פרק ו
ועתה נבאר ע"ד הנ"ל בחי' מ"נ שביסוד נוקבא דז"א שהרי נודע שאביו ואמו שותפין באדם זה נותן טפת לובן מים זכרים והיא נותנת טפת אודם מ"נ ותחלה טפת האור שלה נמשכת ג"כ ממזל הח' אלא שהוא באופן אחר שהנה הוא שם ע"ב דיודי"ן ועם מספר י' אותיות המילוי הרי פ"ב גם הוא פ"ב באופן אחר שד' יודי"ן שבו גימטריא מ' ועוד יש בחי' מ"ב אותיות בפשוט ומילוי ומילוי דמילוי הרי פ"ב ב' ומאלו בחי' של פ"ב נמשכת טפת אור דמ"נ דנוקבא והיא בחי' דינין וגבורות ולכן נמשכת מבחי' מ"ב של ע"ב כנודע כי מ"ב הוא בחי' גברות וכששנשכת למטה ע"ד הנ"ל בטפת הזכר אינה נמשכת דרך אבא רק דרך אמא לבד. שהיא נקבה ומשם יורדת אליה ביסוד שבה ואח"כ נמשכת בחי' המים והנה נודע שאין טפה יורד מלמעלה שאין טפיים עלות כנגדו מלמטה והנה טפת הזכר היה ה' אורות וה' מים וה' רקיעים כנזכר פרשה תרומה קס"ו וא"כ צריך שתהיה הטפין של מים של הנוקבא כפליים והנה אלו נמשכין מבינה אמא עלאה בלבד שהיא הטפה של הנוקבא והנה בז"ס תחתונות שלה יש ס"ג א' כנ"ל ושם יורדין חו"ב שבה תוך חו"ג נמצאו כל י"ס שבה נכללו בי' אותיות דס"ג ומט' ספירות שלה נמשכין ט"פ מים ומכתר שלה בחי' ד' כי הכתר של הנטוקבא לעולם סוד ד' והנה ט"פ מים כמנין תת"י וד' הרי תתי"ד ואלו יורדין בנוקבא דז"א בסוד ט"ס שבה וכתר הנ"ל העולין תתי"ד ואלו נמשכין עד היסוד שבה והנה י' הוא בחי' טפה עליונה הנמשכים מי' אותיות מילוי דע"ב שבמזל הח' והם מתלבשין תוך מספר תת"י שבהם שהם בחי' המים כנ"ל [הגהה - צמח בלתי חשבון ד'], ואם במים של זכר בארנו שיש בהם עביות ועכירות אלא שאינן מתגלין עד בחי' הרקיע כשנקרשו המים כ"ש באלו המים שהם נקבות שיש בהם עכירות הנקרא מי המרים המאררים והם כמנין ת"ת הנ"ל בלא הי' הפנימי וז"ס בת"ת ה' את ירכך נופלת אח"כ נמשך בחי' הרקיע והנה הרקיע של זכר נמשך מאות א' דאהי"ה דבינה בא' דשם מ"ה ועתה נמשכת מא' דאלקים שבאמא אל א' דאדני שבנוקבא ומתלבשת שם ונעשה רקיע והנה א' דאלקים דאמא צורתה יו"י ושל אדנ"י צורת יו"ד כנ"ל ושניהן כמנין מ"ו כמנין אח"כ נמשך ק' ברכאן והם נמשכין מג' שמות אהי"ה שבאמא דיודי"ן דההי"ן דאלפי"ן גימטריא תנ"ה שהם גימטריא ב"ן וב"ת ע"ה גם נמשכין משם אהי"ה שנעשה אהי"ה פעם אהי"ה כמנין אמ"ת ותצרפם עם י"ב אותיות שיש בג' שמות אהי"ה הפששוטים הנ"ל ועולין ג"כ ע"ה כמנין תנ"ד והענין שק' ברכאן של טפת הזכר הם נמשכין משם ב"ן אל הזכר לבד שהוא נקרא ב"ן אך עתה הנוקבא כוללת ג' אהי"ה שהם כמנין תנ"ה כנ"ל לכך צריך להמשיך ק' ברכאן דטפה שלה בבן ובת העולין גם כן תנ"ד כנ"ל. גם הטעם שתחלה שיעור קומת הנוקבא הוא בד"ס התחתונים דז"א שהם תנה"י ועתה שכבר נתקנו בחי' המ"ן שבה כנ"ל היא גדולה כמוהו ונמצא שגדלה עתה יותר משיעורה ד"ס וחצי והם חו"ב חו"ג וחצי ת"ת וכל אחד כלולה מק' ברכאן הרי ת"ן ועם ד"ס תחתונים הרי תנ"ד וכשיש ח"ו פגם בתחתונים אוחזין בהם החיצונים ונעשה נד"ת דותה תטמא. ועתה נבאר ד' בחי' איך הם רמוזין ביסוד שבה ע"ד הנ"ל ביסוד שבז"א הראשונה הוא שתצייר אות ש' בבחי' ג' ווי"ן וג' יודי"ן על ראשיהן מלמעלה ולמטה מהם שולי תחתית השי"ן עשויה כמנין כ' כפופה כזה ש' ועם ד' ועם י' הרי פ"ב של טפת אור שלה כנ"ל והרי בחי' זאת כעין כלי ששביסוד שלה לקבל טפת האור שלה שהוא המ"נ. ציור הב' הוא שד"י במילוי תתי"ד שי"ן דל"ת יו"ד שהם ט"פ מים ואות ד' של הכתר כנ"ל ויש בו ט' אותות המילוי שהם ט"פ מים. והרי זה כלי ב' לקבל בו בחי' המים של הטפה שלה שהם מ"נ. ציור הג' הוא ג' אותיות אמצעיות שבמילוי שד"י שהוא אותיות ול"י והוא כלי אל בחי' הרקיע של הטפה וז"ס יהי רקיע בתוך המים וגו' ויבדל בין המים וגו' כי הבדלה הוא בשני שהוא גבורה והוא בחי' לוי כנ"ל שהוא בחי' הרקיע המבדיל בין מים. ציור הד' ג' אותיות אחרונים שבמילוי שדי והם אותיות תנ"ד ובהם נכנסין ק' ברכאן הנ"ל שהם גימטריא תנ"ד ואז כאשר הזכר נותן בה טיפת מ"ד הנ"ל כבר היא כלולה מאור מים רקיע וק' ברכאן אמנם אינם מצטריים ציור גמור אלא אחר שירדו במעוי דנוקבא ושם נעשה ממש מים רקיע כי למעלה לא היה רק בכח לבד. ונבאר עתה ענין מ"ד ומ"נ מה עניינם וכמה בחי' זווג יש והוא כי כבר נת"ל סוד בחי' מ"ן וע"ש כי אותו דרוש התחלת ענין זה ואמנם השאר שלא בארנו שם נבאר עתה בע"ה: