אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / האר"י / ספר עץ חיים / הקדמת מוהרח"ו זיע"א על שער ההקדמות / חלק ג

עוד הקדמה למהרח"ו:

הקדמה שקבלתי אני הצעיר חיים ויטאל ממורי ורבי בוצינא קדישא הרב האלהי החסיד העניו כמהר"ר יצחק לוריא אשכנזי שלמד עם אליהו ז"ל. גם חברו אליהם קצת כונות התפילות וכוונות היחודים וכוונות ע"ד אמת אשר קראתיו פרי עץ חיים ליחד מאורות עליונים כאשר יבוא לפנים בע"ה וקצת ביאורי מאמרי הזוהר וביאור פסוקים ע"ד האמת ועפ"י הפשט מדרושי נשמות וגלגולים אשר קראנו בשם נוף עץ חיים:

ובענין ספרי הקבלה האמיתים הנמצאים אמר לנו מורי זלה"ה כי שלשלת קבלת הראב"ד ובנו הר"י סגי נהור ותלמידיו עד הרמב"ן ז"ל תלמידו תלמידו כולם קבלה אמיתי' מפי אליהו ז"ל שנגלה אליהם. וביאור הרמב"ן שעשה על התורה הוא עמוק מאוד ואין מי שיוכל להבינו שדבריו סתומים עד מאד והוא ספר יקר ונחמד מאד למבינים אותו וביאור ס' יצירה להראב"ד איננו להראב"ד ז"ל הנ"ל אלא חכם גדול א' והיה גדול בחכמת הקבלה וס' הנקרא ברית מנוחה הוא אמיתי וחברו חכם גדול בתורה ובחכמה ונאמן רוח וכיסה את דבריו בעומק ונעשה עפ"י נשמת צדיק א' קדמון שנגלה אליו אליהו ז"ל ולמדו. ושאר ספרי הקבלה שלאחר הרמב"ן ז"ל אל תשלח ידך אליהם כי הם בנוים בשכל אנושי ולא מקובלים לא מפני אחרונים ולא מפי ראשונים [בע"ח כת"י של החסיד בעל יוש"ה איתא בזה"ל לא מפי ראשונים ולא מפי עליונים]:

אלו הן הדברים ששמעתי ממורי הק' כמהר"י לוריא וכל דרוש ודרוש יש בו הקדמות וכללים שונים זה מזה מפרטי י"ס דאבי"ע ועלה בדעתי שלא לפרוד ולחלק הדרושי' ולסדר הקדמות וכללות אשר בכל דרוש ודרוש מהם כל הקדמה והקדמה בפ"ע ע"ס י"ס דאבי"ע כי בזה יהיה נקל בעיני המעיין בהם למצוא דברי חפץ תאות מבוקשו. אכן זחלתי ואירא לפי שיש בדרושים הללו דברים רבים אשר הרואה יחשוב שהם דברים המנגדים זה את זה. ולאפס הפנאי לא היה לי זמן אחרי שומעם לשאול את פי מורי זלה"ה. ינחני במעגלי צדק הדרושים האלו ולסלק ולהרים מכשול אשר בהם למאן דעאל ולא נפק. ואם ירצה האדם להעמיק את עמק מחשבתו בהם ולהעמיד על נכון מי הוא אשר ערב לבו להוסיף ולגרוע כמלא אות אחת קטנה כאשר לא שמע ולא קבל מרבו כי עונו גדול מנשוא כנז' בהקדמת הזוהר ובפ' יתרו בפ' לא תעשה לך פסל ובמקום זולתם אשר הרואה דברי זוהר ההמה תסמר שערות בשרו כנ"ז במדרש ע"פ תאלמנה שפתי שקר וכו' יתפרכון ישתתקון כו'. ע"כ עלתה הסכמתי שלא להוסיף ושלא לגרוע כמלא נימא אפי' בענין הסדר בעצמו כאשר שמעתי מפי מורי זלה"ה ואח"כ אחבר מראה מקום כל א' הקדמה בפ"ע בחיבור זה. וזה החלי בעזרת צורי וגואלי ע"כ מכת"י הרח"ו זלה"ה:

זאת לוקחת ומועתקת מס' פע"ח שבדמשק מכת"י הרח"ו ז"ל בעצמו וז"ל:

אמר הצעיר והזעיר הרח"ו בראותי תשוקת החרדים אל דבר ה' ראיתי לחבר הס' הזה ולהאיר עיניה' בקצת הקדמות שקבלתי ממורי זלה"ה כאשר אבאר ומהם תוכל לאחוז ולקחת מעץ חיים כאשר תראה בעז"ה דברי בנוים על הקדמו' נעלמות שנתגלו למורי זלה"ה ברוה"ק עפ"י אליהו ז"ל. והיום אביע חידות ונסים ונפלאות תמים דעים כי כמו שבכל דור ודור אלהי הראשונים ואחרונים הפליא חסדו עמנו כן היום הזה חשף את זרוע קדשו ושלח לנו עיר וקדיש מן השמים נחית הרב החסיד המקובל האלהי [כרשב"י] בדורו כמהר"י לוריא זלה"ה וממצר מצרים קראנו י"ה ועננו במרחב י"ה בארץ קדושה ורחבת ידים עיר גדולה לאלהים של חכמים ושל סופרים צפ"ת תובב"א גליל העליון כי שני שנים קודם פטירת הרב זלה"ה בא אנוס ממצרים עפ"י הדבור כי כן הוגד לו ברוה"ק כי הגיע עת פקודת רוחו להשיבה אל מקומה לאלהים אשר נתנה לו וגם זה במצרי' נצטוה עפ"י הדבור והפקיד מזער מקצת חכמתו הגדולה והנפלאה כי כן ציווהו במתיבתא דרקיע לחיות שארית בארץ והדברים עתיקים כבשים ללבושך ואז בעלותו מארץ מצרים סמך ידיו עלי והאיר עיני בקצת הקדמות אמיתיות שורשיות שמסרו לו ממתיבתא דרקיע וקוב"ה להחיות שארית בארץ ומפי אליהו ז"ל שנתגלה אליו תמיד ורשותא יהבי ליה לגלות תמיד רזין סתימין על התיקונים והזוהר שלא נתגלו מימות רשב"י ואילך ולולא כי יגורתי מפני אף וחמה קנאה המתגבר עלי ימצאו באנשי דורנו חכמים בדעתם ויקשו ערפם לבלתי האמן כי יש אלהים בארץ ויראתי פן מקנאתם בשומעם גדולתו ונפלאותיו ח"ו יטילו פגם בקדשים ויאמרו מאן גבר בגוברין הלא גם בנו דבר ה' ולולא זאת הייתי מספר מקצת דרכיו ונפלאותיו אשר עיני ראו ולא זר דברים מבוהלים לא נראו בכל הארץ מימות תנאים כרשב"י וחביריו ומרשב"י עד הראב"ד ז"ל היתה החכמה הזאת הולכת מפה אל פה ואליהו ז"ל נגלה אליהן לקצת מהחכמים עד הרמב"ן והרמב"ן ז"ל עד מורי זלה"ה לא היה מי שישיג חכמה זו על אמתתה כמוהו כי היה יודע במשנה ותלמוד ואגדות ומדרשות ע"כ דבר ודבר כמה פנים בפרד"ס ומעשה בראשית ומעשה מרכבה בשיחות עופו' ובשיחות דקלים ואילנות ועשבים בסוד כי אבן מקיר תזעק ושלהובי פחמים ובשיחת מלאכים והיה מדבר ברוחות מהגלגולים רוח טוב ורוח רע והיה מכיר בריח הבגדים כמו אותו ינוקא דפ' דברים ובעופו' אלמים ומביא נשמת אדם בעודו חי ומדבר עמו כל צורכו וחפצו ואח"כ מסירהו [נ"א מחזרים להם] והיה רואה נשמות בעת צאתם מהגוף ובבתי הקברות ובעלותן בכל ע"ש לג"ע והיה מדבר עם נשמת הצדיקי' שהם בעה"ב והיו מגלין לו רזי תורה וגם היה יודע חכמת הפרצוף ושרטוטי הידים ופתרון חלומות על אמיתתם ובגלגולים ישנים וגם חדשים והיה מכיר במצח אדם מה מחשב ומה שחלם ומה פסוק קרא בעליית נשמתו לג"ע בלילה והיה מלמד פי' שורש נשמתו והיה קוראו במצחו זכיות ועבירות שחישב והיה נותן לכל א' ואחד תיקון [עונם ולחברים נתן להם יחודים לכל אחד] כפי הבחי' המיוחדת או לשורש נשמתו האחוזה בשורש של אדה"ר והיה יודע כמה טעיות נפלו בספרים והיה יודע להכות בסנורים והיה יודע כל מה ששנו החברים והיה מלא חסידות ודרך ארץ וענוה ויראת ה' ואהבת ה' ויראת חטאו וכל מדות טובות ומע"ט היה בו וכל זה היה יודע בכל עת ובכל שעה ורגע וכל החכמות האלו תמיד היו מונחים בחיקו ועיני ראו ולא זר וכל זה השיג מרוב חסידותו ופרישותו אחר התעסקו ימים רבים בספרים ישנים גם חדשים בחכמה זו ועליהן הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה וזהו הביאו לידי רוה"ק והיה אליהו ז"ל נגלה לו תמיד וזה ידעתי מפיו באמונה ואף אם אין גילוי בדורינו זה לנביא וחוזה אפ"ה לא נמנע רוה"ק מלהיות מרחפת על פניו המאירות הראוין לו כמ"ש מענין הראב"ד ז"ל והנה הדברים עצומים והם יתנו עידיהן אשר יצדקו ויעידון ויגידון בחיבור זה כל רואיהם יכירום כי דברים כזה אי אפשר לשום אדם נברא להשיג בשום שכל ומדע לולי עפ"י הופעת רוה"ק ממרום וע"י אליהו ז"ל כנזכר בתיקונים דאת עתיד לאתגלייא בסוף יומייא וכו'. ואלו באתי לכתוב כל אשר קבלתי ממורי זלה"ה לא יספיקו כל עורות אילי נביות כמפורס' לקצת ולשומעי' לקולי בחברתי. אמנם רצוני להעלות על הספר קצת מהקדמות הכרחי מאוד מה שהורשיתי לכתוב ואף גם בקיצור נמרץ כמציץ מן החרכים וקראתיו שם הספר עץ חיים על שמי וע"ש החכמה אשר טועמיה חיים זכו ואכל ממנו וחי לעולם שכולו ארוך עכ"ל:

עוד הקדמה למוהרח"ו זלה"ה אני הכותב משביע בשמו הגדול ית' לכל מי שיפלו הקונרטסים אלו לידו שיקרא הקדמה זאת ואם אותה נפשו לבוא בחדרת החכמה זאת יקבל עליו לגמור ולקיים כל מה שאכתוב ויעיד עליו יוצר בראשית שלא יבוא אליו היזק בגופו ונפשו ובכל אשר לו ולא לאחרים תחת רודפו טוב והבא לטהר ולקרב ראשית הכל יראת ה' להשיג יראת העונש כי יראת הרוממו' שהוא יראה הפנימית לא ישיגוהו רק מתוך גדלות החכמה ועיקר מגמתו בידיעה הזה יהי' לבער קוצים מן הכרם כי לכן נקראים העוסקים בחכמה הזאת מחצדי חקלא ובודאי שיתעוררו הקליפות נגדו לפתותו ולהחטיאו לכן יזהר שלא לבוא לידי חטא אפי' שוגג שלא יהיה להם שייכות בו לכן צריך ליזהר מהקלות כי הקב"ה מדרדק עם הצדיקים כחוט השערה לכן צריך לפרוש עצמו מבשר ויין כל ימות השבוע וצריך הזהרת סור מרע ועשה טוב ובקש שלום בקש שלום צריך להיות רודף שלום ולא להקפיד בביתו על דבר קטן וגדול וכ"ש שלא יכעוס ח"ו:

וצריך להתרחק בתכלית הריחוק סור מרע:

א ליזהר בכל דקדוקי מצות ואפי' בדברי חכמים שהם בכלל לא תסור:

ב לתקן המעוות קודם שיבא לעוה"ב:

ג יזהר מהכעס אפי' בשעה שמוכיח את בניו לא יכעוס כלל ועיקר:

ד גם צריך ליזהר מהגאוה ובפרט בענין הלכה כי גדול כחה והגאוה בזה עון פלילי:

ה בכל צער שיבא לו יפשפש במעשיו וישוב אל ה':

ו גם יטבול בעת הצורך לו:

ז גם יקדש א"ע בתשמיש המטה שלא יהנה:

ח שלא יעבור כל לילה ויחשוב בכל לילה מה שעשה ביום ויתודה:

ט גם ימעט בעסקיו ואם אין לו פרנסה כי אם ע"י משא ומתן יכין יום ג' ויום ד' מחצי היום ואילך ובכונה שהוא לעבודת קונו:

י כל דבור שאינו של מצוה והכרחי יהיה זהיר ממנו ואפי' דבר מצוה ימנע בשעת התפלה:

ועשה טוב:

א לקום בחצי הלילה ולעשות הסדר בשק ואפר ובכי גדול ובכונה כל אשר יוציא בשפתיו. ואח"כ יעסוק בתורה כל זמן שיוכל להיות בלי שינה ובלבד שחצי שעה קודם עלות השחר יתעורר לעסוק בתורה:

ב ילך לבה"כ קודם עלות השחר קודם חיוב טלית ותפילין להזהר שיהיה מי' ראשונים:

ג קודם שיכנס ישים אל לבו מ"ע ואהבת לרעך כמוך ואח"כ יכנס:

ד להשלים רמז צדיק בכל יום שהוא צ' אמנים ד' קדושות י' קדשים ק' ברכות:

ה שלא להסיח דעתו מהתפילין בעת החפילה זולת בעת העמידה ועסק התורה:

ו צריך שיהי' עוסק בתורה מעוטף בטלית ותפילין:

ז לכוין בתפלה הכונות כמ"ש בע"ה:

ח שישים תמיד נגד עניו שם בן ד' אותיות הוי"ה ויזדעזע ממנו כמ"ש שויתי ה' לנגדי תמיד:

ט שיכוין בכל הברכות בפרט בברכת הנהנין:

י צריך שיהיה עמל בתורה פרד"ס שנאמר או יחזיק במעוזי ואל יחשוב שיגלו לו רזי התורה בהיותו ריק כדכתיב יהב חכמתא לחכימין וצריך ליזהר שלא יוציא בשפתיו בחכמה זו מה שלא שמע מאדם שראוי לסמוך עליו וכאזהרת רשב"י וחבריו השגת החכמה תנאי הראשון צריך למעט דבורו ולשתוך כל מה שיוכל כדי שלא להוציא שיחה בטילה כמאמר רז"ל סייג לחכמה שתיקה גם תנאי אחר ע"כ ד"ת שלא תבינהו תבכה עליו כל מה שתוכל. גם עלית הנשמה בלילה לעולם העליון שלא תשוט בהבלי העולם תלוי שתישן בבכיה ומרת עצבות מגונה עד מאוד ובפרט להשיג חכמה והשגה אין לך דבר מונע השגה יותר מזה. גם בענין השגת האדם אין לך דבר שמועיל כמו הטהרה והטבילה שיהיה האדם טהור בכל עת ומורי זלה"ה עם היות שהיה לו חולי השבר שהקור מזיק לו עכ"ז לא היה מונע מלטבול בכל עת:

העתק ממהרח"ו זלה"ה לבל יפול לב האדם בהתעסקו בחכמה זאת כמ"ש כל מאן דעייל ולא נפיק טב ליה דלא אברי פשטי הדברים שהנכנס בחכמה זאת צריך שידע לכנוס ולצאת. אמנם מי שרוצה לכנוס ולא ידע לצאת וכמעשה דד' שנכנסו לפרדס שר"ע א' מהם שידע ליכנס וידע לצאת כי הכיר והשיג הדבר על בוריו אמנם אחרים נכנסו ולא השיגו ולא ידעו לצאת מתוך החקירה הזאת בשלום ולזה כפר אלישע אחר והנה בסבא פ' משפטים אמר בר יוחאי לעייל וליפוק וכו' לכן אסור לעסוק בחכמה הזאת אם לא שכבר נכנס בחקירות ויצא בשלום ולא נשאר בתוכו מבוכות וספקות ונלע"ד שאין הכונה כפשוטו שא"כ לא ימצא בדור הזה כמו רשב"י שיבאר לו ספיקותיו. לכן לעד"נ שגם אם האדם מובטח שאעפ"י שיראה לו כמה ספיקות ודברים תמוהים יאמר בלבו רק מחסרון שכלי אני לא משיג ולא שח"ו בדבר עצמו יש פקפוק לזה האיש מצוה ללמוד עמו שמתוך כך מתוך שלא לשמה בא לשמה ואין אסור אלא למי שאין לו כח לעמוד בהיכל המלך ויבא לידי כפירה ח"ו וזה בחשבו כי הוא חכם גדול ואין העדר מצדו עכ"ל:

הקדמה קטנה מצאתי בע"ח של ר' נחמיא השייך להקדמה וז"ל הס' הזה הוא מכת"י מהרח"ו ז"ל דהיינו מכמה אופנים ותחלה נמצא ס' א' שלם התחי' בזה"ל ליקוטי הקדמות והס' שמנוהו באמצע הס' ונק' מהדורא תניינא ושמנוהו בפנים אח"כ נמצא דפים קטנים קרועי' מתולעים וטרח טרחא גדולה מאד החכם מוהר"ר יעקב צמח נר"ו מירושלים תוב"ב עד שסדרם על נכון כאשר תחזנה עיניכם ונק' מהדור' בתרא ושמנהו סביב הס' הראשון אח"כ נמצא אצלינו מכת"י החכם הגדול מוהרח"ו ז"ל במהדורי קמא דרושים שלא הזכירם הרב ז"ל בחיבור זה ושמנוהו ג"כ איש על מקומו ונק' מהדורא קמא ולמען ידע כל המעיין שורש כל דבר מהיכן בא כתבנו זה אע"פ שנלע"ד שיפה דרכו זה מהדורא קמא איש על דגלו עכ"ז כתבנו שרשים אלו שאם ירצה המעיין לשנות יוכל לשנות אבל בב' המדורו' ב' וג' אין כח בידינו לשנות כי כן נמצא מכת"י הרב זלה"ה:

לשון החכם הגאון מהר"ר יעקב צמח נר"ו בהקדמה ספרו רנו ליעקב וז"ל:

עוד נ"ל כי גלוי חכמה זאת עתה בדורות גרועות הוא כדי שיהיה לו מגן עתה לאחוז בלבב שלם באבינו שבשמים כי באותן הדורות הרוב היו אנשי מעשה וחסידים והמעשים טובים היו מצילין אותן מפני המקטרגים ועתה רחוקים משורש העליון כמו השמרים בתוך החביות מי יגן עלינו אם לא קריאתינו בחכמה זאת הנפלאה והעמוקה ובפרט ע"ד שכתב הרב ז"ל שהנסתרות נעשו עתה כמו נגלות כי בדור הזה מושל הזנות ומלשינות ולה"ר ושנאה שבלב ונתפשטו הקליפות באופן שמתבייש האדם לנהוג דברי חסידות וה' יגן עלינו וימחול לעונינו אכי"ר עכ"ל. עוד העתק מל' מהרי"ץ בהקדמת ספרו וז"ל דברים הבאים בתוך הקדמות מפי דרושים אלו ודברים אלו אמת ויציב עכ"ל:

להרח"ו דע כי קצת מחברינו כתבו להם ספרים מה ששמעו ממורי זלה"ה וזולתו על שמו וכולם כתבו הדברים בתוספת וגרעון כפי בחינת הכותבים וידיעתן ובהבנתן הניחו מקום למה קושיות לכן אין לסמוך על אותן הספרים וצריך להרחיק מהם. ודע כי כל מה שכתבתי כאן הכל שמעתי ממורי זלה"ה לכן כתבתי הכל בחיבור אחד לבד ומה ששמעתי מהחברים משם מורי זלה"ה מה שדרש וגילה להם קודם שלמדתי עמו הכל כתבתי ג"כ לבדו וע"ש אמרו מפי מורי זלה"ה:

השמטות להגהות וביאורים מה"ר שב"ח:

בדרושי נקודות פ"ד בדף ל"ח ע"ב בהגהות וביאורים סוף אות ו' בענין יציאת המלכים בעולם התוהו אם שיצא החסד קודם כמ"ש בע"ח או הגבורה קודם כמ"ש בספר הליקוטים. הנה האמת הוא כי אלו ואלו דברי א"ח והוא ע"פ מה שהכריע הרח"ו זללה"ה בשער הקדמות דף י"ט ע"ד והובא דבריו בע"ח שער התיקון פ"ד כי היה ב' מיני מלאכים א' מה שיצאו מהעינים והם העגולים וא' מה שיצאו מהטבור והיסוד וצפ"ר והם היושר. וידוע הוא כי היושר והעגולים הם בחי' חו"ג. והנה בהמלכים דיושר יצא מלך החסד מקודם כמ"ש בהע"ח. ובהמלכים דהעינים שהם העגולים והם בחי' הגבורות יצא מלך הגבורות מקודם וכמ"ש בספר הליקוטים והגר"א בס"ד כי בהגבורות יצא הגבורה מקודם. ויש בזה עוד דברים עתיקים הרבה אלא שאין כאן המקום לזה:

בדף מ"ו ע"ג שורה ה' בהגהת מהר"צ ולא ירדו הכלים לבריאה כו' הנוסחא הזאת נדפס מע"ח כת"י אמנם בכל ספרי הדפוס כתיב ולא אמר ירד הכלי כו' ועיין בספר קול ברמה דפוס קארעץ דף ע"ב ע"א:

מ"ש הרב בשער א"א פ"ט בהתיקון י"א מהי"ג ת"ד שהוא תי' ופשע אמר שם הרב ז"ל י"א ופשע הוא היות אלו השערות קטנות שוין בארכם ולא נפקי דא מן דא עכ"ל הרי לנו דעת הרב זלה"ה שהתיקון י"א אינן שערות מיוחדים בפנ"ע אלא רק אותן השערות קטנות עצמן שבתיקון י' מה שהם שווים בארכם בהשוואה א'. הנה אותה ההשאווה הלא נחשב לתיקון בפנ"ע והוא תיקון י"א וכן אמר ג"כ בפע"ח שער הסליחות פ"ד וכן הוא יותר מפורש בשעה"כ דרושי ויעבור דרוש ג' עיי"ש והנה הגם שכן משמע לכאורה באד"ר דף קל"א ע"א ודף קל"ד ע"א. אמנם פליאה נשגבה מאד מאד כי בספרא דצניעותא פ"ב מפורש בביאור גמור שהם שני מיני שערות ממש כי תיקון י' הם זעירין. אבל תיקון י"א הם רברבין יעו"ש ותמצא. ועיין שם בביאור הגר"א סוף תיקון י"א שאמר שם כי תיקון י' הם זעירין ומתערבין ותיקון י"א הוא רברבין ובשיעורא שלים עכ"ל והוא פליאה נשגבה להבין דעת האר"י זלה"ה ומצוה גדולה לישב. אח"כ האיר השי"ת את עיני וראיתי כי האר"י זלה"ה היו לו קצת נוסחא אחרת בס"ד וכן היה בנוסחא שלו עשיראה חפיין זעירין על גרונא דיקירא רברבא חד סרי מתשערין בשיעורא שלים עיין בעמק המלך בשער דיקנא קדישא (בדף ס"ו ע"א וע"ב) פי"א ופי"ט ותמצא שם שגם נוסחא שלו היה כמו כן וא"כ ברור הדבר שכן היה ג"כ בנוסחת האר"י זלה"ה ברוך ד' שהאיר את עיני:

בשער הולדת או"א פ"ד דף פ' ע"ג שורה כ"ד כי בתחלה המעוררת כו' בס' קול ברמה הנוסח כי מתחלה מתעורר שם וז"ס כו':

שם פ"ה סמוך לסופו חצי היסוד דרישא עילאה שנשאר כו' צ"ל דרדל"א שנשאר כו':

בשער מ"ן ומ"ד דרוש ח' (בדף ע"ג ע"א) בהשמ"ש אות א' צ"ע מהיכן נמשך כו' בספר שעת רצון (מהחבר יפה שעה) כת"י בדף צ"ו ע"א ע"ז תירוץ נכון וז"ל שם סוד הדברים הוא במה שידוע שבצאת הנשמות מלמעלה לבוא בעוה"ז בתחלה יוצאים בסוד זו"ן הזכר מן חסדים והנוקבא מן הגבורות. והם מתייחדים בבריאה כנודע ואז הזכר משפיע בנוקבא סוד ההוא בחי' רוחא וזה נשאר תמיד בה ולכן בבואה בעוה"ז האורח נמשך לה מזה וכל חיותה ממנו ובזה יבוא הכל על נכון עכ"ל:

שער מ"ן ומ"ד דרוש י"א בסוף סימן מ"ז שם שהם עצמן מזדווגים עם המלכות כו' עיין ביאור הדברים בספר מקדש מלך על פ' בראשית דף ו' ע"א בדברי המתחיל לרחוק דא יעקב ע"ש:

בשער השמות פ"ד ד"ה הכתב איתא שם נ"א עיין בשעה"מ וכן בטעמי מצות וכן בספר הליקוטים בפ' נח בפסוק שופך דם האדם ותראה שם שהעיקר הוא כנ"א:

בשער השמות פ"ה. בציור הק"כ צרופי אלהי"ם. והנה כל האותיות דהק"כ צירופים הם ת"ר אותיות והם כנגד הפ"ר דינין והש"ך דינין שהם דינין דדבורין ודינין דנקודין (כמ"ש בשער הכוונות דף צ' ע"ב). והם בס"ה ת"ר כמספר האותיות דהק"כ צירופים. והוא דבר נפלא. והערתי לזה הסידור הקדוש קול יעקב להמקובל בעל שעגה"ע: