אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / האר"י / ספר עץ חיים / הסכמות לספר עץ חיים

הסכמות לספר עץ חיים

אזהרת בד"ץ דק"ק הספרדים שליט"א דפעה"ק ירושלם ת"ו:

אנחנו הבאים על החתום בי דינא רבא דק"ק ספרדים יב"ץ ראו ראינו את כל עמל והיגיעה והתלאה אשר מצאו מעלת המשתדלים הרב כמוהר"ר מנחם מענכין היילפרין יצ"ו ומעלת הרב כה"ר רפאל ן' דוד אפרימא יצ"ו ומעלת הח' כה"ר משה ן' דוד אליגולא יצ"ו ומעלת הח' כה"ר משה חיים ן' ח' מאיר מנשרווי יצ"ו עד שהוציאו לאור הספר הנוכחי עץ חיים ישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלמה חוב קדוש הוא עלינו לבוא באזהרה גדולה ובהסכמה חמורה שאין רשות לשום בר ישראל להרהיב עז בנפשם להדפיס הספר הזה במתכונתו עם כל הפי' עד משך זמן עשרה שנים מיום צאתו לאור לבל יהיו נכשלים באיסור השגת גבול וכל העדה כלם קדשים ולא יעשו עולה ושומע לנו ישכון בטח ושמ"ר:

כ"ד החותמים פעיה"ק ירושת"ו בש"א לח' מנחם דש' עת"ר:

הצעיר:

משה אהרן טאג'יר ס"ט:

הצעיר:

יצחק לבטון ס"ט:

הצעיר:

אברהם עזריאל ס"ט:

חיים דוד סורנאגה ס"ט:

(מקום החותם):

אזהרת בד"ץ דק"ק האשכנזים שליט"א דפעה"ק ירושלם ת"ו:

הנה כאשר חפץ ד' הצליח ביד הרבנים כמוה"ר מנחם מענכין היילפרין הי"ו ומעלת הרב כה"ר רפאל ב"ר דוד אפרימא הי"ו ומע"כ הח' כה"ר משה ב"ר דוד אליגולא הי"ו, ומע"כ הח' כה"ר משה חיים ב"ר מאיר מנשרווי הי"ו להדפיס שנית את הספר הקדוש "עץ חיים" המקובל מקדשו ה' מכובד ארי דבי עליאי הר"י זצוק"ל עם כל ההוספות וההערות שנדפסו זה מכבר בווארשא ואחרי שהראשונים מהיוצאים לאור הדפוס בשכבר הימים כבר ספו תמו ואזלו לעלמא, מה מאד ראוי להחזיק טובה וברכה ולגמור עליהם את ההלל להרבנים שי' הנ"ל אשר הגדילו לעשות להגדיל תורה, ולהפיץ טהרה, וקדושה בקרב כל ישראל, ולהיות כי ידוע לנו שמלבד רוב עמלם ויגיעם במלאכת הקדש הלזה נשקעו בחובות רבים עד אשר עלתה בידם לברך על המוגמר להוציאו לאור מבית הדפוס כלול בהדרו כאשר עיני תחזינה מישרים, וכבר ידוע מדברי חז"ל שחששו מאד למינקט שוקא בפני ת"ח ומכש"כ שלא יהיו שלוחי מצוה נזוקים לגרום להם היזק חו"ש, לעשות מעותיהם אנפרות, לזאת הננו מצטרפים להסכמת אחינו הרבנים הבד"צ דקהלות ספרדים שליט"א, שהם התחילו בהצלה תחלה, לגדור גדר בפני עושה עולה ומשיגי גבול, ומכאן אזהרה לבני ישראל, בל יעבורון ובל ישובון לשלוח ידם ולקחת גם מ"עץ החיים" ולהדפיסו כמתכונתו עד תום זמן המוגבל הנ"ל, ובודאי שארית ישראל לא יעשו עולה, וכל השומע לדברינו ישכון בטח ושאנן, והעוזר ומושיע להר' שי' הנ"ל יהי' כמעין הנובע, וכעץ שתול על פלגי מים, נטוע:

כעתיקת הבד"צ דפעה"ק ירושלם ת"ו החותמים לכבוד התורה ולומדי' ביום ו' עש"ק, לסדר ובקשתם משם את ד' גו' ומצאת, כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך. י"ד מנחם אב שנת העת"ר:

נאם משה נחום וואללענשטיין:

ונאם צבי פסח במוהרי"ל פראנק:

ונאם חיים מענדל ספרא דדייני:

(מקום החותם):

הקדמת המוציאים לאור:

י'סוד ה'שורש ה'מאציל ו'הנאצל, הוא אור המבהיק א"ס ב"ה אשר צימצם אורו, ויטע האילן המציץ ומפריח פרחי שושנים, הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, העולמות העליונים והתחתונים, בפנימיותם וחיצוניותם, אורו עליהם הופיע, אשר מתחת לארץ ואשר מעל לרקיע, מקבלים ומוקפים האור ממנו, מכל עבר ופינה, בסדר המעלות, מעלה ע"ג מעלה עליונה ותחתונה ותיכונה, האילן הנטוע הזה ומשלח שרשיו פארותיו וצנצניו וענפיו למינהו, הביטו אליו ונהרו, פרשז עליהם עננו, בפרוכת המסך בכמה מסכים להשיג את האור הזך והנבחר, הנאצל ממנו עמוק עמוק מי ימצאינו, אין לפרטיו קץ וסוף הנטע דומה לשורש אין קץ ותכלה. בו נמצאו אלפי ורבי רבבות עולמות עליונים ותחתונים שרפים וחיות ואופנים, מי יבוא עד תכונתם, מי יגיע לחדרי משכיותם, ומי ישיג בעמק מבוכתם, מים עמוקים, דברים עתיקים דברי קודש המה דברים המצודקים, סתומים וחתומים, אפס ותוהו כי לא ידעו מה הוא, עין שכל לא תבינהו, שרשים העומדים ברומו של עולם, מן העולם ועד העולם, ומי חכם ויבין את זאת! אמנם האדם הנעלה על הכל המתחברים בו שני הקצוות גשמיות ורוחניות בו הכח והיכולת להשכיל ולהבין דבר על בוריו, לב אדם יבין דרכו לעלות דרך הסולם להשפיע אליו רוח חיים חיים נצחיים חיי עולם מעלה ע"ג מעלה. להתחבר עם שורשו באור הגנוז לפני לפנים עם שרפים ואופנים לקבל האור הקדוש לזכך את החומר שלו לדמות צורה ליוצרה, על ידי החריצות בתורת ה' ובמצותיו לעובדה ולשומרה, בה ימצא תרופה ותעלה, לשמור הדרך עץ החיים:

עץ ארז ארזי הלבנון הרמים והנשאים, מפיקים זיו ומלאים, התנאים והאמוראים, ברוח בינתם, ועיצם קדושתם, קדשי קדשים, הנחצבים מאישים, גדולים צדיקים, ויחזו את האלקים, המה ראו את המראות הנפלאות והנוראות, וילכו בדרך נכוחה, בארש נכוחות, ויתנהלו על מי מנוחות לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, להשביע את נפשם בצחצחות, נגלו להם תעלומות חכמה, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, כבוד ה' עליהם נגלה! ויצפנו להם לנפשותם, בתוך לבותם, כמה שרשים והקדמות צפונים וחתומים בכמה חותמות, דברי חכמים וחידותם, נשאל לחכמים ולא פירשוהו, אוזן ששמעה לא תבינהו, הרואים אשר ראו כן תמהו ודברי קודשם מתוך להבות אש באש להבה, כאשר היו דורשים במעשה מרכבה, ולא נמסרו הדברים כי אם לזקן ויושב בישיבה (כנז' בתלמוד במס' חגיגה בפ"ג ובזוהר מדרש הנעלם בעת פטירתו של ר' אליעזר הגדול) דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, המשכילים יזהירו כזוהר הרגיע, אין איש מהם משמיע, ומי הוא יגלה הרזים כולם בסתר המדרגה, ומאז נסתם כל חזון, ודבר ה' היה יקר גיא חזיון, יושב בסתר עליון, מאוד נעלה. ולב טוב אשר נכספה נפשו להבין ולהשכיל לרוות צמאונו מהמים העמוקים בפנימיות והמשפטים והחוקים, הכל ממנו נעלם ועלמות אין מספר, עד יערה עליו ה' רוח ממרום רוח הקודש אשר יזהיר עליו נר ה' יאיר לו בהילו, אז יעלה במעלות דרך המסלה, לטעום פרי עץ חיים:

עץ החיים בתוך הגן, גן נעול אחותי כלה, בתורת ה' היא העולה, ארוכה בכל ושמורה, ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, מי הוא אשר יוכל לשוט בעומק הגלים בנבכי הים, מי יוציא לאור תעלומה, אשר מעיני כל חי נעלמה, ומי יעלה לשמים בדורות האלו דורות האחרונים, וביותר עם הנבחר הנדודים והנפוצים בגולה. כמ"ש (איוב) אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה, וראש החכמים המודיע מוסר וחכמה, הנותן לפתאים ערמה, לנער דעת ומזמה, במשליו הנעימים לא יערכם כלי פז ואחתמה, שהמע"ה אשר נתן לו ה' מדע וחכמה, ההוא אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ספונה וחתומה, א"כ ונחנו מה, הנמנע ממנו השכל ומדע אין תבונה ואין חכמה, ומי הוא היודע תוכן חוקי העולם ומשטריו תכונותיו והנהגותיו, ואופני גלגלי סביבותיו ותקופותיו בעולם הכדור הקטן, אשר היא כגרגיר חרדל הקטן ארץ נשיה, וכל פתחי שעריה, תולדותיה ומובאיה! כי אם האל אשר יסדה התולה ארץ על בלימה, אף מעולם לעולם הגלגלים התמונות והככבים, אשר בשמים ממעל, גבוה מעל גבוה וגבוהים עליהם, ואין בלשוננו מלה. גם ברעיון גם במחשבה, ומי הוא היודע יצירת האדם מזגו והרכבתו ותכונת אבריו וגידיו מיתרי קרביו וכליותיו ואופניו המיוסדים במשטר נכון בשמים מעלותיו ונשמת חלק אלוה אשר היא מאירה בחדרי משכיותיו, מה מהוהה, מה זיוה, מה הדרה ! ומאין תמצא ומאיזה מקום מקום נחצבה, ומה כח פנימיות מעלתה, מאיזה עולם ומאיזה בחינה, אם מהעליונה או מהתיכונה, אין חכמה ואין תבונה לנגד ה' אשר ידיו כוננה. גם אלה לחכמים מתי סודיו הכל מהם נעלם, פליאה דעת מהם נשגבה לא יוכלו לה. נפלאים מעשי ה' כי נורא הוא, זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארוממנהו, הוא היודע הוא הנוטע, הוא המרכיב, הוא הסובב והמקיף מבית ומחוץ, מראש ועד סוף, הוא הממציא יש מאין, הוא מקור החכמה ומדע, אשר האציל מחכמתו כמ"ש אלהי עולם ה' אין חקר לתבונתו, ומה נעמו מאמר החכם הגדול המשורר (ר' ידעיה הפניני ב"ר אברהם בדרש"י המכונה בנבוניט בספרו הטהור שמים לרום) וז"ל בתכונתו והוייתו ! ואולם נדע היותך נמצא, זה חלקנו מכל עמל ההשתכלות ויגיעת ההשקפה לבד בהשגת הצח שולליות ילבש צדקה מבקר בהכלך ! ובהבנת הרחקות יקרב איש להשתחות לך, ואיך יעלם מציאותך עם גודל פירסום פלא מעשיך והגלותם, ואם תכלית הראותם מחייב לנו העלמם לקיצורנו, לא בכל זאת נחדל להכיר גדלך כי חוזק הסתרו יעיד עליו למקצרים, כמו שיגלהו חוזק הראותו למשיגים כמו העטלף אשר אור יקרות לא ראתה עינו לחולשת כחו וחושו והוא בהכרח מצייר חוזק ניצוץ השמש אחרי היותו בורח ממנו כמו שיציירהו הנשר ציור אמיתי ברוב התקרב אליו להתענג בזיוו, ואם שני מיני הציור אין ביניהם הדמות ע"כ לשנו הטהור:

ובחסדו הגדול הופיע לנו אור יקרות, להבין ולהשכיר גנזי אורות, הנסתרות לה' אלקינו, (מצינים) [מציצים] אור מן החרכים, לאנשי החומר היושבים במחשכים, להשכיל ולידע מעט מן המעט, בשרשים העליונים בה נדע כבוד ה' והדר מלכותו, כי מי יוכל לבוא עד תכונתו, ומי ימלל גבורותיו וישמיע תהלותיו, המעט מן המעט אשר ידענו, מה דמות תערוך אפילו כביצת הנמלה אשר היא קטנה, מגלגל העליון ידיעתינו היא יותר קצרה וצעירה, נגד רזי התורה אשר נרמזו בחדרי משכיותיה וצפונות סתריה, והם היו לנו לעינים, להאציל עלינו מרוחו רוח קדושה וטהרה, יראת ה' היא טהורה, לשמור את משמרת התורה, לאור באור פני מלך חיים:

עץ שתול על פלגי מים, המאיר לישראל כאור השמש בחצי השמים, רבינו הגדול מהרח"ו זצ"ל אשר יצק מים על יד רבו האלהי הקדוש שקידשוהו שמים, קדש הקדשים, כשרפים ואישים, דלה דלה מים מבירות עמוקים, בהקדמות שונות מרוב רבי רבבות, ואמרות ה' אמרות טהרות, הנגלות לנו, ויגל את עינינו בפרחי שושנים, בדברי קודש הנעלמים, דבר שנעלם מן העין, זאת התורה היא העולה. בה נשכיל היושב והאושר ישרים דרכי ה' בספר הקדוש והטהור, הנוכחי הנשגב והנעלה, ספר עץ חיים:

עץ עבות, ענפי הספר הקדוש הזה והקדמותיו נסבכים זה בזה כשרשרות זהב אשר מלפנים האירו ברקיו תבל בין הקדושים אשר בארץ, מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ, בין עמודי יסוד הדת גבורי כח גודרי גדר העומדים בפרץ, ויזרח זיו זוהרו על מכבש הדפוס כמה גדולים מעשי הצדיקים והישרים והתמימים, ועד דור אחרון ספו תמו, רבים ישוטטו את דבר ה' ולא ימצאו, ואור פני זוהרו לא רואו באלה הדורות כולם, והמה נלאו לשתות ממעין מימיו באר מים חיים:

עץ טוב למאכל ותאוה הוא לעינים, המוציאו לאור אשר עמד בכל עוז ותעצומות, להרים מכשול מדרך עמי ולהגיה ולסקל כל אבן ניגף ולסלול מסילה ישרה בדברי קודש הנעלמות, בכמה פירושים וביאורים שונים, מהרבנים הקדמונים והאחרונים, אשר היו בדפוסים הישנים, אשר שטו במעמקי באר מים ובנהר פלגיו, ויבלו בטוב ימיהם, בטוב נעימות דבריו, ומסרו נפשם ורוחם לבאר כל סתום, אשר ראו בחכמתם, ואשר שמעו מרבותם לא יעפו ולא יגעו בהקדיש כל כוחותיהם וכל עצמותיהם להסביר הדברים לכל הבאים אחריהם וזאת תורת העולה:

הלא הוא האחד המיוחד, הרב התורני המופלג בנגלה ובנסתר בכתם פז לא יסולה, כל רז לא אניס ליה, כקש"ת מנחם מענכין היילפרין שליט"א, יאות לו השבח והתהלה. וכל העם מקצה בראותם הספר הנוכחי, ויעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה, ובסדר דבריו מצאו משאת וארוחה, וילזו חסידים כי מצאו להם קורת רוח, להבין דברי קודש וימצאו להם מנוח, בכל חדוה וצהלה. ועתה גם אלו ספו תמו, לזאת אנחנו צעיר[י] הצאן קדשים ארבעה מטיבי לכת החו"מ אזרנו כגבר חלצינו, ובכל עוז שנסנו מותנינו, בכל עמל ותלאה, להוציא לאור נטע עץ החיים עפ"י סדר ומשטר דפוס הקודם לזה ויהי ה' לנו לעזרה שהמציא לנו כסף בהלואת חן וחסד מיראי ה' וחושבי שמו אנשי החסד והרחמים אנשי הצדק והשלימות והיושר ישלם ה' פעולם ותהי משכורתם שלימה לישרים נאוה תהלה:

ובכן יעלה ויראה וירצה לזכרון לפני ה' פעולינו ויגיעתינו לעילוי נשמות קרובינו ושאר בשרינו אשר היתה מנוחתם כבוד, הלא המה בן יכבד אב האיש השלם במעלות ובמדות אשרי איש ירא ה' ההולך בדרכיו מר אבי עט"ר כש"ת דוד ן' יצחק אפרימא ומר אחי הנפטר בקיו"ש בידי זרים אכזרים גבריא ן' דוד ובן אחותי חיים ן' שמואל ג'אנא והבנים הצעירים האמונים עלי תולע הבן הבכור משה ואחיו אליהו ויצחק חיים ואברהם ואחותם יוכבד ואשתי אם הבנים שרה אפרימא נ"ע תנצב"ה:

גם מעלת האיש הנכבד בתורה וביראה יראת ה' היא אוצרו כש"ת דוד ן' ר' ישראל אליגולא ובנו הבחור המר והנאנח עודנו באיבו בימי עלומיו ן' י"ח שנה כש"ת ישראל ובנותיו נשים היקרות שרה ואסתר תנצב"ה. גם זכרון למנוחת האיש הנכבד היקר והנעלה דרכו דרך ישרה כש"ת שלום ן' דוד אליגולא נ"ע. גם זכרון למנוחת נפש, האיש הנכבד היקר והנעלה, ירא את ה' מנעוריו, אשר נעדר במבחר ימיו, והיתה מנוחתו כבוד, כש"ת בנימין ן' ר' שלום מיכאילא תנצב"ה. גם זכור נזכור למנוחת נפש התלמיד הנעים עמרם מנחם אליהו ואחותו חי' שרה יחד כולם בצל שדי יתלוננו יעזרו כח לעלות אל מקום מנוחתם ויעתירו בדעינו ובעד כל משפחתינו לפני שוכן מרומים על כל ברכה ותהלה בארצות החיים:

עץ עושה פרי האנשים השלמים אתנו אשר עמדו לעזרינו באיזה נדבות בנדבת לבבם הטוב הלא המה מעלת הגביר המרומם והמפואר בישראל יתפאר האדם המעלה מראשי וקציני עיר תהלה כותאים יע"א כקש"ת שמשון ן' סי' המנוח שלום יעבץ יצ"ו אשר נדב לבו סך מה לסיוע ההדפסה לעילוי נשמת בנו חמדת לבבו עודנו באיבו קראו רבו במנוחה עליונה שם תהיה מנוחתו בגן עדן עליון בנוה אפיריון תנצב"ה האיש השלם והיקר מרגלית טובה ואבן יקרה כש"ת מיכאל ן' יוכבד נ"ע זכות הרב האר"י ומהרח"ו תלמידו וכל צדיקים והחסידים זצ"ל יהיה למגן וצינה למור אביו ולבניו ולכל בני משפחתו רעים ודודים יגדלם וינטלם וינשאם על כל מעלה אמן:

הטור הב' המשכיל והנדיב הגביר המרומם אור יומם רצ"ו כש"ת יעקב ן' אברהם ישראלא ובניו היקרים והנעימים סי' משה ואברהם יצ"ו. והטור הג' לשם שבו מה יופיו ומה טובו כש"ת ישראל ן' משה מיכאלה יצ"ו ומב"ת נות ביתו מ' דבורה אם הבנים היקרים והנעימים שבתי משה ואברהם יצ"ו. והטור הרביעי האיש השלם הולך תמים ופועל צדק בדרך הישר והטוב, נדיב לב ולב טוב ה' ימלא משאלות לבו לטובה רצ"ו כש"ת מיכאל ן' יעקב קריחילי יצ"ו עם רעיתו אשת חיל מ' נאנא ת"ס גם אשור נלוה עמם לברכה ן' אחיטוב החה"ש בתורת ה' חפצו כה"ר מאיר ן' גבריאל קריחילי יצ"ו יגדיל תורה ויאדיר בעזר אל אדיר אמן:

גם זכור אותו האיש לטוב חכם לב ואמיץ כח החה"ש כש"ת חיים יעקב ן' המנוח אברהם מארדכייא יצ"ו אשר הרים תרומה לה' לריח ניחוח לעי"ן אשתו הנפטרת בקיו"ש וביסורין קשים ומרים מ' שמחה בת צפורה תנצב"ה. ואשת חן תתמוך כבוד יראת ה' היא תתהלל יופי מכלל מ' חנה בת דוד זאגייא ת"ס בנדבת לבה מפרי ידיה ותהי לעזרה לעי"ן בעלה אליהו ן' שלום מירילא תנצב"ה חד כולם שנים יאריכו וזכות רבינו האר"י ומוהרח"ו תלמידו יגן עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עמהם אמן:

ועתה באנו אנחנו המשתדלים בהדפסת הספר הנחמד הזה, אליכם אישים נקרא, וקולינו אל בני אדם, חושו לנו לעזרה, אנשי החסד והרחמים, אנשי חיל יראי אלהים, אנשי אמת והצדק המתנדבים בעם, לקבל את הספר הלז במחיר טוב ובלב טוב איש כמתנת ידו, בכל כחו ומאודו, לזכות את הרבים לרומם את ה' ולעובדו, כי על ידי הלימוד בספר הזה כשמו כן הוא עץ חיים לגוף ולהנשמה לגשת אל הקודש פנימה, לפני אלהי עולם ה' אשר לו יאתה הגדולה והממשלה. כי הכסף הנדבות אשר קיבלנו מהאנשים הנזכרים אשר ניקבו בשמות, לא הספיק לנו בערך ההוצאה אפילו שנים ממאה, לזאת אל תעלימו עין מלפרוק מעלינו, עול המשא אשר העמסנו על עצמנו, בכמה חובות אשר השתרגו על צוארינו זולת היגיעה אשר יגענו, בכל לבבנו ובכל נפשנו ובכל מאודינו עזרנו בשם ה' עושה שמים וארץ, ברוך ה' יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה ברוך מרחם על הבריות, ואין הקב"ה מקפח שכר שום בריה, ומשלם שכר טוב לברואיו, וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו, להיות לנו זכות המצוה הזאת לצינה ומגן, ממלך עוזר ומושיע ומגן, להגין בעדינו ובעד בנינו וכל השוכנים באהלינו:

הלא המה נשים יקרות, האשה הצנועה המפורסמת ה' רעלייא תחי' בת מו"ה אליקים קראווציק נ"ע עם ש"ב היקר מו"ה ישראל גורעוניץ שנתנה נדבה על הדפסת הספר הק' הזה השי"ת יעזור להם באריכות ימים ושנים ובבריאות הגוף אמן:

גם יזכר שם אשת אברינו מו"ה מנחם מענכין אשר חבר הרי היא כחבר הכ' הצנועה מרת חנה שאשע תחי' בת ר' ישראל נ"ע. גם אביה ר' ישראל בן נתן נ"ע ויולדתה שרה דבורה בת ר' שמואל נ"ע:

גם יזכר שם אחותה הצנועה מרת חיה ציבייע נ"ע שנתנה נדבה על הדפסת זה הספר הקדוש בשכר זה תהיה נפשה צרורה בצרור החיים עם נשמות הצדקניות שבג"ע:

גם יזכר לטוב ה"ה בנו יקירו המופלג ויר"א מו"ה אברהם אלי' נ"י ע"ש כל אשר לו גם בנו היקר מו"ה זאב וואלף נ"י ע"ש כל אשר לו וע"ש בנו היקר מו"ה צבי הירש נ"י ע"ש כל אשר לו:

ועל טוב יזכר שם האשה הכ' והצ' מ' חנה בת שרה אם חברינו, ובניה הנעימים כה"ר מיכאל ושלום, ובנותיה בנות יקרות מ' רבקה וצפורה ושרה מב"ת, ועל טוב יזכר שם הגביר המרומם אור יומם רצ"ו כה"ר סי' גבריאל ן' יוסף אג'ייא יצ"ו, עם בנו היקר האברך אברהם הי"ו, ואשר חיל עטרת מ' שמחה אפרימא תמ"א ואם הבנים תשמח ותגל עם בנה הנעים מאיר בת עין יצ"ו, עם אחיו הגדולים שני בני היצה"ר הבחור הנחמד והנעים בן ציון חיים הי"ו ואחיו הצעיר ממנו ילד נבחר ונעלה בן פורת יוסף פורת עלי עין, יחד שניהם יתומים היו מאין אם, ה' יגדלם לתורה ולחופה בחיי הוריהם עם אחותם מ' מרים אשת בכור אברהם צווינייא ה' יפקדם בזשק"א. ובכלל הברכה תבורך מנשים האשה העדינה מ' שרה אליגולא מ"ב יפקדם ה' בזשק"א, בן מברך לאביו וליולדתו מעלת הרב מאיר ן' משה מנשרווי יצ"ו ורעיתו אשר חבר האשה היקרה והצנועה מ' הצליחנה יחי שמם לעד הוד והדר יעטרם גם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבם אמן, ומברכתם תבורך אשה משכלת אשת חיל עטרת היקרה והצנוע מ' מרים מיכאלה תמ"א ובניה הנעימים בכור בנימין חי הי"ו ואחותו שרה אתה ה' תשמרם וכצינה כצון תעטרם כיר"א! כל הנזכרים גדולים וקטנים, זקנים וישישים, אנשים ונשים יבלו בטוב ימיהם וצאצאיהם למיניהם, יאירו ויזהירו ככוכבים בהלם, עוד כל ימי עולם, ישישו וישמחו. ויציצו ויצמחו, בתורה וביראה בעושר ובכבוד ובכתר שם טוב באורך ימים ושנות חיים:

עץ השדה אנחנו המעתירים בפרישת כפים, כשפוך שיח לפני ה' אלהינו שבשמים, הנה זה העומד אחר כולנו כותל המערבי שיבנה בב"א:

אנא ה' הושיעה נא! אנא ה' הצליחה נא. עד אנא ה' תשכחנו. עד אנא תסתיר את פניך ממנו. עד אנא נשית עצות בנפשנו עד אנא ירום אויב עלינו, עננו ה' עננו, מלכות בית דוו מהרה תצמח יתן עוז למלכו וירם קרן משיחו, השיבה שופטינו כבראשונה, ויועצנו כבתחילה. נראה ונחזה בבנין בית קדשנו ותפארתנו, וברצונך תרום קרננו, לה' מגננו ולקדוש ישראל מלכנו, בן ישי בראש ימלך מלך עלינו, והיה ה' למלך על כל הארץ מלך חפץ בחיים כה דברי החותמים בצעריך ירושלים המשתדלים והמתעסקים בהדפה המעתירים ברוב ברכות בעד אחינו שבגולה ומברכין אותם בשם אלהים חיים אמן:

מנחם מענכין היילפרין יצ"ו רפאל ן' דוד איפרימא יצ"ו משה ן' דוד אליגולא יצ"ו משה חיים ן' ח' מאיר מנשרווי יצ"ו:

אמר מנחם מנעכין היילפרין למען לזכות את הרבים מצאתי חובה לעצמי להעתיק מאמר נפלא והכרחי ממהרח"ו ז"ל שנמצא בספר אור החמה בפרשת ויקהל דף קנ"ג ע"א וז"ל:

והבן מפתח זה הכולל כל הקבלה האלהית להסיר מסוה העור והשגיאות מנגד עינינו והוא, כי הנה סוד העשר ספירות דאצילות, הלא כל ספירה וספירה מהם כוללת כל אחד עשרה אלפים או יותר ואין לנו בהם שום השגה ואין אנו יכולין לדבר בהם, אבל מה שאנו יכולים לדבר בהם וכל מאמרי הזוהר כולם כאחד אינם כ"א בספירת מלכות אחרונה והיא מתחלקת לי"ס שבה וכל אחד מהעשר שבה כוללת מעשר ספירותיה עולים לחשבון מאה, ואעפ"י שאמרנו שאינם אלא מאה הנה כל אחד ואחד כוללת לאין סוף ומספר אבל מה שיכנוס בחשבון ספירה בפני עצמה אינם אלא מאה, ואלו המאה דרגין הם מתלבשים בג' עולמות בי"ע. הג' ראשונים הם מתלבשים בכסא הכבוד העליון, עולם הבריאה, והששה שבו הנגלים ששים הם בעולם היצירה עולם המלאכים זכרים, והאחרונה שבה שהיא ספירת שבה העולה לעשר היא בעולם העשיה והוא סנדלפו"ן עולם האופנים והם כולם נקבות, וכל מה שאנו מדברים הוא באלו המאה שהם עשר דמלכות כי הראשונות אין לנו בהם שום מציאות השגה כלל ועיקר ולקמן דף רכ"ו אבאר לך יותר ענין זה כי אין אנו יודעים בהם שום השגה והכל נקרא אין סוף יתברך, וספירת החכמה שבספירת המלכות נקראת פריסא שהוא פרוס כיריעה תחת א"ס שהם הט"ס עליונות שאין לנו בהם כלל השגה, ולכן נקראת החכמה נקודת פתח שהוא כעין רקיע פשוט, והכתר שעליה נקרא מחשבה עילאה כי הלא ג' ראשונות הם ג' מחשבות ג' מוחין, אבל הכתר נקרא מחשבה עילאה, וכח היורד מא"ס שהם ט"ס עליונות נהיר בכתר ונקרא נהירו דמחשבה עילאה, ויורד אותו כח הא"ס עד ספירת החכמה שבמלכות, ונחזור לענינינו כי המלכות שבמלכות שהיא עשר תחתונות שבמאה דרגין כנזכר מלכות הרוכבת בעולם העשיה אינה בתוכה כאשר אמרנו כי אינה נוגעת בהם, אבל העשירית שבאלו העשר כולם היא המדרגה האחרונה שבמאה המדרגות זאת היא גבוה מהם שיעור זרת למעלה מסנדלפו"ן ונקראת תרומה משום שאינה בתוכם רק בארמותא מנייהו וכדי שלא יקחוה בפני עצמה הנראה פרוד ח"ו תמיד לעולם היא דבוקה עם מדרגת צ"ט שבה והיא הט' דעשר שלה ונקרא יסוד לגבי מדריגה תחתונה שבמאה ואלו השנים נקרא תרומה תרי ממאה והם לעולם אינם נפרדים אפילו בזמן הגלות כלל ועיקר, וזהו סוד הנקודה שאחורי הדלת, כי אין לך דלה ועניה מזו המדריגה התחתונה של המאה, וזהו היסוד אשר עליו נאמר ונהר יוצא מעדן, דלא אתפריש לעלמין ולא פסיק תדיר דוגמת נהר הבינה העליון, אמנם היסוד האחר אשר הוא היסוד אמיתי שבעולם היצירה שהוא המדרגת התשעים מהמאה והוא מדרגת הששים מן הו"ק זה לפעמים כביכול יש ביניהם בזמן הגלות איזה הבדל כביכול, ולכן הזהר בני, כי כל הזוהר נתייסד באלו המאה מדרגות של ספירת המלכות, ואל תזוז מזה, ובזה המפתח תבין כל דברי הזוהר מבוארים בתכלית הביאור, ואלו הי"ס שבמלכות הם דברות העולים למאה קולות והם כללות כל התורה שבכתב ושבע"פ, ובזה תבין איך בעת מתן תורה שניתנו עשרת הדברות בהם נכללו כל התורה שבע"פ כי סוד העשר דברות הם סוד כל המאה קולות הכוללים הכל ובהם הוא סיים כל האצילות מהרח"ו נרו עכ"ל עיין בסוף סד"צ להגר"א ז"ל מה שכתב בענין זה:

חזרה לראש הדף
Site location tree