ז"א אין בו רק ט"ס והעשירית היא נוקבא אמנם הניחה שרשה בו והיא עטרה שבו כי משם נאחזת אך העטרה היא מכלל היסוד עצמו כנודע כי כל ספירה נחלקת לג' פרקין ועטרה ...
והנה נמצא כי החכמה שי בה ג' בחי' שהם פ"א דנצח ופ"א דחסד ופ"א דחכמה נמצא כי פ"ע דנצח נקרא עיבור שבו והוא מחצית ו"ק שבו ופ"א דחסד נקרא תשלום ו"ק שהם בחי' יניקה שבו ופ"ע דחכמה נקרא מוחין ...
ודע כי כמו שכ"א מאלו הט"ס שלימות נחלקות לג' בחי' לבד כיצד ספירת חכמה יש בה חח"ן יען הם מקו ימין וכעד"ז שאר הספירות וכן כל בחי' מהם כלולה מג' וכעד"ז לכמה בחי' כי כמו שהוא ג' כללות כן הוא בכל ספירה וספירה...
ודע כי הב' בחי' ראשונים כיון שאין בהם רק ו"ק נקרא אלהים כנודע כי כל בחי' ו"ק נקרא אלקים כי כן ז"א להיותו ו"ק של כללות עולם האצילות נקרא אלקים בערך א"א הנקרא הוי"ה כנזכר באדרא...