תמצית מענייני הספר
תרין משיתין
בפרושו של רבינו לזוהר הקדוש פ' תרומה (יד:) באר שתפקיד המשיח הראשון שהוא משיח בן יוסף לקבץ גלויות ישראל. ונקראת תקופה זו בשם "שחר" הקודם ל"אור היום" שהוא הגאולה ע"י משיח בן דוד. כנאמר בירושלמי ברכות (ד:) כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעא קמעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. ועוד כתב רבינו בפרושו לתקז"ח (כז:) שתהי' פקידה כמו שהיתה בבית שני בימי כורש. ר"ל שלפני הגאולה השלמה שע"י משיח בן דוד תהיה עליה לארץ כמו בימי עזרא ונחמיה שעלו ברשות כורש מלך פרס. ענין מב"י נזכר בגמ' סוכה (נב:) במדרשי חז"ל בזוהר הק' ובחיבורי רבינו במקומות רבו מלספור. מב"י, כלל ענינו, קירוב הגאולה ע"י מעשי ישראל באיתערותא דלתתא בדרך טבעית אשר מעוררת לעומתה הנהגה אלוקית ניסית נסתרת המסייעת להצלחת כל פעולה אשר מגמתה החזרת השכינה לציון. תקופה זו החלה בשנת ת"ק לאלף השישי.
התגברות הסט"א
ככל שמתקדמים תהליכי הגאולה וסגולותיה בדרך האתחלתא, מתעוררים כנגדם הפרעות וקטרוגים מצד האומות מבחוץ והערב-רב מבפנים. מגמת הע"ר לחבר בין כוחותיהם של עשיו וישמעאל מבחוץ ולהפריד בין שני המשיחים מבפנים* שהרי הגאולה השלימה תלויה באיחוד שני העצים כנבואת יחזקאל (לז) והיו לאחדים בידיך ואח"כ לאחדים בידי. הפרדה זו משמעותה שהפעולות הנעשות ביעודו של מב"י לא יקרא עליהם שם-ה' אלא תעשוק אותם רוח הכפרנות והמרידה באלוקי ישראל המכרזת ואומרת "כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה".
קימעא קימעא - עקיבין
ההנהגה האלוקית הנשגבה והמופלאה שמגמתה החזרת השכינה לציון וישראל לארצם פועלת בדרך נסתרת ונעלמת בדרך של קמעא קמעא וגם בדרך עקיבין שנקראים עקבתא מלשון "ויעקבני". הטעם שהעקבות מתקדמים בצעדים איטיים לדברי רבינו הוא חוסר זכויותיהם של ישראל שמשום כך אין יכולת בעם-ישראל לסבול בבת-אחת את היסורים של חבלי - הלידה הקודמים לגאולה שהם חבלי משיח כמ"ש תחיל ותזעק בחבליה (ישעיהו כו', יז') וכמו כן אין ביכולתם לקבל את רוב הטובה הבאה לעומתם. כמ"ש הגר"א בביאור תיקוני זהר (קבו.) דב"לא זכו" עסקינן ובדור שכולו חייב כי אין יותר אפשרות לגאולה בדרך של "זכו", זו גם הטיבה שהגאולה באה בדרך של "עקיבין" כלומר מגמה של חילוניות עוטפת אותה כערלה החופה על ברית קודש (כמ"ש הגר"א בס"ד דף יא') ואח"כ יסייע ה' בידנו, תכרת הערלה ויתגלה בן דוד בב"א שהרי אם האמת היתה גלויה היתה הס"א יכולה להתאחז באופן שהאומות והע"ר היו מתנגדים בתוקף למגמה של קיבוץ גלויות ויתר תפקידי ויעודי מב"י שתגליתם קירוב הגאולה השלימה.
עוד יוסף חי
רבינו הגר"א הבטיח נאמנה וכן מבואר בדברי הרמח"ל שהגזרה שנזכרה בגמ' סוכה על מב"י שימות ויספידוהו נתבטלה ע"י אורך הגלות יסורי מב"י ויסורי א"י שנקנית ביסורים. הבטחה זו היא שעמדה לאבותינו העולים הראשונים תלמידי הגר"א לעמוד איתן נגד כל הצרות והיסורים שעמדו בפניהם עם בואם לא"י במצוות רבם, והיא גם שעומדת לנו להתחזק באמונה וודאית זו שכל הקשיים הם בבחינת עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע, ומן המיצר למרחביה שדווקא מתוך כל צרה תצמח ישועה ומכל המיצרים נצא למרחב עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
אודה ה' בכל לבב שזיכנו להוציא לאור מהדורה זו של ספר "קול התור". תפילתי לה' שלא תארע תקלה על ידי וזכות הגאון ותורתו תעמוד לי ולבני ביתי עד עולם להגדיל תורה ולהאדירה.
שלמי תודה וברכה למפיצי "קול התור" שנטלו יוזמה ברוכה, עודדוני, המריצוני וסייעו בידי במציאת חלק מהמקורות והוציאו לאור מהדורה זו. יעמדו כולם על הברכה.
בס"ד בני-ברק, מנ"א תשנ"ד יוסף ריבלין
רשימת ספרים
גנזי רמח"ל, מהדורת ר' חיים פרידלנדר, בני-ברק תשד"מ
המגיד דורש ציון, בעריכת ש"ז ריבלין, ירושלים תש"ך
התקופה הגדולה, מ"מ כשר, ירושלים תשכ"ט
חזון ציון, שקלוב וירושלים, בעריכת ח"ה ריבלין, ירושלים תש"ז
מאמר הגאולה, רמח"ל, מהדורת ר' יהודה אדרי, ירושלים תש"ן
מדרש שלמה, ש"ז ריבלין, ירושלים תשי"ג
מוסד היסוד, א' הורביץ, ירושלים תשי"ח
ספר יהל אור, ווילנא תרמ"ב, בתוך: שערי הזהר, ירושלים תשמ"ו
ספר יצירה, עם ביאור הגר"א וביאור תולדות יצחק, ירושלים תרל"ה
ספר יצירה, חלק ב, תולדות יצחק, ירושלים תרמ"ד
ספר לקוטי הגר"א עם פירוש באר יצחק, ווארשא תרמ"ט
ספר קול התור, בני-ברק תשכ"ט
ספר תקוני הזהר ותקונים מזהר חדש, עם ביאור הגד"א, ווילנא תרכ"ז ספרא דצניעותא, מהדורת ש' טולידנו, ירושלים תשמ"ו
ספרא דצניעותא, בתוך: שערי הזהר, ירושלים תשמ"ו
לשם עולם בהיכל ה'
לעילוי נשמת אמי מורתי אצילת הנפש
מרת חיה שרה ריבלין ע"ה
אוהבת תורה וחסד
נלב"ע ט"ו באייר תשנ"ב
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים