פרק יא
ונחזור לענין פנים ואחור הנה כבר ידעת סדר המדרגות ומעלת השמות כי יש אחוריים גדולים מהפנים דלמטה כי הפנים דכתר גדולים מאחוריים דכתר שלהם. אך האחוריים שלהם גדולים מהפנים דחכמה וכעד"ז בכל הי"ס וא"כ כשאנו אומרים שעולין פנימיות ג' תחתוניות במקום ג' אמצעיות הוא עד"ז כי הנה פנימיות דנצח עלה דרך קו ימין והוא חיצוניות דחסד וחיצוניות דחסד הוא פנימיות אליו אע"פ שהוא אחוריים והבן זה. ואמנם פנימיות דחסד עולה דרך קו ימין ונעשה חיצוניות לחכמה וחיצוניות דחכמה הוא פנימית אליו ועד"ז עלו ממדרגה למדרגה עד אין קץ וכעד"ז בקו אמצעי וכן בקו שמאלי כי א"א לעלות אלא כל א' בקו שלו וזכור גם זה. ובזה תבין שתמצא שמות הרבה שהיותר פנימיות הם בסוד אחוריים ורבוע והחיצוניות הוא בסוד פנים בלי רבוע אלא כפשוטו כמו שתמצא מזה הרבה בשמות הג' כלים שיש לז"א ולנוקבא. והענין כי אותו הפנימיות הם אחוריים עליונים ובכאן עם שהם אחורים מספיקין להיות פה בחי' פנים אך הפנים של פה הם אחוריים בערכם אמנם כשהאחוריים הם מאותן הפנים עצמם שלהם שבשם א' ובחי' א' אז ודאי שאחוריים גרועים מהפנים והפנים הם פנימיות ואחוריים הם חיצוניות. ובזה תבין איך יש"ס ותבונה הפנים עצמן שלהם הם בחי' אחוריים דאו"א כי הם רבוע קפ"ד ותקמ"ד והם אל יש"ס ותבונה בחי' פנים ממש ואחוריים שלהם אפשר שיהיו שמות פשוטים בלי רבוע והטעם כי אע"פ שאינם רבוע נקרא אחוריים בערך אחוריים העליונים שמפסיקין להם לבחי' פנים:
תחלה היה ז"א ו' מלכיותך או ו' כתרים של ו"ק ולכן היה רה"ר כי כל א' בחינה בפ"ע ואין זו כלולה בזו וע"י העיבור נכלל זה בזה (בהם) ונתגלו חג"ת בכל ו' תחתונות מו' נקודותיהן ונעשו ו"ק כל א' כוללת בחי' ז"א ו"ק דו"ק. ובמוחין דו"ק דגדלות נשלמו ו"ק כל א' כלול מי', ואח"כ במוחין דג"ר באו לו כל הג"ר שבו כל א' כלול מי' אז באו לו בסוד מקיף דל"מ דצלם כי צ' היו ג"ת של ג"ר ול' דצלם הם ג' אמצעיות של ג"ר ום' דצלם הם ד"ר של ג"ר ובזה תבין שלכן יש זווג של ו"ק. והנה הז"א יש בו כלים והוא גוף והוא חיצוניות ונחלק לג' בחי' חיצון תיכון ופנימי והחיצון נעשה בעיבור ראשון וב' ביניקה שהוא התיכון והפנימי בעיבור ב' דגדלות ובכל אבר מרמ"ח איברים יש בעוביו ג' בחי' אלו ראש תוך סוף בין בעור לבדו בין בבשר לבדו ובין בגידין לבדן בין בעצמות לבדן בכל א' מהם יש בו ג' כלים זה לפנים מזה והתחברות שלשתן הוא עובי א' דעור או של הבשר וכיוצא בהם. אמנם בכל כלי מאלו צריך שישרה בתוכם אור פנימי המחיה אותן ודרך כללות נקראו אלו האורות נשמת כלים אמנם דרך פרטים נחלקים גם הם ג' בחי' אחרות דוגמתן נפש כנגד כלי החיצון ורוח נגד התיכון ונשמה כנגד הפנימי אמנם בהיותן מתלבשין בהם הם מתלבשין בתוכם ע"י אמצעי ולבושים אחרים והם בחי' החלק שנותנין או"א עצמן מבחי' גופם בבנים הנולדים מהם והנה אותן הלבושין הנמשכים בז"א מצד גופא דאו"א עצמן ודאי שגם הם ג' בחי' הנ"ל כי גם גופא דאבא או דאמא נחלק לג' כלים הנ"ל. אמנם ודאי שהכלי דאבא או דאמא יהיו יותר זכים מן הכלים דז"א עצמו ויהיו הכלים דז"א בבחי' חיצוניות אל הפנימית שהם הכלים דאבא או דאמא נמצא כי הכלים דאו"א מתלבשין תוך הכלים דז"א ג' בג' כיצד לבוש וכלי החיצון דאמא יתלבש תוך כלי החיצון דז"א וכלי אמצעי דאמא יתלבש תוך כלי אמצעי דז"א וכלי הפנימי דאמא מתלבש תוך כלי פנימי דז"א ואח"כ יתלבשו ג' כלים דאבא ג"כ תוך ג' כלים דאמא ע"ד הנ"ל. ודע כי כלים אלו יש בהם בחי' חיצוניות ופנימיות וכל א' מהם נחלק ג' כלים כי החיצונים הם ג' כלים החיצוניות כנ"ל גם פנימית הכלים נחלק לג' כלים פנימיות והם הנקרא מוחין דז"א כנודע. ונודע כי כל מוח אינו רק מחו"ב שהם או"א וא"כ מוחין אלו נמשכין מן מוחין עצמן דאו"א ולכך לא נמשכו מוחין אלו בז"א אלא בהיותן מלובשים תוך ג' כלים דאו"א עצמן א"כ נמצא כי גם הלבושים של נר"ן יש בהם פנימיות וחיצוניות וכל א' נחלק לב' בחי' והם בחי' המוחין וקרומות המוחין שהם הכלים דאו"א עצמן נמצא עתה כי בכל בחי' הכלים כולם אפי' הקרומות ואפילו המוחין נקרא חיצוניות והאורות כולם שהם נר"ן נקראו פנימיות. ואחר כך הכלים עצמן שכולם נקראו חיצוניות גם הם נחלקים כי ג' הכלים עצמן דז"א נקרא חיצוניות הכלים והכלים דאמא שהם הקרומות וכן המוחין שבתוכם נקרא פנימיות הכלים ואח"כ פנימיות הכלים גם הוא נחלק לב' כי כלים דאימא שהם קרומות נקרא חיצוניות והמוחין נקרא פנימיות. אמנם דרך כלל היא כך כי ג' כלים עצמן דז"א נקרא חיצוניות ומהם נעשו העולמות והמלאכים ומהאורות דז"א שהם נר"ן נעשו הנשמות ונקרא פנימיות ומהג' כלים דאמא ומהג' מיני מוחין שבתוכם נעשו הלבושין דנר"ן של הנשמה הפנימית. והענין כי ודאי שהנשמות דז"א גדולים מכלים דאמא אך כלים דאמא הם יותר גדולים מכלים דז"א: