פרק 7 - אמונות, מיסטיקה ועל-טבעי
תוכן העניינים:
אסטרולוגיה
שאלה: מדוע דווקא בזמננו חלה התפתחות כזאת של מדעים כמו אסטרולוגיה?
תשובה: מאז ומתמיד האנושות מחפשת ומנסה את כל הדרכים האפשריות כדי לשים קץ לייסורים של האדם והחברה. האנושות צוברת אט- אט ניסיון ומשתכנעת, שהקידמה הטכנולוגית והמדעית, אף זו הרפואית, אינה פוטרת אותה מסבל וייסורים. האנשים מתעניינים פחות בהשכלה ובהתקדמות, ויותר בגורלם האישי. באופן תמידי האגואיזם האנושי, הרצון ליהנות עם הכוונה "למען עצמי", גדל בכל דור ומחפש מילוי. זה קורה דווקא בזמננו, בעוצמה רבה, ולכן יחד עם הקידמה והחומרנות, נפתחים בכל מקום - גם באוניברסיטאות - קורסים חדשים בתחומי העל-טבעי וגם באסטרולוגיה; ספרי מיסטיקה ואמונות גודשים את חנויות הספרים; ברדיו ובכל העיתונים עוסקים בהורוסקופים, בנבואות ובתקשורים.
בשנת 1984, הוצאתי לאור את הספר הראשון שלי בקבלה. בזמן שכל הדור שלי היה גשמי מאוד, עם 'רגליים על הקרקע', וחשב שקידמה והתייחסות לוגית נכונה ימציאו פתרון כלשהו לשאלות על החיים, נדמה היה שהנושא של הספר הוא בניגוד לשכל הישר. והנה עכשיו, בדיעבד, כשאני מסתכל כעבור עשר-חמש-עשרה שנה, הכול השתנה לגמרי, אפילו בקרב בני-גילי. נכון להיום, ב"עידן החדש", אנשים מאמינים במה שלפני חמש-עשרה שנה נחשב על-ידיהם ל'שטויות': עולם רוחני, נשמות, נבואות, שינוי גורל-היום אלה דברים שמלהיבים את כולם.
ספר " הזוהר" ניבא את התקופה הזאת כשלב הכרחי בהתפתחות הכללית שהאנושות עוברת. לכן אני שמח במה שקורה, אבל כמו בכל דבר, לאחר ההתלהבות תבוא גם האכזבה; כיוון שאם היה משהו אמיתי בכל הקסמים וה"מאגיות", שקיימים כבר אלפי שנים, אנשים כבר מזמן היו משתמשים בהם למטרת רווח אישי באופן מדעי והגיוני.
נכתב בתורה: "לא תנחשו"-אל תעשו כישופים למרות שזה אפשרי. כאשר אדם משתמש בכישוף הוא כביכול מקל על מצבו. ביקור אצל "מגדת עתידות" מחולל שינוי פסיכולוגי זמני בלבד. אבל השינוי נעשה רק במישור הגשמי, ולצורך זה לא צריך להיות מקובל או בעל כוחות רוחניים. הכוח שקיים בעולמנו, די בו כדי לשנות מעט את הרגשתו הפנימית של האדם בתוך הגוף הגשמי, וזאת משום שאלו כוחות חיצוניים בלבד, לא רוחניים.
הטבע ערוך באופן כזה, שהוא מניע ומקדם אותנו אל מטרת הבריאה ולהשגה רוחנית. אם האדם לא מתקרב מרצונו למטרה הזאת, אלא להפך, מחפש פתרון כיצד להימנע מלקבל את הייסורים שמעניקים לו משך חיים אלו, הוא כאילו לא מתייחס לכוח שמניע אותו. ואז הוא גורם לכך, שבגלגול הבא הוא יהיה חייב להרגיש את הכוח הזה בצורה חריפה, עמוקה וכואבת יותר. כלומר, הייסורים שלו יתגברו. עם זאת, החיפוש התמידי אחר הדרך להיפטר מהייסורים, והניסיונות להתגבר עליהם בכל מיני דרכים, מביאים את האנושות לצבירת ניסיון אך לאכזבה מכל השיטות. בסופו של דבר, האנושות תגיע לשיטה אחת ויחידה, שאותה היא קיבלה ממעל: שיטת הקבלה.
שאלה: אפשר לדמות את המצב שלנו בעולם הזה, לשיט בסירה קטנה, שנסחפת בזרם מים אדיר, בלי שניתן לעשות משהו. איך אפשר להימלט מהסחף ומהאבנים, ולהצליח לשלוט בכיוון ההתקדמות, כדי להגיע מהר ובשלום לחוף מבטחים, לסוף שאליו נגיע בכל מקרה?
תשובה: רק אם נוסיף לסירה מנוע משלנו שנקרא "מסך". הקבלה עוזרת לאדם לרכוש את ה" מסך"-המנוע, שבעזרתו יכול האדם לנהל בכוחות עצמו את חייו, ללא מגדת עתידות ויועצים למיניהם. או-אז הוא מחליף את הייסורים-הכוח הדוחף והאכזר, שכל הזמן מאיץ בו לכיוון מטרת הבריאה-בכוח הטוב, והוא מתחיל ללמוד להסתדר בחיים, לחתור באפיק אחד. בכל מקרה, האדם יעבור את כל הדרך ש"נגזרה" לו, אבל על-ידי הקבלה הוא יעבור אותה באופן הטוב ביותר שניתן.
שאלה: ומה מציעה הקבלה?
תשובה: לקחת ספר של מקובל אמיתי, ספר מקורי, או להקשיב לקלטות של שיחות ושיעורים בנושא הקבלה. נכון להיום, ישנן הרבה מאוד דרכים ואפשרויות בשביל כל אחד: גבר או אשה, בכ-20 שפות. אם תשתמש באפשרויות האלה ותתחיל לקרוא ספרים נכונים, מיד יתחיל לפעול עליך ה"אור המקיף". וזה יביא לכך שהכול מסביבך יתחיל להשתנות: ההנהגה הכללית תתחלף להנהגה פרטית, לקרן אור המכַוונת דווקא אליך. בהדרגה אתה מתחיל להרגיש את זה, ועל-ידי כך אתה רוכש כוח פנימי משלך לשנות את גורלך. כל זה יקרה רק בתנאי שתתחיל לקרוא בספרי המקובלים. דבר זה בלבד די בו כדי לשנות את הגורל שלך. אנחנו רואים שלמרות ההתעסקות רבת השנים בקמיעות וב"כשפים" למיניהם, לא השכלנו לשנות בחיינו שום דבר באורח משמעותי ונחרץ.
שאלה: האם קמיעות ו"כשפים" פועלים באותו רגע?
תשובה: באותו רגע הם פועלים, אך לטווח רחוק הם מחמירים את מצבו של אדם. כשאדם מתחיל ללמוד קבלה, הוא מיד מוצא את עצמו תחת ההנהגה הפרטית של הבורא. ואז שום מגדת עתידות או קוסם לא יכולים לפעול עליו, הוא נמצא כבר בדרך אחרת לגמרי. הוא עובר למישור אחר של התקדמות. אף אחד מהם כבר לא יכול לנבא לו, כי הוא יצא מהשליטה הכללית של חוקי הטבע-הכוח הרוחני והטבע כבר פועלים עליו אחרת. לכן אני ממליץ כתרופה את לימוד הקבלה היחידה והאמיתית. ולכן היא מכוּנה " סם החיים".
שאלה: אם אני מרגיש שעומד לקרות לי משהו רע, כיצד עלי להגיב?
תשובה: כאשר האדם שרוי בפחד ובאי-ידיעת העתיד המצב מביא אותו לחפש קשר עם הכוח העליון- עם השורש שלו. רק על-ידי קשר עם הכוח הזה תוכל להיפטר מכל הייסורים; אף מגדת עתידות לא תוכל לעזור כאן. קח את אחד ממקורות הקבלה האמיתיים: " הזוהר", כתבי האר"י או כתבי הרב אשלג-שהם המקורות הטובים והמותאמים ביותר לדורנו; התחל לקרוא ותיווכח איך שבתוך-תוכך מתחילה להיוולד " הנקודה שבלב"-הנקודה הראשונה של הרגשת הכוח הזה. ומתוך הנקודה הזאת תתחיל להבין ולהרגיש איך אתה צריך להתקדם הלאה.
אם האדם לא לומד קבלה, אני מייעץ לו לקחת כל ספר קבלי שקרוב אליו-כמו ספר תהילים-ולהתחיל לחפש אחר הקשר הזה. ברגע שאדם מרגיש שהוא תלוי בכוח עליון, שלא מוכר לו, הוא חש כורח ליצור איתו קשר. בדיוק לצורך זה מזמנים לאדם מצבים כאלה ממעל. אם תנסה למצוא את הקשר הזה בעצמך תראה עד כמה הוא יכול לשנות את מצבך. לכן ההחלטה הטובה ביותר היא דווקא לנצל את המצב של פחד קיומי, כדי לזעוק לכוח הזה-ואז הוא יתגלה לך, הבורא.
תורות המזרח
שאלה: באחת משיחותיך אמרת, שהקבלה היא השיטה היחידה המאפשרת לאדם לצאת לעולמות הרוחניים ולבצע במו ידיו את תיקון העולם. אבל ידועות תורות אחרות, כמו: הבודהיזם, היוגה, הסופיזם ועוד, שבהן מדובר על טכנולוגיות שונות של "הארה", פיתוח מודעות קוסמית, ומצבי "נירוונה" או "שַׂמַדְחי". קראתי הרבה מספריך, ולפי דעתי רוב תורות המזרח מדברות על אותו הדבר רק בשפה שונה, שנובעת מהבדלים בתרבות ומהבדלים פסיכולוגיים, אבל הרבה חכמים מהודו ומסין, כמו בודהא, אושו ואחרים עלו גבוה מאוד בהתפתחותם הרוחנית. איך אתה מתייחס לעובדות האלה? יהיה מעניין אם תנתח לעומק את המשותף בין תורות המזרח לבין הקבלה ואת השוני ביניהן.
תשובה: איני מכיר שום תורה חוץ מהקבלה. ההבדל בין כל התורות לבין הקבלה, כפי שאני מבין זאת מצד תורת הקבלה, הוא בזה שהן בנויות על ביטול הרצונות, או לפחות על דיכוי מוחלט, לעומת הקבלה, הגורסת, שאת הבורא אפשר להרגיש דווקא על-ידי ביטוי הרצונות, ובשום אופן לא על-ידי ביטולם, אלא רק אם נחליף את כוונת השימוש בהם.
ייתכן שבחיצוניות הכול דומה. מלבד זאת, שיטה ממשית אחרת ליציאה לעולם הרוחני אינה קיימת. כל ההרגשות של השיטות האחרות נבנות על דיכוי הרצון של האדם ליהנות. אדם שמדכא את ה"אני" שלו, מרגיש במצב הפסיבי שלו, כביכול, משהו רוחני מהחוץ.
לכן נראה שיש כביכול איזה דמיון בתיאור הגישה, אבל האמת היא שיש הבדל בביטוי ה"אני". למקובל, שנמצא ברוחניות, ברור בדיוק איפה נעוץ ההבדל, ומה הם שורשי האמונות והדתות. לכן אני מציע להשקיע מאמץ כדי לצאת לעולם הרוחני ולהיווכח בזה בכוחות-עצמך, אבל עד אז כל השיטות נראות דומות.
באיזו שיטה לבחור? זו בחירתו של האדם. הקבלה לא מראה לך שום דבר מראש. השיטות האחרות יכולות אולי להציג קסמים... אבל הבחירה תהיה תלויה בדרגת התפתחות הנשמה של האדם. אם היא התפתחה עד כדי הצורך להיתקן באמת-האדם הזה יבחר אך ורק בקבלה.
שאלה: אני ממליץ לך לקרוא את הספר "דאו ועץ החיים" מאת אריק יודלב. בספר הזה נערך ניתוח מלא של כל התורות המזרחיות והקשר שלהן עם הקבלה.
תשובה: על-מנת להשוות דבר לדבר צריך להכיר את שני הדברים. ייתכן שהמחבר מכיר את תורת ה"דאו", וכמו חוקרי השיטות האחרות הגיעו להשערות מרחיקות לכת, אך אלו אינן תוצאות של התגלות אור הבורא, מפני שלהשיג פירושו לקבל את האור העליון ב"קו אמצעי", מה שאפשר לפתח רק באמצעות הקבלה.
שאלה: האם תורות אחרות גורמות נזק?
תשובה: המקובלים לא אוסרים שום דבר. הם לא בעד "לפסול ספרים", מפני שלדעתם, ככל שאנשים יעברו מהר יותר את הדרכים האחרות, כך מהר יותר הם יבינו שרק הקבלה היא דרך האמת. לכן ככל שאנשים נחשפים לדברים רבים ולכל מיני אמונות שונות, בהשוואה לחוכמת הקבלה, כן ייטב.
מאגיה וקבלה
שאלה: נפגשתי עם אשה, שקוראת לעצמה "חסידה של הקבלה" ומתעסקת במאגיה. היא פותחת בקלפי טארוט, מתַקשרת, מטפלת בעזרת צמחים ושמנים ומוכרת קמיעות. איך זה תואם את הקבלה והאם הכוחות שלה באים מהבורא?
תשובה: הקבלה עוסקת רק בהשגה של מטרת הבריאה. מטרת הבריאה היא דבקות בבורא. את הדבקות משיגים בדרך של השוואת התכונות הנקראת " השתוות הצורה". הקבלה חוקרת את תכונת הבורא, הנקראת " טוב ומטיב". היא מתגלה אחרי המחסום, שזה הגבול בין העולם שלנו לעולם העליון. זהו גבול פסיכולוגי, גבול של התפתחות רוחנית מסוימת של האדם. כשהוא משיג את ההתפתחות הזאת, הוא מתחיל להרגיש את העולם העליון. להשיג רמה כזו אפשר רק דרך לימוד הקבלה. בלימוד הקבלה אין טקסים. הקבלה עוסקת רק בהעברת האדם למעלה מהמחסום. מתחת למחסום, כלומר במישור העולם שלנו, הקבלה לא עוסקת כלל. כאן שולטים כוחות גשמיים, בהמיים, וביניהם ישנם כוחות טובים וכוחות רעים, כלומר: עין הרע, אפשרות לגלות עתידות וכדומה... אבל כל זה שייך רק לגורל הגוף שלנו. הנשמה מתחילה רק מעל המחסום.
תורת הקבלה אוסרת לגלות עתידות או כל ניסיון לברר לגבי גורל הגוף הגשמי. הגוף הוא זמני, אפסי ועד כדי-כך לא משמעותי, שלא ראוי לתת לו תשומת-לב מעבר למה שהוא משרת את הנשמה. בהחלט ייתכן שמגלה העתידות דובר אמת, אך האיסור נובע מכך שהאדם צריך להתעלות על כל זה ולהישען על הבורא, בלי לחפש לעצמו כוחות אחרים, שבעזרתם יוכל לשנות את סדר המצבים המתוכננים לו על-ידי הבורא. הרי כל הכוחות שנובעים מהבורא נועדו לקרב אותנו אליו. הכלל העיקרי של הקבלה נקרא "אין עוד מלבדו". הוא נוגד את קיומן של מאגיות וכל עבודה זרה. בסופו של דבר: " ומלאה הארץ דעה את ה' וידעו אותי למקטנם ועד גדולם".
מדיטציות
שאלה: האם התפילה של האדם היא גם מדיטציה?
תשובה: פעולות כמו תפילה אינן תלויות במחשבות, אלא רק בתיקון של ה"אני" הפנימי. תפילה קבלית היא קשר מבוקר ומדויק, בין האדם לבין מדרגות רוחניות עליונות; התפילה היא סידרת תיקונים שנערכת על-ידי זיווג רוחני-בין ה"מסך" של האדם לבין האור ששייך למדרגות עליונות.
קלפי טארוט
שאלה: כיצד מתייחסת הקבלה לקלפי טארוט?
תשובה: רווחת טעות נפוצה, לפיה אנשים נוטים לחשוב שהקבלה עוסקת לכאורה בגילוי עתידות, גילוי העבר וחקר ההווה. אבל הקבלה, מעצם הגדרתה, היא התגלות הבורא לאדם בעולם הזה-ולא לאחר המוות!!! לאחר המוות לא קורה דבר, לרבות מה שהאדם נוהג לדמיין לעצמו!
בוודאי, שכתוצאה מהתגלות הבורא, האדם מבין את כל הבריאה והנהגתה; את כל הסיבות למתרחש ואת כל תוצאות המתרחש. אבל זוהי רק תוצאה ישירה שנובעת מהשגת הבורא. הקבלה מעולם לא התעסקה עם גילוי עתידות מסוג כלשהו, ומה שהמקובלים יודעים על העתיד-הם לא מגלים, מפני שחל עליהם איסור חמור לגלות.
אם ידיעה נוספת מעבר לזו שיש לאדם היתה לתועלתו, הבורא היה מגלה לנו אותה בעצמו. אבל הידיעה מעבר למה שאנחנו צריכים לדעת גורמת לנו נזק, משום שהיא מונעת בחירה חופשית ואת אפשרות התיקון. לכן נאמר באופן חד-משמעי: "לא תנחשו ולא תעוננו", "מכשפה לא תחַיה". אתה יכול לראות בעצמך, כמה רעש מיותר, עצבים והיסטריה ידענו בכניסה לשנת 2000, כתוצאה מגילוי העתידות של החוזה נוסטרדמוס, ובפועל לא קרה דבר ושנת 2000 עברה-חלפה לה בשקט כמו כל השנים לפניה.
האדם משתוקק להאמין במה שידוע לו. הוא משתוקק לדעת את העתיד לטובתו האישית. אבל הבורא מגלה לאדם את הכול-את העבר, ההווה והעתיד- רק במידה שהוא חדל להיות זקוק להם והולך ב"אמונה למעלה מהדעת", כלומר, כאשר הוא דוחה את הדעת הפרטית שלו, ורוצה להיות דבק בדעת העליון, בבורא.
כיתות וטקסים
שאלה: בעולם קיימות הרבה קבוצות רוחניות, שבהן נוקטים טקסים שונים ומאגיה שקשורה כביכול לקבלה. האם למִנהגים האלה יש השפעה על העולם?
תשובה: כל אלה בכלל לא קשורים לקבלה. אין טעם לחפש קשר בין הקבלה לבין כל מיני תורות שאולי משתמשות בסמלים קבליים. הקשר הזה לא קיים!
קשה לתאר כמה אמונות תפלות, דתות, כיתות, תורות וכיוצא באלה יש בעולם. כמה כיוונים כאלה האדם-ליתר דיוק, הרצון שלו ליהנות, שנמצא בחיפוש מתמיד אחרי הסיבה למצבו-יכול להמציא - ובאילו דרכים מגוונות! לאדם נדמה שהוא קרוב יותר לאמת, למקור, לנצחיות, אבל הכול זה רק אשליה.
רק אם באמת עולים לעולם הרוחני, או-אז אפשר להיווכח שרק הקבלה ניתנה ממעל וכל שאר הדברים אינם אלא פרי השכל האנושי, שמשרת את הרצון והדמיון שלנו ליהנות. אולם לא ניתן לשכנע אף אחד בזה, כי את מה שהקבלה מלמדת אי-אפשר לראות ב"עין רגילה". אתה רואה בעצמך כמה אנשים נוסעים להודו, כדי להשתייך לתפישות-עולם כל-כך רחוקות, והם עושים זאת על-מנת לזכות באיזושהי הרגשה פסיכולוגית מיידית של חופש פנימי.
התורות האזוטריות
שאלה: האם קיים בתורות האזוטריות לפחות משהו, שמועיל להבנת הקבלה?
תשובה: אם בא אלי תלמיד שאין לו כל רקע בכל מיני תורות זרות, קל לו יותר להיכנס ללימוד הקבלה.
"עין הרע"
שאלה: אני נמצא בקשר עם הרבה אנשים, ובשאלות שהם שואלים אותי אני מרגיש לעיתים שהם עושים לי "עין הרע". מה אתה יכול לייעץ לי?
תשובה: לפי הכתוב ב" זוהר", הרבה צרות כמו חולשה גופנית, מחלות ועוד באות מ"עין הרע". בעולם שלנו, "עין הרע" היא איזושהי השפעה ביו-אנרגטית רעה של אדם על רעהו. אבל ברוחניות המושג "עין הרע" מדבר על יחס האדם כלפי הבורא, שכן ישנם רק שני כוחות: בורא ונברא. האדם רואה שהכול רע, כלומר, הוא מסתכל על כל מה שבא אליו מהבורא ב"עין הרע"-כיוון שהוא פועל ללא קשר עם חוקי הבריאה, בלי להתחשב בהנהגת הבורא, הוא מקבל תשובה שנראית לו "רעה".
אבל האמת היא שכל מה שקורה לנו, הוא תיקון שכוונתו חיובית, למרות שבהופעתו החיצונית הוא נראה לנו שלילי. ולכן אנחנו מייחלים שכל התיקונים יופיעו לגבינו בצורה חיובית, כדבר טוב. אבל אם אנחנו מתפללים כדי להרגיש את השגחת הבורא רק כדבר טוב, הרי שזו תפילה אגואיסטית "למען עצמי". ואילו אנחנו צריכים להתפלל ולבקש תיקון על התכונות שלנו, כדי שנוכל להרגיש את כל מעשי הבורא בצורה חיובית כפי שנשלחו אלינו, כ"חסדים טובים". כך נספיק להיות מתוקנים עוד לפני שהתיקון יגיע במחויב-ביוזמת הבורא-ויורגש באורח לא נעים.
"קללה"
שאלה: מה זה קללה?
תשובה: קבלה היא דרכו האישית של האדם בה הוא פוסע כדי להשיג את הבורא, ולכן אין מצב גרוע יותר ונמוך יותר מהרגשת הניתוק מהבורא. לכן מצב של העדר מחשבות על הבורא נקרא: "קללה". לעומת זאת, מחשבות רעות-כלומר, מחשבות שמתנגדות לבורא אינן נחשבות ל"קללה". שכן, הן בכל-זאת מהוות קשר עם הבורא-מצב העדיף על-פני מצב של חוסר קשר מוחלט.
דעת הקבלה, שהיא רק נתינה, מנוגדת לדעת אלה שחושבים רק על טובת עצמם. כפועל יוצא מכך כל המושגים של הקבלה הפוכים בכוונתם מהמושגים שיש לנו בעולם הזה. אנו נוהגים לגַשֵם מושגים רוחניים, לייחס אותם אלינו, שהרי את ה"קללה" אנו מפרשים כמשהו נגדנו-ולא נגד הבורא.
שאלה: האם קיימת קללה בעולם הגשמי?
תשובה: אולי אתה שואל על "עין הרע"-והתשובה היא כן, זה קיים. בעולם הגשמי קיימת אפשרות לגרום נזק לאדם-ולא רק באופן הנראה לעין. אפשר להשפיע על האדם בכל הדרגות הקיימות בעולמנו-באופן פיזי: על גופו, על הכרתו ועל תת-הכרתו; להשפיע על המבנים הפנימיים שבגוף האדם על-ידי שדה מגנטי וביו=חשמלי ושדה חום. אפשר להשפיע על שדות של אדם אחד גם על=ידי שדות שנמצאים סביב אדם אחר, למשל על-ידי קרניים המוחזרות מהעיניים. ניתן להעביר כל דבר מאדם לאדם! זהו עניין של טכניקה, וכך גם בעולם הרוחני. מקובל יכול להעביר מידע רוחני, וכן את השפעתו, למישהו אחר. אך שלא כמו בעולם שלנו, אין אפשרות לגרום נזק או אפילו לחשוב על דבר כזה.
האמת מאחורי העל-טבעי
שאלה: אנחנו מכירים אנשים, שביכולתם "לגלות" את העתיד, לראות למרחקים, לרפא על-ידי מגע, או לצאת מגופם האַסטרלי. איך אתה מתייחס לזה? מה הקבלה יכולה להציע לי במקום זה?
תשובה: סליחה, אבל כל מה שאתה מציין אלה הם תחושות ורגשות פסיכולוגיים, של האדם, השייכים לעולם הזה-ואין פה שום דבר שהוא מעל העולם שלנו. עצתי לך היא, שתקרא ותנסה להפנים את מה שאתה קורא בספרי הקבלה, כי עכשיו אתה מגלה איזושהי התנגדות למידע הזה. אין מקום לחשוש שאחר-כך תאבד את היכולת שלך לראות דברים באופן ביקורתי. נהפוך הוא, רק לאחר שתבין, תוכל להתייחס באופן ביקורתי לחומר הנלמד.
לריפוי על-ידי מגע, ולכל מיני "פלאים" אחרים, אין שום קשר לעולם הרוחני ולקבלה. כל הדברים האלה קיימים במציאות, כמו השפעה של עצם אחד על משנהו, שחלקה הוא בתת-מודע. אבל זה עדיין מתחת למחסום, בגדר העולם שלנו, המושפע מחוקים של טבע גשמי-אגואיסטי.
הקבלה מציעה לך לחיות בעולם הרוחני, במקביל לעולם שלנו, כאשר אתה מרגיש, מבין ורואה את כיוון ההתפתחות האישית שלך ושל כל האנושות-ואז, אתה רואה את חייך- בעבר, בהווה ובעתיד-באופן נכון יותר וחי אותם באורח "חכם" יותר.
פרפסיכולוגיה
שאלה: מהו הקשר בין פרפסיכולוגיה וקבלה?
תשובה: אין שום קשר בין הקבלה לבין הפרפסיכולוגיה. בכל הניסויים של האדם על התובנה שלו, הוא לא חורג מגבולות הפסיכולוגיה הרגילה. בגוף האדם עדיין רב הנסתר על-פני הנגלה. אתם יכולים לקרוא לזה נסתר, ולו רק מפני שזה עדיין נסתר מאתנו. אבל כמו שהמדע והטכנולוגיה של המאה הקודמת לא השכילו לגלות הרבה על כוחות וחוקי הטבע, וזה היה בעבורנו נסתר ועכשיו הפך לגלוי, כך גם בעתיד יגלה המדע עוד הרבה סודות של תקופתנו, והם יחדלו להיות נסתרים.
הקבלה נקראת "חוכמת הנסתר" בגלל שהיא תמיד תישאר נסתרת, אך לא בשביל המקובלים. המדע הזה הוא על העולם העליון, שאותו אי-אפשר לגלות-לא על-ידי שיטות מדעיות מקובלות ולא בעזרת מכשור טכני; אלא רק על-ידי השגת התכונות של העולם העליון.
אנחנו מרגישים את העולם דרך תכונותינו, ואם היו לנו תכונות אחרות היינו מרגישים עימן משהו אחר. בעולם שלנו-כל עוד לא נרכוש תכונות וחיישנים להרגיש את העולם העליון, לא נוכל להרגיש אותו. כל המכשירים שלנו, וכל המדע בעולמנו, רק מרחיבים את חושי ההרגשה שלנו, אבל לא מגלים איכותית משהו חדש, מפני שמאחורי כל המכשור והמסקנות עומד האדם בעל אותם חמשת החושים. לכן, שום מדע לא מאפשר לנו להציץ לתוך העולם העליון, אלא רק לרכוש מידע נוסף על-ידי הרחבת היכולות של חמשת החושים שלנו בעולם הזה.
שמבלה
שאלה: בספר מסוים קראתי ש"בשנת 1924, בגוף של נער רומני, נכנסה הגברת אלנה בלבצקי לעולם הרוחני".
תשובה: המשמעות של להיכנס לעולם הרוחני היא לרכוש מסך, שמעניק התאמה לכוחות הרוחניים. רק באמצעות המסך ניתן להיות עם כוחות רוחניים במקום רוחני, כלומר, להיות בהשוואת הצורה להם, להיות בקשר עימם, להשפיע ולהנהיג. לגוף אין כאן שום משמעות. המשמעות של "כניסה לרוחניות" היא התאמה בין התכונות הפנימיות לבין הרצונות, כאשר הלבוש החיצוני יכול להיות כלשהו, או בכלל לא להיות. "גוף" בקבלה נקרא רצונות.
שאלה: קראתי שאותה גברת בלבצקי, שהתלבשה בגופו של הנער הרומני, הגיעה ל"שמבלה". "שמבלה", מנקודת-מבטו של המדע המודרני (של ארנסט מולדשף), הינו מאגר הגנים של האנושות, אשר בו נמצאים הנציגים המובהקים של העולם הרוחני, כולל האבות המוזכרים בספר בראשית.
תשובה: הקבלה היא מדע של עולם אחר לגמרי, שאינו קשור לעולם שלנו. אין לו שום נקודת מגע עם העולם שלנו, כלומר שום תכונה משותפת, אבל אתה מנסה למצוא את המגע, כדי לקשר ולמצוא התאמה בין שני העולמות האלו. מהשגת העולם העליון ברור לי שיש רק אפשרות אחת: לעלות לשם ולהרגיש ("לראות").
לך נדמה, שבעולם הזה קיים איזה 'חור', שדרכו אתה יכול להיכנס לעולם הרוחני ללא צורך בשינוי התכונות שלך. מנקודת-מבטה של הקבלה-זה ראוי לשמש כדוגמא טובה של מה שיכול השכל האנושי לדמיין על העולם העליון! וזאת בלי לקבל שום ידע ממעל. אתה מתייחס בדבריך לאנשים הגדולים בשכלם, אבל רק גדולים בשכל אנושי בלי השגה רוחנית עליונה. ויש לדעת, שהרוחניות גבוהה יותר מהשכל ומהטבע שלנו.
תכונות רוחניות אפשר לקבל רק ממעל ורק אם משתמשים בשיטה מיוחדת שנמסרה לפני אלפי שנים, שיטת הקבלה. לשם השגה רוחנית צריך לשכון בתוך האדם איזשהו חלל ריק הנקרא " כלי הנשמה", שבו האדם ירגיש את הבורא ורק את הבורא, על-ידי ידע קבלי. תנסה!
עב"מים
שאלה: כיצד הקבלה מתייחסת לשאלת העב"מים?
תשובה: באשר לעב"מים וכיוצא באלה-הקבלה אינה מספרת על צורות אחרות של חיים במקומות אחרים. חיים אחרים אינם קיימים-אנו בודדים! אמנם האדם היה רוצה לגלות עוד משהו ביקום הזה, כי זה נחוץ לו כמשענת. אבל מלבדנו אפשר למצוא רק את הבורא!
שאלה: אני חוקר עב"מים, ומצאתי בתחום זה אלפי תיאורים של עובדות מציאותיות, אבל בשום מקום לא כתוב משהו על הבורא. הכיצד?
תשובה: אני מנסה להסביר לאנשים כמוך, שיש בטבע משהו סביבנו, שהוא נחוץ לנו ואנחנו לא מסוגלים לחוש בו. יכול להיות שבידך המון עובדות מציאותיות, אך האדם רוצה לגעת. הייתי אומר שאתה, כמוני, עוסק במדע מסתורי. שיטת הקבלה יכולה לגרום לדבר מסתורי ולא מורגש להפוך לגלוי ומציאותי. בהרבה מקומות, במשך עשרות שנים, כולם 'רואים' דברים, ומשום-מה מסתירים אותם...
למקובל יש קשר עם הבורא, והוא מוכן ללמד כל אדם שבאמת רוצה בקשר עם הבורא. זה כמו לחייג את מספר הטלפון-רק צריך לדעת 'לחייג'. הקבלה לא פוסלת, כי נוכחותה של תרבות אחרת לא מפריעה למי שלומד קבלה להבחין בקיומו של הבורא. אני חוקר את העולם העליון, ולא משהו שאולי קיים ביקום שלנו, אך משום-מה נעלם מעינינו. כשאני לומד קבלה אני יודע שאין יצורים שדומים לנו, כלומר כאלה שהבורא הציב להם מטרה מסוימת. מה זה משנה אם קיים עוד משהו על-פני כדור-הארץ, או על כוכב אחר, אם הבורא רוצה בקשר דווקא איתנו ולא איתם?
ליקוי חמה וליקוי לבנה
שאלה: איך צריך להתייחס ולהתכונן לליקויי חמה או לבנה?
תשובה: אני לא רוצה לאכזב אותך, אבל העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת היא פשוט לא לשים לב לליקוי החמה, לא למילניום ותאריכים אחרים-לכל זה יש השפעה פסיכולוגית על האנשים, כאשר הם כמהים לשינויים לטובה. אבל לא יהיו שום שינויים. שום דבר לא יקרה רק בגלל שהאדם קבע באופן שרירותי לוח תאריכים מסוים בתנועת כדור-הארץ סביבו וסביב השמש! ניתן להשפיע על הגורל רק בעזרת העולם הרוחני! תִלמד את החוקים העליונים ואז תגלה ידע וכוח לכול.
באר מרים
שאלה: הרבה אנשים שואלים איפה נמצאת באר מרים והאם אפשר לשתות ממנה. האם זו מציאות או אגדה?
תשובה: כל מקור רוחני מתפשט דרך כל העולמות הרוחניים וחייב להתגשם (כלומר, להופיע בעולם הגשמי שלנו). קיים כוח מסוים, הנקרא "כוח הבינה", "האמא העליונה", והוא מתגלה בעולם הגשמי כמעיינות מים. יחד עם זאת, אסור בשום אופן לייחס למים עצמם משהו רוחני. אם אדם סתם שותה ממעיין הוא לא מקבל ממנו שום דבר רוחני. השאלה היא, מי מעביר את המים לאדם. על כן אפשר לחבר מים, או כל דבר אחר, למקור הרוחני שלו בעזרת שליח של כוח רוחני (מקובל), ובדרך זו להעביר לאדם אנרגיה רוחנית.
הרב שלי עשה זאת הרבה פעמים. הוא נתן לאדם חתיכת לחם, או לגימה מיין, וכך העביר לו עם הדבר הגשמי את האנרגיה הרוחנית, שהרי אין שום דרך אחרת להעביר אותה לאדם שעדיין אין לו כלים רוחניים. כך עשה גם האר"י עם תלמידו חיים ויטאל, כאשר נתן לו לשתות ממעיין, וזה מעשה מאוד טבעי למקובל. אם אותו תלמיד היה נוסע לכינרת ושותה לבד מן המים, הוא לא היה זוכה בשום כוח רוחני. המים, במקרה הזה, היו רק אמצעי להעברת מידה רוחנית, שמסר לו האר"י, ולא כל-כך משנה מאיפה הם נלקחו. הכוח שהאר"י העביר לתלמידו נקרא "באר מרים", ולא המים עצמם. גם אני קיבלתי מהרב שלי כל מיני כיבודים. מקובל יכול להעביר כוח רוחני גם דרך דבר גשמי.
ניסים
שאלה: איך הקבלה מתייחסת למושג "נס"?
תשובה: אם התופעה קיימת בבריאה-בעולם הזה או בעולם הרוחני-הקבלה מכירה בה ומתייחסת אליה כאל קיימת. ואם לא, היא לא קיימת. ספרי הקבלה אינם מתארים את כל מה שקיים במציאות. אבל אנחנו לא מוכרחים לדעת כל דבר! מספיק לנו לדעת רק את מה שנחוץ לתיקון ולהתקדמות לעולם הרוחני. בתהליך ההתקדמות למטרה מתגלות כל המדרגות שבדרך.
תוצאה שלא נצפתה בהווה, שאינה ניתנת לחיזוי על-ידי המציאות העכשווית, נקראת נס. זה משהו, שלכאורה לא צריך לקרות לפי החוקים הקיימים, כמו למשל "נס יציאת מצרים": האדם מתאמץ להשיג רוחניות, גם בלי לדעת בוודאות מה הוא עושה, והוא למעשה לא יודע מהי רוחניות משום שהוא עדיין לא השיג אותה. הוא שואף למשהו שהוא לא מכיר, והאמת היא שהוא לא שואף לרוחני, כיוון שרוחני זה הרצון רק לתת, והאדם מטבעו לא יכול באף מעשה לשאוף רק לתת. אבל בתהליך רוחני מיוחד שמתרחש באמצעות לימוד הקבלה, ושנקרא " מלֹא לשמה בא לשמה", משתנה הכוונה הגשמית שלו, מלקבל רק לעצמו לכוונה "לתת לבורא". הייתי אומר שכל עזרה שבאה ממעל, כל עלייה רוחנית, כל רכישה של תכונה רוחנית חדשה, כל-אימת שהאדם משתווה לבורא מחדש זהו נס-כך זה מורגש בכל מדרגה.
גילוי מקורות האמת
שאלה: ראיתי בחנויות הרבה מאוד ספרים בנושא הקבלה. מחברי הספרים נוהגים להבטיח לגלות את כל סודות הקבלה. בדקתי ונוכחתי שהרבה פעמים הם אפילו מסתמכים על החומר שלפיו אתה מלמד.
תשובה: השפעה דרך הקהל הרחב והתגלות מתוך מצוקה נפשית-אלה הן דרכי הבורא בעולמנו. שאלתך מעידה על כך שאנחנו חיים בתקופה של הפצת חוכמת הקבלה בעולם. לא חשוב אם מפיצים דבר אמת או לא, אבל השלב הבא יהיה, שבכל שפע המידע הזה יתגלו מקורות האמת. וכל אחד יבין בבירור את משמעותה של הקבלה האמיתית, המדברת על התגלות הבורא לאדם בעולם שלנו, לפי מידת ההתאמה שלו לתכונות הבורא-ואז, כל אלה שאינם בשלים להבנה הזאת, יסורו הצידה, ויתגלו רבים שאכן רוצים להתקדם בדרך האמת.