פרק ז מ"ת
ועתה צריך לבאר דרך פרט סדר ירידת אלו הגבורות וסדר התפשטות שלהן בגוף הנקבה ואח"כ סדר עלייתן למעלה עד הכתר שבה. ונבאר דרוש זה על מצות העלאת המנורה כמ"ש פ' בהעלותך את הנרות מה ענין מצוה זו הגדולה ומה ענין שבחו של אהרן שלא שינה וכמארז"ל. והנה הענין כי המנורה היא רחל נוקבא דז"א העומדת באחור ז"א וז' נרותיה הם שבעה קצוותיה מחסד עד המלכות שבה וכמו שהחסדים המתפשטין בו"ק דז"א הם נקראים ה' אורות מאירין שהם ה' אור דיום א' דפ' בראשית כן הה"ג המתפשטין בנוקבא בז"ק שלה הם ג"כ אורות שבה המאירין בז' נרות המנורה שהם ז"ת כי הם בחי' ששלהבת הנר המאירה אלא שהאורות של ז"א נקרא מאורי יום ושל נוקבא נקראת מאורי לילה. וקודם שנבאר ענין העלאתן שהוא חזרת הגבורות ממטה למעלה עד הכתר כנ"ל נבאר ענין הדלקתם שהוא ירידת אורות הגבורות מלמעלה מן הדעת שבה עד היסוד שבה כמ"ש יאירו שבעת הנרות אך החזרה נזכר במש"ה בהעלותך וכמ"ש בע"ה. והנה בסדר ירידתן אני מסופק בב' אופנים אלו איזה מהם הוא. ונלע"ד ששמעתי ממורי זלה"ה שניהם אלא שאין בידי לישבן יחד כמו שהקדמתי בהקדמת הספר שאיני רוצה להוסיף ולגרוע נקודה אחת מכל מה ששמעתי ממורי זלה"ה א' כי בעת צאת הגבורות מן הדעת שלה יוצאות ב' גבורות ביחד א' אל החסד שבה וא' בגבורה שבה לכן אין החסד צריך אל הגבורה שבה ואין הגבורה צריך אל החסד שבה וגם ת"ת א"צ לא לחסד ולא לגבורה כי אור גבורה שלו מתפשט מן הדעת ויורד אליו דרך קו האמצעי. והנה נ"ה א"צ זה לזה וגם אין צריך אל ח"ג אשר למעלה מהם אמנם נ"ה הם צריכין אל הת"ת כי ב' אורות הגבורות שלהם יוצאין מן הת"ת ונחלקים זה לימין וזה לשמאל בנ"ה אח"כ כולם הם מתקבצין הארתן ביסוד כנ"ל. ואופן אחר נ"ל ששמעתי בודאי כי החסדים של ז"א וגבורות של נוקבא יורדין מדרגה אחר מדרגה מן החסד עד הוד כי מתחלה כולן יורדין בחסד ביחד ואח"כ נשארה גבורה שלו שם ויורדין הד' גבורות אל גבורה ונשארה גבורתה שם ויורדין ג' גבורות בת"ת ונשאר שם גבורתו ויורדין ב' גבורות בנצח שלה ונשאר שם גבורתו ויורדת גבורה אחרונה בהוד ואח"כ הארת כל אחד יורדין ביסוד ואח"כ הארת הארתן במל' שבה אלו הב' אפנים נלע"ד ששמעתי גם שניהם כנ"ל: