פרק ה
והנה לעיל פירשנו כסדרן והוא ממטה למעלה אז"ן וכבר ביארנו טעם של א"ז מאז"ן ועתה נבאר ן' מאז"ן איך הוא עיקרית מכל. והנה הלא כאשר נמנה עיקר כל אלו אינם רק כ"ה והוא כי ה' אחרונה כבר ירדה למטה ולא נשאר בה רק ב' ההי"ן למעלה ואותיות וא"ו הרי כ"ג וב' חלקים מן י' דה"י עילאה שירדה תוך וא"ו הרי כ"ה הוא כ"ה אתוון דק"ש לכן שמע הם לשון שמיעה להורות שכולם תלויים באזן לכן הקורא את שמע צריך להשמיע לאזניו כי משם מציאותה. אמנם כ"ה אלו מוכרח שיהיה בהם פנימיות וחיצו' שהם ן' וז"ס ויפן כ"ה וכ"ה והם ב' יחודים שמע ובשכמל"ו של ק"ש כנודע והנה אלו הם הנו"ן פשוטה של אזן שהוא עיקרית וח' אחרים הם דרך תוס' וגם הם נחלקים לב' שהם א"ז מאזן. ואמנם כבר ידעת כי הבינה היא י' [נ"א היא ד"ו] ספירות וכ"א כלולה מי' הרי ק' סוד אותיות מ"ס שהם בבינה ותבונה סוד ק' בגימט' אמנם כאשר תחבר כל החלקים אלו יהיה ק' כיצד ה' לתתא ונ"ח באמצע וה' עלאה הרי ס"ח. ואמנם נשאר למעלה בסוד הבינה חשבון ל"ג כי הורדנו מן יו"ד של ה' עלאה ב' חלקים ממנו לפנימיות ג' הנשארים מן הוא"ו ונעשה ה' עלאה כנ"ל ונשאר למעלה בבינה יו"ד ה"י גימ' ל"ה וכאשר תסיר ב' חלקים מהם נשארו ל"ג. ל"ג וס"ח הרי ק"א הרי שכל בחי' אלו הם ק' עם הכולל. ואמנם כמו שביארנו שיש ס"ג א' למעלה בכללות הבינה ותבונה וכנגדה הוא בתבונה לבדה לפי שבה נתפשט אח"כ כל מציאות הבינה כנ"ל הנה גם בתבו' צריך שיהיו כל הק' ברכאן כנ"ל עד"ז והוא שכבר ביארנו סוד הנ"ח מה עניינם והנה הה' המתפשטת בז"א הוא מ"ב ונ"ח הרי ק':
ועתה נבאר איך ה' זו מתפשטת למ"ב והוא כי כבר הודעתיך כי צורת ה' לפעמים בצורה זו ה' שהם ג' קוים נה"י. וה' בכל א' שצורתה ד"י הרי ג"פ י"ד גימטריא מ"ב וגם סוד הענין הוא מ"ב אתוון שיש בשם ס"ג שהוא פשוט ומלא ומלא דמלא כזה יהו"ה, יו"ד ה"י וא"ו ה"י, יו"ד וא"ו דל"ת, ה"י יו"ד, וא"ו אל"ף וא"ו, ה"י יו"ד וכל שם ס"ג נרמז בה' זו לבדה הרי שהוא מ"ב אתוון ועם הנ"ח הרי ק' גם יש סוד אחר בענין ה' הנעשה צורת ד"י והוא כי כאן היה סוד שאמר לעולמו די והוא כי הלא שד"י שהוא יסוד דבינה הוא מתפשט בז"א עד החזה שלו לבד ושם הוא שאמר לעולמו די לכן ה' זו צורת די. וגם טעם אחר כי נגד נה"י דבינה יצאה לאה עד החזה לבדו וזהו טעם שאמר לעולמו די ע"י יסוד דבינה שנפסק שם. ונחזור עתה לבאר ל"ג הנשאר משם ס"ג דבינה ודע כי אלף צורתה ל"ב כזה א' י"ו למעלה י"ו למטה כמבואר אצלינו בסוד ל"ב שיניים וכללותם הרי ל"ג. נמצא כי בינה הוא ל"ג והוא אלף וז"ס משרז"ל אלף בינה. והנה אלף במלואה אל"ף למ"ד פ"א גימ' רס"ו וכשמחלקים לג' חלקים יהיה פ"ט פ"ט פ"ט והנה פ"ט עולה ס"ג עם השם עצמו העולה כ"ו גימ' פ"ט הרי כי ברס"ו שהוא אל"ף במילוי מילואו יש ג' שמות ס"ג וג' שמות הוי"ה והנה נגד ג' מיני ס"ג אלו הם ג' מיני ס"ג שיש למטה בתבונה בסוד ב"פ נ"ח וה' כנ"ל. וכן בכללות הם ס"ג הרי ג' ס"ג. והנה ידעת כי ג' שמות הוי"ה הם ג' אלפין כי אות א' צורתה כ"ו כזה יוי א' הרי שברס"ו הנ"ל יש ג' ס"ג וג' אלפין וכבר אמרנו כי כל אלף גימ' ל"ג וג"פ ל"ג לל"ג גימ' ק' (ע"ה) הוא סוד הק' בבינה עליונה כמו הק' שביארנו בתבונה. ואמנם ק' זו עם רס"ו הנ"ל הם שס"ו וזה שס"ה מנין ימות החמה, וכבר הודעתיך כי אל"ף הוא בינה וגם ידעת כי בינה היא אז"ן גם ידעת מ"ש בספר הבהיר כי אז"ן צורת אל"ף והוא מובן עם הנ"ל. ואמרנו איך מן הל"ג הזה נמשכו ג' אלפין שהוא ק'. וק' זה הוא שורשו מאדנ"י העליון אשר בכאן והם סוד מאה אדנים אשר ידעת ביאורם שהוא אדנ"י גי' ס"ה ועם מילוי המלוי שלו שהן ל"ד אותיות הן צ"ט כמנין ג' ל"ג הנ"ל ועם כללותם הרי ק'. והנה ידעת סוד אדנ"י שמעה כו' כי השמיעה באז"ן והיא בינה לכן ר"ת ש' מעה ס' לחה ה' קשיבה שס"ה כמנין הנ"ל שהם ימות החמה ששורשם בבינה לכן מתחילין משמיעה וגם ביארנו איך שייך שם אדנ"י בכאן ולכן עיקר אמירה זו ביוה"כ הרומז על הבינה. גם בזה תבין איך כל סוד הבינה הם קולות הנשמעים באז"ן ואלו הם מ"ש בסוד ה' עינוים דיוה"כ שאז אין מלכות ות"ת נזונים אלא מסוד קולות לא מסוד אכילה ושתיה. גם תבין כי הלא התבונה היא ה' אחרונה של בינה ותבין בזה מש"כ בתקו' מל' נפש תבונה כי תבונה היא בחי' מל' ובחי' נפש של הבינה. גם תבין בתבונה עניינה שהם בן ובת אך בבינה לא נרמז רק הבן לבד והוא כי בבינה עצמה עדיין לא יש חשבון אדנ"י רק חשבון של שם הוי"ה אך בהתחברותה עם התבונה אז שם הוי"ה אדנ"י הוא בן ובת והוא כי ל"ג דבינה עם נ"ח דתבונה הם צ"א כמנין הוי"ה אדנ"י. גם תבין כאן ענין ש"ע נהורין דא"א כי הלא ביארנו כי יש באזן זה ג' מיני ס"ג שהם ה' עליונה ונ"ח הרי ס"ג א' וה' תתאה ונ"ח הרי ס"ג ב' וכל כללותם הם ס"ג הרי ג"פ ס"ג בימין וכן ג' מיני ס"ג באזן שמאלית הרי ו"פ ס"ג גימ' שע"ח נהורין ש"ע נהורין הנמשכין אל הפנים עם ח' אותיות של ב' הויות דחוורתי דברישא דחוורתי מצד פני הראש הנמשכין אל הפנים. גם תבין ענין שם מ"ה דאלפי"ן שהוא בחוטם דז"א כי שם מ"ה הוא בז"א וגם החוטם גי' ס"ג נגד ה' תתאה דאתלבשת כאן ונעשה ס"ג כנ"ל והוא ג"כ ענין גימ' אז"ן שהוא נ"ח הנמשך עם ה' זו ונעשית ס"ג כמנין חוטם: