פרק א מ"ת
השער השני שער רפ"ח ניצוצין ובו ו' פרקים:
ועתה צריך שנבאר באיזה אופן היה עיבור ז"א בתוך פרצוף זה הכולל בינה ותבונה כנ"ל. ומתחילה צריך שנבאר ענין ג' בחי' אלו שיש אל ז"א ולכולם צריך תיקון על ידי עיבור זה. הא' הוא בחינת אורות של המלכים שנסתלקו מהכלים ועלו למעלה ומתו הכלים וירדו לבריאה. הב' הוא בחי' רפ"ח ניצוצין של אור שנשארו בתוך הכלים בהיותן שבורים כדי להחיותן חיות מצומצם כדי שעי"כ יהיה בהם מציאות לחזור ולהתתקן ולהחיות ע"י עיבור ואל תתמה מזה כי כן האדם התחתון בעה"ז אחר שמת ויצאה נפשו ממנו נשאר חלק מנפשו בתוך הגוף כדי שעל ידי זה יוכל לקום בתחיית המתים וכמ"ש זוהר פ' שלח לך דק"ע אבל השתא פקדונא איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי ובג"כ בריש כל ליליא פקדונא (כלילא) דרוחא לנפשא ולא על בשרא. גם בדקס"ט ענין הבל דגרמי דאשתאר בקברא במעשה בעלת אוב בשמואל וז"ס פסוק והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ. הג' הוא בחי' הכלים עצמן שנשברו וירדו לבריאה וכל אלו הג' בחינות צריכין להתתקן על ידי עיבור כמ"ש. ותחילה נבאר ענין הרפ"ח ניצוצין הנ"ל מה ענינם ואחר כך נחזור אל הדרוש הנ"ל ובכ"מ שאנו מזכירין בחבורינו זה ענין רפ"ח ניצוצין הם אלו שנבאר עתה בע"ה. הנה נת' כי ז' נקודות תחתונים הנקראים ז' מלכים שהם בחי' זו"נ דשם ב"ן הנ"ל שיצאו מנקבי עינים דא"ק כאשר יצאו בחי' הכלים תחילה וכאשר יצאו אח"ך אורות לכנוס בכלים שלהם האלו לא יכלו הכלים ההם לסבלם ונשברו וירדו הכלים למטה במקום שהוא עתיד להיות עולם הבריאה אח"כ והאורות נסתלקו ועמדו למעלה באצילות כמבואר אצלינו לעיל באורך וירידה זו נקרא מיתה לפי שכל שיוצא מעולמו ויורד והולך לעולם אחר זולתו נקרא אצלו מיתה. והנה אלו ז' מלכים הם בחי' ז"ת שהם הנקרא זו"נ של עולם האצילות וכיון שירדו אל הבריאה נקרא אצלם מיתה משא"כ באחוריים דאו"א שנפלו ולא מתו כמ"ש והוא אצלם כדמיון אדם התחתון בעה"ז כשמת שאז נפרדת נפשו מגופו ונפשו מסתלקת ותשוב למקומה האמיתי אל האלקים אשר נתנה וגופו שהוא עפר ישוב אל הארץ ויורד ממדרגתו שהוא בחי' אדם וענין זה נקרא מיתה וכך אירע אל המלכים האלו כי נשמתן שהם אורות שלהם עלו אל מקומם הראשון שהוא אצילות אמנם גופם שהם הכלים שלהם ירדו לעולם הבריאה ושם היה קבורתם. והנה כמו שגוף האדם התחתון בעה"ז כשנקבר בקבר נאמר בו ונפשו עליו תאבל ונשאר בו אותו הבחי' של הרוחני של עצמותיהן הנקרא בזוהר הבל דגרמי כנ"ל כדי שיהיה לו איזה חיות כדי שיוכל להתקיים עד זמן התחייה כי אם לא היה נשאר בהם שום לחלוחית לא היו קמים בתח"ה וזהו ענין שארז"ל יש מי שאינם קמים בתח"ה לסבת עון כמו עון רבית וכופר בתח"ה וכיוצא בזה כי אותו העון גורם להסתלק רוחניות המלחלח העצמות ההם בקבר ונשארים יבישים ושוב אינן יכולין לחיות וז"ס והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו כי ע"י לחלוחית ממי האורה (נ"א מעט והארה) אשר נכנס בעצמות לא יכזבו מימיו ויקום בתח"ה וזה מ"ש יחזקאל בענין העצמות היבישות ההם שארז"ל שהיה איש א' שבנשך נתן ובתרבית לקח ועי"כ נתייבשו עצמותיו בלתי שום לחלוחית מצוה ולא קם בתח"ה והנה עד"ז גם בז' מלכים נשאר בהם קצת רוחניות כדי להחיות את הכלים ההם בזמן תחייתם שהוא זמן תיקון האצילות. ודע כלל זה כי כל מה שיש בעה"ז הכל הוא כדוגמת מה שהיה באלו ז' מלכים ואין כל חדש תחת השמש ומיתת המלכים ותיקונם הוא ענין תח"ה להם וכך יהיה לגופים השפלים בעה"ז לע"ל והנה הרוחניות הנשאר בהם הנקרא הבל דגרמי הם בחי' ניצוצין של האורות העליונים שנשארו בכלים המתים ההם ועיקרי האורות נסתלקו למעלה וקצת ניצוצין מהם נשארו בכלים להחיותן בזמן תיקון של אצילות. והנה מספר הניצוצין ההם היו רפ"ח ניצוצין וז"ס והארץ היתה תהו ובהו שהם בחי' המלכים הנקרא ע"ש המל' דא"ק הנקרא ארץ אדום אשר מתו ונשתברו ונעשו תהו ובהו ונשאר קצת ניצוצין הנקרא רוח אלקים מרחפת עליהון ותיבת מרחפת הוא מ"ת רפ"ח כי הרפ"ח ניצוצין היה תוך המתים הנ"ל ופשוט הוא שהאור המעולה עלה למעלה ובחי' הגרועה שבהם הם ניצוצין ההם אשר נשארו בתוך הכלים כנ"ל שהם בחי' דינין גמורים כמ"ש לכן נבאר תחילה סדר האורות והמדרגות ומעלתן זה למעלה מזה הנה נודע כי כל האורות של האצילות הם כולם בחינת הויות ונודע כי ד' בחי' הוי"ה הם או הוי"ה במילוי יודי"ן שהוא ע"ב כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י או הוי"ה דס"ג כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"י או הוי"ה דמ"ה כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א או הוי"ה דב"ן כזה יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. ונבאר עתה בחי' הוי"ה דע"ב וממנו יתבאר שאר הויות הנה פשוט הוא כי שורש האורות ועיקרן הוא ד' אותיות הוי"ה פשוטים בלתי מלואים והם בחי' עצמות אור ואמנם זהו בהיות האותיות ממש בצורתן אמנם ג"כ יש בחי' אחרת והוא בהיותן ב
בחי' מספר וחשבון באופן זה כגון אם נאמר ד' אותיות הוי"ה מספרם כ"ו ואין ספק כי צורת האותיות עצמן הם יותר שורש ועיקר האור יותר מבחי' מספרם וחשבונם והנה כל זה בבחי' הפנים כי גם יש בהם בחי' אחוריים של האורות וגם בהם יש ב' בחי' הנ"ל שהם צורת האותיות כמו שהם או בחי' מספרם. גם יש בחי' אחרת והוא ד' אותיות השם בהיותן במילוי כי אז הם בחי' דינין כי מילוי גי' אלהים ועוד כי שורש הוי"ה הם ד' אותיות עצמן אבל מלואם הוא ביאור הוי"ה ויציאת אורותיהן לחוץ וגם בבחי' המילוי יש בהם בחי' אותיות בעצמן ובחי' מספרם וכיוצא בזה בחי' רבות לאין קץ במילוי ובמלוי המילוי וכו' עד אין קץ: