פרק ה
זה מצאתי מכת"י מורי זלה"ה. נתתי אל לבי לחקור, בענין תוספות זה בתפלת ר"ה ויה"כ, לעבוד את בוראו בעבודה שבלב זו תפלה, בימים נוראים אלו, אשר המלך עליון יושב על כסא דין. וראיתי כי התוספת בברכת מעין הימים בג' ראשונות ובג' אחרונות. כי באבות הוסיפו זכרנו, ובגבורות מי כמוך, ובמקום האל הקדוש, המלך הקדוש. ובהודאה, וכתוב. ובשים שלום, בספר חיים. וראיתי, כי בעבודה לא הוסיפו כלום. וראיתי שנוים בתוספות אלו, כי באבות הוסיפו זכרנו, ותקנו זכירה וכתיבה. ובגבורות מי כמוך, זכירה לבד בלי כתיבה, זוכר יצוריו וכו'. ועוד, כי באבות הוא זכירה בפני עצמה, ואינה חוזרת על הספר. ובשים שלום, חוזרת על הספר, שאומרים בספר וכו'. ובהודאה, כתיבה לבד. ובשים שלום, כתיבה וזכירה, נזכר ונכתב. ועוד באבות תקנו זכירה וכתיבה לחיים, זכרנו לחיים וכו', וכתבנו בספר החיים, ובהודאה כתיבה לחיים, ובשים שלום זכירה וכתיבה לחיים. ועוד, כי בתחלה אנו מתפללין בעדינו, ואומרים זכרנו לחיים. ואח"כ בגבורות, מתפללין על העולם, ואומרים זוכר יצוריו לחיים. ובהודאה אנו אומרים כל בני ברית. ובשים שלום, אנו חוזרים ומתפללין ואומרים, נזכר ונכתב אנו וכל עמך ישראל:
ועוד מה לנו לשאלה אל הזכירה, אחר שאנו שואלין על הכתיבה, שהוא עיקר. עוד, מה ענין זכירה בתחית המתים, שאנו סומכין לה ונאמן אתה להחיות מתים:
ונראה לי, כי בכל ר"ה חוזר האצילות לכמות שהיה בתחילת בריאת העולם, וכבר ידוע הוא דנוקבא דז"א, נפקי ומתדבקי מאחוריו דז"א, לעומת החזה, כנגד הת"ת שבו, בסוד אחוריים שהם דין, נפקי מסטרא דגבורה, והמוח הקודם בראשה הוא גבורה, שנעשה לבינה. ואחר כך חסד, בסוד חכמה, בסוד ה' על י', בסוד ה"י אלהים. ולפי שהמוח הקדם בראשה הוא גבורה סוד הדין, נעשה הדין ביום זה, ולכן נקרא ר"ה, כי גבורה הוא ר"ה, שהוא נוקבא דז"א, הנקראת שנה, וגבורה הוא ראשה, ונעשה לה בינה לנוקבא דז"א:
נמצא שר"ה הוא כנגד בינה דנוקבא דז"א, שהוא גבורה, וכנגדה נאמר אני בינה לי גבורה. והנה בז"א יש זכירה מצד החסד שבו, וכתיבה מצד הגבורה שבו, הוא ע"י הבינה, הנקרא כתיבה, וזכירה שמצד החסד, הוא על ידי היסוד ברית קודש, שממנו יוצאין הנשמות, ומתגלה חסד בפומא דאמה, וממנו תוצאות חיים. ואנו מתפללין אל הש"י, שיהיה מתגלה חסד עליון, לא לצורך הנשמות כדרך הזווג, אלא לצורך חיים, כדרך זווג חו"ב לצורך המלכים, שהוא לצורך לתת להם חיים נצחיים לבד. ולפיכך נקראים חו"ב חיים, כי מהם תוצאות חיים למלך, ונקראים חיי המלך כנודע, וזהו מלך חפץ בחיים:
והכוונה, כי כמו שהמלך עליון שהוא הז"א, חפץ בחיים, ומושך משם משך החיים לצורך עצמו, כך ימשוך משם חיים לנשמותינו, ותתגלה חסד ביסוד, שמשם נשמותינו, להמשיך לנו משם חיים, וזהוא זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, וכל זה בסוד הנשמות שבנו. אחר כך אנו מתפללין להמשיך משם חיים לגופינו, בסוד הכתיבה התעבות הדברים, כדמיון הכתיבה, להחיות הנפשות בגוויתינו, וגם זה יהיה על ידי היסוד הנקרא ספר החיים כנודע, אלא שזה בסוד הפנימית לחיי הנשמות, וזה בסוד חיצוניות לחיות הגוף. והנה חיות הנשמה נמשך מחכמה לבינה, ויורד לחסד ומתגלה ביסוד. וחיות הגוף נמשך מבינה, ויורד לחסד, ומתגלה ג"כ ביסוד, ומפני שחיות הגוף נמשכים מבינה, אנו אומרים למענך אלהים חיים שהוא בינה, כנודע: