אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / האר"י / ספר עץ חיים / הקדמת המסדר לספר עץ חיים

הקדמת המסדר לספר עץ חיים

הקדמת המסדר והמאסף את ההגהות וביאורים:

אחרי אשר עזרני ה' לגמור את המלאכה ולראותה בנויה על תילה, הנני ברוב ברכה והודיה לשמו הגדול והקדוש על הזכות הגדול שזכני בזה. ברוך שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה לברך על המוגמר מגמר מלאכת הקודש הלזו אשר לא נראה ולא נשמע כבושם הזה מעולם כי אין תמורה ואין ערך ליקר תפארת גדולת קדושת ספר הנפלא והנורא הנעלה והנשגב. הנערץ והנקדש. מקודש קודש הקדשים. ספר הע"ח אשר אנכי נותן לפניכם היום וכמו שהעיד הגאון החסיד בעל השל"ה שהוא חשוב כמו שניתן תורת משה לישראל (כמו שהובא בהתחלת ספר פע"ח. וכן בע"ח דפוס קארעץ). והנה הגם שתה"ל ית' כבר רבו שנים והלכו דורות שנדפס ספר קודש הקדשים הזה כמה פעמים. אמנם אין לשער גודל מעלת יקרת ההוצאה הלזו על כל הקודמים לו באשר שהוא רב מאד כי הלא ידוע הוא כי מה נהדר היה העץ חיים אשר הדפיסו גדולי חכמי ירושלים ע"ה תוב"ב. בשנת תרכ"ו. כי הגיהו אותו מכמה ע"ח מדפוס ומכ"י והוסיפו בו פנינים יקרים כמה וכמה הגהות מחכמי חרשים ונבוני לחשים מגדולי חכמיה. ונוסף על כולם ושקול כנגד כולם מה שהדפיסו בו וקבעו בו אור המופלא המאיר לכל העולם כולו הנקרא בשם השמ"ש שהוא ממרן הקדוש רבינו שלום מזרחי שרעבי זללה"ה זיע"א. והעיד שם הרב המופלא המקובל האלקי כו' כו' היר"א ז"ל. כי מי שלומד ע"ח בלא הגהות השמש הוא כמצות אנשים מלומדה באין מבין ואין יודע איזה דרך ישכון אור כי יתבלבל ממעיין המבוכות כשיכור בלב ים (עיין שם בהקדמתו) ולא הספיק להם בדברי השמ"ש לבד אלא שהדפיסו עוד בסופו כל ספרו הנורא רחובות הנהר ונהר שלום כולו אשר כל רואיו משתומם ואומר ברוך חכם הרזים [כי הנה ידוע הוא שכל דברי האר"י זללה"ה. הרי עמוקים ורחבים מיני ים ועכ"ז הנה כל דבריו הם רק בכללות ובכללי כללות לבד, אלא שבמעט מקומות מרמז לנו שכמו שהוא בכללות כן הוא ג"כ בפרטות ובפרטי פרטות. אבל לא זכינו לדבריו שידבר בזה באופן עניניהם בפרטות (איך שהם) אלא רק מעט מזעיר, וכן הוא ידוע ג"כ שכל דברי האר"י ז"ל עם שהדרושים מתרבים והולכים עד אין סוף עכ"ז אין דרוש ודרוש שלא יהא לו שייכות וקשר עם כל הדרושים כולם אך לא היה לנו פתח פתוח בזה איך לקשרם ולייחדם לעשות כולם יחד לתורה אחת עד שבא הרב רבינו הקדוש אור המופלא המנורה הטהורה מהר"ש שרעבי זללה"ה בספרו רחובות הנהר ונהר שלום וכתשם וטחנם ובללם בשמן זית זך שהוא חכמת השם אשר היה בקרבו וגילה לנו כל אופן סדר תהלוכות כל הפרטים והרכיבם וייחדם זה בזה וזה בזה ועשאם לתורה אחת ממש בעמקות נפלא ונורא מאד מאד, ברוך חכם הרזים] והנה כל הפאר והשבח הזה ישנו ג"כ להע"ח מדפוס ירושלים אשר משנת תרכ"ו ואמת הוא כי מה נהדר הוא לתפארת ולתהילה לכל מי שזכה להגות בו וראוים הם המוציאים אותו לאור שיחוקו לשם עולם ולהלוך ולהדבק בעץ החיים בארצות החיים סלה, ועתה נבואה נא ונראה כמה ככרין דנרד להספר עץ חיים הנוכחי אשר אנו נותנים לפניכם היום, כי הנה כל הפאר והמעלה, והשבח והתהילה, אשר בהע"ח דפוס ירושלים הנה ישנם כולם ממש גם בהע"ח הזה כי הדפסנו את כל ההגהות כולם הן קטנות הן גדולות כל הנמצא שם בלי חיסור אות ונקודה כלל וכלל ח"ו, וכן כל דברי השמ"ש כולם וכן כל הרחובות הנהר והנה"ש כולו, הכל הדפסנו בשלימות ממש כל הנמצא כתוב בהע"ח לירושלים, ולא זאת, אלא שעשינו תיקונים רבים גם בהמלאכה שלהם ג"כ, והיינו, כי הם הדפיסו כל ההגהות וכל דברי השמ"ש בפנים הספר גופה בתוך דברי האר"י זללה"ה בעצמו (אלא שעשו מוקפים בחצאי לבנה על כל הגה"ה והגה"ה) אבל אנחנו ראינו שאין ראוי לעשות כן כלל כי הוא גורם בלבול גדול להמעיין [כי בעת שעיונו טרוד להבין דברי הרב זללה"ה מוכרח הוא להפסיק עיונו ולהסתכל ולברר מה שהוא דברי הרב עצמו ומה שהוא שייך להגה"ה] ולפעמים נפסק גם שורה אחת לשתים ולשלוש ע"י ריבוי הגהות אשר שם, והוא בלבול גדול כידוע, ולכן בררנו ולקחנו את כל ההגהות וכל דברי השמ"ש והעמדנו אותם במדור בפנ"ע ההגהות בהגהות וביאורים, ודברי השמ"ש במקום בפ"ע, הכל באותו העמוד גופה ובציוני אותיות על כל אחד ואחד כאשר עיניכם תחזינה משרים, וכן כל השמטות ותיקונים אשר נמצא בע"ח דפוס ירושלים בסוף הספר כמה וכמה דברים, העמדנו כולם מה ששייך לפנים בפנים, ומה ששייך להגה"ה בהגהות וביאורים, כל אחד על מקומו, וכן גם על כל הגהות מהרח"ו עצמו וכן הגהות מהר"י צמח אשר בפנים הספר העמדנו אותם ג"כ ברווח והפסק שלא יתערבו הגהות עם דברי הפנים כלל וכלל, וזה הוא מה שראינו לתקן גם במלאכת הע"ח אשר לירושלים גופה, אמנם לא הספקנו לנו בכל זאת אלא באשר שרצה הקב"ה לזכות את ישראל וחפץ למען צדקו להגדיל תורה ולהאדירה העיר את לבבנו ברוב רחמיו וחסדיו למען שמו יתברך ונתן בלבנו להוסיף עוד שפוני טמוני אור יקרות ולגלות עוד גנזי נסתרות רבות ו

היינו כי הוספנו ספר יקר הערך ויקר המציאות (אשר כמעט לא נראה לעולם במדינתינו) ספר גדול בכמותו ועוד יותר באיכותו והוא ניהו הספר יפה שעה פירוש וביאור על הע"ח בעומק הבנת הפשט וכן מקשה ומתרץ מפרק הרים ומשבר סלעים בפלפול עמוק בחריפות ובקיאות הרבה מאד והוא לאחד מגאוני חכמי ספרד המקובל האלהי רבינו החסיד כמהור"ר שלמה הכהן (בעל המחבר ס' יפה שעה והוראות שעה על שער הכוונות וס' שעת רצון על הזהר ותיקונים וספר מזל שעה ושעת הכושר) והדפסנו אותו כולו בפנים בציוני אותיות על כל דיבור ודיבור, עוד זאת יתירה עשינו לקיים מאמר החכם מכל האדם ביום טובה היה בטוב ואמר עוד כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה וראינו להוסיף עוד מרגניתא יקירא דלית לה טימא, והיינו כי ראינו בספר אמת ליעקב הגם שהיה בעצמו אדם גדול (כמו שהעיד ספרו עליו) עכ"ז כמה הרחיב להשתפך נפשו ברוב הלל והודיה להש"י על שהמציא לו קונטרס אחד מהרב החסיד המקובל האלהי כמהור"ר דוד מאגאר זללה"ה נקרא בשם חסדי דוד והוא קיצור מרוב ענינו ע"ח ע"ד סימנים קצרים בלשון צח ונאה ובמועט מחזיק את המרובה וכמו שהרבה בעל אמת ליעקב לדבר בשבחו בההקדמה אשר עשה עליו, וטרח והדפיס אותו בסוף ספרו, וכאשר שגם הספר אמל"י אינו מצוי במדינתינו כלל ללמוד הקונטרוס חסדי דוד אשר בו, ולזאת ראינו כי טוב ויפה הוא מאד להדפיסו בסוף הע"ח ג"כ, כי הוא קיצור מהע"ח ושייך אליו והדפסנו אותו כולו ככל הנמצא כתוב בסוף ספר אמל"י והוא תוספת שבח על שבח ואור על אור לאור ולילך בעדן גן אלהים להאחז ולהדבק בהע"ח, ואחר כל זה הנה הצליח הש"י גם בידי ע"ד שאמרו קרב לגבי דהינא ואידהן ומצאתי גם אנכי איזה מקום להתגדר בזה, והיינו כי נמצא תח"י הע"ח (כתב יד) של החסיד המפורסם מהרא"ז מהוראדנא ז"ל בעל יסוד ושורש העבודה ומצאתי בו נוסחאות שונות והגהות יקרות הרבה מאד עד ערך שמנה מאות ולקטתי אותם כולם והדפסתי אותם בהגהות וביאורים שלקטתי, עוד היה הש"י עמדי ללקט פנינים יקרים וחידושים רבים מהספר היקר והנפלא ס' שמן ששון (לאחד מגדולי חכמי ספרד) על הע"ח אשר הוא גדול מאד בכמותו ועוד יותר באיכותו ולקטתי ממנו הקיצור מענינים רבים שבו, וכן עשיתי עד"ז ללקט איזה ביאורים והגהות גם מהספר אמת ליעקב ואת כולם הדפסתי אותם בהגהות וביאורים על שמם והוא תועלת גדול לדעת כי הם כמעט ביאור על הע"ח. גם הוספתי להדפיס הקדמת מהרח"ו מספר שער הקדמות שהוא חלק ראשון מהשמונה שערים והוא הקדמה נפלאה ובאריכות גדול והש"י יודע גודל יגיעתי בזה ובפרט לגודל טרדתי בתהלוכות כל ההדפסה אשר היה מוטל עלי וכן ללקט הפנינים היקרים מספרי המקובלים עד אשר בכל כחי עבדתי את המלאכה הזאת, ולולא חסדי הש"י עמדי לא היה באפשרי לעשות כל זאת [ועל טוב יזכר שם זוגתי הצנועה מרת מרים תחי' שחסה על בריאותי (הדלה ל"ע) ועזבה כל כלי ביתה תחת השגחת אחרים וישבה עמי להשגיח על בריאותי ועבור זה עשיתי מלאכתי בלא שום טרדה בעזהשי"ת ומשכורתה תהא שלמה בזה ובבא]. ויהא רעוה שיתקבלו דברי בעיני כל חכמי לב ואזכה בזאת להדבק בשמו יתברך כל הימים ולזכות את הרבים עוד ועוד ולאור באור פניו סלה, עוד הוספתי בו איזה הגהות יקרות על הע"ח אשר שלח לי ידידי הרב ה"ג חו"ב מקובל אלהי כש"ת ר' שלמה בר' חיים חייקיל שליט"א ממה שחנן אותו הש"י והדפסתי אותם ג"כ בהגהות וביאורים על שמו (בשם הרשב"ח) עוד זאת יתירה עשה כי הנה הקונטרס חסדי דוד היה חסר ומשובש הבנה מאד והוא שליט"א הגיה אותו כולו ועשה אותו כסולת נקיה כיד ה' הטובה עליו, וכל הגהות שבחסדי דוד הם ממנו השייך לפנים העמדתי בפנים בחצי רבועים ויש מהם שהעמדתי אותם על הגליון, גם היה השם יתברך עם הרשב"ח הנזכר ושלח לי עוד כמה הגהות יקרות על הרחובות הנהר והנה"ש, כי יש ברחובות הנהר בכמה מקומות אשר הוא כמו קיצור (או חוסר) לשון והוא שליט"א הגיה אותו ותקנו על צהיו"ט וגם כתב באיזה מקומות כמו תוספות ביאור כיד ה' הטובה עליו, ואת כולם העמדתי אותם כל אחד על מקומות וקראתי אותם בשם ה"ר שב"ח כשמו ושם אביו שליט"א ועבור זה יהי הש"י עמו לחוננו ולהאיר פניו אליו סלה:

ואחרי הציע כל יקר תפארת מלאכתינו אשר יתברכו בו כל רואיו הנה ראינו לדבר עוד בזה באיזה שיחה קלה (למלאות רצון רבים ושלימים אשר בקשו מאתנו להראות הדרך איך לכנוס בדרך עץ החיים), באשר שראינו שרבו המשתוקקים לכנוס לפני ולפנים אל היכל הקודש פנימה (כי באמת רק בזה תלוי כל תקות חמדת ישראל כידוע מכל קדושי עליון הבאים בסוד ד') אלא שסגר השער לפניהם באין יודע היאך לכנוס. ולזאת ראינו לפתוח השער כמעט. להראות בדרך הקודש לכל הראוים לזה. וראשונה הנה נאמר. כי האמת הוא שהגם שכתר תורה הוא מופקר לפני כל שכל מי שנוטלתו הולמתו אמנם ידוע הוא כי זה הוא רק בחלק הנגלה לבד שבזה כולם שוים בחיובה. אבל לא כן בסתריה וצפוניה שהוא כל חלק חכמת האמת. הנה לא ניתן החלק הזה לא לנערים ולא לשוטים ולא לבורים ולא לריקים ומכ"ש לרשעים ח"ו דהרי לכך נקראת בשם סתרי תורה כידוע והיא מסתרת א"ע לפני כל הרחוקים ממנה וזה הוא באמת הסבה מאת ה' מה שבספר הע"ח הנורא הלזו נסדר בתחילה כמה פרקים ודרושים אשר היו ראוים להכתב באמצע או בסוף כי הוא על דרך נעו מעגלותיה לא תדע וכדי להרחיק את הרחוקים שלא יטול את השם כל מי שרוצה. אמנם באשר שראינו שבכל דור ודור וכמעט בכל שנה ושנה מתגלית החכמה הזאת ביותר (כי כשם שיעודת חמדת ישראל מתקרבת בכל יום כן היא מתגליתן כ"כ בכל עת ועת כי הם תלוים זב"ז כנודע) ובפרט בעיתים הללו אשר זכינו תה"ל יתברך לספרי החסיד לוצאטי ז"ל וכן לכמה ספרי קודש העומדים למשמרת הקודש להסיר ולהרחיק כל חלאת מחשבה רעה וזרה ח"ו. ולזאת מצאנו עצמינו במותרים ומצווים לדחוק את עצמינו ולהראות בכל האפשרי איזה דרך ישכון אור שיכנסו בה כל הראוים לחזות ולראות באור ד'. ונתחיל ונאמר. כי מי שרוצה ללמוד את הע"ח יתחיל ללמוד מהיכל אד שהוא דרוש עגולים ויושר:

כי כל שער הכללים הוא באמת שייך לסוף הספר כולו. וכן ראינו מסודר באיזה ספרי ע"ח כ"י. והעיקר הוא רק מתחילת דרוש עגולים ויושר הראשון, וילמוד אותו כולו עד שער ג'. וידלג על השער ג' כולו. ויתחיל משער ד' פ"א וילמוד את החצי פ"א עד דרוש הר' גדליה אשר שם. ואח"כ ידלג גם על כל שער ד' כולו ויתחיל משער ה' מתחילת פ"א עד אמצע הפרק הנרשם שם האותיות מ"ב דע כו' וידלג שם עד התחילת פ"ב. וילמוד את כל הפרק ב' כולו ואח"כ ידלג משם ולהלאה על כל השער טנת"א כולו. ויתחיל מתחילת שער ו' שהוא שער העקודים (וכל אלו הפרגים וכן החצאי פרקים אשר ציינתי הם כולם הולכים כסדר זה אחר זה ואין לחוש על הדילוגים) ואח"כ כאשר יגיע לתחילת שער העקודים ילמוד משם ולהלאה כל הפרקים אשר נרשם עליהם אותיות מ"ת (שהוא ר"ת מהדורא תניינא) וילמוד את כל פרקי המ"ת זה אחר זה (כי כל פרקי המ"ת הם כולם הולכים כסדר עד סוף הע"ח ממש) וידלג על כל הפרקים שביניהם הנרשם עליהם מ"ב או מ"ק וכן על שארי כל הפרקים ולא ילמוד רק הפרקי מ"ת לכבד עד סוף הע"ח כולו. אמנם הנה יש עוד שערים ופרקים אשר יכול ללמוד גם אותם והיינו כל שער המלכים כולו שהוא שער י"א (זולת המ"ק שבפ"ו דשם) ושער המוחין כולו שהוא שער כ' (זולת הפ"ט דשם) ושער מוחין דקטנות כולו שהוא שער כ"ב. ושער פרקי הצלם כולו שהוא שער כ"ד. ושער דרושי הצלם כולו שהוא שער כ"ה. ושער תיקון הנוקבא שהוא שער ל"ד מפ"ג עד סופו. ושער הירח כולו (זולת פ"ג) ושער מיעוט הירח כולו ושער מ"ן מ"ד עד דרוש העשירי שבו ושער דרושי אבי"ע כולו שהוא שער מ"ב וכן שער מ"ג כולו ואח"כ שער האחרון שהוא שער החמישים. הנה כל זה אין צריך לדלג גם בלמדו בראשונה, ואחר שיגמור את כל זאת יחזיר ויתחיל מתחילתו ואז יכול ללמוד ולהבין את כולו כסדר גם בפרקי המ"ב והמ"ק כי הוא ית"ש לא ינמע טוב מכל יראי ה' החפיצים להדבק בו ובתורתו ית"ש. וגם זה דעת לנבון נקל שאין צריך לרפות וליפול אף אם אינו מבין איזה ענין קצר. גם מכל אשר רשמתי ללמוד בתחילתו. כי כך הוא דרכו של תורה אשר תחילתה יסורין וסופה שלוה ואם אינו מבין גם אחר עמידתו עליו ג' וד' פעמים ידלג עליו ויתחיל להלאה בסדר אותן המקומות אשר רשמתי. אמנם יזהר מאד מאד שיהיה רגיל להסתכל בספרי החסיד לוצאטו ז"ל בהקל"ח וקנאת ה' וכן בס' שומר אמונים וגם מחוייב מאד בכל האפשרי ללמוד את הס' אילמה להרמ"ק זללה"ה במעיין א' שם עד תמר ה' כי אם לא ילמוד אותו ידע כי בנפשו הוא ח"ו. וגם כל זה הוא רק למי שרגיל רצת בענין הספירות וקלטה עינו ולבו מעט מענינם. אבל מי שאין לו ידיעה כלל בזה חלילה וחלילה להתחיל לימודו מהספר הקדוש והנורא הע"ח להאר"י ז"ל כי יגיענו ח"ו הפסד ובלבול מאד אלא ילמוד מתחילה קבלת הרמ"ק זללה"ה. והיינו הספר עסיס רימונים שהוא קיצור הפרד"ס והוא ספר טוב מאד מאד. או שילמוד הספר שפע טל לכל הפחות ב' וג' שערים ממנו. ואח"ז ילך להע"ח הנורא בצירוף עיונו בספר אילימה ובספרי לוצאטו כנזכר. גם מחוייב ביותר כל מי שעוסק בחכמה הזאת שיהא נפשו ולבו כל הימים להיטיב את מעשיו תמיד בכל תורת ה' הישרים וביותר בלימוד ושמירת ההלכה מכל חלקי ארבעה שו"ע. כי הם חיינו ואורך ימינו. ויקבע מאד בלבו חיוב ותשוקת שמירת ההלכה עד תכלית האחרון וע"ז נאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית. ואז יכול להחשב מבני היכלא דמלכא לכנוס לפני ולפנים אל היכל הקודש פנימה להתענג נפשו נועם זיו חכמת האמת שהוא אור פני מלך חיים ע"י לימוד עה"ח ולהדבק באלקים חיים סלה עד כאן הגיע דברינו מה שראינו לדבר בהנאות לפי הענין. ומעתה ישישו וישמחו כל מבקשי דבר ה' ויגילו וירונו כל חושבי שמו ויאמרו כולם יחד לכו ונלכה להדבק בספר הקדוש והנורא עץ החיים לראות ולחזות בנועם ה' אשר שמה ויאצלו ברכה גם עלינו על שנתגלגל הזכות הגדול הזה על ידינו ויהי רצון שנזכה עי"ז לזכות את הרבים עוד ועוד אשר עם לבבינו כעתירת העוסק במלאכת הקודש בלב ונפש המסדר והמאסף:

הצעיר מנחם מענכין בלא"א מו"ה שלום זלה"ה מהוראדנא:

הסכמת עטרת ראשינו ראש גולת אריאל וצניף תפארתינו הגאון המפורסם הרב הגדול ראשון לציון שולשילתא דבי נשיאה כמהור"ר חיים דוד חזן נר"ו ר"מ ור"מ דעה"ק ירושלים ת"ו נרו יאיר בימיו תושע יהודא וישראל כיר"א:

למן היום ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים וה' נתן חכמה. משיבת נפש תורת ה' תמימה. סמא דחיי למחזיקים בה ותומכיה. תורה חתומה. אשרי נוצרי עדותיו:

וה' משמים השמיענו את קולו. לקול תתו חמדה גנוזה מונחת בקרן זוית אשר באהלו. גדול היה אותו היום לאלהינו משמים השמיע דין בכל דור ודור רבים יחכמו אשרי מי שעמלו. עשות ספרים חוקי האלהים ותורותיו:

מה נכבד היום בהגלות נגלות ספר עץ החיים לרבינו הקדוש האר"י זלה"ה ומהרח"ו ז"ל שנית עם הגהות מרן הרב החסיד שר שלום זצוק"ל נורא תהלות. אשר הועתק מכתבי הק' אשר עדן לא ראו אור עולם נכבדות מדובר בו בישראל גדול שמו עושה גדולות הן הן נוראותיו:

ואני בבואי בארשו"ת החיים על ספר כתב איש רבי עטרת צבי שומע ומשמיע. וכל העם אשר בשער יעידון יגידון מידע ידיע. את יקר תפארת גדולתו יום ליום יביע. עזוזו ונפלאותיו:

ואולם הקיפו עלי יחד הני גברי רברבי. המביאים לבה"ד מיראי ה' וחושבי. ויצא הראשון הרב היקר רום איש תבונה מוה' נסים ב"ק הי"ו וגיסו המופלג יר"א חכם עדיף מוה' יהודה הי"ו והרב וכו' מוה' ברוך במוה' יהודה מוועקסנא הי"ו. והרב וכו' מוה' שמואל במוה' ברוך שידלאווער הי"ו סביב לארבעתם המה מטיבי. עושים מאהבה רצון קונם שמרו עדותיו:

ודבר שפתים אך למותר באתי להזהיר נזהרים. לבלתי ישיגו את גבולם עד תום חמש עשרה שנים בין בארץ בין בחו"ל מיום כלות הדפוס לעשות כמתכונתו ושלא כמתכונתו לבל יהיו שלוחי מצוה ניזוקין ח"ו ואין צורך לכפול הדברים כי ישראל כשרים. כי הדבר אסור מטעם המלך דברי אותותיו:

אימא סיפא עיני לשמיא הבט משמים וראה ירושלים ועמה וצדיקים ישמחו ויעלזו חסידים וחסד ה' על יראיו וצדקתו. ובנה לך בית בירושלים כאיש מלחמות יעיר קנאה בראש הערים תפארת גדולתו. ה' כגבור יצא לבני ישראל גבורותיו:

ובאתי עה"ח בש"א לחדש רחמים שנת כתרו לפ"ק:

הצעיר חיים דוד חזן ס"ט:

אחד המיוחד. רב הוד והדר הרב המופלא. וכבוד ה' מלא. המקובל האלהי ח"ק עולם. תנא ירושלמאה שלשלת יוחסין ריכא ובר ריכא. כמהר"ר חי רפאל ידידיה אבואלעפיא נרו יאיר והוי זהיר ומרומם ע"כ ברכה:

נהר יומא ואידכי. האירו ברקיו כבן עזאי בשוקי. גליה לדרעיה ונפל נהורא. מה נכבד היום יום בשורה בהגלות נגלות אור הגנוז והנה מן היאור עולות. רוה"ק הופיע על עם קדש הזריח. בהתנדב עם בני ציון היקרים להעלות על משב"ח הדפוס הנהו ספרי דבי רב מאור הגולה רבינו האר"י זיע"א אשר בהם נגלה חיבתן של ישראל לפני המקום חיבה יתירה נודעת להם עמו וצאן מרעיתו. מרוב חבתו גלה להם סודות תורתו. וכבר ידוע ומפורסם גודל תועלת ותוספת קדושת הספרים הקדושים האלה ס' עץ חיים ושמונה שערים ומבו"ש ועולת תמיד אשר חבר רבינו מוהרח"ו ז"ל ונסדרו ע"י בנו מוהרש"ו ז"ל האמתיים דברים ככתבם אשר יצאו מפי קדוש רבינו האר"י זיע"א והראשון בספרים הקדושים הוא האילן הקדוש עץ החיים מ"ק ומ"ב אשר סדרו אח"כ הרב הק' מהר"ם פאפיראס ז"ל ויצק בו כל ספר אוצרות חיים אשר סידר מוהרח"ו ז"ל והניף בו את המ"ב הוא מגלה עמיקתא הוא מלמד להמתחילים. הוא המאיר את העינים ובלעדו לא ירים איש את עין שכלו ללמוד דברי הרב וממנו תוצאות חיים ללומדי חכמה ומביני מדע כידוע לכל באי שער. וזה זמן אשר נדפס העץ חיים בעוב"י מתא סאלוניקי. יע"א עם הגהות מורינו הרב שר שלום שרעבי זצוק"ל אשר העתיקו והאצילו מספר נהר שלום למורינו הרב הנז' ז"ל וכבר ידוע כי כל תופס ומבקר ספר ע"ח עם ההגהות הנזכר מחליט ואומר כי מי שלומד ע"ח בלי הגהות ש"ש ז"ל עליו נאמר מצות אנשים מלומדה ויבלבל דעתו במעיין המבוכות כולה מקשה באין מבין מסיפא לרישא כשכור בלב ים ואינו יודע איזה דרך ישכון כאשר ראינו כמה מחברים אשר חברו ספרים הרבה צללו במים אדירים. והעלו חרס בידם והדברים ארוכים. אכן כל תופס ספר וחפץ לאכול מפרי העץ מוכרח לעבור את הנהר שם ימצא מרגוע להאיר עיני חכמים ודבריו חיים וקיימים. ולפי רוב חבת הקדש רבים קפצו עליו אדהכי והכי ספו תמו ואבדורי אבדור ולא נשארו מהם רק אצל יחידי סגולה ורבים מבקשים ומתאוים ליהנות מפרי אילן הקדוש עה"ח עם הנהר שלום ולא יכולו להשיג לרוב העלמם ומיעוטם עד כי עמדו ביוקר ואינו בנמצא אפי' בשאלה:

ובכן יומא כי האידנא העיר ה' את רוח הני גברי מהימני הלא המה ד' טורי אבן אבני מלואים והמה חכמים שנים מראשי עדת ק"ק אשכנזים כולל חסידים ראשון בקדש הרב המפורסם כמוהר"ר נסים ב"ק נר"ו בן להרב ראשון לכל דבר שבקדושה בכולל הנזכר הרב המפורסם כמוהר"ר ישראל ב"ק נר"ו והאי חתנא דבי נשיאה הוא הרב ר' יהודה נר"ו בהרב החסיד המפורסם בדורו רב מראמאן זלה"ה:

ושנים מכולל הפרושים הרב מוה' ברוך במוהר"ר יהודה מוועקסנא הי"ו והרב כמוהר"ר שמואל במוהר"ר ברוך שידלאווער הי"ו. נדבה רוחם אותם להקריבו על משבח הדפוס עם ההגהות הנזכר בכלל יופי בלתי שום מגרעת ללמד לאדם דעת ובכן צדיקים יראו וישמחו הללו ראוים לברכה וישרים יעלוזו אלו הן הגולי"ן גילת ורנן ותתענג בדשן נפשם וברכות התורה יחולו על ראשם:

איכו השתא יהבי ביה רבנן עינייהו ומכווני דעתיהו הלא ברזי ספר נהר יוצק יסודם. הדור אתם ראו חזו שמ"ש מנהו הבריק ברקאי דבר חדש חדושי סופרים בכל המראה יאה ויאה מגלגלין זכות ע"י זכאי הוא הרב המובהק ואח לברק סובר הרזים מבני עליה חד מן חבריא מרשומי המכוונים יושב בסדר עליון בבית מדרשינו הוא המעון הקדוש בית אל יכב"ץ כמוהר"ר יצחק קאלאמרו נר"ו הוא נטפל לדבר מצוה להאיר עיני חכמים להביא שם כמה הגהות אשר נמצאו אתנו הגהות וציונים של מורינו הרב שר שלום זיע"א אשר לא הובאו בספר נהר שלום מכ"ש שלא הובאו בע"ח הנדפס מקודם במתא שאלוניקי יע"א. ואלו היו כמוסים תחת ידינו ונעתקו מספר עה"ח אשר היה לומד בו מורינו הרב שר שלום זיע"א אשר הוא כמוס בי גזא דרחמנא בית מדרשו של ש"ם ועוד נוספו בזה ג"כ בהגהות וציונים שנמצאו בגליון ע"ח כת"י אשר היה לומד בו מורי ורבי רבין חסידא הוא הרא"ש עיר וקדיש ומפורסם כמוהר"ר רפאל אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי זצ"ל. מה נעמו פניני אמרים הנאמנים מה טובו רשומי והגיוני ציונים אשר טרח ויגע ואסף וקבץ הרב המובהק פחד יצחק נר"ו הנזכר וציין בגליוני הע"ח כת"י שלו טעם עצו ופריו שוים וגם הביא כל ציוני ובקיאות אשר דבר בהם הרב החסיד מו"ר בספר דברי שלום בשאלותיו מקום אשר דבר המלך ודתו מגי"ה ויצא יצחק מחוץ לגליוניו עמד ושתלן מלמד שלן בעומקה של הלכה. במיעוט שיחה. עוד זאת הביא לנו הרב זרח יצחק ה"י הנזכר רשימי וציוני כל לשונות הרב תורת חכם של הרב החסיד עיר וקדיש מוהר"ר חיים די לה רוזה זלה"ה. גם אלה לחכמים שם ימצאו מבוקשם להקל על המעיינים. מימיו מן המקדש יוצאים חיים וקיימים ונאמנים אפריון נמטייה. גם ברוך יהיה. וישב יצחק בשובה ונחת. יגדיל תורתו והיא כפורחת:

וזאת להודיע לעין כל קורא מקום אשר יראה לשון (א"ה ר"ל אמר המאסף) שם ציין ושם רשם מה שחידש הוא בעצמו הרב זרח יצחק נר"ו הנזכר תורתו דיליה אגב גירסיה טרח ויגע ומצא פשר דבר כל חיך יטעם לאכול ויזר"ח יצחק באר"ש ההיא כאשר עיני כל קורא תחזינה מגיד מישרים. כל אלה חוברו בספר ע"ח זה ומעוטר ומשוכלל מכמה פירות גינוסר ועליו נאמר ואלה מוסיף על הראשונים. ואפריון נמטייה למעלת חד מינן הרב השקדן בתורה תורת אמת כמוהר"ר אהרן רפאל חיים משה ב' יצחק פירירא נר"ו יאל"א אשר טרח ויגע ועשה וסידר מפתחות על ספר הקדוש תורת חכם הנדפס בשלוניקי יע"א להרב החסיד עיר וקדיש מוהר"ר חיים די לה רוזא זיע"א אשר כל מבקר ספר הנזכר יראה כי הוא כס' החתום וטורח לבקש מבוקשו ואינו מוצא עד יעבור רוב הספר אכן איישר חיליה דהרב הנזכר אשר זכה וזיכה את הרבים וזכותיה בקופתיה מן שמייא מיהב יהבו ליה החיים והשלום אנא דאמרי על הרבנים הראשונים הנז"ל אשר עמדו על ההדפסה איישר חילייהו. דנפיש נהורייהו ה' יהיה בעזרם לגמור לטובה. ראוים המה לברכה. ה' עליהם יחיו וימלא משאלות לבם לטובה ויזכו ויחיו להדפיס כהנה וכהנה:

ובכן אחב"י הקפצו ושמעו בוזו כסף בוזו זהב קחו מזמרת הארץ אילן ששרשיו מרובים עץ חיים היא למחזיקים בה האי מרגניתא טבא דיהבו לכון ולמען לא יהיו ניזוקין ח"ו מהנהו אינשי אשר עיניהם צרה בשל אחרים דומים בדעתם כאלו מידם נשללה ויבאו להשיג גבולם לזאת באתי בשורותים אלו היות כי בלא"ה אחב"י מושבעים ועומדים על לאו דהשגת גבול ולא עוד אלא דקיימי בארור וחלילה לאחב"י להלכד ח"ו בחומר האיסור להדפיס הספר עץ חיים זה לא בארץ ולא בחו"ל לא במתכונתו ולא שלא במתכונתו עד כלות חמשה עשר שנים מיום כלות צאת מן הדפוס הספר הזה ומובטחני בה' כי שארית ישראל לא יעשו עולה וש"ל יש"ב כה דברי המשרת והמכהן לשם ה' בק"ק בית אל יכב"ץ בשם כל ישראל וחותם לאהבת האמת וחותם בשליש אמצעי לחדש חשון בשער"י גאול"ה לפ"ק פעה"ק ירושלים ת"ו וכפי פרושות לראות בנחמת ציון ובהקמת סוכת דוד הנופלת עיני צופיה. זעירא דמן חבריא:

והוא הצעיר חי רפאל ידידיה אבואלעפיא ס"ט:

ההסכמה הזאת הוא העתק מהע"ח של דפוס ירושלים ע"ה תובב"א אשר עץ חיים שלנו נדפס ממנו:

הקדמה לספר דרך עץ חיים להרב המקובל מהר"ר מאיר פאפרוש כץ אשכנזי זלה"ה:

אמר הצעיר והזעיר באלפי יהודה ברוך ה' אלהי ישראל אשר לא עזב חסדו ואמתו מעמנו ונתן לנו תורה אמיתית וחיי עולם נטע בתוכנו והבדילנו מעמי הארצות ונתן לנו את חוקיו ומשפטיו הישרים וגם חבה יתירה ואהבה (ודעת) [נודעת] לנו (ורזי) [ברזי] ספרי וסתרי תורה הפנימים אשר מאין תמצא והיא נעלמה לא שזפתה עין רואה ונתנה לרוב עמקה בע"פ ולא להכתב כי אין דורשין במרכבה כו' כדאיתא במסכת חגיגה. ואמנם שרשם הם נטועים בגן אלהים בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה והעתיקם נביאינו וסתמם במתק לשונו כמאמר המלך החכם דבש וחלב תחת לשונך ובעונותינו הרבים [כאשר] הורקנו מכלי אל כלי ומפני חטאינו גלינו מארצנו טעמינו לא עמד בנו וריחנו נמר ואבדה חכמת חכמינו ובינת נבונים נסתרה עד הופיע ה' מן השמים דבר בקדשו בהר המור ע"י רשב"י ז"ל וחבריו לאקמא שכינתא מעפרא ולארמא רישהא חיבר אותו חיבור הקדוש עד שתחת האי אילנא רברבא כל צפרי שמיא (פזרין) הוא דרין והוי [מתכנשין] שרפים וחיות ואופני הקדש לשמוע אולפן חדתין מפומיה דרשב"י זלה"ה וחביריו והנה אחר הסתלקות האור הקדוש מהעולם אסתלקו כל גנזי מלכא בהדיה כדאיתא בזוהר פ' ויחי (רי"ז א) יומא חד אידמוך ר' יהודה תחות אילנא וחמי בחלמא ד' גדפין מתתקנן וסליק ר"ש עלייהו וס"ת עמיה ולא שביק כל ספרא רזין עלאין ואגדה דלא סליק לון בהדיא וסליק לון לרקיעא וחמי דאתכסיא מעינים ולא אתגליא כד אתער אמר ודאי מדשכיב ר"ש חכמתם אסתלק מארעא ויי לדרא דהאי אבנא טבא דמתחזיק (דמתאחדין) מניה וסמכין עלוי עלאין ותתאין אתאביד מנייהו כו' סליק רבי אבא ידוי על רישיה ובכה ואמר ר"ש ריחיא דטחנין מניה מנא טבא כל יומא ולקטין כדכתיב הממעיט אסף עשרה חמרים והשתא ריחיא ומנא אסתלקו ולא אשתאר בעלמא מיניה בר כמה דכתיב קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אותו (למשמרת) לפני ה' ואלו באתגליא לא כתיב אלא למשמרת לאצנעא השתא מאן יכול לגלאה רזין ומאן יודיע לן עכ"ל ובזוהר אחרי מות דע"ט תני ר' יהודה דרא דרשב"י שרי בגווה כולהו זכאין חסידי כלהו דחלי חטאה נינהו שכינתא שריא בגווייהו מה דלית כן בדרין אחרינן בג"כ מילין אינון מתפרשין ולא מתטמרין. בדרין אחרנין לאו הכי ומלין דרזין עלאין לא יכיל לגלאה ודאינון דידעין מסתפי. (נ"א מסתפקי) דרשב"י כד הוי אמר רזא דהאי קרא חבריא כולהו עיינין נבעין דמעין וכלהו מלין דאמר הוי בעינייהו גליין כמה דכתיב פא"פ אדבר בו ומראה ולא בחידות כו' תנא ביומוי דר"ש הוה אמר ב"נ לחבריה פתח פומך ויאירר דבריך בתר דשכיב רשב"י הוו אמרי אל תתן את פיך לחטוא את בשרך. והנה כל מאמרי זוהר ותיקונים מלאים על כל גדותם דבתר רשב"י לא הוי דוגמת עד (שהש"י) [שאלהי הראשונים והאחרונים] הפליא חסדו עמנו לא רצה למנוע ישראל מכל וכל מתורתו הקדושה והטהורה ושלח לנו ע"י קדוש (עיר וקדיש) מן שמיא נחית הרב המופלא הקדוש המקובל האלהי בוצינא קדישא כרשב"י בדורו תלמיד אליהו הנביא זלה"ה כאשר העתקתי זו בהקדמה לקוחה מספר [הע"ח] יע"ש ועיין בספר זה ושם תמצאהו את הודו ואת השגתו הרמה אפס קצהו ולא כולו כי מי ימלל כו' וכל המהלל אינו אלא פוגם ומחלל במרגניתא דלית ביה טימי וכל שאתה משבח אתה פוגם. והנה כל תלמידיו של הרב הקדוש הזה כתבו להם כל אחד מה ששמע מפי רבו כפי שורש נשמתו והשגתו ויד שכלו זולת הרב המופלא בישראל שמו נודע בשערים אורה וההוראה הגאון מהר"ר חיים ב"ר יוסף ויטאל זלה"ה שסמך עליו מ"ו אור שבעת הימים את ידיו וכאשר הזכיר בדברי קדשו בענותנותו הרמה בספרו בהקדמתו שלא היה בהם כמוהו מי (שהעמיד) [שהעמיק] ולא שינה אפילו סדר הלשון כאשר שמע מפי רבו ז"ל כידוע לכל באי שער עירנו (ירושלים) צפ"ת תוב"ב. והנה נודע לכל מי שבא בשערי החכמה הרמה הזאת כי הרב הקדוש לא היה אומר להם דברים כסדרן כי היה יושב ודורש מפלאי החכמה העליונה אשר עין לא ראתה (נ"א אשרי עין ראתה) כל אלה ואזן שמעה והבן לה ולפי המשך הדרושים וקשורים הנחמדים מזהב ומפז רב היו מתפרשים מאליהן דרושים ויחודים וכוונת וטעמי המצות ותקוני עונות ופי' זהר ורמזים במאמרי רז"ל אגב גררא ולפעמים היה מבאר להם דרוש האחרון באצילות ולפעמים היה מבאר להם דרוש התחלת עולם אצילות וכן היה מוהרח"ו זלה"ה כל מה שהיה שמע היה כותב לפעמים פשט לפעמים דרוש לפעמים כונה ובזה גרם לנו הבלבול הגדול הזה בחכמה זאת עד אחר פטירת מורינו אור שבעת הימים פעה"ק צפת ת"ו לחיי עלמין אז התחיל מוהרח"ו ז"ל לעשות סדר למה ששמע מרבו וכן היה עושה לפחות כ' שנה או יותר ומזה נמצא לפעמיחם סותרים כמעט זא"ז וכפולים ומכופלים ומהדורות (ממהדורות) שונות עד אשר חיבר מהדורא בתרא שלו הנה הוא כתובה על ספר הישר שלו בק"ק דמשק ביד בנו הר' המובהק מורינו שמואל וויטאל והם שני חלקים כל

א' נחלק לד' שערים חלק א' יש בו ד' שערים שער א' כל מה שנמצא מכת"י רבו ז"ל שער ב' דרושים והקדמות מה ששמע שער ג' פשטי תורה נביאים וכתובים שער ד' סודות גלגולים ושרשיהן. ח"ב יש בו ד' שערים ש"א כל מה שנוגע לכוונת התפלות שער ב' טעמי מצות ש"ג תיקוני עונות ש"ד יחודים הרבה מאד לכל תלמיד ותלמיד מהם דבר נפלא אשרי עין שזכה לקרוא (נ"א לקחת) מן עץ החיים ואכל וחי לעולם והפסר הזה היה כמוס וחתום ביד בנו הרב הנ"ל. ה' יאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים וספרים אש ביד בני א"י לא היה להם סדר וטעם וריח ולא נעלם מעיני תורת חכמים ותלמידיהם כי הסדר באלו הדברים הוא עיקר אשר ילמוד האדם כל דבר ודבר דבור על אופניו ושים כאפרכסת אזנך ולא יעבור משער לשער ומפרק לפרק עד שידע ענין א' ואח"כ יסע לזולתו כמ"ש הרמ"ק זלה"ה בהקדמה ס' פרדס רמונים ע"ש:

לכן אזרו מתנים וחלצים הרבנים הרוממים והשלמים הדיינים המצויינים גאוני א"י מהר"ר בנימן הלוי ומהר"א ראשמאל"ה נר"ו [ומוה"ר אלישע וושטאלי זצ"ל] ואמרו לתקן וסידרו מכל הקונט' שהם נמצאו מהם ג' ספרים הלא הם ספר ראשון ס' הדרושים ושמו בסופו מה שמצאו דרושים מגלגולים ומהם הקדמות הרמות למתחילים וספר הכונות של כל השנה וספר הליקוטים מה שמצאו מדברים קטנים הכל חבור בילקוט אחד ושמו שמם ספר ליקוטים ואמרו לתקן ולא תיקנו בספר הדרושים שלא שמו לא קשר דרוש לדרוש ולא שמות לדרושים בשום שער ולא חלקו לפרקים ראוי וכנכון ובספר כונות אמת שרצו לסדר כסדר תפלות השנה ולא התחילו ולא סיימו ועירבו ענין בענין עד שכאשר לומד האדם בשחרית שבת ימצא עניינים של חול ולהיפך וס' הליקוטין לא תיקנו שום דבר מכל וכל עד שיקוץ המעיין בחייו וגדולה מזו שהיה חסר (מהם) הטוב העיקרי כמה וכמה דרושים עיקרים פרטים וא"כ איך היה אפשר לעשות להם סדר כי נמצא בחבור זה דברים שאינן נמצא אפי' בעץ החיים שום רמז מהם והם מהדורא בתרא שנעשין אחר מ"ק ולרוב עמקו גנזו מהרח"ו ז"ל ונתגלו שערי אורה אלו ואוצרות שתחת התהום היו חפורים ימים ושנים כולו למורינו החכם השלם מהר"ר יעקב צמח נר"ו כתובים באצבע אלהים מהרח"ו ז"ל ומה שנמצא היו דפים קטנים קרועים ובלויים וברוב חכמתו הרמה מורינו נר"ו חבר א' לא' ועשה מהם ג' (נ"א ד') ספרים א' הוא ספר אוצ"ח והוא ספר שלם והקדמות שנמצא לחכמה זאת והוא מהדורא תניינא ואח"כ דפי' קטנים מדרושים וכונות כתובים על ג' ספרים אחרים וקראו קהלת יעקב על שם שהקהלם וקבצם כעמיר גרנה וספר אדם ישר שמתעסק בדרוש א"ק ויושר שלו ופרטיו וספר עולת תמיד לכוין תמיד ואח"כ ראה מורי שעדיין גם הוא אמר לתקן ולא תקן בספר זה חזר וקבץ הכל ביחד בספר שלם ועשה ספר אוצ"ח וכתב ספרים אחרים וקראם עדות ביעקב וספר אדם ישר ובג' ספרים הראשונים לא שלח ידו:

והנה אנכי הצעיר והזעיר באלפי יהודה צעיר אנכי לימים וזעיר אנכי בבינה ובהשכל ומה אעשה שנפשי חשקה בתורת חכמת הקבלה ורשפי להבת אש חשוקת חמדת חכמת הקבלה מיום שהייתי בן י"ג שנה בערה בי כאש בוער בעצמותי עד שהביאני המלך חדריו זכיתי וטעמתי בקצה המשענת בבית הר' המובהק החסיד העניו הרופא החכם השלם מהר"ר יעקב צמח נר"ו ולמדתי ספריו ומצאתי חן בעיניו והטעימני מיערת הדבש של האר"י זלה"ה ולמדתי ספריו וראיתי גודל ספרי הקדושים (נ"א גודל המבוכות בספרי הקבלה הקדושים) אשר אין להם סדר לא ראש ולא סוף ויעירינו לבי ויאמר קח לך מגילת ספר וכתוב כל הדרושים הנמצאים שהם מפוזרים בכתבים אחת הנה וא' הנה וקרב אותם א' לאחת למצוא חשבון עם שהוא טרחא לפום צערא אגרא וענה לבי מי אנכי כי הבאתני עד הלום לעשות מלאכה זאת (ולעו והיו) [נ"א ואני] כלא היו ומה תעשה בגאון הירדן ודחו מחשבתי זאת יום יום עד בא יום א' חבה יתירה נודעת לי למוצאיו ומצאתי עלה א' קטנה מכתיבה אצבע אלהים מהרח"ו ז"ל וכתב לשון זה שם הספרים ספר דרך ע"ח פרי עץ חיים נוף ע"ח ויתחלק ספר א' לג' שערים וכל שער מבוא שערים וכל שער מבוא שערים (נ"א וכל שער מבוא נתיבות) וכל נתיב כמה מפתחות עוד כתוב שרוצה לעשות ספר ולחלקו להיכלות שבעה וכל היכל לכמה חדרים ועוד כתב שרצה לעשות ענף ע"ח ובכל ענף כמה מיני פירות ובכל פרי כמה מיני מטעמים וכשראיתי אני זאת תכף ומיד ענני לבי חזק ואמץ בא וראה כמה עלה בלב הקדוש לעשות ולא עשה (כי) היות חכמתו רבה וגדולה ובכל יום ויום היה מחדש סדר א' ומהדורא א' כאשר נמצא אתנו מהדורות כמה וכמה מינים ממינים הטובים ואיך תדחה מצוה הבא לידך וה' זיכה אותך שזכית לכל כתבי האר"י ז"ל מה שלא זכו אחרים שבקשו לעשות סדר ולא יכלו חזק ואמץ הואיל ואין לה דורשין. זאת שנית כי כבר ידעת כמה תועלת יצא לך ומפתחות פסוקים ודרשות רז"ל ומאמרי זהר וכמה דברים תבין כשתעשה סדר זה שעלה על דעת הרב ז"ל והנה אינך עובר לדעת (נ"א על דעת) הרב ז"ל כאשר דחיתני קודם יהי ה' אתך ופיתתני ואפת והוכרחתי לנענע ראשי ואשא כפי השמימה בתפלה ובתחנונים יגמר ה' להוציא לאור מלאכתי והייתי מתעסק במלאכת שמים זו ד' שנים ויותר ולא זכיתי שתגמור יצ"מ על סדר כאשר עם לבבי (עד היום) המר כי הגלתני מארץ הקדושה מעיר לעיר נע ומטולטל ובאתי דמשק ואז זכיתי ונכנסתי לחדרי היכלי הקודש מוהר"ר שמואל ויטאל בן הגאון ובו הגיתי מעט זמן כי לא הייתי רק זמן ח' ימים וגנב גנבתי מעט מהסדר הקדוש אשר שם נמצא ונגמרו מאוויי ובקושטאנדינה העיר רבתי עם שמה ישבתי כמשלוש חדשים מפורים עד עצרת ואז סדרתי ספרי שסדר הנאות כאשר עיניכם תחזנה מישרים ולקחתי אז קס"ת הסופר במתני להציב לי למטרה וכתבתי על ספר הישר את כל דברי הקדוש ז"ל דהיינו כל מה שמצאתי כפול בספר הדרושים שהיה ג"כ כתוב בספר עדות ביעקב וכל מה שהיה שייך לדרושים והיה חידוש הכנסתי ג"כ בספר עדות ביעקב (השמטתי) וקריתי ג"כ מהדורא קמא וכל מה שהיה כתוב בספר ליקוטים ג"כ מה שהיה שייך לספר דרושים וסדרתי לשערים שלמים וטובים ע"ס האצילות מא"ק עד תשלום אבי"ע כאשר עיניכם תחזנה ושמתי בספר הזה שהוא התחלה לכל באי החכמה זאת וכניסה בדרך הרב הקדוש בוצינא קדישא המקובל האלהי החסיד האר"י ז"ל וקריתי שמו ספר דרך עץ חיים לז' היכלות וחמשים שערים וכל היכל נחלק לשערים וכל שער לכמה פרקים שהם חדרים שבשער ההוא מהס' ההוא שכולו מועתק באצבע מהרח"ו ז"ל חוץ ממ"ק שבא בו שאינו מועתק מכ"י הרב זלה"ה רק מהעתק מהר"י צמח נר"ו ומוגהים מס' ושמתי שמות לשערים איש על דגלו באותות וכל מה שמצאתי בספר הדרושים וכונות וליקוטים וספר עולת תמיד השייכים להם הכונות העלתים על ספר מסודר כפי סדר התפלה של כ"ז היכלות ולד' שערים (נ"א סדר התפלה בז' היכלות ובל"ב שערים) והם ענף א' מהספר ואח"כ סידרתי מכל הספרים הנ"ל כל טעמי מצות כסדר איש על דגלו כסדר הפרשיות והם ענף ב' ואח"כ סידרתי מכל הספרים הנ"ל תיקון על עבירות תיקוני עונות והוא ענף ג' ואח"כ סדרתי מכל הספרים הנ"ל ענייני יחודים אשר מצאתי מפוזרים א' הנה וא' הנה ושמתי אל שער הנבואה ורוח הקודש שמצאתי ממהרח"ו ז"ל ממהדורא ה' והוא ענף ד' וכללות ד' ענפים אלו והיו לאחדים בידי ושמתי שמם פרי ע"ח כי אחר שנדע עץ החיים יאכל מפירותיו שהם הכונות וכל שמצאתי בספרים הנ"ל פי' זוהר ותיקונים וזוהר חדש ושיר השירים ומדרש הנעלם דרות ומדרש איכה סדרתי פי' ע"פ דפי הזוהר דפוס מנטובה איש על דגלו ושמתי שמם נוף א' ואח"כ סדרתי מכל הספרים הנ"ל כל פירושי פסוקי התורה ונביאים וכתובים כל פ' ופ' כסדרן והם נוף שני ואח"כ סדרתי מכל הספר הנ"ל אודות בעין יעקב כל מסכתא ומסכתא כסדרן והם נוף ג' ואחר כך סדרתי מכל הספרים כל מה שמצאתי מעניני גלגולים ומספרים הישנים א

חת הנה ואחת הנה ושמתים אצל שער הגלגולים שמצאתי מכת"י הרח"ו ז"ל מהדורא ה' וזהו נוף הד' וכללות ד' נופים אלו והיו לאחדים בידי ושמתים שמם נוף עץ חיים והוא הספר נחמד עוד הוספתי שנית לשום מראה מקום לכל דברי הזוהר שנמצא בדברי הרב כל פ' ופ' בנוף א' וגם בכל פ' וס' בנוף ב' מראה מקום מכל הפסוקים שנזכר בדברי הרב ז"ל בין בספר זה בין בספרים אחרים וכן בנוף ג' מראה מקום מדברי רז"ל בין בספר זה בין בב' ספרים אחרים וכן בנוף ד' מראה מקום דרך א"ב כל הגלגולים והסכמתי לכתוב בזה כל ענין וענין שם הספר שלקטתי אותו הענין ממנו למען יכול כל א' למצוא דברי חפץ ולתקן גם ספריו וידע מבטן מי יצא הדברים ואל יחשדוני שומע וה' יושיעני ויגמור נא עוד בירושלים ובהר ציון את מעשה ה' המלאכה מה שעדיין יש להשלים מכתבי הרב ז"ל כ"ד הנכסף לראות ה' ולבקר בהיכלו בתוככי ירושליש שנית:

הצעיר מאיר בלא"א הנדיב יהודה ליב כ"ץ פאפרוש תושב ירושלים עיר הקודש תובב"א:

חזרה לראש הדף
Site location tree