אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / האר"י / ספר עץ חיים / שער ל"ט / פרק ד

פרק ד

ונחזור לענין ראשון כי הנה בדוגמת מ"ש בענין ד' עולמות אבי"ע בכללות כן הדבר בכל עולם ועולם ונתחיל בעולם אצילות ונאמר כי הנה היותר משובח מכל בירורי האצילות שהוברר מז' מלכים כנ"ל הנה אז הוברר ועלה בעתיק והגרוע ממנו בא"א והגרוע באו"א והגרוע בזו"ן וכעד"ז בי"ס עצמן שיש בכל פרצוף ופרצוף וכעד"ז בפרטי פרטים והדברים מובנים. וצריך שתדע כי בעת שהתחיל בירור האצילות אז עדיין לא הוברר הבריאה כלל וכעד"ז בשאר העולמות וכן באצילות עצמו בעת שהוברר עתיק עדיין כל מה שלמטה ממנו לא הוברר כלל וכן כיוצא בזה בכל פרטי הפרטים ואין להאריך. נמצא כללות כל הדברים כי כל ד' עולמות אבי"ע וכל הפרטים שבהם הם בירור אלו הז' מלכים. וענין זה הוא שורש לכל הידיעה הזאת של חכמת האמת וזכור זה. וכבר ביארנו בדרוש א' וב' כי א"א לברר שום ניצוצין אלא ע"י זווג העליון כי אותן הניצוצין עולין מלמטה מן מקום אשר נפלו שם ונכנסות בבטן הנוקבא העליונה ומשתהות שם זמן ימי עיבור ואז מתמתקים שם ונעשין שם בחי' פרצוף. והנה בזווג העליון שהיה כדי לברר א"א אין אנו רשאין לדבר כי מה שלמעלה מאו"א נאמר בו אחד קראתיו בלא שותפא דתנינא בזוהר בראשית כ"ב ואין זווג ניכר שם כי הנוקבא ראשונה שהיתה באצילות היא אמא עלאה ומאו"א והלאה אנו מתחילין להזכיר בחי' זווג לכן עתה נבאר זווג או"א כדי לברר בירורין חלקי זו"ן. והענין כי אחרי אשר הובררו חלקי או"א לגמרי אז הוצרכו הם להזדווג כדי לברר ברורי חלקי זו"נ ואז עלו שם בירורי זו"נ דאצילות בבטן אמא עלאה ונצטיירו שם בזמן ימי עיבור ויצאו מתוקנים אבל דע כי לא נתבררו שם בבטן אמא רק חלקי זו"נ דאצילות ולא יותר. ואח"כ עד"ז נתבררו חלקי ראש הבריאה אשר שם ע"י נוקבא דז"א בבטן שלה. ודע כי לפי שא"א להזכיר בחי' זווג רק מאו"א ולמטה לכן אנו כוללים הג"ר דבריאה לומר שהובררו יחד בבטן נוקבא דאצילות אמנם המשכיל יבין הדבר מעצמו ואח"כ באו"א דבריאה הובררו זו"נ דבריאה וכן כיוצא בזה עד סוף חלקי עשיה ואין להאריך. הטעם שאין כח באו"א לברור כל מה שלמטה אלא זו"ן בלבד, הוא כי הנה כל הניצוצין אינם שוין ויש בהם מדרגות חלוקות לאין קץ כנ"ל בראש הדרוש לכן כל מה שהוא מבחי' זו"נ של אצילות בלבד יכול להתברר ולעלות עד אמא דאצילות אבל כל מה שהוא למטה ממדריגת זו"נ אינו יכול לעלות גם הוא למעלה מזו"ן עד אמא שהרי הוא מדרגה פחותה מזו"נ ואם היה בו כח לעלות עד אמא היה גם הוא נכלל בכלל זו"נ. באופן שאינו מתברר שום מדרגה אלא במדרגה א' שלמעלה ממנו בלבד והדברים מובנים ומבוארים. [הגהה - צמח נ"ב כי כן היה בנפילת הניצוצות שהרי הניצוצות דע"ב בכלי דע"ב כנודע]:

אמנם צריך שתדע ענין א' והוא כי גם קודם שהוברר זו"ן וודאי הוא שלא היו נמנעים או"א מלהזדווג שהרי זווגם הוא תדירי תמידי ולא פסיק לעלמין כנודע. אמנם לפי שעיקר סבת הזווג אינו (אלא) לברר בירורין לכן לא היה צריך להזדווג בבחינת זווג התחתון דיסוד דיליה ביסוד דילה הנקרא זווג גופניות תחתון אבל היו מזדווגין זווג רוחני עליון והוא הנקרא נשיקין כמבואר אצלינו בדרוש זווג עליון דנשיקין וזווג תחתון דיסוד ועיין בדרוש ד' נשיקין אמנם זווג תחתון גופני כדי לבררם לא היה אז צריכין אליו עד שיתחילו להתברר זו"ן אז הוצרכו או"א להזדווג זווג תחתון גופני כדי לבררם בבטן אמא עלאה כנ"ל ואז נזדווגו פעם ראשון כדי להוציא זו"ן ולברן בבחי' ג' כלילין בג' ואח"כ נולד ויונק משדי אמו. אח"כ חזרו או"א להזדווג זווג ב' כדי לתת להם מוחין שהם בחינת הגדלות כנודע והיו שם ג"כ בבחי' עיבור ב' בבטן אמא עלאה כדי להתברר כי אין עיבור אלא ע"י זווג הקודם לו וע"י ב' זווגים אל נגמר תיקון זו"נ ונגמרו להתברר לכן לא הוצרכו עוד או"א להזדווג בבחי' זוג תחתון אבל יש עוד בחי' ג' זווג לאו"א והוא אחר זווג ב' דגדלות דזו"נ והוא לצורך חיות ומזון לזו"ן ולכל שאר העולמות והרי ג' מיני זווגים יש באו"א ולא יותר, השנים הם לצורך זו"ן בעצמם לתקנן הם עצמן ומציאותן, והג' הוא לצורך מזון וחיות לזו"נ ולכל שאר העולמות, ואלו הג' זווגים הם בבחי' זווג תחתון הגופני של יסוד דיליה דאבא ביסוד דאמא. והנה בכל זווג וזווג מאלו הג' הנ"ל היו בהם ב' זווגים עליונים של נשיקין רוחניים שאין לך שום זווג גופני תחתון שלא יקדמו לו ב' זווגין רוחניים דנשיקין, והוא שקודם שיזדווגו בבחי' זווג תחתון מקדימין הנשיקין כדי לפייס הזכר לנקבה ולעורר ביניהן תאוה ואח"כ בא זווג התחתון, ובעת זווג התחתון ממש אז ג"כ יש בהם נשיקין, נמצא ב' הזווגים עליון ותחתון נעשין אז ביחד והרי עתה יש ששה זווגים נשיקין בו' זווגים התחתונים ועוד יש בחי' נשיקין הראשונים כנ"ל כאשר עדיין לא הובררו זו"נ וכיון שלא היה אז בחי' זווג תחתון לא היה זווג הנשיקין כפול ב"פ רק פ"א לבד הרי נמצא באו"א ז' מיני נשיקין וג' זווגים תחתונים. ודע שכל י' זווגים הנ"ל שהם ג' תחתונים וז' רוחניים דנשיקין יוצאין ב' בחי' נשמות תחתונות ונשמות המלאכים. ובזה יתבאר מ"ש בתחלת פרשה משפטים דצ"ד ע"ב זכה יתיר יהבין ליה נפש מסטרא כו' זכה יתיר יהבין ליה רוח כו' פי' כי נפש האדם כול בחי' רבות כי יש בה יחידה מצד א"א וחיה מצד אבא ונשמה מצד אמא ורוח מצד ז"א ונפש מצד נוקבא וכ"ז מן האצילות וכנגדו בבריאה וכנגדו ביצירה וכנגדו בעשייה והדברים תמוהים איך יתכן זה והלא האדם הוא תחתון מהם והוא נברא מזו"ן ואיך אפשר שיקח בחי' עליונות שלא השיגו אליהם זו"נ כי איך יקח האדם יחידה חיה נשמה מכח"ב אשר הם גבוהים מזו"ן ואפי' בחי' הרוח שמצד ז"א או נפש מצד נוקבא דאצילות לא היה לו ליקח. אך זה הענין יובן במ"ש ר' פנחס בהקדמת זוהר בראשית די"ב ע"ב שאין נשמה בעולם שאין יוצאין עמה תרין עופין ר"ל מלאכים ורשב"י אומר שיוצאין עמה ה' עופין והנה כיוצא בזה כאשר יצאו זו"נ מאו"א יוצאין כמה בחי' עופין שהם בחי' נשמת אדם ונשמת מלאכים ולא די בזה אלא מזווג ראשון שבז' זווגים דנשיקין שעדיין לא נבררו זו"ן ועדיין לא היה שום זווג תחתון בבחי' יסוד ביסוד דאו"א גם אז מזווג עליון ההוא יצאו נשמת מלאכים העליונים כמ"ש ועיין בדרוש ד' נשיקין כי צ"ע. ונבאר טעם אל הנ"ל שאיך יתכן דבר זה אך הענין הוא שאע"פ שבאותו זווג העליון דאו"א יוצאין משם נשמת בני אדם ונשמות מלאכים הוא רומז למה שיהיה אח"כ שעדיין אינן ראויות ואינן נשלמות עד שיזדווגו זו"נ דאצילות ואז הם יוצאין מזווג ההוא נמצא ששרשם הוא באו"א מזווגם עצמן אך אינם נשלמים ונגמרים עד אחר זווג זו"ן ובזה נתרצה שאלה הנ"ל. ועתה צריך לתת טעם למה נשמת בני אדם צריכין להתלבש בגוף ונשמת מלאכים א"צ להתלבש בגוף כמו נשמת בני אדם והענין עם הנ"ל שהרי נשמת מלאכים אינם באים רק מזווג עליון רוחני הנקרא נשיקין וע"כ א"צ להתלבש בגוף אמנם נשמת בני אדם הם באים מהזווג תחתון הגופני ולכן צריך להתלבש בגוף בעולם הזה. והענין הדבר שנשמת המלאכים הבאים מבחי' דזווג הנשיקין לפי שהוא זווג גמור רוחני עליון אין בו צורך לגוף אבל נשמת ב"א לא הספיק זווג עליון רוחני להוציאם וצריך לצאת ע"י זווג תחתון גופני והוצרכו להתלבש בגוף ולתקן ע"י מצות ומע"ט שעושה הגוף בעצמו. וזהו שארז"ל אין לך דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה שלא נעשה ממנו מלאך ואלו המלאכים נקראו קולות וזהו ענין וכל העם רואים את הקולות כנזכר בתקונים ע"ש. וזכור ואל תשכח כי הנשמות בני אדם ונשמת המלאכים אע"פ ששניהם יוצאין מב' בחינת זווגים עליון ותחתון (דאו"א) על כל זה אינן נתקנין ונגמרים

אלא אח"כ על ידי זווג זו"ן שיש בו ג"כ עליון ותחתון המלאכים מן העליון ונשמת ב"א מן התחתון שאל"כ היתה מעלתן גדולה מזו"נ וזה א"א כנ"ל. ודע כי יש נשמות מב"א שבאים מבחי' זווג נשיקין ג"כ כמ"ש אלא שנשמת מלאכים הספיק להם זווג נשיקין לבד ולא הוצרכו לחזור ולצאת ע"י זווג תחתון גופני אבל נשמת התחתונים אע"פ שיוצאין מהנשיקין הצרך לחזור ע"י זווג תחתון גופני הנ"ל. גם צריך שתדע שאע"פ שכל נשמות בני אדם יוצאין ע"י זווג תחתון גופני ונשמת מלאכים מזווג רוחני עליון עכ"ז יש זווג תחתון שהוא גדול מזווג הנשיקין והוא זווג ב' דעיבור דמוחין דזו"נ שהוא גדול מכל ז' בחי' נשיקין ומכל ג' זווגים הנ"ל ונמצא שנשמות התחתונים היוצאין משם הם יותר גדולים מכל שאר בחי' נשות ומכל בחי' המלאכים. וכן דע שהנשיקין השניים שיש בכל זווג וזווג תחתון הוא יותר גדול מהנשיקין שיש טרם זווג הנ"ל אמנם הנשיקין הראשונים מכולם שהיו קודם שנבררו זו"נ אלו הם יותר גדולים מכל שאר הנשיקין כולם ומשם יצאו המלאכים הקדושים שאין שמם משתנה לעולם ואלו הם קיימין תמיד כמארז"ל על יוצר משרתים ואשר משרתיו ואלו הם המלאכים המעולים מכל שאר המלאכים אבל נשמת בני אדם שיצאו מזווג תחתון דעיבור דמוחין אלו הם יותר גדולים מכל ואפי' מאלו המלאכים המעולים הנ"ל. והנה זווג תחתון דעיבור ב' דמוחין הם יותר גדולים מכל הזוגים ומכל הנשיקים עצמם נמצא שהנשמות היוצאין מהנשיקין שניים של עיבור ב' דמוחין הם גדולין יותר מכל המלאכים אפילו אותן ראשונים המעולין שבארנו. וכבר בארנו שהנשמות בני אדם חוזרין לצאת ע"י זווג תחתון גופני ואז נשלמו אמנם נשמת המלאכים הספיק להם נשיקין בלבד וע"כ נבאר עתה ענין זווג הנשיקין בעצמם מי הם בחי' מלאכים ומי הם בחי' נשמות בני אדם כי ג' זווגים התחתונים כולם הם נשמות בני אדם שהיו תחלה מזווג נשיקין והוצרכו לחזור גם בזווג תחתון כנ"ל. גם נבאר סדרן ומעלתן זה על זה א' הוא נשיקין שניים דמוחין ב' נשיקין הראשונים קודם שהיה זווג תחתון קודם שנברר זו"נ שמהם נבראים נשמות המלאכים שאין למעלה מהם בכל המלאכים כנ"ל ג' נשיקין שניים בעיבור ראשון דזו"נ (ד) נשיקין ראשונים דעיבור ראשון (ה) נשיקין שניים דזווג חיות העולמות (ו) נשיקין ראשונים דמוחין ז' נשיקים ראשונין דזווג חיות העולמות והנה נתבאר סדר מעלתן אמנם הבחי' של אגד"ה הם בחי' נשמות בני אדם ובחי' בו"ז הם נשמות המלאכים. הרי נתבאר ענין סדר נשמות המלאכים שיצאו מזווג או"א וכעד"ז יש בזווג ז"א ורחל כל אלו הבחי' ממש שהרי גם זו"נ הם בערך או"א למה שלמטה מהם וכעד"ז בזווג ישראל ולאה וכעד"ז בזווג יעקב ורחל וכן עד"ז בזווג יעקב ולאה וכ"ז באצילות ועד"ז בבריאה וכן כולם ביצירה וכן כולם בעשיה. ובזה תבין כמה מיני נשמות וכמה מיני מלאכים שיש מדרגות לאין קץ משונים זה מזה. ועתה נבאר ענין הנשמות הנ"ל שיש בהם ב' חלוקות והוא שהרי מצינו כמה מיני נשמות מזווג עולם עליון ואת"כ ירדו למטה ע"י הפגם ויש שיורד מדרגה א' ויש שיורד ב' מדרגות וכיוצא בזה כמה מיני ירידות שיש אל הנשמות בסבת הפגם ונמצא שיש נשמות ששרשם מלמעלה אלא שלסבת הפגם ירדו למטה ויצאו שם מלמטה ויש מי ששרשם בתחלה אינו אלא מאותו מקום אשר יצאו משם לעוה"ז. והנה אין ב' בחי' אלו שוין שהרי הנשמה ששורשה באצילות ואח"כ ע"י הפגם ירדה בעשיה ויצאה מעשיה זו ודאי יכולה להתתקן בחיים חיותה ולעלות מדרגה אחר מדרגה עד שיבא בזווג דאצילות שמשם היה שרשה ויוכלל עד שם ולא יצטרך להתגלגל וסוד זה ענין נפילת אפים שחרית בחול שאז הוא יעקב ורחל שהיא נקבה העיקרית כנודע ואז עולה שם בזווג ההוא ויצא משם בריה חדשה עד שעולה עד שרשו אבל מי ששורש נשמתו מלמטה רק שרוצה להעלות ע"י מעשיו למעלה משרשו אשר משם היה זה אינו יכול לעלות ביום כנ"ל אמנם בלילה עולה בסוד בידך אפקיד רוחי בסוד זווג יעקב ולאה ויוצא משם בריה חדשה בסוד חדשים לבקרים עד שעולה כפי מעשיו [נמצא שהצד השוה שבהם הוא שכל הנשמות יכולין לעלות ממדרגה למדרגה עד אין קץ אלא שהעליון הרוצה לחזור אל שרשו עולה ביום בנפילת אפים והתחתון שרוצה לעלות למעלה ממדרגתו אינו אלא בלילה בפסוק בידך אפקיד רוחי וכל זה אם ישים אליו לבו בכוונה אחר שיהיה לו מע"ט ראויין שיוכל לעלות ועי"ז לא יצטרך להתגלגל אחר מותו ויתוקן בחיים חיותו ואמנם החילוק שיש בזה אם היה נשמה חדשה אם לא זה נתבאר בדרוש אחר ע"ש כי בו נתבאר ענין זה היטב שיש חילוקים גדולים בדבר זה:

חזרה לראש הדף
Site location tree