אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / האר"י / ספר עץ חיים / שער ל"ד / פרק א מ"ב

פרק א מ"ב

היכל הששי והיכל זה נקרא היכל נוקבא דזעיר אנפין ובו שמונה שערים:

השער הראשון שער תיקון נוקבא ובו ז' פרקים:

(ענין ש"ע נהורין שיש באנפין דנוקבא דז"א דע שד' בחי' נמשכות אל המלכות וכן הוא (נ"א האחד הוא ב"ן) שמן הנפש שלה שנתן היסוד של הזכר בה כדי שתוכל לעורר מ"נ בעת הזווג כי ע"י הנפש הזו היא נעשית כלי. והב' הוא רוח. והג' הוא נשמה שנותן בה והם שם מ"ה ושם ס"ג. והד' הוא מ"ש בפ' תרומה בריה דרב ספרא ע"פ אור זרוע לצדיק ששהנה נשמות הצדיקים הם עצמם מזדווגים עם המלכות והם העושין נשמות כמ"ש ואת הנפש אשר עשו בחרן. והנה רוב הזווגים הנעשין בזמן הגלות הם באופן זה. והנה אלו הד' בחי' הנ"ל הם אלו הד' בחינות המלויין הנ"ל וארבעתן נכללין בבחי' הא' שהוא כללות מהמילוי והוא הנקרא נפש נמצא שזה המילוי כולו בכללו בחי' נפש אך בו נרמזין כל הד' בחי' דרך פרט כבר נתבאר בשער ל"א פ"ה דרך כללות הג' פרצופים שהם רחל ויעקב ולאה. ונבאר פרטן ונתחיל ברחל הנקרא נוקבא דז"א האמיתית כנ"ל שהיא נקודה עשירית מן הי' נקודות הכוללות כל עולם האצילות כנ"ל והיא המלכות שבהם והיא אשת ישראל הנקרא ז"א בכ"מ וכבר נתבאר כי היא יוצאת מן הת"ת מהארת המוחין של נה"י דאמא והיא עומדת באחורי ז"א בתחלת בריאתה ותקונה אב"א מהחזה דז"א ולמטה עד סיום רגליו ומקום זה הוא שיעור קומה שלה בכל הי"ס והנה ששיבש היות רחל אב"א עם ז"א הטעם הוא כמ"ש שהחצונים אינן יכולין להתאחז כלל עם הקדושה בבחי' פנים שלה אפי' בפנים של הנוקבא רק בבחי' האחוריים לבד כי הנה החצונים נקראו אלקים אחרים וכל יניקתן ואחיזתן הוא בשם אלהים הקדוש ונודע כי כל בחינת אלקים הם באחוריים של הקדושה. והנה רחל ששהיא הנוקבא האמיתית של ז"א כנ"ל אם היתה עומדת כדמיון לאה אשר פניה כלפי אחורי ז"א הנה היה אחוריה נשארין בגלוי והיו החיצונים נאחזים בה מאד לפי שהיא נקבה כנודע כי רגליה יורדות מות והטעם הוא לפי שהיא דינין גמורים ושם אחיזת החיצונים ונוסף ע"ז כי היא אחרונה שבכל י"ס דאצילות ולכן היו נאחזין בה הקלי' מאד ולכן כדי שלא יתאחזו בה הקלי' לסבת הנ"ל ובפרט שהוא נוקבא דז"א העיקרית והאמיתית ואין אנו רוצין שיתאחזו בה הקלי' משא"כ בלאה כמ"ש במקומו ולכן הונחו זו"ן אב"א דבוקים יחד אחד באחד יגשו ורוח החיצונים לא יעבור ביניהן ולא יעבור זר בתוכם כלל להיותן מדובקים ומחוברין יחד ממש עד שצריך אחר כך נסירה ממש כמארז"ל ע"פ ויבן ה' אלהים את הצלע ונשארו פני ז"א ופני רחל מגולים כי אין שם אחיזת החיצונים כלל ואחר אשר נתבסמו ונמתקו ע"י הנסירה אלו האחוריים שלהם אז חוזרין זו"ן פב"פ אחר ננסרו כי כבר אין כח בחיצונים להתאחז אפילו באחוריים. ובזה תבין סוד פסוק נזורו אחור כי תמיד כשישראל חוטאין למטה אז חוזרין זו"ן להיות אב"א וטעם הדבר הוא כי אז ע"י מעששה התחתונים הרעים היו הקליפות יכולין להתאחז באחוריים המגולין אם היו פב"פ לכן צריכין לחזור אב"א כדי שיתכסו האחוריים ולא יתאחזו בהם החיצונים והנה סבת התחלת תיקון רחל מן החזה הוא כי עד שם אורות הנה"י של התבונה מכוסים ושם נסתיים יסוד תבונה והאורות מגולין ובפרט כי שם מתחיל גילוי יסוד דאבא להתגלות וז"ס ה' בחכמה יסד ארץ הנאמר בתקונים כי אבא יסד ברתה. והענין כי במקום גילוי יסוד אבא שם מתחיל בנין המלכות רחל הנקראת ארץ משא"כ בלאה שעיקרה מן המקום של התבונה שעדיין לא נתגלה אבא אלא מהחזה ולמטה וטעם התדבקות רחל בז"א אב"א בכותל א' לשניהן משא"כ ביעקב וז"א יתבאר לקמן. ועתה נבאר התפשטות שיעור קומת רחל נוקבא דז"א באחוריו מכנגד החזה ולמטה עד רגליו ויציאתה מבחי' הארת המוחין והכלים דנה"י דאמא. הנה נתבאר כי ה"ח דדעת דז"א דמצד אמא נתחלקו מחסד עד הוד שבז"א והחסד שמתפשט בתוך הת"ת דז"א מתחלק לג"ש כמבואר וב"שש התחתונים שבו שהם מן החזה עד סיום הגוף שהוא הת"ת הוא בגלוי משא"כ שליש עליון שעדיין הוא מכוסה תוך כלי יסוד אמא לכן ב"ש חסד התחתונים להיותן מגולין הם מספיקים כפלים מאלו היו סתומים ולכן שליש א' לבד דז"א הספיק לצורך ת"ת עצמו לב' שלישי תחתונים וחצי שליש עלה לכתר שלו וחצי ניתן אל רחל לכתר שבה ובזה תבין למה נשים פטורות מן התפילין כי אין לרחל בחי' אורות מקיפים שהם סוד התפילין כמו שיש ליעקב כמ"ש למטה בענין יעקב. והרי שלקחה רחל כלי ואור לצורך כתר שלה ושם לעיל נתבאר היטב ענין הכתר הזה וע"ש. ואח"כ מן הארת פ"ת של כלי דנצח דאמא אשר בתוכו שליש אחרון של אור המוח הנקרא חכמה דז"א המלובש בג"פ נצח דז"א. הנה הארת ג"פ אלו מתלבשין בקו ימיני של רחל לצורך חח"ן שבה בין בבחי' הכלי בין בבחי' אור המוח בתוכו וכן מבחי' החסד מה"ח המתפשטים אשר אחד מהם מתפשט בנצח דז"א כנ"ל גם הוא להיותו מגולה הספיק חציו להאיר בנצח דז"א וחציו להאיר בכל קו ימין של רחל וכעד"ז בפרק אחרון דהוד אמא המתלבש בתוכו שליש אחרון של מוח בינה דז"א ושניהן מתפשטין תוך הוד דז"א ומאלו נעשה ג"ס בג"ה דקו שמאלי דרחל וכן מבחי' חסד של ה

"ח המגיע לחלק ההוד דז"א להיותו מגולה הספיק חציו להוד דז"א וחציו לכל קו שמאלי דרחל. ואמנם בקו האמצעי שלה זולת הכתר שלה שלקחה מחסד ת"ת דז"א לקחה ג"כ הארה הה"ג שהיו ביסוד של ז"א כנ"ל מצד הדעת דאמא ואלו הה"ג נתחברו בדעת שלה ונתקבצו שם אבל שאר הקו שלה שהוא דת"י שבה אין בהם חסדים. והנה יש לשאול כי כמו שה"ח יצאו מן היסוד דבינה ונתגלו מהחזה ולמטה ונפרדו ותחלקו בה"ס ז"א בחג"ת נ"ה א"כ גם הה"ג יתחלקו בשלמא בז"א לא היו יכולין להתחלק הה"ג אחר שכבר נתחלקו שם הה"ח לכן ירדו אל היסוד דז"א. אמנם משם ולמטה למה לא נתחלקו גם הגבורות כי כבר אין להם כלי שיקבצם יחד ויחברם וא"כ מי גרם להם שיתקבצו ויתחברו בדעת שלה כל הה' ביחד. אבל הענין כי יסוד דאבא אשר נתגלה עתה בגלוי מהחזה דז"א ולמטה כנ"ל האיר הארה אל הה"ג שביסוד דז"א ושם מתחברין יחד ומתאספים היטב והוא ממתיק הדינין הקשים שבהם ע"י חיבור הזה וכיון שנתחברו שם לכן כאשר יצאו בדעת של רחל נשארו שם ג"כ מחוברים כולם בלתי פירוד. והנה אחר שאלו הה"ג נתקבצו ביסוד שלו אשר זהו בחי' הדעת שלה אז חווזרין האורות ומתפשטין למטה הה"ג מחסד עד הנ"ה שלה על דרך שנתחלקו הה"ח בזכר ואח"כ חוזרין חמשתן ביחד ומתקבצות ביסוד שלה בעת הזווג שלה עם הז"א ונודע כי גם ביעקב כשמזדווג עם רחל מתקבצות כל הה"ח שלו ביסוד שלו:

חזרה לראש הדף
Site location tree