אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / האר"י / ספר עץ חיים / שער ל"ז / פרק ג מ"ת

פרק ג מ"ת

ונבאר עתה ענין פרצוף יעקב בפרטות כבר נודע כי כל בחי' אורות הנמשכין ליעקב הוא בחינ אורות היוצאין מתוך ז"א ולחוץ אותן האורות המגולים שהם מן כלים דנה"י דאבא ומן המוחין שבתוכם שהם מצד אבא אשר אינן מתגלין רק מהחזה דז"א ולמטה ששם נגמר יסוד אמא כנ"ל. והנה כתר דיעקב הוא כנגד ב"ש תחתונים של ת"ת דז"א שמן החזה ועד סיום הגוף הנקרא ת"ת והענין כמו שכתבתי בדרושים אחרים שיש בחינת אורות מקיפין אל ז"א הנקרא ישראל אשר הם סוד התפילין שבו כן יש בחי' אלו ביעקב והוא כי הנה במקום הזה מתגלה יסוד של אבא אשר בו מתלבש הדעת דז"א דמצד אבא. וכבר נת"ל כי הדעת הוא כלול מד' בחינות שהם חו"ב וחו"ג ולכן הוא מכריע אותן ב' הכרעות בין חו"ב דמוחין דמצד אבא ובין חו"ב דמוחין דמצד אמא ומאלו יוצא אור שלהם לחוץ לז"א כנגד פניו ואז שם הם נעשין בחי' ד' מקיפים אל יעקב ואלו הם סוד התפילין שלו. ועיין בביאורינו ענין תפלה של יד ושל ראש דיעקב ושם יתבאר לך דרושים עמוקים וגדולים בענין רחל ויעקב. ואח"כ מבחינת חו"ב דמוחין שמצד אבא המלובשין תוך נ"ה דאבא אשר גם הם מתלבשין תוך נ"ה דאמא משם יוצא האור מחו"ב הנ"ל ויוצא לחוץ ומהאור זה נעשה כלי בית קיבול הנקרא כתר אשר תוך כלי בית קבול זה מתקבצין ונכנסין אותן ד' בחי' הדעת הנ"ל ונעשים שם בסוד מוחין תוך כתר הזה וזהו בחי' כתר יעקב. ואל תתמה שאיך אפשר שמן אור חו"ב נעשו כלים ומאור הדעת נעשו מוחין כי אין זה תימא כי הנה אור החו"ב הנ"ל יוצא לחוץ מלובש מתוך כמה לבושים שהם כלים דנ"ה דאבא אשר מלובשים תוך נ"ה דאמא וגם הם מלובשים תוך ב' זרועות דז"א עצמו ואח"כ יוצא לחוץ אותו אור דרך בקיעת מקום פרקים אמצעים של הזרועות דז"א הנקרא בלע"ז קובד"ו במקום הנחת תפילין של יד דז"א ואח"כ חוזרין אותן האורות לכנוס ולהתלבש תוך גופא דז"א עצמו ואח"כ חוזרים לצאת מהחזה ולחוץ פעם אחרת ואח"כ מהארה זאת נעשה כלי של כתר יעקב אמנם בחינת הדעת אין בו רק ב' לבושים והוא יסוד אבא ות"ת דז"א ובצאתו לחוץ אינו אור מלובש כ"כ ולכן נעשה בחינת מוח אל כתר דיעקב. ועיין בדרוש לאה ותראה ענין בקיעת פרקי הזרועות באופן אחר ממוחין דאמא לצורך לאה. גם למעלה תבין ענין התפשטות האורות דרך קוין הזרועות והשוקיים איך הוא הענין. והנה טעם הדבר למה האור היוצאין מחו"ב דרך פרקי הזרועות חוזרין להתלבש בגוף דז"א הוא מפני שכתר דיעקב אינו נעשה אלא מת"ת דז"א כי כולם בחינת קו האמצעי ומשם נעשה כנ"ל אח"כ מבחי' פ"ת של נצח דאבא אשר בתוכו מלובש שליש תחתון של מוח חכמה דמצד אבא המלובש בנצח דאימא בפ"ת שבה הנה הוא מתלבש בג"פ שבנצח ז"א ויוצא האור ההוא משם ולחוץ אל יעקב ונעשה ממנו ג' חלקים ג"כ בקו ימין שהם חח"ן וכעד"ז בקו שמאל דיעקב מתחלק בו האור היוצא מן שליש תחתון דבינה דמצד אבא המלובש בהוד דאמא בפ"ת שבה המלובש בג"פ דהוד דזעיר אנפין נעשה ממנה בג"ה דיעקב ונלך עתה אל קו האמצעי דיעקב. כי הנה נת"ל כי יסוד דאבא מתלבש תוך ת"ת דז"א אשר ממנו נעשה כתר דיעקב כנ"ל ואמנם עטרת היסוד דאבא אשר היא מלובשת תוך כלי יסוד דז"א הנה גם הוא מתחלק בדעת ובת"ת וביסוד דיעקב שהוא קו אמצעי שלו. והנה אחר שביארנו כי מן החו"ב דמצד אבא נעשה חו"ב דיעקב צריך שתדע ג"כ כי גם מן הדעת דמצד אבא המתלבש תוך יסוד דאבא אשר ביארנו שיש בו ד' מוחין שהם חו"ב וחו"ג הנה מן החו"ב האלו אשר בדעת דמצד אבא עלו ג"כ ונתלבשו תוך החו"ב של יעקב אשר נעשו מן מוח חו"ב עצמן דמצד אבא המלובשים בנ"ה דאבא ונתחברו בחכמה דיעקב חכמה דמצד אבא ממש וחכמה דבחינת הדעת דאבא ובבינה של יעקב נתחברה בינה ממש מצד אבא ובינה מצד הדעת דאבא וב' בחי' תחתונות שהם ח"ג ששבדעת דמצד אבא נכנסו בדעת של יעקב ונעשה כלול מחו"ג כנודע. והנה כל זה הוא במה שהוא כנגד השורש העליון של יסוד ז"א המחובר עד נגד ראשי פרקי הירכיים שהם נ"ה כנ"ל וכל זה הוא מתפשט עד החזה של יעקב ואח"כ שאר התפשטות אורך היסוד דז"א ממנו נעשה כנגדו שאר סיום הת"ת הנקרא גוף דיעקב ואח"כ עטרה של יסוד דז"א הוא נגד יסוד עצמו דיעקב. ודע כי כמו שנחלקים בז"א ה"ח וה"ג כנ"ל כך מתפשטין ומתחלקים ביעקב כי הה"ח שבדעת שלו עצמו של יעקב מתחלק לה"ח ומתפשטין בחג"ת ונ"ה דיעקב וה"ג שבדעת שלו גם הם מתחלקת אח"כ לה"ג ונמשכין עד יסוד יעקב ומתקבצין ומתחברין שם:

מ"ק בתורה נזכר ב"פ יעקב זה אחר זה הם נגד יעקב היוצא בפני ז"א וכנגד רחל היוצאת אחורי ז"א לכן בזוהר קרא לשכינה יעקב:

חזרה לראש הדף
Site location tree