פרק ח מ"ב
לא נזכר במקום אחר ב"ן רק בנקבות לבד וצ"ע שהרי גם בזכרים יש בהם בחי' המלכים כנודע דיש בבחי' אבא וז"א במלכים מב"ן וכנגדן בחי' שם מ"ה החדש אף בנקבות באמא ובנוקבא דז"א ונ"ל בקיצור כי הנה שם ב"ן יש בו י"ס וכן בשם מ"ה י"ס והנה העתיק הוא לוקח י"ס דכתר דמ"ה ועוד לוקח ה"ס ראשונים דכתר דב"ן וג"ר דחכמה דב"ן וד"ר דבינה דב"ן וז' כתרים דז"ת דב"ן כל מ"ה דכורא וכל ב"ן נוקבא אך ז' כתרים דז"ת דב"ן יש ספק אם לקחם עתיק בגוף שלו או לא שלא לקחם כלל ונחזור לענין כי א"א לקח דכורא דיליה כל י"ס דחכמה דמ"ה גם נוקבא דיליה לקח ה' תחתונות דכתר דב"ן ודע כי הגלגלתא שלו הוא בינה שבכתר דחכמה דמ"ה מעורבת עם איזה חלק דכתר דב"ן וחכמה שבו הוא חכמה דחכמה דמ"ה מעורבת עם חלק מכתר דב"ן וב' אלו נקרא חו"ב שבמוחין ולפי שבינה זו היא מכתר (דחכמה דמ"ה) גדלה מעלתו על חכמה דחכמה דמ"ה ולכן היא שם טמירא ולא אתגליא ונקרא בוצינא דקרדוניתא אשר שם היא נעלמה יתיר מחכמה ומתלבשת בתוכה ולכן לא אתגליא בינה תמן כלל וממנה יצאו כל הגבורות כולם. והטעם שהבינה דכתר דחכמה דמ"ה היא גלגלתא לפי שכמו שא"א הנקרא כתר דכללות דעולם אצילות אין ג"ר מתלבשת באו"א וכן בכל פרצופים כן כתר חו"ב של אריך הפרטי אין מתלבשין בחכמה שבו אלא ז"ת של כתר נמצא כי בינה שבו נשארה על החכמה דוגמת גלגלתא עליה והבן זה כנזכר בכת"י מורי זלה"ה. אמנם בינה שבו היא הבינה דחכמה דמ"ה ועמה חלק מכתר דב"ן וירדה בגרון כנודע ומשם יצאו או"א זה ממ"ה וזה מב"ן כי גם שם יש חו"ב כי בינה דמ"ה נעשית חכמה בערך חלק דב"ן הנקרא בינה דב"ן והענין כי אלו הב' בחי' הם דוגמת או"א וישסו"ת כי או"א במוחא סתימאה ושניהן נקרא חכמה לבד וישסו"ת הם בגרון ושניהם נקרא בינה לבד וכמ"ש לקמן גבי או"א האמיתים ע"ש. והנה מן הגרון שהוא ישסו"ת שבא"א יצאו או"א האמיתיים של כללות האצילות ואותן או"א נחלקו לב' בחי' אחרות או"א ויש"ס ותבונה ודע כי או"א עלאין נעשו אבא מן הנקבה חצי בינה עליון דמ"ה ואמא מן הזכר חכמה כולה דב"ן אך נקרא חכמה זו דב"ן אמא להיותה בחי' ב"ן ובינה דמ"ה נקרא חכמה להיותה דמ"ה והבן זה. נמצא א"כ כי כפי האמת שניהן נקרא חכמה לבד והם בחי' י' ראשונה שבשם ולפי שאמר גדולה לאין קץ מאבא מג' בחי' א' הוא כי זה חצי בינה דמ"ה וזה חכמה שלימה דב"ן הב' כי זה חכמה וזה בינה הג' כי זה מ"ה וזה ב"ן שגדלה מעלתו ממ"ה להיותו בחי' ס"ג כנודע כי המלכים שמתו הם כולם ס"ג ולכן נמצא כי אמא יצאת עתה טמירא ומלובשת תוך אבא ולכל אלו הסיבות הנ"ל נקרא שניהן אבא או חכמה לבד כי היא לא נגלית כלל לכן שניהן הם י' שבשם כי ו"ד גי' י' צורתה ד"ו הרי כי אמא היא נעלמת תוך הי' ואינה נזכרת רק י' פשוטה שהוא אבא וז"ס עטרת בעלה אמנם יש"ס (ותבונה נעשין) מחצי תחתון דבינה דמ"ה ותבונה מבינה שלימה דב"ן ואז הם שניהן בבחי' בינה דמ"ה וב"ן לכן נקרא שניהן בינה לבד והיא ה' ראשונה שבשם ואז אבא טמיר וגניז כי גם הוא י' דמילוי ה"י כי הרי עתה אין לה גדולה עליו שעתה שניהן מבחי' בינה ולהיותו מבחי' זכר לכן גובר עליה משא"כ באו"א שאז יש לאמא יתרון גדול מאד על אבא כנ"ל הרי נמצא כי כפי האמת אבא הוא כללות או"א עלאין יו"ד שבשם ואמא היא כללות יש"ס ותבונה ה' ראשונה שבשם אך לפרקים אנו קוראין אבא לאבא ויש"ס להיותן שניהן בינה דמ"ה ואמא בינה ותבונה להיותן שניהן בחי' ב"ן לבד שהיא נקבה ובזה תבין מ"ש במ"א על ולא אבא בעיר כו' כי (יש) זווג יש"ס ותבונה (נ"ב נ"ל שצ"ל הוא אינו תדיר דפסיק זווגייהו וז"ש ולא אבא בעיר) הוא זווג דלא פסיק כנודע ונקרא זווג בינה ובינה כנ"ל אך ולא אבא בעיר הוא חכמה עם בינה שהוא או"א עלאין דפסיק זווגייהו. ונודע בדרוש אחר כי אמא נפקא מבין דרועין דאבא והוא סוד ישסו"ת הנקרא אמא נפקא מתחות ב' דרועין דאו"א עלאין הנקרא שניהן אבא לבד:
צמח מס' זוהר הרקיע די"ג משמע כי י"ס של הכתר כ"א כלולה מי' מדקאמר שם בינה שבבינה של הכתר ואולי שזה בג"ר דוקא: