אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / האר"י / ספר עץ חיים / שער ג / פרק א

פרק א

שער השלישי - מ"ב סדר אצילות בקיצור מופלג למוהרח"ו:

ראשונה כל הא"ס ב"ה מקיף את כל העולמות וגם הוא מוקף מהם ומתלבש בתוכם עד סוף עולם האצילות ואינו נוגע ודבוק זולתי בעולם אצילות לבד ולא בבי"ע ולכן משם ולמטה ישתנה מהותם ויקראו בי"ע. אך בחי' המקיף דבוק ונוגע בכל הד' אבי"ע ותחלה משתלשל ממנו באמצעתו א"ק הנזכר בתיקונ' תי' ע' דקל"ב. ובבחי' היותו שניות לא"ס נק' אדם דבריאה עם שהוא קודם אצילות. גם נרמז אדם זה בפ' פקודי דרס"ח במאמר אר"ש ארימית ידי בצלותין לעילא כו' טי"ת היכלין כו' כולהו איקרון א"ס עכ"ל. כי זה האדם כלול מי"ס וכולן נקרא א"ס בערך עולם האצילות שלמטה הימנו. וזה הא"ק נחלק לאלפים ולרבבות עולמות ותחלת התחלקותו הם ד' עולמות הנקרא ראיה שמיעה ריחא דיבור הנזכר בתיקונים תי' ע' דקכ"א. ומהם מתחלקים עולמות לאין קץ וכל אלו הבחי' נרמזו במאמר פקודי הנז"ל למבין. וזה האדם נרמז בקוצו של יו"ד דשם הוי"ה כי הוא בחי' הכתר של כללות העולמות ואור א"ס בכח התלבשותו בחכמה דא"ק זה. האציל תחתיו עולם האצילות וז"ס כולם בחכמה עשית וחכמה הנ"ל נתלבשה במלכות דא"ק וזה המלכות ירדה ונתלבשה בסוד ז"ס שלה תוך י"ס דעולם האצילות והיה זה כדי לקשר א"ק בעולם האצילות ועד"ז בכל עולם ועולם כמ"ש בע"ה. וראש זו המלכות שהם ג"ר שבה נשארו במקומם. וז"ת שהם גופא דילה של ז' ימי בראשית הם נתלבשו בי"ס דאצילות. וזה הבחי' נקרא עתיק יומין שהם ז' ימים העתיקן מן מלכות דא"ק והז"ת נחלקים לי"ס כי ראשונה כלולה מג' ע"ד היכל ק"ק שכולל ג'. וזה העתיק נעשה נשמה לא"א שהוא כתר דאצילות וגם הוא מתפשט בט"ס אחרות דאצי' ואור א"ס תוך (א"ק דא"ק) תוך העתיק וא"א מלביש לז"ת לזה העתיק וחו"ב דאצילו' מלבישים לא"א הז"ת שלו לבדו (בהתפשטותם בז"א) על דרך הנ"ל ונקראו או"א. וז"א הוא ו"ס דאצילות מלביש לאו"א את ז"ת שלהן וכל קצה הוא צורת ו' הם ו"ק ופ"ו גימ' אל"ה ובהם מתלבש הבינה הנקרא מ"י ונעשה אלהים מ"י בר"א אל"ה ונוקבא דז"א הוא המלכות דאצילות מלבשת להז"א ז"ת שלו בסוד נקבה תסובב גבר ובעת הזווג שוה היא אליו פב"פ ודי בזה. הרי כשנעריך בדיעה יתירה נמצא היות כל קומת מלכות שיעור ספי' א' לבד בערך כללות כל עולם האצילות. וז"א יהיה ו"ק של כללות עם שהוא בעצמו י"ס. ואו"א גבוהים ממנו וראש הכתר גבוה מעליהם. האמנם רגלי כולן שוין עד סוף האצילות רגלי עתיק ורגלי א"א ורגלי או"א ורגלי זו"ן כולן שוין אכן יתפרדו בראשם זה למעלה מזה באופן כי יהיו כולם מלובשים זה מלבוש לזה וזה מלבוש לזה. והעתיק שהוא מל' דא"ק ובתוכו חכמה דא"ק בסוד ה' בחכמה יסד ארץ ובתוכו הא"ס עצמו. כל ג' אלו מתלבשים תוך האצילות וזה נרמז באדרא האזינו דרפ"ח וז"ל כד אתתקן אפיק ט' נהורין דלהטין מיניה מתיקונוי ואינון נהורין מיניה מנהרן ומתלהטן ואזלין ומתפשטים לכל עיבר כבוצינא דמתפשטין מיניה נהורין לכל עיבר ואינון נהורין דמתפשטין כד יקרבון למנדע לון לא שכיח אלא בוצינא בלחודוי כך הוא ע"ק בוצינא עילאה סתימא דכל סתימין ולא אשתכחא בר אינון נהורין דאתפשטן דמתגליין וטמירין ואינון איקרון שמא קדישא ובג"ד כלא חד. באופן כי אין ניכר מכל א' מהם כ"א הראשים אכן גופם מתלבשים אלו תוך אלו ואינם ניכרים רק בחי' ראשיהם לכן יכנום באדרא האזינו בבחי' הראשים וד"ל:

והנה כל הי"ס דאצילות נחלקים לה"פ כח"ב זו"ן כ"א כלול מרמ"ח אברים והם בחי' ד' אותיות הוי"ה הכולל עולם אצילות לבדו ועם קוצו של י' הרי הם ה' פרצופים. אכן בערך ההוי"ה הכולל כל העולמות כנ"ל נמצא כי א"ק קוצו של י' וי"ס דאצילות הם יו"ד דהוי"ה הנרמזת בחכמה והוא אצילות כנודע ואח"ז נשלם חוט הא"ס בבחי' פנימיותו הנ"ל ואז נתעבה האור ונעשה שם מסך ודרך המסך ירדה שם המל' דאצילות ז"ת שבה והיתה ראש לשועלים לי"ס דבריאה וכ"ז אחר התעבותה והתלבשותה דרך מסך הנ"ל. גם הבינה דאצי' נתלבשה אור ז"ת שלה במל' דאצי' וירדה דרך המסך ונתלבשה בי"ס דבריאה. וז"ס בינה מקננה בכורסיי' ואלו הז"ת דמלכות נתהוו לע"י דבריאה וע"י דבריאה בא"א דבריאה וכו' על סדר הנ"ל באצילות. וגם הוא ה"פ דבריאה וכולם בחי' ה' דהוי"ה הכוללת כל העולמות. ואח"כ נפרש מסך ב' וירדו ז"ת דמלכות דבריאה ובתוכם מתלבשת אור ו"ק דז"ת דאצי' ונתהווה בחי' ע"י דיצירה וז"ס ז"א מקנן ביצירה וזה העתיק מתלבש בא"א דיצירה כו' ע"ד הנז' בבריאה כנ"ל וגם הוא ה"פ דיצירה וכולם בחי' ו' דהוי"ה הכוללת כל העולמות. ואח"כ ירדו ז"ת דמלכות דיצירה ובתוכם מלכות לבדה דאצי' מתלבשת (נ"א היא לבדה מתלבשת) תוך א"א דעשיה וגם זה דרך מסך שבין יצירה לעשיה. וז"ס מלכות מקננא באופן ונקרא ע"י ומתלבשת תוך א"א דעשיה והכל ע"ד הנ"ל ביצירה וגם הם ה"פ וכולם בחי' ה' תחתונה דהוי"ה הכוללת כל העולמות:

חזרה לראש הדף
Site location tree