פרק ו
והנה בעת צאת המלכים יצאו הג"ר שהם א"א ואו"א שלימים בי"ס אך היה מבחינת שם ב"ן לבד שהוא בחינת נפש עם הג' כלים שלו לכל אחד אך לא היו מתוקנים בבחינת פרצוף כיון שלא בא עדיין שם מ"ה שהוא הרוח והז"א יצא בבחינת ו"ק לבד דב"ן עמות וכלים בלי תיקון פרצוף והנוקבא יצאה בחינת ספירה אחת לבד עצמות וככלים משם ב"ן. ובעת התיקון עתיק וא"א ואו"א נתוסף בהם שם מ"ה עצמות וכלים ועי"כ נתוסף תיקון בשם ב"ן שלהם שנעשה פרצוף וז"א נתוסף בו בשם ב"ן ג"ר עצמות וכלים ומשם מ"ה כל הי"ס עצמות וכלים ונוקבא נתוסף בה ט"ס משם ב"ן עצמות וכלים ומשם מ"ה י"ס עצמות וכלים. ובזה תבין איך בכל פרצוף מה' פרצופים יש בחי' מ"ה וב"ן בין בזכרים בין בנקבות והם בחי' נפש ורוח של אותו פרצוף. גם נמצא כי בעת הפגם מסתלקין מז"א ג"ר דב"ן הנקרא גדלות וגם כל הי"ס דמ"ה שלו, ומנוקבא מסתלקין ט"ר דב"ן וי"ס דמ"ה ונמצא הוא הגוף של הנפש ואחר שהשלים הגוף והנפש דב"ן אח"כ חוזר לקנות גוף ב' שיש אל הרוח משם מ"ה עם הרוח שלו והם סוד אותיות ונקודות ונמצא כי האותיות הם גוף והם נפש. ובזה לא יחלקו מאמרי הזוהר ותיקונים דאותיות והנקודות הם גוף ורוח והאותיות הם באים מבינה והנקודות מחכמה. אח"כ נעשה גוף ג' אל הנשמה שהם טעמים ואפשר לומר כי הטעמים אחר שהם למעלה מאד אינם צריכין גוף להם נמצא שבכל פרצוף יש חצוניות והוא כלי הנפש עם הנפש ופנימיות והוא כלי הרוח עם הרוח. ובזה אפשר להבין כי הג' כלים שבכל ספירה הם כנגד ג' גופים של נר"ן אך ממ"א נראה כי כל ג' כלים הם בחיצוניות וכנגדן בפנימיות ועיין שם. ואפשר שיש כנזכר בתקונים שהם י"ס דאחוריים, וי"ס פנים. וי"ס לפני ולפנים. ונמצא כי הם ג' גופים כל אחד כלול מג' כלים דמ"ה וב"ן, והם ג' כלים כנגד נר"ן, והנה שם ב"ן כללות כי י"ס דנפש וגופות, ושם מ"ה כללות כל י"ס דרוח וגופות, והנה י"ס דרוח הם מ"ש בהקדמה שנית בתיקונים שהוא שם מ"ה מלגאו והוא הכולל ויש בו י' אותיות י' הויות בט' נקודות הנז' בתקונים בתקון ע' שהם מתחלקין לנר"ן והכל בחי' רוח, וכנגדו ס"ג הנשמה. וע"ב נשמה לנשמה, וז"ס דעת ות"ת מלבד ומלגאו, יעקב ומשה, זה מחיצוניו וזה מפנימיות. ודע כי הגוף החצון דז"א נקרא ת"ת כלול משית סטרין ויעקב, והגוף הפנימי של ז"א נקרא דעת ת"ת מלגאו דאתי בשית סטרין והוא סוד משה וישראל, ולכן אין הדעת בכלל י"ס כי הוא הת"ת אלא שהוא הפנימיות ושמור כלל זה בידך היטב. וכנסת ישראל הוא גוף הפנימי ומלכות גוף חיצון, וזווג ב' הגופות הפנימית נקרא נשיקין רוחא ברוחא והבן זה וכן הוא באו"א בזווג הפנימיות נקרא נשיקין והפנימי דאבא נקרא מזלא שם ע"ב והפנימי דז"א הוא שם מ"ה שקיא דאילנא ובערך החיצון יקרא הפנימי נשיקין רוחא ברוחא כי שם מ"ה הוא רוח כנ"ל:
והנה כבר ידעת כי גופא דמ"ה פנימי וגופא דב"ן חצון וכעד"ז באורות כי אורות דמ"ה פנימיות ואורות דב"ן מקיפים נמצא כי נר"ן פנימיות דמ"ה הם אורות לג' כלים הפנימיות והמקיפים הם אורות לג' כלים חצוניות משם ב"ן. והנה ידעת ענין ג' כלים וענין האורות ממ"ה ומב"ן והנה זו"ן כל אחד מי"ס גמורות וכשננסרים נכנס בהם גוף הפנימי דשם מ"ה וחוזרים פב"פ ונמצא כי ב' בחי' לבד שהם מ"ה וב"ן הם מוחין והבן זה מאד. והנה העיבור והיניקה ומוחין דנעשה אחר הנסירה בחזרת פב"פ בברכת אבות בברכת מגן אברהם הוא החסד שם מ"ה שנכנס עתה לז"א והבן זה כי הם מוחין חדשים דבחי' פב"פ. אך ממ"א נראה כי חצוניות יש בה אורות פנימיים ומקיפים וכן הפנימיות או"פ ואור מקיף ושם מ"ה הוא החסדים וז"ס אתי חסד ופריש גרעון. והנה נודע כי שם ב"ן הוא הגבורה ואחוריים ובזה תבין כי החצוניות הנחלק לג' כלים הוא עיקר הנקרא גוף ובכל בחי' מהם יש מוחין כנ"ל והם מלובשין תוך ג' בחי' נה"י דאמא של חצוניות שלה ג"כ דהיינו בתבונה וכן עד"ז ג' בחי' לפנימיות והמוחין שלהם נכנסים אח"כ מלובשים תוך ג' בחי' דפנימיות נה"י דאמא ג"כ ג' בחי' פנימיות הם תוך ג' בחי' החיצוניות והחצוניות נקרא גוף והפנימיות נקרא קול וכבר ידעת כי המלכים נבראו מקולות היוצאין מפה ז"א והם מזווג נשיקין רוחא ברוחא שהוא פנימיות ז"א הנקרא קולות ופנימיות נוקבא הוא הנקרא דברו והבן זה וכשאין בה רק חצוניות שהיא עומדת אב"א נקרא יונת אלם. והנה ידעת מהיכן קול ודבור לאדם שהוא הגוף הפנימי שבו מתלבש נר"ן ובמות האדם מסתלק הגוף הפנימי עם נר"ן ונשאר גוף החיצון אלם. ודע כי בעליית ז"א בסוד מ"ן עולים פנימיותו עם המוחין של החצוניות כי כל זה הוא תוספת והסבה כי צריך לבחינת מ"ן שיעלו ג"כ ג"ר ממש ולא ו"ק כמ"ש במ"א וג"כ ג"ר של החצוניות נקרא מוחין והכל עולה בסוד מ"ן ג"ר דחצוניות וכל הפנימיות וכשחוזר לירד נכנסים תחלה הג"ר דחיצוניות מלובשים בבחי' פנימיות דחיצוניות נה"י דאמא ואח"כ יורד כל ג' בחי' פנימיות דז"א מלובשים תוך הג' בחי' פנימית נה"י דאמא. ודע כי כשאנו אומרים שעלה ז"א בחיצוניות נה"י דאמא אינו בפעם א' רק תחלה בסוד עיבור בבחינת חיצוניות ואח"כ ביניקה בבחי' אמצעיות ואח"כ בגדלות בבחי' פנימיות ונמצא כי ג' בחינת פנימיות ג"ר דז"א הלבישו ג' בחינות דחיצוניות לג' תחתונות דנה"י דאמא ואח"כ חזר לעלות ומלביש ג' בחינות פנימיות ג"ר דז"א לג' בחי' פנימיות נה"י דאמא ע"י ג' בחינת עי"מ והג' בחינות חיצוניות נה"י דאמא ירדו להיותן מתלבשים לג' בחינות חיצוניות דג' אמצעיות דז"א וכעד"ז בכל עליות נמצרא כי אין עלייה דג"ר דז"א בג"ת דאמא נעשה בפעם אחד כי צריך עיבור יניקה ומוחין לחיצוניות ועיבור יניקה ומוחין לפנימיות וכן בכל עליות שיש בכל הפרצופים הם עד"ז ומעתה אל תתמה אם נתקנו התפלות באורך גדול כי כמה בחי' צריך עד שיעלו ג"ר בג' אחרונות של העליון ממנו וכן בכל בחי':