פרק ט מ"ת
ונבאר עתה מארז"ל במס' ע"ז תנא דבי אליהו שית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב הנה נודע כי עולם נקרא ז"א מחסד שבו עד יסוד שבו אשר אלו הם סוד שיתא אלפי שנין הוי עלמא וגם עניינו כי הנה ז"א בחי' שם מ"ה דמילוי אלפי"ן כנודע. והנה הוא פרצוף שלם ובאחוריו יש ב' נשים לאה ורחל זו מהראש עד החזה וזו מחזה ועד רגליו והז"א מזדווג עם שניהן כנודע וכמבואר אצלינו כי יש בחי' יסוד שם למעלה בחזה דז"א אשר בו מזדווג עם לאה וא"כ מוכרח הוא שיהיה בו ב' שמות מ"ה דאלפי"ן נגד ב' בחי' אלו הנ"ל וכנ"ל בפסוק הודיעני ה' קצי. והנה בב' שמות של מ"ה הנ"ל יש בהן ו' אלפי"ן וז"ס שית אלפי שנין הוי עלמא. עוד יש לפרש כי הז"א שם מ"ה דאלפי"ן ואחוריים שיש בו שהוא יו"ד יו"ד ה"א כו' יש בו ו' אלפין. עוד יש לפרש על לאה ורחל אשר כל א' נקרא עולם כנזכר בזוהר ויצא על פסוק מן העולם ועד העולם וכל עולם ממנו ו' אלפי"ן והענין כי נודע כי הנקבות הם אחוריים של הזכר וזכור כלל זה. נמצא כי שם מ"ה הוא פשוט בלי רבוע בז"א ובנקבע יהיה רבוע אחוריים של מ"ה אשר בו שיתא אלפי כנ"ל נמצא כי לאה הוא שם מ"ה דאחוריים דז"א ובה ו' אלפי"ן וכן באחוריים דמ"ה דרחל:
[הגהה - נ"ל פי' הגמ' הקב"ה שט בח"י אלפי"ן עלמין בכל יום]:
אמנם אמרו וחד חרוב פי' כי שם של ע"ב דיודי"ן יש בו ד' יודי"ן אבל בשם מ"ה אין בו רק י' אחד ראשונה וכנגד אות י' אחד שבשם מ"ה דאלפי"ן שאין במלואה אות אל"ף כשאר הג' אותיות הוי"ה שבכ"א יש בו אלף לכן נגד זה אמר וחד חרוב לכן לאלף שביעי אין קיום אבל הוא חרוב כי אין לו על מה שיסמוך בעה"ז שהוא אחוריים דמ"ה כנ"ל שאין בו רק ו' אלפי"ן. ונחזור לבאר ענין ב"פ מ"ה שיש בב' בחי' בז"א כי מ"ה א' מתחלק כך ג' אותיות יה"ו הם בחב"ד שבו וה' תחתונה בשליש עליון דת"ת עד החזה שעד שם בחי' אורות מכוסים כנודע ומהחזה ולמטה שהאורות מגולין הם בחי' אחרת לכ יש בו שם מ"ה ב' כסדר הזה יה"ו בנצח הוד יסוד וה' אחרונה בעטרת יסוד ז"א. והנה כאשר תחבר ב"פ מ"ה אשר בזז"א יהיה גימטריא צ' והוא בחי' צ' דצלם דז"א המתפשט בכל כללות פרצוף ז"א בפנימיותו כמ"ש בדרוש הצלם. ובזה יתבאר ענין פסוק הנאמר ביעקב ואנכי איש חלק ר"ל שנחלק לב' חלקים של מ"ה א' עד החזה דז"א וא' מהחזה ולמטה אשר בהם מאחוריו ב' נוקבא לאה ורחל. גם ז"ש במשה וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים וארז"ל מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלקים כי אלקים זה הוא בסוד הבינה כנודע שגם היא נק' אלהי"ם והנה"י שבה נתפשטו ונתלבו תוך ז"א והיסוד שבה נגמר עד החזה כנודע. לכן מחציו של מעלה של ז"א אשר כנגדו יוצאת לאה מבחי' דאמא נקרא ז"א אלקים ג"כ ומחציו ולמטה שיוצאת רחל הנקרא אשה נקרא הוא איש בסוד לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת הנדרש ברחל והנה משה הוא בחי' ז"א כנודע ושתוף ב' בחי' נקרא איש האלקים: