פרק ה
כבר בארנו בשערים אחרים בכללות ג' בחי' שיש בז"א עיבור ויניקה ומוחין ועתה נבאר בפרטות כל בחי' ובחי' באורך גם נבאר בחי' הולדת הנשמות שיוצאין בזווג או"א שהם נקראו אחים ורעים לזו"ן כנזכר במ"א. הנה נודע שאין שום טפה שאינה כלולה מע"ב ס"ג מ"ה ב"ן והנה בחי' הטפה עצמה של הזכר שהוא בחי' מוח הולד אינה אלא משם ע"ב דיודי"ן לבד שיש במילויו ד' יודי"ן ומאותן ד' יודי"ן נשכה זאת הטפה כלולה מד' יודי"ן ההם ואז היה באה כלולה מחיה נר"ן שהם בחי' ד' יודי"ן עצמן אמנם שם ע"ב הנ"ל שממנו נמשכת הטפה זו כלולה מד' יודי"ן הוא למעלה בדעת עליון הנקרא חסד עלאה והוא מזל ח' דדיקנא דא"א הנקרא נוצר חסד שהוא זכר כנודע והוא בחי' חסד כי כן חסד כמנין ע"ב ומזל הח' הוא נקרא בשם ע"ב דיודי"ן ויורדין אלו הד' יודי"ן בסוד זווג אל מזל הי"ג שהוא ונקה שהיא נקבה ומשם נמשכין אל ז"ק דאבא אשר קצה הראשון שבו ג"כ נקרא חסד ומשם נמשכין אל ז"ק דאמא ומשם נמשכין עד חסד דזז"א ומשם נמשכין ביסוד דז"א. ודע הקדמה אחת שמה שמושך יסוד מלמעלה אינו מתעבה ומתלבש כלל וז"ס אור של מעשה בראשית שהיה מאיר מסוף העולם ועד סופו ואח"כ גנזו ואע"פ שיורדת האור הזה של הטפה הזאת ממדרגה אל מדרגה כנ"ל אינו מתעבה ומתלבש כלל וכ"כ גדולה הארתה למטה כמו למעלה משא"כ בשפע היורד משאר הספי'. והענין שהטפה ההיא הנ"ל שהיא כלולה מד' יודי"ן איננה מתלבש ומתעבה כלל בירידתה למטה ויש בה כללות נרנ"ח ובחי' זו נקרא אור דמעשה בראשית והוא מ"ש בזוהר תרומה דקס"ג וקס"ז בענין אור מים רקיע שים עינך היטב במה שנבאר בו ובזה תבין רוב המאמר ההוא הרי בחי' זאת נקרא אור שהוא רוחניו' הספי' אמנם בחי' מים הנ"ל ר"ל כי הטפה הזאת בהיותה במעוי דנוקבא מצטיירת ומתלבשת תוך הכללי אמנם צריך שבה בעצמה יהיה בה בחי' כח התלבשות זה בכלים הנקרא מים רקיע שהוא בבחי' אור ונבאר בחי' המים שהוא בבחי' ס"ג (כי אור בחי' ע"ב) הנה טפה הנ"ל שהוא בחינת נרנ"ח צריכה להתלבש בלבוש דק כדי לרדת למטה. ואמנם היא בעצמה אינה נגשמת ונתעבה מכמו שהיתה למעלה כנ"ל אמנם נעשית לה לבוש דק שהוא דם אדם ונמשכת עמה מדעת העליון הנקרא מז"ל כנ"ל והענין שגם נמשך בחי' לבוש הנ"ל הנקרא מים מהד' יודי"ן עצמן (דע"ב) שבמזל ח' ותורידם אל מזל הי"ג הנקרא ונקה והוא שם אהי"ה דיודי"ן כמנין ונקה ויש בו ג' יודי"ן ואז מזו הבחי' הג' יודי"ן תחתונים שלהם נתלבשו בג' יודי"ן של שם אהי"ה שבמזל הי"ג. ואמנם מ"מ ששם אהי"ה שבמזל הי"ג אינו נכנס במנין אע"פ שג"כ מתלבש בו הטעם הוא שכל סוד הטפה הזו עדיין הוא בסוד הזכר לכן כל כוונתינו להמשיכה בסוד הוי"ה ולא בשם אהי"ה שהוא הנקבה הרי עתה בחי' המים שהוא בא להתלבש בהן. אבל דע שד' יודי"ן דע"ב דבחי' ראשונה אינם מתלבשים משום אור הגדול שבהם אבל הד' יודי"ן דבחי' הב' הנה הג' יודי"ן תחתונים שבהם הם מתלבשין אלו עם אלו והם מתעבים מה שאין כן בבחי' ראשונה הנקרא אור שכל הד' יודי"ן לא נתלבשו אלא בחי' זאת הב' הג' יודי"ן תחתונים נתעבו ונתלבשו בג' יודי"ן דאהי"ה אך היו"ד הראשונה שהוא בחי' נשמה לנשמה לא נתלבשה כלל. אח"כ ירדה עוד למטה בז"ק דאו"א והנה ז"ת דאו"א הם בחי' ס"ג כנ"ל ואז חזרו ונתלבשו עוד אותן ג' יודי"ן תחתונים דע"ב בג' יודי"ן דשם ס"ג זה אך י' ראשונה לא נתלבשה ע"ד הנ"ל כי שם ס"ג הוא בחי' ז"ת דאמא כנ"ל ואז ירדו עד חסד דז"א ומשם ירדו אל היסוד דידיה. והנה זאת בחי' הב' הוא בחי' לבוש דק אל בחינת הראשונה הנקרא אור מוח אך הבחי' הב' נקרא מים שהוא הדם יען היא בחי' המתלבשת אל הראשונה שאין בה שום התלבשות והתעבות כלל כמו שיש בזו וטע קריאתה מים הוא כי בהיותה אור הוא הוראה שהיא זכה בתכלית ואין בה התלבשות ועביות כלל ואחר שנתלבשה בלבוש דק מאד נקרא מים שכבר המים הם עבים ומלובשים מעט אלא שהם זכים יותר משאר חומרים אך יש בה קצת עביות כמ"ש במלת רקיע. גם נקרא מים יען שבחי' זאת הב' היא ד' יודי"ן דשם ע"ב דמזל הח' והג' יודי"ן תחתונים שבו נתלבשו בג' יודי"ן דס"ג הרי הם כולם ז' יודי"ן כמנין ע' וב' כללות דע"ב ס"ג הרי ע"ב כמנין חסד וכבר ידעת שהחסד הוא מים ולסבה זו נקרא בחי' זו מים ואע"פ שג"כ מתלבשין בג' יודי"ן דאהי"ה דיודי"ן דבמזל הי"ג אינ עולה בשם לפי שטפה זו הוא טפת מים זכרים ואהי"ה הוא נוקבא לכן אינה נכנסת במספר זה כי כל עיקר התלבשות זה אינו אלא בס"ג שהוא הוי"ה שהוא זכר. והנה כשהטפה הנ"ל ירדה עתה בזה הלבוש הנקרא מים בתוך ז"א אז נקרא הוי"ה אלקים כי הטפה היא הוי"ה כי נמשכת מד' יודי"ן דע"ב ועתה מתלבשת בז"א הנקרא אלקים כנזכר באדרא דקמ"א וזה אלהים נעשה לבוש אל הטפה הנ"ל שהוא שם הוי"ה וגם שכיון שהוא מים יש בו עכירות בהעלם גדול לכן נקרא אלקים. גם ט"א כי הנה בחי' אור היתה ד' יודי"ן הרי הם י"א שמספרו ק"י ועם ב'
כללות שמות ע"ב ס"ג הרי יב"ק כמספר הוי"ה אלקים ועתה צריך לעשות לה בחי' הנקרא רקיע בבחי' שם מ"ה כמ"ש בע"ה והוא בחי' הבשר. והענין שאחר שאותה הטפה שהיתה אור נעשה בה לבוש דק הנקרא מים ע"י שם ס"ג לג' יודי"ן תחתונים דע"ב שהם נר"ן לכן צרי עתה לעשות לה לבוש ב' יותר עב והמים יקרשו ויעשו רקיע שכאשר יבא זה הולד לאויר העולם ויצא מבטן אמו הנה אז יהיה בבחינת רקיע מגושם ומלובש ונקרש. ונודע שכאשר התינוק נולד ויצא לאויר העולם אינו מתגלה בו רק בחי' נפש בלבד בפועל והשאר שהם רוח נשמה הם בו בכח ולא בפועל והם בלתי התלבשות זה הב' אך ע"י עסקו בתורה ובמצות עז יעשה לבוש אליהם ואז גם הם יתלבשו ויתגלו בפועל לכן אין נעשה לטפה זו לבוש זה הב' הנק' רקיע רק אל י' אחרונה שבה שהיא בחי' הנפש לבדה וע"כ לבוש זה של הנפש הנקרא רקיע נעשה בז"א עצמו משם מ"ה דאלפי"ן שבו ואינו מלמעלה. וצריך לבאר איך מתלבש השם ס"ג בשם מ"ה שהרי אין חילוק בין ס"ג למ"ה אלא במילוי ב' ההי"ן כי בס"ג הם יודי"ן ובמ"ה הם אלפי"ן ועכ"ז כפי האמת הכל אחד והוא בהקדמה א' כי כל בחי' אותיות דאלפי"ן שהם מהבינה ולמטה צורתן יו"ד במלואה כזה א' ומן הבינה ולמעלה צורתם יו"ו כמ"ש בתקונים והרי יודי"ן דההי"ן דס"ג הם עצמן צורת האלפי"ן של מ"ה ולזה שם מ"ה הוא כולו במילוי אלפי"ן והוא בחי' רקיע כנ"ל בהתלבשות בתוכו. גם דע כי א' שבתוך הוא"ו דמ"ה וס"ג הוא בחי' אהי"ה כי א' דמילוי וא"ו דס"ג הוא עצמו מתלבש באות וא"ו דמילוי מ"ה שהוא גימטריא אדם והוא בחי' אהי"ה אלא שברדתה למטה להתלבש בא' זו דמילוי וא"ו הוא סוד אחוריים דאהי"ה א' א"ה אה"י אהי"ה שהוא גימטריא דם שהוא הנפש הנקרא דם כמ"ש כי הדם הוא הנפש ושיעורו הוא רביעית שהלא הוא רבוע של שם אהי"ה שיש בו ג"כ ד' אותיות. וז"ס רביעית דם הנזכר בגמרא ששהוא נקרא דם הנפש ורביעית דם הנפש זו שהוא אות א' דילוי וא"ו דס"ג מתלבש תוך א' דמילוי וא"ו דמ"ה שהוא גימטריא אדם וזה סוד שופך דם האדם באדם והרי שבחי' נפש לבד שהוא רביעית דם דאהי"ה כנ"ל הוא מתלבש בא' דוא"ו דמ"ה ונעשה רקיע שהוא בחי' בשר שהוא לבוש ששל דם הנפש לבדה יותר עב מלבוש הנקרא מים שנעשה משם ס"ג כנ"ל. והנה בחי' מים נקרא הוי"ה אלהים כנ"ל. אך עתה שחזרה להתלבש בשם מ"ה עצמו ע"ד הנ"ל לבוש שנית יותר עב עתה נקרא אלהים בבחי' אחוריים כנודע בסוד רבוע כי אות א' דס"ג שהוא אהי"ה ירדה ונתלבשה ונתפשטה בבחי' אחוריים דילה בתוך א' דמ"ה והיתה שם בחי' רביעית דם האדם והיא עצמה בחי' רקיע שהיא בחי' רביעית דם הנ"ל. והנה מצד אותו הא' נעשה בכאן שם אלקים בסוד רבוע ואז נעששה רקיע כי בשם זו נקרש ונתגלה עכירות המים כי הקלי' נודע שנאחזין בשם אלהים ובפר באחוריים והרי נתבאר ג' בחי' ע"ב ס"ג מ"ה שהם בחי' אור מים רקיע שהוא מוח בשר ודם ובחי' האור הוא העצמות ממש הנמשך מד' יודי"ן דבחי' א' דשם ע"ב:
[הגהה - ונלע"ד שג' בחי' אלו שהם מים המתפשטין מבחי' ב' מד' יודי"ן דע"ב עצמו וגם הג' יודין דס"ג שבהם נתלבשו הד' יודי"ן דע"ב הנ"ל וגם א' דאהי"ה דאות וא"ו דמ"ה הם ענין ג' כלים של כל ספי' כנודע והראשון הוא פנימי והוא בחי' הגדלות והם הויות וב' חצוניות הם בחי' אלקים שהם קטנו' דעיבור ויניקה והם ב' כלים החצונים (בחי' האור והוא העצמות ממש]:
ונבאר עתה ענין ב"ן דההי"ן היכן נרמז בטפה זאת הנה נתבאר בזוהר לך לך שהקב"ה מברך לנשמה בק' ברכאן כמנין לך לך. והנה ממזל הח' משם ע"ב דיודי"ן אשר שם כנ"ל נמשך עתה מילויו שהוא מ"ו וב' אותות אלו גימטריא אותיות מאה והם בחי' ק' ברכאן הנ"ל גם אם תמלא אותיות מ"ם וי"ו גימטריא ק"ב והם בחי' ג' מלואים של ע"ב ס"ג מ"ה שהם מ"ו ל"ז י"ט העולין ק"ב ואח"כ נמשך הק"ב זה עד או"א בשם ב"ן דההי"ן אשר ביסוד דאמא וגם שם ב"ן דההי"ן הוא בחי' ק"ב בציורו ובמספרו כמ"ש לקמן בע"ה. ונבאר תחלה מה ענין ק"ב הזה אשר בשם ב"ן זה הנה נודע שה"ח מתפשטין בז"א בה' קצוות שלו מחסד עד הוד ואח"כ נכללין כולם ביסוד שלו. והנה כל א' מהם כולל י' הנה כללות כולם הם ן' וכן הענין בה"ג המתפשטין בהנקבה בה"ק שלה ואח"כ כללותן נמשך ביסוד שבה הרי נ' ואלו הם בחי' נ' שערי בינה ואם תמנה גם כללות הוד המשפיע ביסוד וכללות היסוד המקבלן הם נ"ב וזהו ענין ב"ן אשר שם ביסוד דאמא. והנה כאשר נמנה הוד הכולל נ' שערים ועמו הרי נ"א וג"כ נמנה היסוד המקבל הנ' שערים ועמו הרי נ"א הרי הם ק"ב והנה גם קב זה נרשם ביסוד עצמו שהוא רחם הנוקבא כי הנה היסוד שהוא הרחם כלול מי"ס והנה הוא מקבל בחי' ק' ברכאן הנ"ל ויש ברחם הנ"ל ב' צירי דלתות כנודע והם בחי' היסוד והוד שברחם זה כי היסוד מקבלם בסוד ההוד והרי הם ק"ב ברחם הזה אשר בו שם ב"ן דההי"ן. ונבאר עתה איך יש בחי' ק"ב זה בשם ב"ן עצמו שהנה יש בשם ב"ן זה ב' ההי"ן ראשונים וב' ההי"ן אחרונים ותצייר ב' ההי"ן ראשונה בצורת ד"ו ושנייה בצורת ד"י וכן ב' ההי"ן אחרונים. והנה שם הזה גימטריא ב"ן וציור הד' ההי"ן כנ"ל גימטריא מ"ח הרי ק' ואלו הם הק' ברכאן אשר בציור שם ב"ן. ונבאר ענין ציורין אלו שהנה נודע שאות ה' בציור ד"ו מורה על בחי' הבינה אשר היא מתעברת בבן זכר בתוכה ובהיות הזכר בתוכה אינו רק בחי' ו"ק לכן צורתה ד"ו ד' על ו' גם הד' רומזת אל הנוקבא אשר שם היא עמו בבחי' עטרת בעלה ששם הוא עה"ב אשר צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן וזהו ד' על ו' ג"כ אמנם אחר שנולד ויצא ממנה בסוד ו' שבשם הוי"ה ואז יונק משדי אמו בהיותו בחוץ וע"כ בחי' זו דיניקה אינה רמוזה באות ה' רק בחי' עיבור א' שהוא בתוך אמו שהוא ה' בצורת ד"ו. אח"כ הוא בחי' עיבור ב' לתת לו מוחין ונשלם ז"א לי"ס וזה נרמז בה' שצורתה ד"י שהוא ד' על י' וע"כ אנו מציירין ההי"ן הללו ד"ו ד"י ונותנין מעתה כח אל הטפה הנ"ל הנמשכת עתה דרך שם כדי שיהי' כח אח"כ בולד שהיא הנשמה להיות בב' עיבורים הנ"ל הא' והב' אלו הם בחי' ק' ברכאן שמקבלת הטפה בעוברה דרך ב"ן זה שבבינה ביסוד שבה ואח"כ יורדת בחי' זאת בז"א עד היסוד שבו והרי נשלם טפת מ"ד שעיקרה היא מד' יודי"ן דע"ב ממזל הח' ונשלמת בכח ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהיא לבושים אליה כנ"ל והם בחי' אור מים רקיע וק' ברכאן כנ"ל שהוא עור החופה על כולם והנה כל אלו ד' בחי' צריך שיהיו רמוזין ביסוד עצמו של ז"א אשר בתוכו יקבל הד' בחי' הנ"ל והוא שהנה היסוד שלו נקרא שד"י כנודע ויש בו ד' בחי'. ציור ראשון שאות ש' נעשה ג' ווי"ן ואות ד' ב' ווי"ן ועם היו"ד הרי שם שד"י מצויר עד"ז יהיה גימטריא מ' הרי זו הכנה ביסוד לקבל בתוכו הטפה בחי' עליונה הנקרא אור והוא בחי' יודי"ן דע"ב כנ"ל שהוא גימטריא מ'. ציור ב' הוא שתצייר אות ש' ג' ווי"ן ובראשם ג' יודי"ן והד' ב' ווי"ן כזה שדי ועתה שם שד"י שהוא מצויר עד"ז יהיה גימטריא ע' הרי זו הכנה ב' ביסוד לקבל בתוכו בחי' המים שבטפה העליונה שהם ד' יודי"ן דע"ב וג' דס"ג הם גימטריא ע' ג"כ. ציור ג' שתצייר הש' ג' ווי"ן ובראשם ג' יודי"ן והד' ב' ווי"ן והי' הנה יש בה נקודה א' באמצע שחשבונה י' וג' קוצין יוצאין ממנה עליון ואמצע ותחתון כנזכר פרשה ויקרא דף י"א והם צורת ג' ווי"ן אחרים והנקודה עצמה י' כזה שדי הרי הכל כמנין פ"ח והרי זאת הכנה ג' ביסוד לקבל בתוכו בחי' הרקיע שבטפה העליונה שגם הוא בחי' פ"ח לפי שהנה נת"ל שבחי' הרקיע הוא נעשה מא' דוא"ו דס"ג שמתלבשת בא' דוא"ו דמ"ה ואות א' דס"ג הוא ריבוע דשם אהי"ה שהוא גימטריא ד"ם והרי בשם מ"ה ג"כ אם תסיר א' כנ"ל מוא"ו דמ"ה נשאר ד"ם הרי כי מ"ד הראשון מתלבש במ"ד אחרון דשם מ"ה ושניהן גימטריא פ"ח. ציור הד' הוא שתצטייר ש' ג' ווי"ן ובראשם ג' יודי"ן וד' ב' ווי"ן וי' נקודה א' באמצע וג' קוצין שלה בסוד ג' יודי"ן יהיה גימטריא ק' והרי הכנה ד' ביסוד לקבל בחי' ק' ברכאן שבטפה העליונה. ואמנם הטעם למה כל ציורי שד"י שביסוד הם צורת ווי"ן והוא כמ"ש בתקונים דף כ' שהטפה היא מתחלת צורת י' וכשיורדת מת"ת אל היסוד אז היא מתארכת בצורת ו' ושמור כלל זה הרי נתבאר היטב ענין כל בחי' טפת מ"ד עד רדתה ביסוד הזכר בז"א: