ונבאר תיקון א"א אשר נתקן אחר עתיק יומין הנה נת"ל שנעשה מבחי' חכמה דמ"ה שהם בחי' נקודות דמ"ה ומן ה' אחרונות דכתר דב"ן...
ועתה נבאר דרוש א' מדרוש א"א והוא ביאור ג' רישין שבו הקדמה כוללת י"ס דאצילות והוא מיוסד ע"פ מאמר תלת רישין אתגלפין דא לגו מן דא והוא באדר"ז דרפ"ח וז"ל תלת רישין אתגלפין דא לגו מן דא ודא לעילא מן דא כו'...
ונחזור עתה לבאר ע"פ סדר ששמעתי ממורי זלה"ה כי ענין זה הוא ששמעתי ממורי זלה"ה בפרטות יותר והרחבת דרושים כמ"ש בע"ה וזה החלי בע"ה...
ועתה נבאר ג' רישין אלו אשר נקראו באדרא ב' בחי' ב' רישין לבד כנ"ל הנה לעיל ביארנו כי כל ראש וראש מאלו הג' רישין אשר כללותן ב' רישין בלחוד הנה כל אחד מהם יש בו עצמות וכלים והם ו' בחי' וכל בחי' מהם כוללת ג' הרי הם כולם ח"י בחי' כנ"ל...
והנה בזה תבין מאמר באדרא דף קכ"ח ע"ב האי גלגלתא חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין דא בסטרא דא ודא בסטרא דא כו' ושם דקכ"ט ע"א אמר...
אמנם מציאת ז' תקוני גולגלתא דא"א הנזכר בספ"ד הם כך. גלגלתא א' טלא דבדולחא ב' קרומא אוירא ג' עמר נקא ד' רעוא דרעוין ה' פקיחא עלאה ו' תרין נוקבין דפרדשקא והוא חוטמא ז' והנה כבר נתבאר במ"א כי סוד ההוא רדל"א מתלבש בא"א...
והנה כבר נתבאר כי ז"ת דעתיק הנה הם מתגלין בז' דגלגלתא דא"א והוא סוד הנזכר בזוהר עתיק יומין פי' שאין מתגלה רק בחי' יומין שהם ז' ימי בראשית...
ועתה נבאר מציאות דיקנא דא"א מה הוא הנה נודע כי א"א מלביש לעתיק כנ"ל וכבר ביארנו כי בא"א יש גלגלתא והוא סוד הכתר דא"א ובגווה חד מוחא לחוד דלא אתפליג לג' מוחין כמו בז"א...
אמנם פי' י"ג מדות בסוד י"ג ת"ד דא"א נבאר מקום הי"ג תיקונים היכן הם בדיקנא ואמנם נמנה תחלה התיבות איך הם י"ג א' מי אל כמוך...
ועתה נבאר שמות הספי' בי"ג ת"ד והוא כי הלא ח' ת"ד קדמאין הם ח' ספי' דחכמה והם ממלכות עד הבינה כי הכתר וחכמה של מ"ס לא נתגלו כלל...
ועתה נבאר ב' שמות י"ג ת"ד דהיינו יהו"ה יהו"ה שקודם להם בתורה דע כי כבר ביארנו כי בגלגלתא יש י"ס עד המצח ואמנם הם כסדרן כתר לעילא ומלכות לתתא והנה הספי' האחרונה שהיא מלכות הוא סוד פאה...
ועתה נבאר מציאות החוטם והפה דא"א דע כי בפה דא"א יש בו חיצוניות ופנימיות והפנימית הוא שם ס"ג שהוא פנימית רוחא שבפה זה ובהתחברו בשם אהי"ה בסוד זווג יהיה פה עם הכולל והם בחי' זכר ונקבה שבתוך י"ס...
ענין הסתכלות מצחא דעתיקא במצחא דז"א הנזכר באדרא דקל"ו הוא כי הנה כבר ביארנו איך ברישא דא"א יש בחי' כתר שבו אשר משם מתפשטין י"ג חוורתי דרישא שהם בחי' לבנונית הכתר ע"ד מש"ל ואמנם החוורתי או הם כוללים ג' הויות כנגד ג' מוחין...
ובענין הש"ע נהורין הנזכר באדרא קכ"ח ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לש"ע רבוא עלמין שמעתי ממורי זלה"ה כמה בחי' (הם) וכולם הם ג"כ ש"ע נהורין א' הוא ע"ד הנ"ל כי הנה יש ש"ע נהורין מצד החכמה וש"ע נהורין מצד הבינה...