פרק י"ד
ענין פנימיות וחיצוניות דע כי יש ב' מיני חיצונית ופנימית אחד הוא כי החיצונית הם העולמות והפנימית הם נשמות והב' הוא בחיצונית עצמו יש ג' כלים והב' כלים ראשונים עם המוחין שלהם נק' חיצוניות שהם אלהים בחי' קטנות והפנימית הוא מוחין דגדלות (ונקרא פנים) וכן בפנימיות שהוא הנשמות הוא כן כי החיצונים הם עיבור ויניקה והפנימיות הם מוחין דגדלות וזה הבחי' הב' נזכר במ"א אך הבחי' א' נדבר בכאן והענין כי בכל עולם ועולם מאבי"ע יש בו חיצוניות ופנימיות והחיצוניות הוא בחי' העולם בעצמו הנקרא בשם היכלות ומדורות שהם הרקיעים והארצות והימים ונהרות ודשאים ואילנות וכיוצא בזה והפנימית הם בני אדם השוכנים תוך העולם וכן שם למעלה היכלות ורקיעים ואפילו המלאכים בעצמן כולם נקרא בשם חיצניות שהוא העולם בעצמו ובתוכו יש פנימיות והוא י"ס שבהם נר"ן של העולם ההוא אם הוא עשיה נקרא נפשין ואם ביצירה רוחין כו' אבל העצמות הוא מתלבש בין בי"ס הנקרא עולם ובין בי"ס הנקרא נפשין ורוחין כו' אלא שהעצמות של הנפשין ורוחין יהיה יותר גדול מהעצמות המתלבש בעולם עצמו או אפשר שבחינת עצמות אינו רק מה שבתוך הנפשין ורוחין כו' והם בחי' חלקי הכלים דאצילות המתלבשים שם כנ"ל אך מה שבי"ס החיצוניות הנקרא עולם אף העצמות שבהם אינו בבחי' עצמות הכלים דאצילות אלא רוחניות אחד מבחינות העולם ההוא וצ"ע ונמצא שיש עי"מ לחיצונית שהם י"ס הנקרא עולם ועי"מ לי"ס הנק' אדם: