פרק ב
בכריעה ראשונה, צריך לכוין באהי"ה דיודי"ן והוי"ה פשוט, וזהו בברוך, שהוא כריעת הגוף, יכוין יו"ד ה"י דקס"א, והוי"ה פשוט, שהוא סוף דקס"א וסוף הוי"ה פשוט. ובמלת אתה, שהוא כריעת הראש, יכוין אל"ף ה"י דקס"א, וי"ה פשוט, שהוא ראש דקס"א וראש הוי"ה פשוט. ובזקיפה, יכוין הוי"ה דיודין והוי"ה פשוט, וזהו במלת יהו"ה כי כשהוא זוקף זוקף בשם. ובזקיפת ראש, יכוין וי"ו ה"י דע"ב, ו"ה פשוט. ובזקיפת הגוף, יכוין יו"ד ה"י דע"ב, וי"ה פשוט:
ובמגן אברהם, יכוין בברוך יו"ד ה"א דקמ"ג, וו"ה פשוט. ובמלת אתה, אל"ף ה"א דקמ"ג, י"ה פשוט. ובזקיפת הראש, יכוון וא"ו ה"י דס"ג, ו"ה פשוט. ובזקיפת הגוף, יכוון יו"ד ה"י דס"ג, וי"ה פשוט:
ובמודים דרבנן, שאין כאן כריעות הראש אלא דגופא לבד, יכוין ביוד הא דקנ"א וי"ה פשוט, ונשאר אלף הה דקנ"א וי"ה פשוט, למודים דרבנן. ובזקיפה דמודים, יכוין ואו הא דמ"ה וו"ה פשוט, ונשאר יוד הא דמ"ה וי"ה פשוט למודים דרבנן, ויכוון במודים דרבנן בכריעה, באל"ף ה"א דקנ"א ובי"ה פשוט, שנשאר מכריעת מודים כמש"ל, ויכוין דנחית י' לגבי ה'. ובזקיפה דמודים דרבנן, יכוין יו"ד ה"א דמ"ה וי"ה פשוט, שנשאר מזקיפת מודים, ויכוין שמעלה ה' לגבי י'. ובהטוב שמך, יכוין בכריעה במלת ברוך, יו"ד ה"י דקס"א וי"ה פשוט. ובמלת אתה, שהוא כריעת הראש, יכוין אלף הי דקס"א וי"ה פשוט. ובזקיפת הראש, יכוין ו"ו ה"ה דב"ן, וו"ה פשוט. ובזקיפת הגוף, יכוון יוד הה דב"ן, וי"ה פשוט: