אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / חוויה ושמה קבלה / פרק 13 - המשיח ואחרית-הימים
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

פרק 13 - המשיח ואחרית-הימים

תוכן העניינים:

המשיח

שאלה: את מי אפשר להגדיר כמשיח? האם זהו אדם או כוח?

תשובה: אנשים נמצאים בדרגה, שבה אינם מסוגלים לקלוט את המשיח במובן של אור, אלא רק בדמות של אדם מנהיג. אבל המקובלים מתכוונים במלה " משיח" לכוח תיקון רוחני עליון, אור-כוח שנותן לאדם הזדמנות לשפר את תכונותיו. המשיח יהיה הכוח המושך והמשחרר משליטת הרצונות ליהנות לעצמנו. כאשר האור הזה יחדור לתוך האדם, "הטבע המקבל", הוא יתקן אותו מ"מקבל" ל"נותן"-כמו הבורא.

עם זאת, כל הכוחות הרוחניים מתגלים בתוך לבושים גשמיים. לדוגמא: רבי שמעון בר-יוחאי, האר"י והרב יהודה אשלג-שלושתם מייצגים נשמה עליונה אחת, שמקרינה אור תיקון גדול; אבל היא מופיעה בעולם שלנו בדמות אדם, מקובל, מורה ומחבר ספרים.

דבר זה קורה לא רק כאשר מדובר ברב-מקובל, אלא גם במשיח גואל. הוא צריך להיות אדם, מנהיג, שבהדרכת הבורא, באמצעות כוחו של הבורא, הוא יוכל לכוון את כל העולם אל עבר מטרת הבריאה. לכל האנושות לא יהיה מוצא אחר מהרע ומהייסורים שכל אחד מרגיש, אלא רק על-ידי זה שהיא תכיר במשיח כמנהיג, ותלך רק בדרך שיצביע עליה.

שאלה: קבלה היא מדע מוסווה שאתם מפיצים אותו בכל העולם?

תשובה: אכן, ההצלחה היא גם בקרב עמי העולם. ובתורה נאמר כי באחרית-הימים כל העמים ישאפו לרוחניות: "...כי כולם יידעו אותי למקטנם ועד גדולם". ההתעניינות המוגברת ברוחניות דווקא עכשיו, והמסחריות הגואה שלה, מעידות על בואם של ימי המשיח, שקרוב היום שיירד כוח רוחני לעולם הזה ויפתח את עיני האנושות לראות את כל המציאות.

קבלה ומשיח

שאלה: לְמה יש לנו לצפות עם בוא המשיח, וכיצד עלינו להבין זאת מנקודת-מבטה של הקבלה?

תשובה: אדם עושה רק את הדברים שהוא חש אותם, מעשים שנובעים מהצרכים הפנימיים שלו. אי-אפשר אחרת. בכל רגע עולות באדם רשימות חדשות, נתונים חדשים, הוראות חדשות-ועליו לממש אותם. בדרך זו הוא מתקדם לעבר מצבו המתוקן, הנצחי והטוב ביותר בשבילו. ההוראות האלה טמונות בכל אחד מאתנו, כמו שבגֶנים טמון המידע של מנגנוני הגוף. כלומר, כל המצבים העתידיים שלנו טמונים בתוכנו והם צריכים להתממש זה אחר זה לפי סדר מסוים קבוע מראש.

כלומר, הדרך שלנו כבר נקבעה מראש. וזה משום שכל אחד מאתנו כבר היה במצב המושלם, שאותו ברא הבורא מלכתחילה. אלא שאחר-כך התרחקנו מהמצב הזה למצב המנוגד לו, למצב של חוסר שלמות מוחלט. המשימה שלנו היא לחזור בעצמנו על אותה הדרך שהתרחקנו בה מלמעלה למטה, מהמצב המושלם ללא מושלם-לעלות בעצמנו למצב ההתחלתי שממנו ירדנו.

האדם עושה חלק מהדרך הזאת באופן לא מודע, כמו שאנחנו עושים כעת. חלק זה מהדרך נקרא " העולם הזה" או " העולם שלנו". והחלק מהדרך שהוא כבר עושה באופן מודע-הוא המצב לאחר מעבר המחסום, שהוא הגבול בין העולם הזה לעולם העליון-חלק זה נקרא " העולם הרוחני".

האדם מסוגל לדמיין רק את מה שחווה כתחושה, ולא יותר מזה. לעולם הוא לא יוכל לחוש את הדרגה הגבוהה יותר, המדרגה שנמצאת מעל המדרגה שבה הוא נמצא כעת. לכן, הוא לא יכול לשאוף מראש למטרה הסופית של הבריאה. אלא בכל מצב שלו, המטרה הסופית מצטיירת בעיניו בהתאם למה שהוא יכול לדמיין לעצמו כטוב ביותר.

הכול יודעים עד כמה עמים שונים ודתות שונות מדמיינים באופן שונה את העולם העתידי. בדומה לכך גם את ה"משיח", כלומר, את הכוח שמוציא את האדם ממצבו הנוכחי ומעבירו למצב הטוב ביותר-כל אדם מסוגל לדמיין את המצב לפי רמת ההשגה שלו. בשביל כל אחד ה"עולם הבא" וה"משיח" הם דברים שונים ממדרגה למדרגה, אבל הם הופכים למובנים לו במלוא ההשגה שלהם, רק במדרגה הסופית של הסולם הרוחני.

שיטת הקבלה מאיצה את קצב ההתגלות של המצבים שטמונים בנו ומקצרת באורח משמעותי את משך הזמן של כל התהליך. הדבר דומה למה שקורה בזמן תגובה כימית, ניתן לצמצם את הזמן במיליון פעמים, כלומר להרוויח בגלגול חיים אחד מיליון גלגולים, כלומר, בפעם אחת להרוויח מיליון פעמים יותר מכל השאר. זה לא רק שיפור כמותי, אלא גם איכותי. למשל, כאבי השיניים שלך אינם נמשכים מיליון רגעים, אלא רגע אחד בלבד. לכן לא כדאי לזלזל בלימודי הקבלה.

המשיח-ב"זוהר" ובתלמוד

שאלה: נאמר בספר "הזוהר", שלפני ביאת המשיח כולם ילמדו קבלה, ומצד אחר נאמר בתלמוד, שיהיה זה דור "כפני הכלב", כזה שיעשה הכול רק לטובת עצמו. כיצד ניתן לאמת את שני הטיעונים האלה? האם זה מן ההכרח שלצורך ביאת המשיח ישיגו כולם את הקבלה?

תשובה: בהקדמה שלו לספר " פנים מאירות ומסבירות" ולספר " עץ החיים" של האר"י, כותב הרב יהודה אשלג (באותיות ד'-ה'), שבקץ הימים יעזבו כולם את הקבלה, כי כבר לא יוכלו לסחור בה כמו בשוק, משום שלא יהיו לה קונים. הקבלה תימאס על כולם, כי יסתבר להם שהיא לא יכולה לתת להם כלום: היא לא יכולה למלא אותם בתענוגים, היא לא יכולה להעניק להם כבוד בעיני אחרים או שליטה על אחרים וכיוצא באלה. לכן לא תהיה כל מגבלה בפני מי שירצה לבוא וללמוד את שיטת הקבלה, ואלה שיבואו ללמוד אותה, דווקא הם במאמציהם יגרמו לביאת המשיח. לפניך ציטוט מדברי בעל-הסולם:

( אות ד) "... ואחר הדברים והאמת הזה, אנו מוצאים, לכאורה, סתירה גדולה מקצה אל הקצה, בדברי חז"ל, דאיתא בזוהר דבעקבתא דמשיחא עתידא חכמתא דא להתגלות, אפילו לצעירי ימים: אשר לפי האמור נמצאנו למדים, שבעקבתא דמשיחא יהיה כל הדור ההוא בתכלית הגובה, עד שאין אנו צריכים לשום שמירה, ויפתחו מעיינות החוכמה, להשקות כל הגוי כולו: אמנם במסכת סוטה מ"ט וסנהדרין צ"ז ע"א, אמרו חז"ל דבעקבתא דמשיחא חוצפה יסגה וכו' חוכמת הסופרים תסרח וכו' ויראי חטא ימאסו וכו'. והנה מפורש שאין עוד הכדור הזה לרוע ואיך מכלכלים לב' המאמרים האלה שוודאי אלו ואלו דברי אלוקים חיים...".

( אות ה) "...וכיוון שכן הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החוכמה במרחבי האומה, ולא היה כן בזמן הקודם מפני היראה מתערובת תלמידים שאינם מהוגנים, כמו שהארכנו לעיל, וממילא היה זה לעיקר הסיבה של אריכת הגלות בעוונותינו הרבים עד היום הזה, והיינו שאמרו חז"ל אין משיח בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי, היינו שכולם יהיו פרושים מרדיפה אחר התאווה והכבוד, שאז יהיה אפשר לקבוע מדרשות ברבים, להכינם לביאת משיח בן דוד כנ"ל. או בדור שכולו חייב דהיינו בדור כזה, שפני הדור הוא כפני הכלב, ויראי חטא ימאסו, וחוכמת סופרים תסרח בהם וכו', אשר אז לאידך גיסא, יהיה אפשר להסיר השמירה היתירה, וכל הנשאר בבית יעקב ולבו דופק להשגת החוכמה והתכלית, קדוש יאמר לו ויבוא וילמוד כי אין עוד חשד ופחד, פן ואולי לא ישאר עומד על מידותיו ויצא ויסחור אותה בשוק, כי כבר אפס קונה מההמון כולו, וכבר החוכמה מאוסה בעיניהם באופן שאין להשיג תמורתה, לא תאווה ולא כבוד, ולפיכך כל הרוצה לכנוס יבוא ויכנוס. וישוטטו רבים ויתרבה הדעת בכל אותם הכדאים לה, ובזה נזכה בקרוב לביאת משיח צדקינו ופדות נפשינו במהרה בימינו אמן...".

 

נבואות שלא התממשו

שאלה: בניגוד לכל התחזיות לא קרה דבר בשנת תשמ"ד (1984) ולא בסוף המילניום שעבר. האם צפויים אירועים דומים בעתיד הקרוב?

תשובה: בשנת תשמ"ד (1984)-בדומה לשנת 2000 -שניבאו רבים את סוף העולם. כמובן שאלה רק בחזקת ניחושים ואמונות אנושיות, שאינם מתבססים על שום דבר.

בעולמות רוחניים אין שורש מיוחד, לא בעבור שנת 1984 ולא בעבור שנת 2000, מכיוון שהתאריכים האלה הומצאו על-ידי בני-אדם. אבל אנשים רוצים שינויים, וחלקם גם רואה בהם הזדמנות עסקית לא רעה.

בני-האדם המציאו גם את לוח-הזמנים וגם את התאריכים. מילניום זה רק תאריך, שהוסכם על-ידי האנושות. הוא חלף כמו כל תאריך אחר. בני-האנוש מחכים אמנם לשינויים, כי רע להם, אבל הם רוצים את השינויים האלה מתוך רצונם לְהַנות עצמם.

בהדרגה, האנושות תפקח את עיניה ותבין, שהפתרון לבעיותיה, והדרך להיות מושלם, עשיר, בריא, בטוח וגם נצחי, אינם ברצון שלה ליהנות, אלא מחוצה לו. לפי " הזוהר", אכן תהיינה מלחמות גדולות, אך פנימיות, בתוך כל אדם ואדם. המילניום בכלל לא שייך לכל התהליך הזה, ולכן הוא עבר בשקט בהשוואה לכל הציפיות ממנו. אני מאחל לך להיכנס ללוח-הזמנים האישי שלך ולהבחין בכל התאריכים הקבועים שבו, שהם המדרגות הרוחניות.

מהי תחושת הזמן?

שאלה: סוף העולם לא הגיע בשנת 2000, ואתה שולל כל התייחסות ל"זמן האנושי". מהי "תחושת הזמן" בעולמנו וממה היא נובעת?

תשובה: קיים זמן רוחני, שפירושו סדר מצבים (אתה יכול לקרוא על זה בחלק א' של " תלמוד עשר הספירות"-בפרק הנקרא " הסתכלות פנימית"). תחושת הזמן בעולמנו קצת דומה לזה: אנחנו חשים, ש"הזמן עומד מלכת", או שעות עוברות והזמן "טס". אבל גם זה יחסי, כפי שכבר ידוע היום. ובאמת, מקום וזמן-לא קיימים כלל.

עם זאת, קיימת תחושת "זמן" מפני שכך אנחנו מרגישים את האור ברצונות שלנו לְהַנות עצמנו. זו התמונה שהוא יוצר כשהוא עובר דרך שכבות הרצון ליהנות הפנימיות שלנו. כאשר האדם משנה את ה"שיטה" של הרגשת הסביבה מ"רצון לקבל" ל"רצון לתת", הוא מתחיל להעריך את הזמן והחלל אחרת לגמרי, ומתחיל להבין שהם רק תוצאה של השפעת היצר הרע שלו-של הקליפות, של הכוחות המנוגדים לנצחיות. כלומר, הוא מתחיל להבין שהרגשת המקום והזמן היא בסך-הכל תוצאה של המוגבלות שלו.

כאשר האדם מתחיל להבין את המבנה של הכוחות העליונים והרכבם, הוא מפתח מערכת יחסים שונה לגמרי עם העולם החיצוני, וחי בממדי זמן ומקום שונים לחלוטין; שאז התקופות השמחות או הקשות שלו-הן ביטויים למצבים הרוחניים שלו, תולדה מהדרגה הרוחנית שבה הוא שרוי, ולא של דף תלוש מלוח-השנה. בעולם הרוחני המדרגות נקראות בשם "שנים", אך אין שום קשר בינן לבין לוח-השנים שלנו. לכן שום דבר, מלבד החלפת התאריך ביומנים, לא קרה בתאריך זה.

עידן "סודות התורה"

שאלה: במוקדם או במאוחר תחלופנה להן "ששת אלפים שנה", הוויכוחים בינינו יירגעו, יגיעו ימות המשיח וכולנו נתמזג בבורא. ומה נעשה לאחר-מכן? מה ניצור? האם יהיה עלינו להעלות את החיות, את הצמחים או את האבנים לרמה גבוהה יותר?

תשובה: זה מעניין עד כמה אדם רוצה לדעת מה מצפה לו מעבר למדרגה הגבוהה ביותר, בעוד שהוא עדיין לא יודע אפילו מהי המדרגה הנמוכה ביותר! ההבדל בין המדרגות, כמו בין העולמות, הוא עצום. מספר המדרגות הוא 125 כאשר האדם מסיים את עלייתו-בכך הוא מתקן רק את עצמו, את הכלי שלו. לאחר התיקון הוא מוכן לבצע את תפקידו האמיתי באחדותו עם הבורא. אבל מה שעושה הנשמה בפסגה הרוחנית, שבכלל לא נתפשת בדמיון שלנו-זה כבר " סודות התורה". הסודות האלה נקראים " מעשה מרכבה" ו" מעשה בראשית". את הסודות האלה אסור לגלות, כי אנשים שנמצאים בכל דרגה הנמוכה יותר מהפסגה, אפילו בדרגה הקרובה ביותר אליה, אינם מסוגלים להבין מה מתרחש שם... לכן, הבה נעז קודם לטפס בדרגות נמוכות יותר!

חזרה לראש הדף
Site location tree