוא מצב הא',  הדרך בה עוצבה הבריאה מלכתחילה. תהליך ההתפתחות נמשך בירידה לעולם הזה ההפוך מאין סוף, ומסתיים בעליה חזרה אל אין סוף. במהלך התהליך עובר החומר תיקון, הוא מתפתח ונעשה רגיש. ממצב הא' עובר החומר למצב הב'. מצב הב' כולל את כל הדרך ממצב הא' ועד למצב הג'. במילים אחרות, מצב הב' כולל  את כל התהליך ההתפתחות מלבד מצב הא' ההתחלתי ומצב הג' הסופי. ההבדל בין מצב הא' והג' ניכר בהתפתחות החומר. כל התהליך שהכוח מעביר את החומר דרכו, ממצבו ההתחלתי של החומר ועד למצבו הסופי, נקרא "חכמת הקבלה". 

מכאן ניתן להבין את התועלת בלימוד חכמת הקבלה. לימוד חכמת הקבלה מקנה לאדם דעת להבין את המציאות. באמצעות הלימוד מתוודע האדם אל הכוחות הפועלים עליו ואל שלבי התפתחותו. חכמת הקבלה מורה לאדם באיזה צורה עליו לעבור את שלבי ההתפתחות, היא עוזרת לאדם לברר האם ניתן לעבור את שלבי ההתפתחות בצורה אחרת.

זאת לדעת, בחכמת הקבלה אי אפשר להשתמש על סמך יגיעתו וחקירתו של אדם אחר. את החקירה בחכמת הקבלה אי אפשר להפקיד בידיים של פלוני מתוך תקווה שיפתח בעזרתה מכונות ומכשירים, ואנו נעשה בהם שימוש.   

באמצעות חכמת הקבלה האדם רוכש כוחות לנהל את גורלו, זאת משום שהאדם עצמו הוא החומר. אם ידע האדם את הכוחות פועלים עליו ומפעילים אותו, אם ישיג את הכוחות העומדים מאחורי היקום ומפעילים את כל דרגות החומר: דומם צומח חי ומדבר, ישלוט בחייו.      

חכמת הקבלה אינה חכמה כיתר החכמות, אי אפשר לרכוש אותה תמורת כסף. כדי לקבל תרופה מהרופא אנו משלמים עבור השירות. החקלאי מספק לנו סחורה מבלי שנידרש לדעת את סודותיו המקצועיים, ואת כל המכשירים הביתיים אנו מפעילים בלחיצת כפתור. בחכמת הקבלה, בשונה מכל החכמות, האדם חייב לדעת את הכוחות הפועלים על החומר, שאם לא כן לא יכיר את החומר שלו. זאת ועוד, אם האדם לא יכיר את היחסים בין הכוחות העליונים והחומר, ייגזר עליו להישאר אומלל בעולמו, נתון ליד המקרה.

לכן מייעצים המקובלים לכל אדם ללמוד את חכמת הקבלה. באמצעות הלימוד מבין האדם את התהליכים העוברים עליו ומתאפשר לו לחיות את חייו מתוך שליטה ידיעה. באמצעות חכמת הקבלה האדם רוכש יכולת לשנות את חייו. המקובלים כותבים כי כל אדם יצטרך לגלות את חכמת הקבלה. כל אחד בהתאם למידת החומר שלו, לפי הכלי שלו. ללא גילוי החכמה, ירגיש האדם שוב ושוב יחס לא טוב מהכוח הפועל על החומר.

ייעודו של האדם הוא להכיר את כל הכוחות במציאות ולנהל את חייו בצורה המושלמת והטובה ביותר, זוהי מחשבת הבריאה. מחשבת הבריאה היא כללות הטבע שמפעיל את הכוח העליון. המקובלים חקרו את הטבע וחדרו מבעד לחומר אל הכוחות המנהלים את החומר, כך הם השיגו את מחשבת הבריאה. נשאלת השאלה, האם גם אנחנו מסוגלים לאותם הגילויים , או שמא עלינו להסתפק בהקשבה לדברי המקובלים?  על כך עונה בעל הסולם במאמרו "מהותה של חכמת הקבלה".

"על מה סובבת החכמה, שאלה זו כמובן עולה על כל בר דעת, וכדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו, אתן הגדרה נאמנה ומשומרת, כי חכמה זו היא לא פחות ולא יותר אלא סדר של שרשים, המשתלשלים על דרך קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה הנקובה בשם גילוי אלוקותו ית' לנבראיו בעולם הזה. "

בפתיחת המאמר מגדיר בעל הסולם מהי חכמת הקבלה. כל אדם עם שאלה על תכלית חייו, יבקש לדעת מהי חכמת הקבלה. שאלה  ראויה שכזאת דורשת תשובה מלאה. האם בעל הסולם מספק תשובה מלאה ? בדקו בעצמכם.

יש המצרפים לחכמת הקבלה דברים לא לה, קמעות, חוטים אדומים, מים קדושים, ברכות לחיי משפחה מוצלחים וכ"ו. לכן מדייק בעל הסולם בדבריו וכותב "לא פחות ולא יותר". חכמת הקבלה אינה קשורה לקמעות ברכות וכדומה, חכמת הקבלה היא "סדר של שורשים המשתלשלים על דרך קודם ונמשך". את המושגים מעלה ומטה נברר בהמשך הדברים, לעת עתה נסתפק בהגדרה הבאה: למעלה פירושו "משפיע" ולמטה "מקבל". חכמת הקבלה היא סדר של כוחות, סדר של שורשים המשתלשלים ממעלה למטה בסדר של סיבה ומסובב בחוקים קבועים ומוחלטים.   

האדם לא יכול לשנות את החוקים - החוקים קבועים. כלומר, גם אם נלמד את חכמת הקבלה ונדע אותה על בוריה, לא נוכל לשנות את  הכוחות הפועלים במציאות. אם כך, מן הראוי לשאול לשם מה ללמוד את החכמה ? מה פירוש לשנות את הגורל, אם לא לשנות את הכוחות הפועלים עלי ? לשנות את הגורל פירושו לשנות את האדם, להתאים את עצמנו לכוחות הפועלים. בשינוי היחס בין האדם לכוחות המנהלים אותו, משתנה ההרגשה של האדם והתפתחותו. החוקים המשפיעים על האדם, קבועים ומוחלטים. אי ציות לחוקי הטבע מביא לאסונות גם בעולם שלנו, הן בטבע עצמו והן בחייו הפרטיים של האדם. החוקים בטבע מוחלטים, כל שנדרש מאיתנו הוא לדעת איך להשתמש בהם כראוי.

הבעיה חמורה במיוחד בכל הנוגע לענייני החברה . האדם אינו מודע לחוקים הפועלים בין בני האדם, ולפיכך טועה לחשוב כי באפשרותו לשנות אותם ככל העולה על רוחו. חוקים חדשים מומצאים חדשות לבקרים, האדם מפתח מערכות חינוך ומשלה את עצמו שהכול יסתדר. עם זאת, הקשר בין הנשמות הגופים ובני האדם, קבוע ומיוצב בצורה מוחלטת. כל עוד האדם עובד לפי תוכנית אחרת הוא פוגע בחברה האנושית, באקולוגיה ומקלקל את חיים כולם.

החוקים קבועים ומוחלטים בכל דרגות הבריאה: דומם צומח חי מדבר, כך אומר בעל הסולם. אם האדם ידע את החוקים האלו, לא יעלה בדעתו לשנותם. אין ביכולתו של האדם לכופף את חוקי הבריאה, חוקים אלו נמצאים מעליו. כל שביכולתו של האדם לעשות הוא להשתמש בחוקים האלו כראוי, לא יותר.    

כל הכוחות  "מתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה", ובכך ייחודם. לכל החוקים יש מטרה אחת, כל החוקים כולם מובילים את האדם למטרה אחת, הן החוקים הקטנים והן הגדולים. כל מקרה ממקרי החיים, הן המקרים של האדם הפרטי והן של האנושות כולה, הכול קולעים ומתחברים למטרה אחת. גם אם התמונה הנגלית לעיננו הפוכה לגמרי, גם אם אנחנו נזרקים ממצב למצב תוך כדי בלבול ומבוכה. עלינו לדעת כי בכל רגע ורגע אנו נמצאים תחת המשטר הקפדני של אלו החוקים. חוקים המובילים אותנו לקראת המטרה של "גילוי אלוקותו ית' לנבראיו בעולם הזה".

כלומר בזמן שהותו בעולם בזה בגלגול הזה מחויב האדם להגיע לגילוי האלוקות. הוא חייב לעשות זאת במשך החיים האלו, כמו שהוא מרגיש אותם בחמשת חושיו. גילוי אלוקותו היא השגת הכוח העליון הנקרא בורא. הבורא הוא סכום כל הכוחות, והוא שצריך להתגלות לאדם. כל הכוחות הפועלים על האדם מטרתם אחת, להביאו לגילוי הכוח העליון. תכליתם של  החוקים נחרצת וקבועה, האדם לא יכול לסטות מגילוי הכוח העליון. כל הכוחות במציאות פועלים לכיוון גילוי הכוח העליון. אדם ההולך לכיוון אחר, מרגיש את הכוחות כלחץ, חלץ הבא לידי ביטוי כצער, כייסורים, כהשמדה ופורענות בקנה מידה עולמי.

לאחר אלפי שנות התפתחות מתחילה האנושות להכיר בקיומה של איזושהי חוקיות. נראה שיש איזושהי מטרה, אלא שלא ברור מהי. אם היינו מקפידים ללכת יחד עם כוחות הטבע, היינו מרגישים את עצמנו בנוח, היינו מרגישים טוב.    

כל פעולה כנגד כל אחד מחוקי המציאות תגרור אחריה נזק, יהיו אלו חוקי הפיזיקה הכימיה או כל חוק אחר. מכאן ניתן להבין את חשיבותה של חכמת הקבלה לכל אדם ואדם. הרי אם האדם ידע איך להתקשר לכוחות הפועלים עליו בצורה מוחלטת ועקבית, יהיה ביכולתו לשייך את עצמו לתהליך בכל רגע ורגע במהלך חייו. אז, ורק אז, ירגיש בטוב ובנוח.   אין לאדם ברירה, האדם מחויב להרגיש טוב. האדם בנוי ככלי המרגיש תענוג או ייסורים, החומר של האדם הוא רצון ליהנות, רצון לקבל. הטבע פועל עלינו מבלי לשאול את פינו. בלחץ ובהדרגה במשך גלגולים מרובים מחייב אותנו הטבע להבין כי אין ברירה אלא ללמוד את חוקיו ולציית להם בקפידה.    

שאלה: נניח שלמדתי את כל החוקים, מה הלאה ?

רב: אי אפשר ללמוד את החוקים.

אם ניקח לידנו ספר פיזיקה נוכל ללמוד את חוקי הפיזיקה, נוכל להוכיח את שלמדנו בעזרת ניסיונות פשוטים. אם נרפה את אחיזתנו מהעט, העט תיפול, אם נעביר ברזל באש המתכת תתחמם. את חוקי הפיזיקה האדם יכול לחוות בעצמו. חוקי הפיזיקה נמצאים במסגרת חמשת החושים שלנו. כל חוקרי הטבע גילו את תופעות הטבע מבעד לחמשת חושיהם ובאמצעות השכל. כל אדם יכול לחזור על הניסוים, להשתמש בהם וללמוד אותם. אבל איך נעשה זאת כאשר הכוחות נעלמים ? אם אדם שמע על מציאות הכוחות הנעלמים או קרא עליהם, אין בכך כדי לשנות חייו. האדם צריך להשיג את הכוחות הפועלים עליו, להתחבר איתם ולבדוק על עצמו את אופני פעולתם. האדם צריך לברר איך הכוחות מובילים אותו ממצבו הנוכחי למצב מתקדם יותר לקראת גילוי הכוח העליון.  

האדם צריך לדעת מהו הכוח העליון, אפילו במקצת. עליו לברר מהו הצעד הבא. הרי אם ירצה בכך ואם לאו, הטבע יחייב אותו בצעד הבא - אם יסרב, הטבע יכה בו. התמונה צריכה להיות ברורה ומציאותית, לפחות כמו חיינו בעולם הזה. אדם המחליט על גורלו, חייב לשלוט במצבו. אם אדם שמע על החוקים העליונים, אין בכך די. כדי להגיע לשליטה בחיים האדם חייב להכיר את כל החוקים העליונים דרך החומר שלו. אדם שגילה את החוקים העליונים אינו דומה למדען היושב באקדמיה וחוקר. אדם שגילה את החוקים העליונים הוא אדם פשוט שקנה שליטה בחייו וגורלו. כל אחד חייב לגלות את החוקים העליונים. מטרם גילוי החומר והגשת הכוחות הפועלים עליו, אי אפשר לדבר על פעולה נכונה מצד האדם, קל וחומר על שליטה בגורל.   

הלימוד עצמו אינו נותן דבר. כתוצאה מהלימוד האדם מבין באיזה צעדים עליו לנקוט כדי לגלות את העולם העליון. לאחר גילוי האמצעים להשגת העולם העליון, מנחה הספר את התלמיד איך להשתמש בהם. ספרי הקבלה משמשים כמעין מדריכים. הם מורים לאדם כיצד להיכנס אל העולם העליון, מה לפתוח, מתי לפנות ומה לעשות. כך, בדומה לתינוק בעולמנו, לומד האדם את המציאות הרוחנית.  במידה שלמד דבר מה, ניתנת לו האפשרות להמשיך הלאה ולנסות. המקובלים כתבו את ספריהם כספרים שימושיים בלבד.

רק בתנאי שהשכל של האדם והכנתו הפנימית שומרים עליו מלטעות, נפתחת בפניו האפשרות לגלות את הסבר בספרי הקבלה. לכן נקראת חכמת הקבלה "חכמת הנסתר". ידוע לכל כי תינוקות ופעוטות זקוקים לשמירה הדוקה, ילדינו אינם ערים לסכנות האורבות להם. כמו בעולם הגשמי, גם בעולם הרוחני יש צורך במלווה. מקום שאינו מוכר, מקשה על האדם להתמצא בו. ספרי הקבלה הם מדריכים של ממש. בכל פעם שהאדם מתעמק בספר הוא מגלה באותן השורות דברים שלא ראה בקריאה קודמת. 

כל גילויי האדם נגלים רק לו, ולא לאיש מלבדו. תלמיד ותיק לא יכול לספר לתלמיד חדש על הדברים הנגלים לו בספר. הספר נפתח בפני האדם בהתאם ליכולתו להשתמש בידע כראוי. ספרי הקבלה הם רב-שכבתיים, כך הם כתובים. במידה שהאדם יכול לממש את הכתוב עליו, הספר נגלה לו ביתר עמקות. 

האדם צריך להכיר ולחקור את הכוחות העליונים ואת עצמו. עליו לדעת איך הכוחות פועלים, איך הוא משפיע עליהם ובאיזה דרך הוא מזדהה איתם. רק כך אפשר לנהל את הנשמה. מדובר על החיים במובנם הנצחי, לא רק על החיים בעולם הזה. אדם שיצר קשר עם החוקים העליונים, רוכב על גבי הנצחיות. הוא מסתכל על כל הגלגולים שלו ועל חייו מנקודת מבט נצחית. עלינו לדעת, ללא קשר עם הנצח, כל החלטה תהיה שגויה. החלטה נכונה דורשת את ידיעת כל הפרטים.  

כל מדרגה, גם הקטנה ביותר, חייבת להכיל בתוכה ידיעה על כל דרך ההתפתחות, על "חוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, גילוי אלקותו ית'". רק אז ניתן להגיד כי האדם שולט בגורלו, רק אז האדם נחשב בבחינת "אדם". בכל צורה אחת האדם הוא הגרוע מכל הברואים -  מהדומם צומח וחי. הדומם צומח והחי מצייתים לחוקים הקבועים והמוחלטים בהתאם לתכונותיהם. די להתבונן בחתול המחשב את קפיצתו כדי להיווכח בכך. הבהמה אינה טועה, אל אם כן היא חולה. מערכת החוקים שולטת על הבהמה בצורה מוחלטת ולכן היא לא טועה. רק האדם טועה.

טעויותינו מזמינות עלינו צרות וייסורים. כולן נובעות מאותו החלק שעלינו להשלים במחקר על הטבע העליון. הגורל הלא ידוע של האדם דוחק בו לגלות את השורש לגורל.

ממשיך בעל הסולם ואומר " וכאן נוהגים כלל ופרט. "כלל" כלומר, כל האנושות המתחייבת בסופה, בהכרח ובחיוב מוחלט, לבא עד לידי ההתפתחות המופלגת הזאת, כמ"ש "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה י"א). "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיה ל"א). ואומר "ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך" וגו' (ישעיה ל'). ".

גילוי האלוקות מתחלק אפוא לכלל ופרט. אין בחירה, כל האנושות מחויבת לבוא לכדי ההתפתחות המופלגת הזאת. אולם התפתחות אין פירושה לקחת תרופה, פרי פיתוחו של אדם אחר, ולהבריא. כל אדם מחויב להתפתח עד למצב שבו הוא הבורא של עצמו. כל אדם חייב להשיג את הדרך כולה ולהגיע לסופה. עליו לעשות את כל הפעולות כאילו הבורא איננו והוא מחליף את מקומו. הכרח הוא כי האדם יכיר את כל הכוח העליון הפועל עליו.      

בהמשך הלימוד נוכל לעמוד על דבריו של בעל הסולם ביתר עמקות, נברר את הכתוב כמקשה אחת ובהדרגה נבין את הקשר בין כל חלקי החוכמה. לעת עתה נבהיר  את שכדאי להבהיר  שלא לאפשר סיבוכים מיותרים. 

הכול מחויבים אפוא להתפתח. מטרת ההתפתחות היא להכיר את הכוחות העליונים ואת הכוח האחד הכולל את כולם הנקרא "אלוקות". בסופה של ההתפתחות תהיה לכל בני האדם ידיעה והשגה ברורה במציאות.  כתוב, "לא ילמדו עוד איש את רעיהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה', כי כולם ידעו אותי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, "ויהיו עיניך רואות את מוריך".  את גובהה של ההשגה הרוחנית נהוג להמשיל לראיה בעולם שלנו. ראיה היא העדות החזקה מכול. לפי חוקי המשפט, אדם נחשב בחזקת עד רק אם ראה, שמיעה אינה מספיקה כדי להעיד. 

כל בני האדם חייבים להגיע להשגת האלוקות. אין הבדל בין אדם לאדם. שחור לבן וצהוב - הכול חייבים להגיע לגילוי האלוקות. בעל הסולם אינו מצביע על ישראל כמחויב יותר להשגת האלוקות, ועל יתר אומות העולם כמחויבות פחות. בחכמת הקבלה אין מקום ללאומיות או לחלוקה לפי דתות. חכמת הקבל מתייחסת לכלל האנושות, ואינה מעדיפה איש על פני היתר. זהו עניין הכלל.

ו"הפרט", אומר בעל הסולם, "היינו שאף מקודם שלימות כלל האנושות כולה, בכל דור ודור נוהג דבר זה גם בפרטים יחידי סגולה, כי אלה הם הפרטים הזוכים בכל דור ודור למדרגות מסוימות בענין גילוי אלקותו ית', והם המה הנביאים ואנשי השם, וכמו שאמרו ז"ל (ב"ר פע"ד) אין לך דור שאין בו כאברהם ויעקב. הרי לעיניך, אשר גילוי אלקותו ית' נוהג בכל דור ודור, לפי דחז"ל המוסמכים לדבר זה ונאמנים עלינו".

כלומר, כמה יחידי סגולה יכולים להגיע להכרת הכוח העליון ולחיות בנצחיות ושלמות, מטרם תגיע לכך האנושות כולה. ייחודם של אנשים אלו בא לידי ביטוי ביכולתם להשיג את הכוח העליון, להשתמש בו כראוי, להיות כמוהו. מיהם אותם יחידי הסגולה ? בעל הסולם לא מברר זאת. כל אחד מאיתנו יכול להיות אחד מהם.  אל לו לאדם לחכות עד שכל האנושות תתחיל בעלייתה. 

עם כל זאת, דווקא התקופה בה אנו חים היא התקופה שבה מתחילה עלייתה של האנושות כולה. בעל הסולם, הרב קוק, הגאון מוילנה, וה"זוהר" שנכתב לפני אלפי שנים, מצביעים כולם על תקופתנו כתקופה שבה האנושות כולה תתחיל בחיפוש אחר הכוח העליון המנהל את גורלנו. זו הדרך היחידה להינצל מהצרות המתגברות.  אבל עוד לפני המונים המתעוררים להשגת האלוקות, יכול כל אדם לעשות את הדרך כפרט, זאת בתנאי שייצמד לעצות המקובלים.  

שאלה: מהו השימוש הנכון בטבע על פי הקבלה ?

רב: כל הנוסחאות בטבע הם בסופו של דבר חיבור בין שני נתונים לכדי תוצאה מסוימת. אלא שגם נוסחה פשוטה כמו y = x + z יכולה להכיל בתוכה פרטים רבים. אפשר שכל אחד מהנתונים הוא סכום של תנאים ונתונים נוספים. גם הקשר בין הנתונים יכול להיות מורכב. סימן החיבור יכול להצביע דווקא על חיבור בדרך השלילה, או על נוסחה אינטגראלית. כך או אחרת, את התוצאה מהחיבור אנחנו מחפשים. כך אנו חוקרים את הטבע, החיבור בין שני הנתונים הוא בעל החשיבות.    

לדוגמה, אם אחד הנתונים במשוואה הוא אדם חולה והנתון השני הוא חומר מסוים שיכול לרפאו הרי שהמשוואה בודקת האם החיבור בין החולה לתרופה יטיב עם החולה או לא. אותו העיקרון מנחה חקירת בעיות אקולוגיות, פיצוצים אטומים, או כל ניסוי מדעי אחר. תמיד מדובר בשני גורמים והחיבור ביניהם.   

גם המחקר בחכמת הקבלה מתייחס לשני נתונים, נתון אחד הוא החומר של הנברא והנתון השני הוא הכוח של הבורא. אם אין במציאות דבר מלבד אור וכלי, מחובתנו לגלות את הנוסחה המחברת ביניהם. אין ברירה, האדם נמצא תחת שליטתה של נוסחה זו. עלינו לדעת אותה ולזרום בתוכה בצורה הנכונה. 

יהיה מי שישאל האם בכך מסתכם תפקידו של האדם ? כלום כל מה שהאדם יכול לעשות הוא ללמוד את מעשי הבורא ולקיים אותם בהכנעה? האם בכך האדם עולה עד לדרגת "אדם" ? התשובה שלילית. לימוד הכוחות הפועלים בבריאה מעלה את האדם עד לדרגת הבורא. על ידי לימוד הכוחות הפועלים על החומר ותגובות החומר לפעולותיהם, האדם קונה שכל. הוא מתחיל להשתמש בכוחות האלו ומתעלה מעליהם. חכמת הקבלה מלמדת את פעולות הבורא, את חוקיו. כתוצאה מלימוד החוקים נעשה האדם לבעל החוק, לבעל כוח. לימוד פעולות הבורא מעלה את האדם עד לדרגת הבורא, לא פחות. כתוב, "כי כולם ידעו אותי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם".

ההשגה של דרגת הבורא נקראת "דבקות". כל אדם צריך להגיע לדבקות, כל אדם צריך להגיע למצב שבו אין שום הבדל בינו לבין הבורא, לא בכוח לא בשכל ולא בידיעת התוכנה של הבריאה. במצב של דבקות הנברא והבורא מתחברים יחד למצב נצחי. חכמת הקבלה עוזרת לנו בכך. 

שאלה אחת נותרה ללא מענה והיא, איך המקובלים גילו את הכוחות העליונים? "בעל הסולם" כתב בעבורנו ספרים. כאחרון המקובלים הוא מדבר בשפה שלנו, קרוב אלינו. אבל איך המקובלים עצמם גילו את החוכמה, מי גילה את חכמת הקבלה למקובל הראשון ?  

האדם יכול לגלות את הכוחות העליונים הקבלה גם ללא עזרת הספרים. מקריהם של אברהם אבינו ומקובלים נוספים מעידים על כך. אם לאדם יש רצון חזק במיוחד, הוא עובד עם הרצון. חשקו העז לחקור מבעד לחומר יביא אותו לכדי הרגשת הכוחות שמאחוריו. בסופו של דבר, הכול תלוי ביגיעה וברצון. רק רצון לדרגה עליונה פותח את החומר, רק חשק עז להרגיש את הכוח העליון. אם הרצון חזק דיו, לא צריך עוד. לאדם הראשון היה רצון חזק, כמוהו לאברהם ולבעלי השגה נוספים. יש המשיגים את גילוי האלוקות ללא עזרת ספר וללא ידיעה, אלא מתוך רצון פנימי - אין רבים כמותם. אלו הם יחידי הסגולה שבכל דור.

ומה לגבי אנשים פשוטים כמונו ? חיסרון ורצון יש לנו, שאם לא כן לא היינו מטריחים את עצמנו בשעת בוקר מוקדמת ללמוד קבלה. אולם רצוננו אינו חזק דיו כדי לחדור דרך החומר לגילוי הכוח שמעבר לחומר. דבר לא נדרש מהאדם מלבד חיסרון. האור, אומרים המקובלים, נמצא במנוחה מוחלטת. אין שום פעולה מצידו של האור. כל הפעולות נובעות מהחומר, מהכלים, כל הפעולות  באות מצידו של הרצון.  אם כן, מנין ייקח האדם חיסרון, איך יגדיל את רצונו ? עשרות שנים יכול האדם לחיות מבלי שתעלה במוחו מחשבה על העולם העליון, מבלי שיתגלה בו רצון. לפתע מתעורר בו רצון ודוחף אותו לחפש דרכים לממשו. זאת לדעת, האדם לא היה בעל הבית על רצונו לפני שהרצון התעורר, ואינו בעל הבית על רצונו לאחר שהתעורר. הרצון מתעורר ומופיע באדם ללא שליטת האדם. 

לצורך הדוגמה נניח כי רצונו של פלוני לרוחניות שוקל שלושים קילו. הדחף לרוחניות הוא כוח הרצון, לכן ניתן למדוד אותו על דרך משל בקילוגרמים של העולם הזה. כדי להגיע לרוחניות נדרשים מאתיים קילו רצון - מאתיים קילו של כוח רצון לעומת מאתיים קילו של אגו. האגו מושך את האדם למטה, כנגדו חייב האדם לרכוש אותה מידה של כוח רצון כלפי מעלה. אם כך, מהיכן ייקח האדם מאה שבעים קילו נוספים של רצון? באיזה חנות מוכרים רצון ?

כדי לאפשר לאדם להשיג בעצמו את הרצון לרוחניות, כך שהדרך כולה תיזקף לזכותו, נחלקה נשמת אדם הראשון להרבה נשמות. על האדם להקיף את עצמו בסביבה, סביבה שביכולתה לספק לו רצונות נוספים - חשיבות של המטרה. האדם צריך לבנות סביבו חברה שתגדיל את הרגשת החיסרון במצבו הנוכחי ותקנה לו ביטחון ביכולתו להשיג את הכוחות הפועלים מאחורי החומר. אם האדם יכול לקבץ כוח נוסף מהחברה הוא יחדור מבעד לחומר.

נחזור אל הדוגמה, השלמת ה170 קילו הנותרים תלויה רק בבחירתו של האדם בחברה. התעוררות הרצון אינה תלויה באדם, גם לא כל אותם השנים בהם הרצון היה חבוי. הדרכים בהם האדם פוסע בחזרה אל שורשו הם אותם הדרכים בהם ירד. החוקים, כותב בעל הסולם, קבועים ומוחלטים. רק קיום החוקים תלוי באדם וכדי לקיים אותם הוא זקוק לתוספת כוח תמידית מהסביבה. הכול תלוי בסביבה. כדי להצטייד בכוח הדרוש לחדירה מבעד לחומר אל האלוקות, כדי להכיר את האלוקות ולפעול בתוכה, האדם צריך לבחור בסביבה נכונה. על החשיבות בבחירת הסביבה מרחיב בעל הסולם במאמרים אחרים.

כך או אחרת, הבחירה בסביבה נכונה היא עבודה של אנשים השייכים לכלל. אנשים שזכו להתגלות החכמה בבחינת פרט, יחידי הסגולה, לאו דווקא גדלו מתוך הסביבה. לכל אחד מהם היה מורה משלו, חלקם אף השיגו את הרוחניות ללא מורה. ליחידי הסגולה יש שליחות מיוחדת, בדרך כלל מדובר במסירת החכמה לאדם אחר או לימודה. כך מתפתחת חכמת הקבלה ומופצת לכלל.   

שאלה: אם הבורא נסתר, מהי כל המציאות שהאדם מגלה מסביבו ?

רב: המציאות שהאדם רואה מסביבו היא הקרנת תכונותיו על גבי האור העליון. האור העליון ממלא את כל המציאות, כך אומרים המקובלים ואפשר שבקרוב נגלה זאת גם אנחנו. אין עוד דבר מלבד האור העליון. בתוך הים של האור העליון נמצא האדם. האדם מרגיש את עצמו כקיים בגוף ומחוץ לו הוא מבחין בעולם שלם שגבולותיו כגודלו של היקום כולו. את המציאות מחוץ לו מגלה האדם כבנויה חמישה חושים . התרשמויות מהאור העליון נכנסות אל תוך האדם דרך חמשת החושים. האור העליון עצמו מצוי במנוחה

מוחלטת. באור העליון אין שינוי, הכול בו קבוע ומוחלט. אלא שבתוך האדם מתרחש תהליך מתמיד של התחדשות הרצון. הרשימות הטבועות באדם מפתחות את רצונו. הרשימות מתעוררות באדם והאדם מרגיש את הפרש ביניהם ובין האור. ההופכיות בין הרשימו לאור בכל הבחנה והבחנה, אם במידה גדולה או במידה קטנה, היא שיוצרת באדם תמונה פנימית, תמונת העולם.  תמונת המציאות של האדם, הן הפנימית והן החיצונית, היא למעשה הרגשתו ביחס לאור העליון. האור העליון קבוע. כל שינוי הוא שינוי פנימי באדם. הרשימות מתחלפות, מימושן משתנה, ועקב כך מתקבלת באדם תמונה חדשה של המציאות. 

מכאן ניתן להבין מדוע חכמת הקבלה מתעסקת אך ורק בתיקונו הפנימי של האדם. אם האדם יתקן את עצמו כך שתוכו ידמה לאור העליון מחוץ לו, אם פנימיות האדם והאור העליון ישתוו זה לזה, אזי גם בתוך האדם תתראה תמונה של האור העליון. האדם ירגיש את כל תכונותיו המתוקנות כדומות לאור העליון. אמנם, גם הרגשה זו תהיה תמונה - את האור העליון עצמו אי אפשר להרגיש - אבל תהיה זו תמונה מושלמת. האדם ירגיש את עצמו, אבל כדומה לאור העליון. התמונה הזאת נקראת "אין סוף". אין סוף במובן של ללא הגבלה, במצב של אין סוף האדם אינו מגביל את האור העליון, הוא מרגיש בדיוק כמוהו.

 

חזרה לראש הדף
Site location tree