פרק ד מ"ת | שער ל"ח | ספר עץ חיים | האר"י | כתבי מקובלים נוספים | ספריית כתבי מקובלים -
אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / האר"י / ספר עץ חיים / שער ל"ח / פרק ד מ"ת

פרק ד מ"ת

גם ענין זה הוא חטא של אדה"ר בעץ הדעת טו"ר כאשר בארנו לעיל כי זהו מקומו והוא עצמו משארז"ל שחטא חוה היה שסחטה ענבים ונתנה לו. ופירוש הענין כי הנה העקביים של לאה הנכנסין בכתר רחל הם בחי' ענבים גימטריא עק"ב בסוד עקב ענוה הנ"ל והיין שבענבים הם דינין שבעקביים האלו. ונודע שאין החיצונים ניזונין אלא מפסולת היין מן השמרים שבו שהם שיורי הדין הקדוש (וחוה גרמה) והנה זה השפע שיונקים החצונים הוא דין קשה והוא יין עכור מלא שמרים והוא בלוע תוך העקביים של לאה דמיון היין הבלוע תוך הענבים וחוה סחטה אותן ענבים וכוונתה היתה שע"י הסחיטה ההיא יצאו השמרים הבלועים שם ומהם שתו אדם וחוה מן היין ההוא כוס התרעלה חלק החצונים הנקרא סטרא דמותא ולכן נענשו בענין המיתה וגרמו עליה מיתה. ואפשר גם כן שזה סוד מיתת רחל מחמת התרפים כמאמר רז"ל. והבט נא וראה כי ענבים גימטריא עק"ב כנזכר לעיל לכן אין נדרכות הענבים להוציא מתוכם יינם אלא בעקביים וענבים אלו הם לשון רבים ששהם ב' עקביים הנ"ל אשר כל א' מהם הוא נקרא אלקים להיותה דינין כנ"ל. והנה ב' רגלים הם ב' שמות אלקים (ועם י' אותיות שלהם ג"כ גימטריא ענבים) והם גימטריא עק"ב כי אלהים שהוא שורש הדין בבחי' ענבים ובתוכו גנוז היין ומובלע בתוכו ולפי האמת כיון שהם ב' שמות אלהי"ם וגם ענבים מיעוט רבים שנים למה הם גימטריא עק"ב כנ"ל שהוא לשון יחיד הענין כי להיותן מובלעים ב' העקביים בכתר דרחל כנ"ל מתאחדים ונעשים עקב אחד וזה עקב ענוה ולא כתיב עקבי הענוה. ונל"ח ששמעתי ממורי זלה"ה כי זהו ג"כ סוד מ"ש פרשה תצוה ובספרא דצניעותא דינין דנוקבא תקיפין ברישא ונייחין בסופא כי הנה בכתר דרחל שם הם עקביים דלאה שהם תוקף הדינין כנ"ל. והנה נתבאר ענין חטא אדה"ר איך היה בעץ הדעת שהם בב"ש תחתונים של ת"ת דז"א שהם אורות נגלים של הדעת מבחי' החסדים שבו. גם תבין מאמרי זוהר שנראה חלוקים זע"ז כי בקצת מקומות נראה שחטא אדה"ר היה בנוקבא ויש שנראה שהיה בזכר ויש שנראה בכתר ששם חשך כנזכר בתקונים וזוהר פרשת בראשית והכל אמת כי הוא הכתר והוא דנוקבא רחל והוא במקום חזה דז"א וענין דשוי חשך בין כתר לעילת העילת כאשר נתבאר אצלינו באורך ביאור ענין חטא אדה"ר ובענין אותן ד' חכמים שנכנסו לפרדס:

מ"ב גם את לרבות אך רק למעט. סוד הדברים אלו שכבר נודע שפרצוף ז"א כלול ב' נששים לאה ורחל והם ב' בחי' שהם ב' רבוים וב' מעוטים בפרצוף א' דז"א כי לעולם הרבוי בנוקבא כי תחלה נברא האדם ולקח הקב"ה הצלע וריבה בה ונברא משם הנוקבא והנה מהחזה ולמעלה שהוא מקום הסתום שם היא לאה מאחור ונק' עלמא דאתכסייא ויש לה רבוי ומיעוט ומיעוט הוא כי לפעמים היא בחי' י' מי"ס דאחוריים דאמא כנודע והיא חיצוניות דמלכות דאמא ואין בה רק אחוריים דספי' וזהו אך למעט אך לאה כי היא בחי' י' דאחוריים דאמא אשר בבה שם אהי"ה כמנין אך ויש בה לפעמים ב' רבויים שהם גם את כי הנה היא לוקחת מהלבושין שש ד' מוחין שהם ד' שמות אהי"ה במלוין. ואמנם בתחלה לקחה כללותן לבד שהם ד' אותיות הראשונים והם מספר היותר רב והם ג"כ יותר מעולות ורבות שמהם נעשה הכתר שלה וד' אלפין שהם גימטריא מד"ת כאשר בארנו ע"פ ומדת ימי מה היא. והנה מדת כמנין ג"ם א"ת אשר ב' רבוים אלו הם בלאה והם סוד הכתר שלה הנ"ל הנעשה מד' אלפין הרמוזין בד' גדולה דאחד שהיא לאה כנ"ל שם. עוד ט"א גם את לרבות שהנה לאה יוצאת מהחזה דז"א ולמעלה ותופסת הג' קוין שלו אשר בהן ד' ספירות חו"ב חו"ג שעדיין אין לה חלק בדעת והם סוד ד', והנה ד"ס כל א' כלול מי' גימטריא מ' וי' כלול מי' הרי ת' והם מדת במנין ג"ם א"ת. עוד יש בחי' רבוי א' והוא כי כל אותן ד' ספירות אשר כל א' כלול מי' הרי מ' וגם תופס שליש המכוסה דת"ת והוא שליש מי' דהיינו ג' הרי ג"ם וגם לאה היא מלכות דאמא אשר בה עיקר הכ"ב אתוון (גדולות הם בבינה אשר בה לאה והם) מא' עד ת' הרי את הרי גם א"ת לרבות. ועוד יש רבוי אחר כי היא אחוריים דבינה ובה אהי"ה והוא דאחוריים העולה מ"ד תסיר האלף נשאר גם וזהו גם לרבות (והנה גם ברחל יש ג"ם א"ת א"ך ור"ק ונבאר קודם ברחל) ואך ורק שהם ב' מיעוטים הם ברחל שהנה היא מקבלת מיעוט אורות דלאה כנודע בכוונת ק"ש ולכן היא דין וגם שאין לה הארה עליונה נשאר במיעוטה והיא דין שהנה היא בחי' של אדני וג' אותיות דין שבה ה"פ נגד ה"ג שבה והם ש"ך ניצוצין דדין הגמור כי הם אותיות דין וזהו א"ך ר"ק שהם ש"ך דינין כשהוא במיעוט בלתי הארה עליונה (כי א' כבר לקחה לאה) כנ"ל ובבא אליה הארה מאמא מהאלפי"ן שבשם אהי"ה אז נתוסף בה הארה ומיתוק והם ה' אלפין (נעשה אדני דינא רפיא) ועם ה"פ דין יהיה שכ"ה דהיינו נערה טובת מראה אך בעת המיעוט היא א"ך רק בגימטריא ש"ך וזהו א"ך ר"ק דהיינו ר"ק מא"ך כי אך הוא רומז לשם אהיה שהיה חסרה אור דאלפי"ן הנ"ל לכן הוא דין נער משא"כ בקבלתה מן האלפי"ן היא נערה שנעשה הדין ממותק (ונבאר עתה ג"ם א"ת ברחל כי הנה מקבלת הארת כ"ב אתוון מא' עד ת' מבינה ע"י ז"א כמ"ש בברוך אתה בעמידה והוא אותיות שליש תחתון דז"א ונהי"ם הרי ג"ם וכ"ב אתוון הרי א"ת וזהו ג"ם א"ת ברחל. והנה ג"ם וכ"ב אותיות גימטריא אדני שהוא ברחל. והנה הג"ם מאיר ברחל מצד לאה והכ"ב אותיות הוא מלאה מלכות דתבונה אשר משם אותיות כי לפעמים מאירין בה הג"ם א"ת שהם בלאה):

חזרה לראש הדף
Site location tree