פרק ז מ"ק
ז"א מתחלק לג' חלוקות בחי' ראשונה כתר ב' מוחין ג' גופא והם הו"ק כתר רחמים גמורים. ומוחין רחמים בינונים כי במחשבה שהוא המוחין אתברירו ש"ך ניצוצין, וגוף רחמים ממוצעים יותר מהמוחין. ודע שהכתר כולל כל מה שיש במוחין וכללות הראש לכן כל בחי' ד' מוחין הם בכתר לבדו ששם שורש המוחין ואח"כ המוחין כוללים כל מה שיש בגופא כנודע שהרי הם מתפשטין בהארתם בג' קוין הז"א. כלי הכתר דז"א נעשה מת"ת דאמא ומת"ת דאבא נעשה (לו) נשמה שבכתר (שהוא ג' אור הדעת) וכבר ידעת שהכתר (דז"א) בבחי' או"מ וגם הכתר דז"א נעשה מת"ת דא"א וכתר אמיתי נעשה מא"א עצמו כנזכר בכוונת ליל שבועות ואין הכתר נמשך ובא עד שיושלם להתקן כל גופא. ובזה תבין בנשא דקכ"ג ע"ב כי או"א הם מוחא ולבא דאינון מלגאו וזו"ן הם גופא ורישא מלבר. ונראה כי הג"ר שהם חב"ד דז"א עצמו הם המוחין והם הנקראו פנימית אך החיצונות אפילו בראש עצמו נקרא ו"ק דז"א ובזה תבין מ"ש במ"א כי לעולם אינו רק ו"ק דחיצוניות ונגדלין ונחלקים לפרקים ומהם עצמן נעשה ג"ר נמצא כי בחי' החיצונית אינו רק ו"ק לבד אלא שנחלקים לי"ס אך המוחין הם הפנימים הם י"ס גמורות נמצא שמתלבשים י"ס גמורות פנימים בו"ק חיצונים וע"י הרושם שעושין י"ס פנימים המתלבשות בתוכם נרשם בו"ק בחי' י"ס ג"כ אך אינם רק ו"ק לבד בחיצונית. נמצא כי החסד הקצה הא' דחיצוניות נכנס ספירת החכמה שלימה דפנימית בב"ש הראשונים שבו ונקרא ספירה גמורה א' אף בחיצוניות. עם שאינו רק ב"ש, ושליש התחתון דחסד עם שליש א' דנצח דחיצוניות נכנס בהם ספירה שלימה דחסד דפנימיות ונקרא החיצונית ג"כ ספירה גמורה ע"י הפנימיות, וב"ש תחתונים דנצח דחיצוניות נכנס בהם ספירה שלימה דנצח דפנימיות ונקראו חיצוניות ג"כ ספירה גמורה ע"י הפנימיות. ועד"ז בקו שמאל ובקו האמצעי והבן זה היטב ופ"א שמעתי ממורי זלה"ה השליש הראשון דנצח בינה שהוא חיצונית שבה כנודע הנה הוא מצטרפת עם ב"ש דחסד החיצונים ונעשה ספירות גמורה דחכמה אף בחיצוניות ושליש אמצעי דנצח בינה שהוא ג"כ חיצוניות שלה מצטרפת עם שליש תחתון דחסד חיצוני ושליש עליון דנצח דחיצוניות ונעשה ספירה גמורה דחסד ושליש אחרון דנצח בינה דחיצונית נצטרף עם ב"ש דנצח דחיצוניות ונעשה ספירה גמורה דנצח דחיצוניות. אמנם קשה לי ע"ז כי הרי המוחין דז"א באים מלובשים בנה"י דבינה ונה"י דבינה מלובשים תוך זעיר אנפין א"כ איך הם מתערבים יחד כי הרי הנה"י דבינה נעשין פנימיות אצל החיצוניות דז"א ואינם מתערבין עם החיצוניות שלו ממש וצ"ע:
קול הרמ"ז ובס' הלקוטים הובא לשונו בערכי הכינוים ערך נה"י חדשים דז"א יש ענין אחר וע"ש וכללות זה ההפרש הוא כי מה שמדבר בכאן מענין התחלקות השלישי' דחסד ונצח לעשות חכמה וכן בשאר ושאח"כ באים הג' פרקי דנה"י דאימא להתחבר עמהם הוא להגדלת ז"א עצמו ואח"כ בעת בנין הנוקבא שכל בניינה מנה"י דידיה אז צריך שיבואו לו נה"י חדשים כיון שהראשונים נתנין לנוקבא וזמ"ש שם בליקוטים שהנה"י דז"א כולם נעשים מהבינה בסוד ומבינה נביאים ע"ש ובזה לא יחלוקו הדרושים זה עם זה והכל עולה יפה: