אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / האר"י / ספר עץ חיים / שער ל"ז / פרק ד מ"ת

פרק ד מ"ת

ונבאר עתה ענין פרצוף לאה אששת יעקב בפרטות כבר בארנו כי יעקב הוא מן כל י"ס דאחוריים דאבא אבל לאה אינה אלא מן המלכות לבד האחרונה שבכל י"ס דאחוריים דאמא וכל הט' האחוריים לא יכלו להתברר ולהתתקן וכבר נת"ל הטעם. עוד יש ט"א והוא מפני שאלו הם דינין גמורים שהם אחוריים היותר חצונים שיש באמא אשר אפילו מינה דינין מתערין כנודע לכן לא היה יכול להתברר מהם רק האחוריים של מלכות דאמא בלבד וממנה נעשית פרצוף לאה ואמנם הט"ס אחרות של אחוריים דאמא שנפלו נשאר למטה במקום שנפלו ולא יכלו להתברר אז בעת תיקון אצילות אבל מאז ולהלאה מבריאת האדם עד ביאת המשיח כל מה שנתקן בבחי' אחוריים דאמא בכל יום ויום ע"י תפלתינו אינו אלא מן הט' הנשארים ולא נגמרו להתברר לגמרי עד ביאת המשיח ב"ב אבל המלכות נתקנת בעת אצילות. והר"ר יצחק כהן אמר לי (שנלע"ד) ששמע ממורי זלה"ה כי הנה ב' בחינת של אחוריים היו א' הם האחוריים של אמה שנפלו בזמן היותם או"א אב"א. ואח"כ נפלו פ"ב אחוריים אחרות של אמא בזמן שהיו או"א פנים באחור כי אז היה קלקול פ"ב באחוריים דאמא כי גם אז לא יכלה לקבל אור פנים ונשארה באחור כנ"ל אבל אבא לא נפל ממנו אחוריים רק פ"א לבד בעת אשר היה גם הוא אב"א עם אמא ולא היה יכול לסבול אור פנים אבל אחר שחזר בבחינת פנים באחור דאמא אז אבא נתקן ואמא נפלו אחוריה בפעם ב' והנה האחוריים הראשונים לא נתבררו כלל ולא יכלו להתברר עד ביאת משיחגג והנה האחוריים השניים המלכות שבהם נתבררה ונעשית לאה בזמן של תיקון האצילות והט"ס אחרות מתבררות והולכות מאז ולהלאה כנ"ל עד ביאת המשיח ואז יוגמרו להתברר אך איני זוכר ששמעתי כך אלא כמ"ש. והנה הוא כאשר נכנסין מתלבשין נה"י דאמא תוך ז"א לעשות לו מוחין כנזכר פשיטא הוא שמכ"ש שמלכות של אמא שהיא תחתונה מנה"י שבה שהיא נכנסה ראשונה מהם תחתונה מכולם ומקום עמידתה היא בדעת ז"א ואז זו המלכות דאמא שהיא תוך פנימית דז"א בדעת שלו כאשר לאה שהיא אחוריים שלה עולה מלמטה עד מקום הדעת כנ"ל לסבת שאין לה מקום שיסבול ד' פרצופים ביחד ואז המלכות דאמא המלובש תוך דעת ז"א יש לה חפץ וחשק להדבק עם בחינת אחוריים שלה הנקרא לאה ואז מושכת אותה שם ומעמידה כנגדה מבחוץ לדעת דז"א היא מבפנים ולאה מבחוץ כנגדה ועדין לאה הוא בסוד נקודה א' כי עדיין לא נתקנה ואינה רק מלכות לבד דאחוריים דאמא שהוא ספירה א' ואז היתה מאירה ומגדילה ומתקנה ונעשית פרצוף שלם ומאחר שהוא כן נמצא כי התחלת ראש לאה היא מן כנגד דעת דז"א ולמטה עד כנגד החזה ששם מתחיל ראש רחל עד סיום רגלי ז"א אבל למעלה מדעת דז"א אין עלייה והגדלה ללאה כלל לפי ששרשה שהיה מלכות דאימא היא בדעת דז"א כנ"ל. והנה נתבאר אצלינו בהרבה מקומות וגם בכוונת ק"ש בשכמל"ו כי לאה נקרא מד"ת בסוד ומד"ת ימי מה היא לפי שלוקחת ד' אלפי"ן שבד' שמות דאהי"ה שבמוחין דז"א ויש בה הארת ד' מוחין. והנה לאה בעמה אין לה רק האחור של המלכות דאמא לבד שהיא ספירה א' בלבד אמנם כאשר עלה למעלה נגד הדעת דז"א אז המלכות של אמה הפנימי אשר עומדת בפנים דעת ז"א נותנת בה כח הארתה ג"ס תחתונות דאמא שהם נה"י ואע"פ שהאחוריים שלה לא עלו כנ"ל ואז מתפשט לאה ונעשית פרצוף א' שלם מבחי' ד' ספי' ששהם נהי"ם דאמא בלבד אבל רחל נוקבא דז"א אע"פ שגם היא שיעור קומתה היא בד' ספי' תחתונות דז"א בלבד עכ"ז יש בה כל הי"ס אבל לאה אין בה רק ד"ס אלו בלבד וזכור זה. והנה בהיות בה ד"ס אלו ונעשית פרצוף א' שלם הנה נעשית בחינת אות ה' עליונה כנודע כי לאה ורחל הם ב' ההי"ן עילאה ותתאה וכבר ידעת כי פרצוף הנקבה היא צורת ה' ושיש בה ג' קין ימין ושמאל ואמצע הכוללים כל פרצופה וז"ש לעיל שלאה נקרא מדת גימטריא ד' אלפי"ן שלוקחת מד' שמות אהי"ה כי הנה נודע שאמא נקרא אהי"ה וכל ספי' שלה נקרא אהי"ה ונמצא כי ד"ס תחתונות שבה שהם נהי"ם הנכנסים בסוד מוחין תוך ז"א הנה הם ד"פ אהי"ה ועיקרם הוא בז"א וההארה שלהם בלבד היא בלאה והם בחי' ד' אלפין הנ"ל. גם זהו ממש בחי' שם של לאה כי א' של לאה היא בחינת המלכות שהיא שורש בחי' לאה כנ"ל ו ל' של לאה הם בחי' ג"ס אחרונות נה"י דאמא הרי הם ד"ס שלוקחת ואז נעשית צורת ה' והיא ה' של לאה ואז כל בחי' אלו יחד נקרא לאה גם ז"ס אשירה לה' כי גאה גאה כי פסוק זה נאמר על בחי' לאה שנתגאה ועלתה למעלה בדעת דז"א למעלה מן ראש רחל. כנ"ל במקום גבוה ושם נעשית בחי' ג' אותיות גא"ה כי ה ג' הם במקום הנה"י דאמא וא' היא מלכות דאמא ונתחברו ארבעתן ונעשו פרצוף בצורת ה' כנ"ל וחיבור ג' אותיות הוא גאה והם חשבון לא"ה כי ג' ול' הם חשבון אחד במספר אי"ק בכ"ר גל"ש כו'. מ"ב וזהו כי גאה גאה לאה היא בחי' עשירית די"ס דאחוריים דאמא שנפלו והיא חיצוניות דמלכות דאמא ואין בה רק אחוריים של ספי' א' בלבד והוא (נגד מוח ז"א עד) כנגד חג"ת דז"א. והנה פ' כי גאה גאה הוא כ

י יש כאן ב"פ גאה הא' פשוט כי נקודה חיצונה דלאה היא למטה כנגד חזה דז"א נתגאה שעלתה למעלה במקום גבוה כנגד אחורי הדעת דרישא דז"א וגאה ב' כי אחר כך לא די שעלתה שם נגד הדעת דז"א אלא נתגאה יותר שנדבקה בפנימיות שלה במל' דבינה ג"כ העומד תוך דעת ז"א. ואז נותן כח ללאה נקודה חיצוניות ומקבל הארה של ג"ס נה"י דאמא ונמצא שבהגבהה נעשית בת ד"ס נהי"ם ואז נעשית פרצוף ונקרא ה' עלאה. וזהו רמז באותיות גאה ובאותיות לאה כי א' דגאה היא בחי' אותה נקודה שהוא עיקר שורש לאה נקודה חיצונית שלה והוא ג"כ א' דלאה ואח"כ נתגאה ועלתה למעלה ומקבלת נה"י דאמא שהם ג"ס והם ג' דגאה והם ל' דלאה אח"כ נתגאה יותר ונעשית ה' כי אז הוא פרצוף שלם ונקרא ה' עילאה והיא ה' דגאה והוא ה' דלאה וזהו כי גאה גאה ר"ל שגאה ועלתה למעלה במקום גבוה וגם נעשית בחינת אותיות גאה ממש כנזכר:

חזרה לראש הדף
Site location tree